מזונות אב כלפי ילדיו

תקציר העבודה:

כשאדם מביא ילד לעולם, נוצרת מחויבות כלכלית לטווח ארוך. מכאן שיש אפשרות, לפחות תיאורטית, שגבר ייעשה אב בעל כורחו, יפרנס את בנו שמונה עשרה שנה, עד שהנער יגיע לבגרות ולעיתים גם מאוחר יותר.
ההלכה היהודית קבעה כי אחת מחובותיו העיקריות של אב היא לכלכל את ילדיו ולדאוג למילוי כל צרכיהם. חובה זו קיימת גם במקרים בהם האב מסרב להכיר או לפגוש את ילדיו ועליו לעשות זאת בכל מקרה, גם אם אינו מתפרנס. על כן, ככלל אדם חייב במזונות ילדו- חובת המזונות נוצרת עם האבהות, החל מהרגע שבו נוצר ילד מזרעו. אין כל חשיבות או משמעות לרצונו בילד, או ליחסיו עם אמו של הילד. במסגרת החיוב במזונות, יהיה האב חייב לשלם גם הוצאות חד פעמיות כמו הוצאות לידה, רכישת ציוד ראשוני לילד וכדומה.
ההבחנה העיקרית, בין חיוב מזונות מכוח דין אבהות לבין חיוב מדין צדקה, חשובה מאוד. משום שאם החיוב נובע מדין צדקה, גם האם חייבת במזונות הילדים. אם האב עני והאם אמידה, יתכן מצב שהאם תשתתף במזונות ילדיה בסכום גבוה מהסכום שישלם האב. באופן עקרוני אב יחוייב במזונות "לפי צרכיהם" של הילדים ולא לפי "עושרו", ברם, יש להתחשב גם בהכנסתו של האב וביכולתו לשלם את סכומי המזונות הנפסקים.

במשפט הרומי האב היה שליט אבסולוטי במשפחתו ולילדיו לא היו שום זכויות כלפיו (לא הייתה להם אישיות משפטית משל עצמם). כשהאב רצה הוא זן את ילדיו, כשלא רצה הפקירם לרעב ולעוני. רק בשלבים מאוחרים יותר של המשפט הרומי, הופיעו צווים של קונסולים המורים על חובת מזונות אב כלפי ילדיו.
לעומת המשפט הרומי החד משמעי, היו בעולם העתיק חוקים שחייבו גבר שהוליד ילד מחוץ לנישואין לספק לו מקורות מחייה, החיוב היה דרך אמו של הילד.

במשפט האנגלי, בשנת 1930 נחקק חוק העניים ונקבע בו, שאפשר לכפות על אב לשלם מזונות לילדיו. הילדים נחשבו לעניים שיש צורך לתמוך בהם כחסד וצדקה, אך לא כבעלי זכויות משפטיות מוצקות לקבל את מזונותיהם מאביהם.

בעבודה זו נדון בחיוב אב במזונות ילדיו במקרים כדלקמן:
* ילד הנולד מהפריה מלאכותית.
* ילד מאומץ.
* ילד ממזר.
בפרק השני נדון בסוגיית מזונות הילדים במשפט העברי. נראה כי קיימת הבחנה בין שתי שכבות גיל: ילדים עד גיל שש, ובלשון המשפט העברי "קטני קטנים", לבין ילדים מעל לגיל שש ועד לגיל שמונה- עשרה, ובלשון המשפט העברי "ועד שיגדלו".
בפרק השלישי נדון בסוגיית מזונות הילדים במשפט הישראלי. בלבטיו של החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות") ובפסיקה הישראלית.
בפרק הרביעי נדון בסוגיית מזונות קטין הנולד מהפריה מלאכותית של אישה נשואה, מזרעו של אדם זר. נראה את עמדת המשפט העברי, המשפט האנגלי, המשפט האמריקאי ואת עמדת המשפט הישראלי.
בפרק החמישי נדון בסוגיית מזונות ילד מאומץ. נבחן את עמדת המשפט העברי והמשפט הישראלי.
בפרק השישי נדון בסוגיית מזונות ילד ממזר תוך התייחסות למשפט העברי ולמשפט הישראלי.

תוכן העניינים:
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: מזונות ילדים במשפט העברי
חיובו של אב במזונות ילדיו קטני- קטנים
מקור החיוב
ביחס למקור החיוב, ניתן למצוא חילוקי דעות בקרב הפוסקים והמפרשים:
הבסיס המשפטי לחיוב
מהות החיוב והיקפו
חיובו של אב במזונות ילדיו מגיל שש "ועד שיגדלו" (תקנת אושא)
חיובו של אב במזונות ילדיו (עד גיל חמש עשרה) מכוח תקנת הרבנות הראשית
הרקע להתקנת התקנה
תוקפה המשפטי של התקנה
מהותו ותחולתו של החיוב על- פי התקנה
חסרון התקנה
הגישות השונות לתקנת הרבנות הראשית
הרחבת התקנה
פרק שלישי: מזונות ילדים במשפט הישראלי
סעיף 3א לחוק המזונות
הרקע וההסבר לחקיקתו
היש הצדקה לחקיקתו לאור המצב המשפטי שקדם לו?
היקף תחולתו של סעיף 3א: האם חל על הורים יהודים?
עמדת הפסיקה הישראלית בשאלת היחס בין הדין העברי לבין הדין הטריטוריאלי
פרק רביעי: מזונות לנולד מהפריה מלאכותית
עמדת המשפט העברי
עמדת המשפט האנגלי
עמדת המשפט האמריקאי
עמדת המשפט הישראלי
חובת המזונות לילד שנולד לאישה נשואה מתורם זר
הוראת משרד הבריאות- "אליה וקוץ בה"
חובת המזונות החלה על בן הזוג של האם
פרק חמישי: מזונות למאומץ
עמדת המשפט העברי
מסקנה ועצה
עמדת המשפט הישראלי
חובת המזונות שעל האב הביולוגי
מזונות מהעיזבון
פרק שישי: מזונות לממזר
עמדת המשפט העברי
עמדת המשפט הישראלי
פרק שביעי: סיכום
ביביליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

הפריה · הפריה חוץ גופית · הורות טכנולוגית · אבהות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מזונות אב כלפי ילדיו", סמינריון אודות "מזונות אב כלפי ילדיו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.