קליטת העלייה מרוסיה בשוק העבודה הישראלי

תקציר העבודה:

גל העלייה מארצות חבר העמים, שהחל להגיע לישראל בשלהי 1989 ומנה עד אמצע שנת 1995 כ- 650,000 עולים, הטביע את חותמו על שוק העבודה ועל שוק הדיור בישראל והביא לערעור שווי המשקל בשווקים אלה ולקשיים בקליטה התעסוקתית של העולים.
עבודה זו בוחנת את קליטתם של העולים מחבר העמים (ברית המועצות לשעבר) שעלו לישראל מראשית 1989 ועד 1995, מבחינת השתלבותם בשוק העבודה הישראלי, הגורמים המשפיעים על ההשתלבות המקצועית (משלח יד וניצול מלא של הון אנושי) של העולים ואת הקשר בין אזור המגורים לאיכות ההשתלבות המקצועית.
העבודה גם בוחנת את ההתכנסות שכרם של העולים בהשוואה לשכרם של ילידי ישראל ואת המעברים בתחום המקצועות (מעבר מתחום מקצועות אחד לאחר).
בעבודה נעזרתי במספר מאמרים ונתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), העבודה מתמקדת בשני מאמרים, הראשון של מנחם גוטליבובסקי - "השתלבות עולי 90-92 בישראל", השני, מאמרם של אקשטיין ווייס - "THE ABSORPTION OF HIGHLY- SKILLED IMMIGRANTS: ISRAEL, 1990-95" .
במאמר הראשון השתמשו במודל תיאורטי דינאמי המתאר את שלבי התערותם של העולים בארץ ושבמסגרתם בוחר כל עולה בעת הגיעו לארץ אסטרטגיה של התנהגות בשוק העבודה ובשוק הדיור, הכוללת בחירה של מקומות מגורים ושל תחומי מקצועות שבהם יחפש עבודה, מתוך מטרה לצבור במשך שהותו בארץ את התועלת המרבית האפשרית. אמידת המודל מבוצעת בצורה מבנית, המאפשרת לזהות את הפרמטרים הבסיסיים של שוק העבודה באזורים השונים בישראל ושל התנהגות העולים, והיא מסתמכת על סקר שערך מכון ברוקדייל בקרב עולים שהגיעו מחבר העמים בין השנים 1989-1992. בניגוד לשיטת הקליטה של גלי העלייה הקודמים, שאופיינה ע"י התערבות ממשלתית בקביעת מיקום העולים בארץ, החליטו הגופים הציבוריים להנהיג לגבי עולי הגל הנוכחי את שיטת הקליטה הישירה, שבמסגרתה הוענקה לעולים האפשרות לבחור כרצונם את מקום מגוריהם, הממשלה העניקה סבסוד דיור. שיטה זו אמורה להיטיב עם העולים, מכיוון שאפשרה להם לבחור את מקום מגוריהם לפי העדפותיהם. למרות שינוי השיטה, היו צפויים לעולים קשיי השתלבות בשוק העבודה המקומי וזאת עקב היקפו של גל העלייה, שעור האבטלה, רמת ההשכלה הממוצעת הגבוהה של העולים לעומת האוכלוסייה המקומית וההבדלים הטכנולוגיים בין המשק בחבר העמים והמשק הישראלי.
סקירת הנתונים על ההשתלבות התעסוקתית של עולי גל העלייה של 1989 מצביעה על מספר קשיים שעמדו בפני השתלבות העולים בכלל, ובעיקר בפני עולים אקדמאים המתקשים למצוא עבודה במקצועם, ובפני עולים מבוגרים המתקשים למצוא עבודה כלשהי.
תוצאות המחקר מלמדות כי העולים בעלי ההשכלה האקדמאית צפויים לקשיי הקליטה התעסוקתית הגדולים ביותר, מכיוון שיש להם סיכוי מועט יחסית לקבל הצעות עבודה במקצועות שדורשים השכלה אקדמאית (מובא גם במאמרם של אקשטיין ווייס). קשיי הקליטה של עולים אלה צפויים להיות גדולים אף יותר אם יבחרו להתגורר באזורים פריפריאליים. בנוסף לכך, שכר המשולם בעבודות אקדמאים באזורים פריפריאליים, נמוך בכ- 15% מזה המשולם באזורים מרכזיים.
המסקנה העולה מתוצאות אלה הנה כי עידוד מעבר עולים אקדמאים למגורים באזורים פריפריאליים עלול להביא לאי ניצול מלא של הונם האנושי.
במאמר השני השתמשו במודל תאורטי לא ליניארי המבוסס על תאוריית הון אנושי, כדי להסביר את הקשר בין עליית מחירי כישורים והשקעה בהון אנושי, ולתאר את התנאים עבורם תתכנס הכנסת העולים לשכרם של המקומיים.
נמצא כי, כאשר מתייחסים רק לידע המקצועי (שנות לימוד) ושאר המשתנים קבועים, אין התכנסות לשכר המקומיים. בתחום המקצועות האקדמי, הפער הסופי קטן, אך עולים שנשארו במשלח יד לא מקצועי (ניקיון, שמירה) יקבלו שכר נמוך מישראלי באותה עבודה, כלומר, לא תהיה התכנסות לשכרם של הישראלים לאחר תקופה ארוכה בישראל.

תוכן העניינים :
תקציר
א. רקע על גל העלייה לישראל בשנות ה- 90
ב. הון אנושי - בשוק העבודה ושוק הדיור
ב.1 תוצאות
ג. שכרם של העולים בהשוואה לשכרם של ילידי הארץ
ג.1 תוצאות
ד. סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

תעסוקה · אבטלה · חבר · העמים · רוסים · כלכלה · עבודה · מהגרים · עליה · וקליטה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קליטת העלייה מרוסיה בשוק העבודה הישראלי", סמינריון אודות "קליטת העלייה מרוסיה בשוק העבודה הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.