ייצוג המזרחים בסרטים ישראלים-שנות ה-2000

תקציר העבודה:

החברה הישראלית הייתה מאז ומעולם חברת הגירה שנבנתה מגלים של מהגרים, אשר הגיעו אליה בנסיבות שונות ונקלטו על ידי האוכלוסייה שכבר ישבה בארץ. חברה זו הייתה מורכבת בעיקר ממהגרים ותיקים יותר. השסע הבין העדתי היה כאן עוד לפני קום המדינה. למעשה, מתקיימת מאות שנים ההבחנה בין עדות יהודיות נבדלות על בסיס מוצא אתנו-תרבותי. (יער, שביט, 2003).
סמוחה (1993), מצא כי נתונים רבים מעידים על פערים במשאבים בין העדות. פערים אלה יוצרים ריבוד עדתי בין האשכנזים למזרחים. באוכלוסייה היהודית, העניים ומעמד העובדים הם ברובם המכריע מבני עדות המזרח, שכבת הביניים היא אשכנזים באופן מובהק. למרות הפתיחות בחברה, הבחירה של חברים, שכנים, עמיתים לספסל הלימודים ובני זוג לנישואין נקבעת במידה רבה לפי המעמד החברתי, דהיינו, לפי הזמינות של משאבים והמשיכה ההדדית שבין בני אדם הדומים זה לזה. לאור הנטייה הכלכלית לשעתוק של המעמדות החברתיים, והחפיפה ההיסטורית שנוצרה בין מעמד ועדה, אין לראות במיסוד של מבנה עדתי בישראל תופעה חריגה. אי השוויון העדתי מונצח בשל השפעת משפחת המוצא. הדור הצעיר הנוכחי של מזרחים גדל במשפחות גדולות ולא כל כך מבוססות, שבהן להורים לא היה הרבה מה לתת לילדים. המזרחים נמצאים במצב קבע של נחיתות ואי שוויון עדתי הממשיך להתקיים משום שלא נעשה די לצמצומו.
הקולנוע הישראלי, מאז קום המדינה מתחלק לשלבים שונים. ישנם שני שלבים שהם המשמעותיים בראשית דרכו, אשר השפיעו על תהליכים בחברה הישראלית באמצעות הייצוג של העדה המזרחית. השלב הראשון הוא הדגם ההרואי-ציוני שבו המתיישבים בארץ שהיו ברובם ממוצא אשכנזי. אלה הם סרטים שמומנו על ידי מוסדות לאומיים ומטרתם הייתה בעיקר לעשות תעמולה בארץ ובעולם, על מנת שיהודי הגולה יעלו ארצה. מדובר בסרטים כמו "הוא הלך בשדות" ו"הם היו עשרה". בסרטים אלו היה דגש על הקולקטיב והערכים. משנת 1964, החלו להתמקד בסרטי בורקס. זהו למעשה השלב השני של הקולנוע הישראלי. סרטים אלה הושפעו מהקולנוע האירופאי ובעיקר הצרפתי. הם דאגו להעמיד את האינדיוודואל במרכז מבלי לשעבד אותו לאידיאולוגיה מסוימת, אך ישנה בעייתיות בייצוג, הייצוג כמשהו מפריע. סרטי הבורקס מנסים להיות הגמונים ומייצגים בצורה אוריינטלית ומזרחית את הישראלי. מעבר לכך, סרטים אלה מנסים לחתור נגד הייצוג הסטריאוטיפי באמצעות שימוש בהיפוך קרנבלי. הסרט "סלאח שבתי" (1964), נחשב לאבי סרטי הבורקס והוא מכתיב את הקונוונציות של הז'אנר כפי שיבואו לידי ביטוי בהמשך. בסרטי הבורקס, כאמור, ישנו ניסיון להציג בצורה שווה את האשכנזי והמזרחי, צורה שאיננה תואמת את הלך הרוח בחברה באותה תקופה, כדוגמא לנישואים מעורבים בין האשכנזים למזרחים. המזרחי שעלה לארץ, נדחק אל שולי החברה ואף נוצל על ידי הכוחות השולטים (האשכנזים) למטרות עבודות כפיים למיניהן. נכפתה עליו ההשתלבות בתרבות הקיימת, זאת בעקבות מדיניות כור ההיתוך שהתקיימה על ידי המוסדות הלאומיים, שנוהלו על ידי האשכנזים. למזרחיים לא היה ייצוג הולם בתרבות הישראלית. חסר זה התמלא באותן שנים באמצעות הקולנוע הישראלי. משנת 1977, עם עלייתו של הליכוד לשלטון, מנחם בגין הביא לידי ביטוי את ייצוג המזרחים על ידי שיח ופעילות אחרת, דבר שהיה בעצם המשכיות של אותה גברת בשיני אדרת. כלומר, המשכיות של המקום לביטוי שניתן להם בקולנוע הישראלי ובמה ייצוגית "ללא דעות קדומות" ואף ניסיון לייצג הגמוניה חברתית (שוחט, 1989).
בשנים האחרונות נדמה כי נעלם הייצוג הסטריאוטיפי בחברה הישראלית וכי קיים שוויון מעמדי-חברתי בין שתי העדות השונות. כלומר, המזרחי מקבל מקום לייצוג ולביטוי בחברה הישראלית כמו לאשכנזים וזאת משום שהשאיפה היא לרב תרבותיות. אך, המעמד השולט בעצם נותן למיעוטים יכולת לפרוק את המתח הנוצר בהם ובכך הוא שומר על מצב הגמוני, וזאת על מנת לשרת את כוחות השוק הכלכלי. תפקידה של מדינת הרווחה הוא לתת ביטוי לחלש (המיעוט) וליצור שוויון בין הזרמים השונים. התמיכה במיעוטים ויצירת שוויון כלכלי משותף היא שתביא לרב תרבותיות אמיתית (גטווין, 2001).

שאלת המחקר: מהו אופן הייצוג של המזרחי בקולנוע העכשווי בין השנים 2004-2007.

מתודולוגיה: ניתוח תוכן של שמונה סרטים (שניים מכל שנה), שהיו מועמדים לפרסי אופיר בין השנים 2004-2007 אשר מתקיימים בהם ייצוגים של ישראלים מעדות המזרח.
2004: "אור", קרן ידעיה (בימאית), "מטאליק בלוז", דני ורטה (בימאי).
2005: "מוכרחים להיות שמח", ג'ולי שלז (בימאית), "איזה מקום נפלא", אייל חלפון (בימאי).
2006: "שלוש אימהות", דינה צבי ריקליס (בימאית), "אביבה אהובתי", שמי זרחין (בימאי).
2007: "בופור", יוסף סידר (בימאי), "ביקור התזמורת", ערן קולירין (בימאי).

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הצגת שאלת המחקר, השערות המחקר ומתודולוגיה
3. סקירה ספרותית
א. התהוות המבנה הריבודי עדתי.
ב. תפיסת המערב את המזרח.
ג. הציונות והארץ המובטחת.
ד. האם ישראל היא מדינה רב תרבותית.
4. הצגת ממצאים וניתוחם
5. דיון
6. סיכום ומסקנות
7.ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

סרטים · ישראלים · ייצוג · מזרחים · הגמוניה · חברתית · אשכנזים · מזרחיים · אפליה · עדות · עדתיות · שסעים · סרטי · בורקס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ייצוג המזרחים בסרטים ישראלים-שנות ה-2000", סמינריון אודות "ייצוג המזרחים בסרטים ישראלים-שנות ה-2000" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.