הגנה מפני אפליה בגין הורות אם

תקציר העבודה:

עם ההתפתחות הטכנולוגית במאה העשרים, ובעקבותיה ההתפתחות שעברה החברה, קרו תמורות שבסיסן בתהליך זה של התקדמות טכנולוגית, למשל:
1. יותר נשים הצטרפו למעגל העבודה.
2. יותר נשים רכשו השכלה.
אט אט החלו נשים להבין שהן מופלות בעבודה לעומת הגברים, ושאין שום צידוק בכך. עם גילוי זה הבינו הנשים גם את הכוח והיכולת שלהן לפעול למען שינוי מגמתי זה, ובכך להיטיב את מעמדן ולנסות להשוותו למעמד הגברים, מה גם שבתחומים רבים בעבודה נופץ המיתוס על עליונותם של הגברים, למשל תחום ההשכלה.
שינוי מגמתי זה והשינוי שחל אצל נשים צעירות ומשכילות וגם אצל נשים בגיל הביניים שגמרו את פרק גידול הילדים ועכשיו רוצות להגשים את עצמן ולהגיע למימוש עצמי.
כל הנתונים הללו למן המהפכה התעשייתית ועד ימינו גורמים ללחץ מתגבר והולך מצד נשים למען שוויון בעבודה על כל מרכיביה, כולל בתקופה של הורות וטיפול בילדים. האם העובדת מטפלת בילדים, ואינה מקבלת גמול כספי על כך. והיות והאינטרס הציבורי הוא כי נשים תמשכנה לעבוד ולתרום, המחוקק נטה לאפשר לה הקלות מסוימות במהלך העבודה, שבטיחו כי לא תיפלט בעל כורחה ממעגל העבודה.
מערכת המשפט בישראל מאופיינת בנטייה ברורה להגנה על נשים מפני כל אפליה לעיתים אף בצורה קיצונית בהשוואה למדינות אחרות, על-מנת לבלום ולמגר כל גילוי של אפליה בעבודה כלפי נשים. המציאות מוכיחה שקיים קושי רב בכך המצריך חקיקה ברורה שתקל על ההתמודדות הפרטנית של בתי-המשפט בנושא של אפליה בעבודה בעיקר על רקע של אפליית נשים לעומת גברים (בן ישראל, 1997).
המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה נובע מההכרה הכללית בזכותן של קבוצות מיעוט בכלל, ושל נשים בפרט, לשוויון פוליטי וכלכלי בחברה. מדיניות זו באה לידי ביטוי החל בשנות ה- 50' באמנות בינלאומיות ובחקיקה של מדינות שונות.
מגילת העצמאות של ישראל הגדירה מפורשות את הכוונה להבטיח לכל אזרחי המדינה הגנה כנגד כל צורת אפליה ושם נכתב "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין" (שמיר, 1997) מאחר ומדינת ישראל קמה בשנת 1948, ואת הנחותיה הבסיסיות נטלה מן המשפט האנגלי, וזאת בשל השפעת המנדט ומשום כך נולדה לתוך עולם משפטי הרואה בקבוצות מיעוט ובנשים "בני אדם" (שמיר, 1997). בנוסף המדינה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, תקופה שבה הלך הרוח הבינלאומי לא ראה בעין יפה כל אפליה מטעמי גזע ומין וראה צורך בשוויון אנושי. מאידך, מתבסס המשפט בישראל גם על המשפט העברי ההלכתי, ומכאן נוצרת דיכוטומיה בתחום שוויון נשים בפני החוק, ובית המשפט עומד בפני בעייתיות שמצריכה שילוב בין ישן לחדש בהתאמה לרוח התקופה (ליבנד, 1989).

מטרתה של העבודה הנוכחית היא לסקור את התנאים הניתנים לאישה שהיא גם אם, ככל שזה קשור בטיפול בילדים: הן לפני בואו לעולם והן לאחר מכן. כיצד המערכת תומכת באישה לבל תיפלט ממעגל העבודה ותוכל להמשיך, בצורה נאותה, את הקריירה שלה.
העבודה תסקור את רעיון השיוויון, כהקדמה, ולאחר מכן יובא הרקע לרצון לעזור לאישה לתפקד בשתי "המשרות" שלה. הפרק המרכזי הוא החוק, התקנות, התקשי"ר (תקנון שירות עובדי המדינה) שעל פיו נוהגים גם הרשויות הממשלתיות, הפסיקה ועוד.
כסיכום אביא מספר נקודות, שלדעתי, ניתן לתקן אותן בחוק.

ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הקדמה- החתירה לשוויון בעולם העבודה
הפגיעה בעבודה לאור היותה אם
3.1 שלבים בתהליך שינוי קריירה
3.2 נטיה לחשבון נפש אישי ואינטרוספקציה
3.3 ערעור הזהות האישית והמקצועית
3.4 חיפוש אחר מטרות חדשות בחיים
3.5 הבדלים הנובעים מלחץ בעבודה
סקירת הפסיקה והנוהג
4.1 חוק עבודת נשים
4.2 לפני ההריון
4.3 הריון
4.4 תנאי עבודה לאחר הלידה
4.5 מס הכנסה
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: מקורות העבודה הינם משנות השמונים והתשעים.

קטע מהעבודה:

תגים:

אפליה · פמיניזם · נשים · עובדות · נשות · קריירה · עבודה · משכורת · שוויון · שכר · שוויון · שויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגנה מפני אפליה בגין הורות אם", סמינריון אודות "הגנה מפני אפליה בגין הורות אם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.