Los desaparecidos : Que digan donde estan ! הנעדרים: תגידו איפה הם!

תקציר העבודה:

במהלך המאה ה-XX, מאה שבכבוד מפוקפק תיזכר כמאה הרצחנית ביותר של ההיסטוריה האנושית עד כה, הופרו כל הכללים הנ"ל, ותפחו לממדים בלתי נתפסים : העם היהודי, העם הצועני, הומוסקסואלים במחנות ריכוז נאציים, ארמנים,רואנדה, ויאטנם, ועוד ועוד... וארגנטינה של הגנרלים.

לפני פחות מ-30 שנה, בארגנטינה, קרוב ל- 30,000 איש "נעלמו" מעל פני האדמה, "נשאבו" אל תוך מחנות חשאיים, נורו בשדות, "נזרקו " ממטוסי מוות לים, ילדים חטופים הועברו למשפחות המקורבות לשלטון, 30000 קורבנות שלא הותירו אחריהם מקום או כתובת להמצאם, ללא משפט, בלי הגנה... 30,000 נעדרים ומדינה שלמה תחת אימה, מדינה שלמה שהתנהלה על זמן שאול, מדינה שלמה תחת טרור. ארגנטינה, "האסם של העולם ", ארגנטינה של הטנגו ושל Maradona, ארגנטינה של Evita ושל ה- Che Guevara, ארגנטינה של הסטייק הטוב ושל מפלי האיגואזו, ארגנטינה, מחנה ריכוז ענק.

האם להגדיר זאת כג'נוסייד, או כפוליטיסייד? האם היה זה רצח עם או פעילות טרור שלטונית? האם זה חשוב, מה היא ההגדרה המדויקת? 30,000 קורבנות, משפחות מפורקות, כלכלת עוני ואינפלציה, דיכוי וגלות, רשימות שחורות של אנשי תרבות...וכיום, לאחר יותר מ-20 שנות "דמוקרטיה ", חברה שסועה שמתקשה לאסוף את העבר הכאוב בתוכה, חברה כאובה שמתקשה " להמשיך הלאה ", חברה שלא יכולה לשכוח. ואיך לבנות מזה את הזיכרון החברתי המשותף? ואיך להמשיך מכך לעתיד אפשרי? האם יש סיכוי לריפוי או האם גדול יותר הסיכון לחזרה על אותה הטרגדיה?

העבודה הנוכחית, שנכתבה במסגרת הקורס של הפרופסור יאיר אורון, "מכאוב הדעת - סוגיות בהוראת השואה והג'נוסייד ", מנסה לבדוק את השאלות הנ"ל ונוספות, על פי חקר שנערך במהלך החודשים דצמבר 2004 - נובמבר 2005 באמצעות מקורות רבים ומגוונים: ראיונות בלעדיים עם ניצולים ומשפחותיהם המתגוררים בארץ או בארגנטינה, חומר תיעודי הכולל סרטים ארגומנטאלים ודוקומנטארים, ארכיונים של ארגוני זכויות האדם מארגנטינה, יצירות ספרותיות ומוסיקליות של תקופת הדיקטטורה ולאחריה, וכמובן ספרות עיונית רלבנטית.

במהלך כתיבת חיבור זה, היה קושי באיסוף חומר תיאורטי או דוקומנטארי בשפה העברית, וכך מקורות רבים, מתוך הביבליוגרפיה המוצגת, הינם מקורות בספרדית, שתורגמו למען העבודה על ידי המחברת.

תוכן העניינים
מבוא
רקע היסטורי-פוליטי של הרפובליקה ארגנטינה במאה הXX
24 במרץ 1976. הפיכה צבאית: היסטוריה של שנים מגואלות
"תהליך של ראורגניזציה לאומי": שלטון ה"חונטס"
- הדיכוי: חטיפה, מחנות מעצר חשאיים, עינויים ורצח.
התנגדות פופולארית וארגונים לזכויות האדם.
תפקידה של מדינת ישראל בהצלת יהודים - ארגנטיניים ויחסים פוליטיים - כלכליים עם הרפובליקה ארגנטינה בשנות הדיקטטורה.
השלכות פסיכולוגיות - חברתיות של הדיכוי.
- "אתם יודעים איפה הילדים שלכם?": ערעור התא המשפחתי תחת האימה.
- חידוש ומטמורפוזה של התפקידים החברתיים המסורתיים בהתארגנות להתנגדות : " אימהות של פסה דה מאיו", "סבתות של פלסה דה מאיו ", "Hijos".
1983: חזרה לדמוקרטיה.
"לוס דספרסידוס" (הנעדרים)
- זיכרון ופצע פתוח.
- בנית הזיכרון הקולקטיבי.
דיון.
סיכום.
רשימת המקורות.
נספחים.

הערת מערכת: בחלקים מהעבודה לא צויינו מראי מקום. בנוסף, מקורות העבודה כוללים פריטים בשפה הספרדית.

קטע מהעבודה:

תגים:

משטר · דיקטטורי · דיקטטורה · רצח-עם · ג'נוסיד · היסטוריה · דרום-אמריקה · זכויות-אדם · ארגנטינה · אמריקה · הלטינית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "Los desaparecidos : Que digan donde estan ! הנעדרים: תגידו איפה הם!", סמינריון אודות "Los desaparecidos : Que digan donde estan ! הנעדרים: תגידו איפה הם!" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.