מיקומו של הערבי בקולנוע הישראלי

תקציר העבודה:

ההיסטוריוגרפיה של הקולנוע הישראלי אינה יכולה להתחמק מהתמודדות עם השאלה הפוליטית. מדינת ישראל נוסדה כהגשמה של אידיאולוגיה פוליטית מפורשת - הציונות.
ישראל כמדינה ניצבת בנקודת המפגש של תרבויות, לשונות, מסורות ומגמות פוליטיות. הקולנוע הישראלי כביטוי מתווך של רבגוניות זו, מושפע בהכרח מן המאבק בין אופני שיח מעמדיים ואתניים מתחרים, כמו גם מדחפים אידיאולוגיים וחזונות פוליטיים מנוגדים- בראש ובראשונה מן הסכסוך עם הערבים ככלל ועם הפלסטינים בפרט, וכמו כן מן המתחים בין מזרחים ואשכנזים, בין דתיים וחילוניים ובין "שמאל" ו"ימין".(אלה שוחט, 91).
בעבודה זו אבקש לבחון את דימוי המקום הערבי בקולנוע הישראלי.
ההתייחסות לקולנוע הישראלי תהיה מתקופת קום הישוב, דרך שנת 1948 , 1967 , שנות ה- 80 ועד היום.
באופן כללי ניתן להתייחס לביטוי והצגת המקום הערבי בקולנוע הישראלי בשלוש תקופות עיקריות.
"הז'אנר ההרואי - לאומי" הוא המאפיין את התקופה הראשונה, מלפני קום המדינה ועד לשנות השישים המאוחרות. הקולנוע הישראלי מעוצב ברוח האידיאולוגיה הציונית החילונית. (מיתוס הצבר, הפרחת השממה, הגשמת החזון הציוני- החילוני).
התקופה השניה של הקולנוע הישראלי, בה ניתן לבחון את דימוי המקום הערבי היא בעקבות מלחמת 1967 ועד לשנות השמונים המוקדמות. הקולנוע הישראלי המשיך בקו ההרואי- לאומי, בסנטימנטליות לפאתוס המלחמתי ובדמויות "צבריות" ציוניות חדשות ,כמו כן בז'אנר חדש "סרטי הבוראקס" בהם גם נבחן המקום הערבי בהקשר של מזרחיות.
התקופה השלישית שתבחן במסגרת העבודה היא מאז שנות השמונים המוקדמות ועד היום, תקופה בה הקולנוע הישראלי מתאפיין בסרטים פוליטיים מסוג חדש הבוחנים באור אחר את הסכסוך הערבי- ישראלי ואינו מקבלים את מעמדו המובן מאליו במיינסטרים, אלא מנסים לפתח צד ביקורתי של דעות פוליטיות מאילו שהיו נהוגות עד כה. רק בתקופה זו החלה הקצנה של ממש בגישתו של הקולנוע הישראלי והוא הפך להיות האוונגארד הרדיקאלי הקורא תגר על המיתוס הציוני. (אילן פפה, 1995).

תוכן עניינים:
הקדמה
דיון תיאורטי
דיון מעשי- שלוש תקופות התייחסות
הז'אנר ההרואי- לאומי
- עודד הנודד - 1933
- גבעה 24 אינה עונה- 1955
- מורדי האור- 1964
יוני 1967 - הז'אנר ההרואי, האויב הערבי, הצבר והבורקס
- סאלח שבתי- 1964
- כץ וקרסו- 1971
שנות ה- 80 ואילך, הגל הפלסטיני החדש, תמורות ושינויים
- גמר גביע- 1991
- אחד משלנו- 1989
- החיים על פי אגפא- 1992
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

ארליך, אבישי,. 1987. "חברה במלחמה: הסכסוך הלאומי והמבנה החברתי", בתוך: אורי רם (עורך) החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, תל אביב: ברירות, 1993.
בן שאול, ניצן,. "הקשר הסמוי בין סרטי הבורקס לסרטים האישיים", בתוך: גרץ,לובין, נאמן, (עורכים) מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
גרץ, נורית,. "המלחמה שלא הייתה: "עונת הדובדבנים" בהשוואה ל"שתי אצבעות מצידון" ו"גמר גביע", בתוך: גרץ,לובין, נאמן, (עורכים) מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
טלמון, מירי,.בלוז לצבר האבוד- חברות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001.
נאמן, ג'אד,.1992. "המודרנים: מגילת היוחסין של הרגישות החדשה", בתוך: גרץ,לובין, נאמן, (עורכים) מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
ניב, קובי,. על מה הסרט הזה?, תל אביב: דביר,1999.
סמוחה, סמי,. "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל", בתוך: אורי רם (עורך) החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, תל אביב: ברירות, 1993.
פפה, אילן,."מדע ועלילות בשירות הלאומיות: היסטוגרפיה וקולנוע בסכסוך הערבי-ישראלי, בתוך: גרץ,לובין, נאמן, (עורכים) מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
שוחט, אלה,. הקולנוע הישראלי- היסטוריה ואידיאולוגיה, תל אביב: ברירות, 1991.

תגים:

הרואי · קום המדינה · ציוני · גמר גביע · עודד הנודד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיקומו של הערבי בקולנוע הישראלי", סמינריון אודות "מיקומו של הערבי בקולנוע הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.