היישום אינו מחובר לאינטרנט

הברלינאי האחרו ן/ יורם קניוק

עבודה מס' 066527

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: דיון ביחסים בין יהודי גרמניה לגרמניה בהיבט סוציולוגי.

4,039 מילים ,11 מקורות

תקציר העבודה:

"הברלינאי האחרון" - ספק סיפור מסע, ספק מחקר אתנוגרפי על יחסה של יהדות גרמניה למולדתה שהקיאה אותה מתוכה. הספר שוזר בתוכו מכלול רחב של יחסי יחיד חברה, מבט על החברה, על מנהיגות, על דילמות פנימיות, בין הגרמנים לבין עצמם ודילמות חיצוניות, בין היהודים לבין הגרמנים.

יהדות גרמניה כמהה לאימוץ מחודש מצד מולדתה המתכחשת. גרמניה אינה כמהה לאמץ את יהודיה. אם הם מתקבלים בה, הרי שהדבר נובע מהצורך במחילה, מאיזו תחושת מצורעות, שעדיין נותרה כלפי הגרמנים מצד העולם החופשי. מול הערגה לגרמניה, יש יהודים שעדיין קוראים לילד בשמו. הם אינם מקבלים נחמדות אוטומטית של גרמנים כלפי יהודים, אלא רואים בה צביעות המכסה את הדם על ידיהם הלבנות של הגרמנים. הכל הצגת שוא, כי אין גרמניה אחרת.

אנגלס (1978: 216) טוען כי כוונתו של מרקס במושג 'ביטול המעמדות, מתייחס למלחמה של המעמדות. הפיקוח על המוני פרטים שווים נתפס כעריצות ולא כשיוויון. נראה כי גרמניה, זו שלפני המלחמה וזו שלאחריה, המערבית והמזרחית, זו של החומה וזו שלאחר נפילתה, שואפת מעצם אופיה, לא למלחמת מעמדות, אלא לפיקוח, לסדר, לשלטון הקרוב ככל הניתן למושג משטר. הדילמה קיימת לא רק אצל יהודים מחוץ לגרמניה, אשר טרם החליטו כיצד להתייחס אליה, אלא גם בקרב הגרמנים לבין עצמם ובינם לבין היהודים. גרמניה היא עדיין חידה שאינה ברורה וכך גם כל אחד מאתנו, התוהה לפשר התופעה. ביטא זאת היטב קניוק (2005: 221) בסיומו של "הברלינאי האחרון": "כל אחד מאיתנו הוא תשובה לשאלה שאינה נשאלת. חיינו ומתנו יחד 1800 שנים. ביחד אנחנו, כדברי אלתרמן, חידה החדה חידות, ורק שנאה-אהבה שאף יוכרו ככאלה יתקנו וירפאו אלה את פצעי אלה".

תוכן העניינים:
תחושת ברלין
העוצמה הגרמנית מעל מעמד וסטטוס
השלטון נשען על הכריזמה
חשיבותו של הסוד
רוח העיר והאתיקה הפרוטסטנטית
זרות המונעת את הדיאדה
סולידריות חד צדדית
סוף דבר
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

על פני כמעט עמוד, מונה קניוק שמות יהודים גרמנים, וביניהם פילוסופים, פיזיקאים, במאים ושאר אליטות, שמן הסתם אמורים להיתפס כבעלי סטטוס (קניוק, 2005: 52-53). היטלר לא היסס לנצל את מעמדו ולדחוק את בעלי הסטטוס היהודיים, עד שאלה נעו בין סטטוס של פליטים לסטטוס של קורבנות, כדוגמת הוסרל - פרופסור יהודי וראש קתדרה שסולק בשל יהדותו (שם: 57). האמור הינו כמובן בתקופת שלטונו של היטלר. מעמדות, קבוצות סטטוס ומפלגות, פועלים בדרך כלל במשותף בתוך מסגרת מדינית שבתוכה גם פעולה קהילתית. גם אם גבולותיה של קהילה מדינית בודדת אינם מהווים חלק ממערכת דמוקרטית גלובלית, הרי שאינם מגבילים את המפלגות. במקרה של משטר חד-מפלגתי, מדובר המערכת הפוליטית בעלת ההשפעה. כלל זה היה נכון בכל הזמנים (וובר, 1995: 203-204).

תגים:

זרות · שואה · וובר · אנגלס · מרקס · זימל · תרבות · גרמנית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הברלינאי האחרו ן/ יורם קניוק", סמינריון אודות "הברלינאי האחרו ן/ יורם קניוק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.