חופש העיסוק והגבלתו

תקציר העבודה:

חופש העיסוק היינו מזכויות היסוד של האדם והאזרח בישראל. חופש העיסוק מוצא את ביטויו במפורש בהכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם שהתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 1948, באמנה הבינלאומית על הזכות הכלכלית, החברתית והתרבותית שהתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 1966, ובצ'רטר החברתי האירופי משנת 1961.

חוק יסוד: חופש העיסוק , מקנה הגנה לעובד בבואו לבחור את עיסוקו והתמחותו.
"נקודת המוצא המקובלת בחברה חופשית, היא, כי אדם רשאי לעסוק בכל עבודה או משלח יד, כל עוד לא נקבעו לגביהם הגבלות או איסורים, ואלו האחרונים אין להטילם ולקיימם אלא לפי הוראתו המפורשת של החוק".
חופש העיסוק מבוסס על החופש של האדם לעצב את אישיותו, ואת מעמדו החברתי. מכאן הערך הגבוה של חופש העיסוק, הנגזר מכבוד האדם ומהרצון לחיות את חייו תוך קיום בכבוד.

חופש העיסוק אינו בלתי מוגבל, הוא ניתן להגבלה, אך גם להגבלה זו יש גבולות: הצורך להגן על כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , מקנה בסעיף 3 שלו הגנה למעביד וקובע שאין לפגוע בקניינו של אדם. למעביד יש את זכות היסוד לנהל את מפעלו כרצונו ולפי השקפת עולמו, לשכור ולפטר עובדים לפי הצורך ולקבל הגנה מפני חשיפת סודותיו המסחריים.

חוקי היסוד נחקקו על מנת להגן. אחד על זכותו של העובד והמעביד לחופש עיסוק והשני על זכותו של המעביד לשמירת קניינו. המחוקק ביקש לספק הגנה מרבית לשניהם על מנת לשמור על הסדר החברתי והכלכלי. עד כה נדמה כי שוררת הרמוניה בין שני חוקי היסוד. אך, מה מתרחש כאשר האינטרסים של העובד והאינטרסים של המעביד מתנגשים. איזו זכות תצא שידה על העליונה - זו של העובד או זו של המעביד ?
בעבודה זו נבחן את סוגיית חופש העיסוק והגבלתו ונבדוק האם תניות המגבילות את עיסוקו של עובד, על סיבותיהן השונות, ברות תחולה במשפטנו, בתקופה שלפני חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק ולאחריו.לשם כך, נבחן את האינטרסים של הצדדים: אינטרס העובד שרוצה לעבוד במשלח ידו, ליטול עמו את מה שלמד בתחום מקצועו והפך לחלק מהכשרתו ולעסוק בו בעתיד מכוח חוק יסוד חופש העיסוק, אינטרס המעביד הרוצה להגן על זכויותיו הקנייניות: סודותיו המסחריים, ידע במשאבים, בשיטות יצור וכו' שהשקיע בעסק וזאת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואינטרס הציבור המעונין בתחרות חופשית, ניידות חופשית של עובדים ומעבר מהיר של מידע במשק. כל אלה שזורים באינטרס החברה לנהוג בהגינות ובתום לב, לפעול לפי תקנת הציבור, לכבד חוזים שנכרתו מתוך רצון חופשי וזאת מכוח עיקרון חופש ההתקשרות בחוזה המעוגן בחוק החוזים, שגם הוא מהווה אחד מעקרונות היסוד של התפיסה המשפטית והחברתית בישראל, אך נפגע כתוצאה מהתערבות בו באמצעות חופש העיסוק.
בהמשך, נבחן את השיקולים המנחים את בתי המשפט בבואם לאזן בין האינטרסים, תוך הבאת דוגמאות מהפסיקה, בכדי לקבוע אם יש צורך בהגבלה על עיסוקו של העובד על מנת להגן על סודותיו המסחריים של המעביד , ואם יש צורך כזה, האם ההגבלה תקפה ומידתית.

תוכן עניינים:
מבוא
1. חוק יסוד חופש העיסוק
1.1 חשיבותו של החוק
1.2 חוק יסוד חופש העיסוק אל מול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
1.3 השפעת החוק על המשפט הפרטי
1.4 התמורות שחלו לאחר חקיקת החוק
2. הגבלת חופש העיסוק מכוח חוזה
2.1 האם יש צורך בהתחייבות מפורשת להגבלת חופש העיסוק
2.2 הזכויות והאינטרסים המתנגשים
2.3 אינטרס הציבור
2.4 אינטרס העובד
2.5 האיזון בין האינטרסים
2.6 הגישה החדשה - פס"ד צ'ק פוינט
2.7 סעדים משפטים.
3. דיון וסיכום
4. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

דיני · עבודה · צ'ק · פוינט · בז'רנו · סודיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חופש העיסוק והגבלתו", סמינריון אודות "חופש העיסוק והגבלתו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.