מפגשי השירה בציבור

תקציר העבודה:

בשנים האחרונות הפנאי גדל וההתייחסות אליו הולכת וגדלה גם היא. לאנשים יש יותר זמן לפעילויות אחרות שעשויות להשפיע על המשפחה, על מוסדות חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. צריכת הפנאי באה לידי ביטוי בשני מישורים: צריכת פנאי במרחב הפרטי וצריכת פנאי במרחב הציבורי.
בעשור האחרון אמצעי תקשורת ההמונים תופסים מקום חשוב כסוג הפנאי העיקרי הנצרך במרחב הביתי, בולטים בכך הטלוויזיה והאינטרנט שמאפשרים למשתמש בהם להיות פסיבי ו' רדום' . לעומת זאת, במרחב הציבורי מוצעות פעילויות פנאי שדווקא כן מאפשרות למשתמש להיות ערני ופעיל ומזמנות לו חוויה של התכנסות ומעורבות חברתית.
לדוגמא: מפגשי שירה בציבור, נוהג שבו קבוצה פוצחת יחד בשירה, לעיתים באורח מתוכנן ולעיתים באופן ספונטאני.
ניתן להקביל את ערבי השירה בציבור המתרחשים בספירה הציבורית לאותו סוג הפעילויות שיש בהן מעין התכנסות, כזו שעשויה להביא להדדיות חברתית בעולם מודרני ,אינדיבידואליסטי ולעיתים מנוכר.
בעבודתי אבחן באיזה אופן מפגשי השירה בציבור בתל-אביב בשנות ה-2000, מסמלים מרכיבים של האתוס הישראלי. כדי להבין יותר לעומק את מהות היחסים בין התרבות לחברה, אתייחס למפגשי השירה בציבור הפומביים כאמצעי המסמל את הקשר בין השניים. ניתן להתייחס אל מפגשים אלו כאל 'פסקול' המלווה את החברה הישראלית המתגבשת ומשתנה בהתאם למגמות בעולם המודרני והקפיטליסטי. עם זאת, יש גם משהו נוסטלגי בשירה בציבור, סוג של 'מדורת שבט' של שנות ה-2000, אשר בה למרות הקידמה ו'המרדף אחר מחוגי השעון', אנשים עדיין מוצאים זמן להתאגד יחד ולשיר, כמו לפני עשרים, שלושים ואף 100 שנה.
כאמור, בחרתי לחקור סוג של פעילות פנאי המתרחשות במרחב הציבורי, פעילות בה הקהל פעיל, משתתף ויוצר אינטראקציות עם אנשים מקבוצות שונות בחברה. העיר תל-אביב - בה אתמקד בעבודתי, מציעה מגוון רחב של פעילויות לכל הגילאים בכל ימות השבוע ,'עיר ללא הפסקה' שבה בכל יום, כל היום, 'קורה' משהו; הצגות, מוזיאונים, פסטיבלים, בתי קפה ,חדרי כושר, חופי רחצה ועוד. שפע האפשרויות האדיר מושך אלפי מבלים מהעיר, ממרכז הארץ ואף מאזורים מרוחקים יותר, לבלות את שעות הפנאי שלהם בעיר. אבל רוב המקומות האלו מאופיינים לפי קריטריונים מסוימים, כלומר גם מקומות הבילוי, מגוונים ככל שיהיו, פועלים ברובם תחת איזו הבחנה סמויה בין מעמדות, גילאים, ושאר מאפיינים חברתיים. בין כל אלו קיים סוג בילוי אחד בו נפגשים אנשים מכל הקשת החברתית, ללא הבדלי גיל, דת, גזע ומין. שם הם מסירים את כל המסכות ונפרצות כל החומות החברתיות הקיימות ביניהם, אז מתאחדים כולם לערב פנאי מיוחד במינו. סגנון בילוי זה הוא, כפי שציינתי, מפגשי השירה בציבור.
אף על פי שלפנאי תפקיד חשוב בריבוד החברתי, נראה כי במפגשי השירה בציבור המעמדות מטשטשים. במפגשים אלו מתאספים אנשים בגילאים שונים (18-75), בעלי רקע חברתי-תרבותי שונה, בעלי יכולות כלכליות שונות, שלא בהכרח מכירים אחד את השני, ושרים בצוותא את אותם השירים בגרון ניחר. מפגשי השירה בציבור מהווים פסק-זמן, הינתקות משגרת היום-יום. וההשתתפות במפגשי השירה כמוה כטקס בעל מאפיינים ייחודים. האירועים מגיעים לשיאם כשהקהל פוצח בריקוד על הכיסאות והשולחנות בעיצומו של ערב סוער- וזוהי בעצם חווית ההתכנסות. בכוונתי לחקור את דפוס הבילוי הזה, המאחד חברתית וזאת דווקא בעידן המודרני המאופיין בניכור ובריבוד חברתי נרחב.
הווי השירה בציבור, שהיה מראשית ימי היישוב לאחד מסממני החברה הישראלית, חזר בשנים האחרונות לאופנה
והכניס לחברה הישראלית מן הנוסטלגיה.
תחושת ה'ביחד '- ה'קולקטיב' מוסיפה ערך מוסף בלתי נלאה למורל החברתי. כולם חוגגים את התחושה הזו: הבדלי גיל, דת ומעמד נבלעים ומטשטשים לשמע השירה ולנוכח האחדות. Show מוסיקלי עברי אותנטי היוצר אווירה ישראלית חמה ואמיתית, שאין דומה לה. מדובר בנשא תרבות שמאחד ומלכד את החברה, מייחד אותנו כעם, משקף השפעות זרות בתרבות בכלל ובמוסיקה בפרט, מהווה דרך להפיג את לחצי היום-יום וליהנות מחוויה מיוחדת של שמחה וחגיגה גם בלי סיבה מיוחדת ,גם בימים קשים.

מהלך העבודה:
בפרק המבוא לעבודתי הדגמתי את חלוקת הפנאי במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי תוך הצגת מגוון חלופות לפנאי בעיר תל-אביב בשנות ה-2000. התמקדתי בפנאי במרחב הציבורי ,כשמפגשי השירה בציבור על מאפייניהם הייחודיים הם דוגמא לסוג פנאי כזה.
בעבודתי אבחן באיזה אופן מפגשי השירה בציבור בתל-אביב בשנות ה-2000, מסמלים מרכיבים של האתוס הישראלי? על מנת לענות על שאלה זו אפרוס סקירה ספרותית של חומרים שישפכו אור על מספר היבטים בעבודתי: החל מחלוקה של פנאי במרחב בכלל, פנאי בישראל ופנאי בתל-אביב בפרט. בין היתר ,אבחן את מאפייני הישראליות ומרכיבי האתוס הישראלי , אתעכב במפגשי השירה בציבור על מאפייניהם הטקסיים ועל טקסים כממלאי צרכים שונים אישיים וחברתיים כאחד. אבדוק כיצד שירי ארץ-ישראל ומפגשי שירה בציבור משמשים כנשאי תרבות להעברת ערכי החברה וכיצד מגמות במוזיקה הישראלית מקבילות לתופעות אחרות שקורות בחברה הישראלית. אציג מחקר שניתח תכנים של שירי-ארץ ישראל ואדגים כיצד שירים מבטאים ערכים בולטים בחברה.
בחלק השלישי אבצע תצפית אתנוגראפית משתתפת במפגש שירה בציבור ולאחר מכן אתייחס לעיקרי המחקר עצמו. אדון בתוצאות המחקר ובמסקנות הנובעות ממנו ואסיים בסיכום ממצאי העבודה.

ראשי פרקים
מבוא
סקירת ספרות
* המיקום הפיזי של צריכת הפנאי (פנאי במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי)
* פנאי בישראל ובעיקר בתל-אביב בשנות ה-2000
* אתוס ישראלי וישראליות
* מפגשי שירה בציבור כחלק מאתוס -דמיון לריקוד ההורה ולריקוד החסידי
* מפגשי שירה בצבור כנשא תרבות
* פטריוטיות באמצעות טקסים
* מפגשי השירה בציבור כטקסים וכפסקי זמן
* מפגשי שירה בציבור כ"גיבוש" והקבלה למאפייני הטקס
* שירי ארץ-ישראל וסיפוק צרכים
* מגמות במוזיקה הישראלית והקבלתן למגמות כלליות בחברה הישראלית
* תכנים של שירי ארץ ישראל והאתוס הישראלי
המחקר
*שאלת המחקר
* שיטת המחקר
* אוכלוסיית המחקר
* שדה המחקר
הצגת הממצאים
דיון
סיכום והצגת המסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

חברה · הישראלית · בתחום · המוזיקה · מוסיקה · תרבות · פופולרית · צבר · ישראליות · ציונות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מפגשי השירה בציבור", סמינריון אודות "מפגשי השירה בציבור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.