ריבוד חברתי בקרב בני העדה האתיופית בישראל

תקציר העבודה:

בסוף 2006 מתפרסמת בעתונות ידיעה על המקרה הרביעי בשנה זו, שגבר אתיופי רצח את אשתו. עוד נאמר כי "לנוכח ריבוי האלימות בקרב העולים מאתיופיה, משרד הקליטה מפעיל תוכנית למניעת אלימות בקרבם" (זינגר-חרותי ואח', 2006). נראה כי חדשות הנוגעות לבני העדה האתיופית מתרכזות בדרך כלל בתחום האלימות במשפחותיהם. האופן שבו מוצגים הדברים עלול להטעות, שכן גם בקרב העולים מחבר הלאומים קיימת אלימות, אולם זו נדחקת לשולי החדשות, לנוכח חדשות אחרות, ובדרך כלל מחמיאות לגביהם.
התייחסות זו אל עולי אתיופיה הינה רק פרט במה שנראה כקיפוח חברתי. בשנים האחרונות נשמעות תלונות רבות מבני העדה האתיופית בישראל, כי אין להם לאן להתקדם וגם אם יסיימו תואר ראשון ואף שני באוניברסיטה, הם יוכלו להיות לכל היותר מאבטחים ופועלים פשוטים.

לנוכח מחקרים שעניינם ריבוד ומוביליות חברתית, השערתי היא, כי העליה מאתיופיה סובלת מסטריאוטיפיות שלילית, אשר יוצרת את החסמים העומדים בפני האתיופים. האחרונים נתפסים במקרים רבים כעדה אלימה, חולה [במספר מקרים בשנים האחרונות השליכו דם שתרמו] וכמי שאינם מצויים במסגרת החברתית שבפניה פתוחים מכלול התפקידים והאפשרויות. מכיוון שזה תיוגה של החברה ומכיוון שקיימים נגדה סטריאוטיפים שליליים, נכנעים עולי אתיופיה לסטיגמה הקיימת נגדם ואינם יוצאים ביוזמות שישפרו את ריבודם. גם יוזמות הבאות מצד בני הקהילה אינן נענות על ידי כלל החברה, משום שאלה נתפסים כנחותים ו/או כחסרי יכולת להתמודד עם דרישותיה של החברה.
כלומר, ריבודם הנמוך של עולי אתיופיה נובע הן בשל תפיסות החברה כנגדם והן בשל חוסר יוזמה אישית של רוב בני הקהילה. בעבודתי ארצה לטעון כי מעורבותם הנמוכה של בני העדה בחברה הכללית ובסטטוסים - חברתיים ופוליטיים - גבוהים יותר, מונע את הניעות שלהם כלפי מעלה ומותיר אותם בסביבתם החברתית הבסיסית, בעיקר של בני הקהילה ושל אנשים ברמת התעסוקה הנמוכה שבה הם מצויים.

כדי לתמוך בטענתי ולבחון את השערותי, אבחן בפרק הראשון חומר תיאורטי העוסק בריבוד חברתי ובמוביליות, כפונקציה של סטריאוטיפים המופנים כנגד העדה האתיופית. על מנת להתייחס באופן השוואתי לעלייה האתיופית מול עליות אחרות, אציג בפרק השני את המוביליות החברתית בקרב הותיקים ובקרב עולים שהגיעו מאירופה ואמריקה וכן את התפתחותם בדור השני. בפרק השלישי אתייחס לעליה האתיופית, הן מבחינת ההשכלה והתעסוקה והן מבחינת ההתערות החברתית בישראל. כמו כן אדרש לריבודם וניעותם של בני הדור השני לעליה מאתיופיה. מכך אנסה להבין את החסמים העומדים בפני ניעותם של עולי אתיופיה כיום ואת האפשרויות להסיר חסמים אלה בעתיד.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: הסטריאוטיפ והרבוד
1.1. הסטריאוטיפ
1.2. ריבוד חברתי ומוביליות
פרק ב: מעמדם של עולי אתיופיה מול הותיקים ומול שאר העולים
2.1. נתונים היסטוריים-כלכליים
2.2. עולי אתיופיה בחברת המהגרים
2.3. סטטוס חברתי
2.4. החסות
פרק ג: גורמי הריבוד
3.1. השכלה
3.2. תעסוקה
3.3. מוביליות
3.4. ריבוד חברתי
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

עליה · עולים · קליטה · אתיופי · סטריוטיפ · עדה · עדות · קבוצה · מהגרים · הגירה · סוציולוגיה · ישראלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ריבוד חברתי בקרב בני העדה האתיופית בישראל", סמינריון אודות "ריבוד חברתי בקרב בני העדה האתיופית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.