היישום אינו מחובר לאינטרנט

הזכות להיבחר (1998-1948)

עבודה מס' 065979

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: באיזו מידה הושפעה מדינת ישראל משיקולי ביטחון כעילה לפגיעה בזכות להיבחר לכנסת ב-50 שנות קיומה הראשונות (1998-1948)?

8,548 מילים ,30 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

מדינת ישראל מצויה מעת היווסדה במצב של איום צבאי מתמיד על גבולותיה וחשש לקיומה כישות לאומית פוליטית ריבונית. קיום מצב לחימה (רדומה או פעילה) לאורך כל הגבולות, במשך תקופה כה ארוכה, גורם לרמת דריכות מלחמתית גבוהה ולהפיכת ההגנה על הקיום הלאומי, ליעד מרכזי המשתנה בחשיבותו בהתאם למצב בקרב המנהיגים והציבור כאחד.
סמכויות כל החקיקה הביטחונית מהוות יחד את ההסדרים בתחום הביטחוני, אבל בעוד שחקיקת החירום אמורה לדחות את כל ההסדרים הרגילים לפרקי זמן קצובים, כדי להגן על הדמוקרטיה או על המדינה מפני מחריביה, הרי שחקיקת הביטחון הרגילה, האמורה לבטא את ההכרעה החברתית המוסכמת בנושאי ביטחון, כוחה יפה לכל עת. בישראל ההבחנה אינה כה ברורה: תקנות ההגנה לשעת חירום מ-1945 עד היום לא בוטלו והוראות חוק מחקיקת הביטחון הרגילה כוללות הגבלות מחמירות משיקולי ביטחון, בשל היותן מושפעות מהתחושה התמידית של אומה במצור (1).
מנגד, מדינת ישראל רואה עצמה מחויבת לקיום משטר דמוקרטי ליברלי ולעקרונותיו, בהם שלטון החוק, הכרעת הרוב, הגבלת סמכויות רשויות השלטון ושמירת זכויות האדם והאזרח. למרות שהסכנה העיקרית לקיומה של המדינה מקורה באיום חיצוני, רוב נקודות החיכוך בין עקרונות שלטון החוק לבין מגבלות המנומקות מ"צרכי ביטחון" מצויות דווקא בתחום ביטחון הפנים. אמנם, זכותה וחובתה של המדינה להתגונן מפני חתירה פנימית כנגד משטרה היא גם באמצעות הגבלת חלק מזכויות האזרח, אך לעיתים מנומקות הגבלות אלה שלא לצורך ב"שיקולי ביטחון", בשל ההכרה בעליונות המדינה על כל שיקול מתחרה ועל פי שיקולי הדעת של רשויות הצדק(2).
אחת מזכויות האזרח החשובות במשטר דמוקרטי, העלולות להיפגע בשל כך היא הזכות להיבחר. הזכות להיבחר מבוססת על ההנחה שדמוקרטיה מודרנית היא צורת שלטון פלורליסטית וסובלנית. המדינה היא זו שמעניקה זכות זו לאזרחיה באמצעות עיקרון הייצוגיות. בעיקרון, זכות המועמדות אינה צריכה להיות מוגבלת עקב אידיאולוגיה או פעילות פוליטית של המועמדים. ואכן, בישראל לא נקבעה מלכתחילה הוראת חוק, המגבילה מבחינה מהותית את זכות המועמדות. ב-1985 תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבעו 3 עילות להגבלה מהותית(3) וב-1992 נחקק חוק המפלגות וסעיף 5 שלו מפרט הגבלה מהותית דומה על רישום מפלגה(4).
בזכות להיבחר בא לידי ביטוי רעיון השוויון. שלטון העם מובטח בדמוקרטיה גם באמצעות הליך של בחירות הוגנות: שוויון בסיכויים, בנקודת המוצא, בהקצאת המשאבים וכו'. בישראל, זכות זו הייתה לזכות הראשונה, ובמשך תקופה ארוכה (עד 1992) גם היחידה, שקיבלה באמצעות סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת ופרשנותו בפרשת ברגמן - מעמד חוקתי על-חוקי. השוויון בבחירות, קבע השופט לנדוי, משמע שוויון גם בסיכויים ועקרון "שוויון הכול בפני החוק אינו כתוב על ספר, הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (5).
בעבודה זו אראה כיצד הושפעה המערכת המשפטית במדינה (הן החקיקה והן הפסיקה) במידה רבה משיקולי הביטחון, באלו מקרים המדינה אכן הגנה המדינה על עצמה ובאלו הדמוקרטיה הגנה על עצמה, כיצד הלכו ופחתו נימוקי הביטחון המוצהרים במשך היובל הראשון להיווסדה של המדינה ובמקביל גברו שיקולי הדמוקרטיה המתגוננת וכיצד התבטא השוני בסוגיה זו בהתייחסות לערבים לעומת היהודים.
על מנת להשיב על טענת המחקר, אתחיל בדיון בשאלה, האם יכולה להיות הצדקה לעיצובה של זכות המועמדות כזכות מוחלטת וארחיב על המגבלות המהותיות שהוטלו עליה כדי לחדד את השפעתן ונסיבות היווצרותן. בהמשך אציג את עיקרי הפסיקות המשפטיות בסוגיית הגבלת הזכות להיבחר ואעמוד על השינויים בחקיקה בהקשר זה לאורך ציר הזמן 1998-1948.
-------------------------------------------------------------------
1. הופנונג, מנחם. (1991). ישראל - ביטחון המדינה מול שלטון החוק: 1991-1948, נבו ירושלים, עמ' 107.
2. שם עמ' 21.
3. חוק יסוד: הכנסת סעיף 7א תשמ"ה.
4. חוק המפלגות התשנ"ב - 1992 סעיף 5.
5. על חשיבות השוויון בסיכויים להיבחר על פי סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת (חוק יסוד: הכנסת סה"ח תשי"ח) תעיד ראשיתה של הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת: פסילת חוק מימון בחירות הפוגע בשוויון הזכות להיבחר. (בג"צ 98/68 ברגמן נ' שר האוצר ואח', פ"ד כג (1) 693).

תוכן העניינים
א. מבוא
ב. ההגבלות המהותיות על הזכות להיבחר
ב.1. השימוש בדמוקרטיה מתגוננת.
ב.2. מדינת העם היהודי.
ב.3 הסתה לגזענות.
ב.4. זיהוי סף הסכנה הוודאית.
ג. עיקרי הפסיקות המשפטיות בין 1998-1948
ג.1. ע"ב 1/65 יעקב ירדור
ג.2. בג"צ 344/81 נגבי ואח'
ג.3. ע"ב 2/84 משה ניימן
ג.4. ע"ב 1/88 משה ניימן
ג.5. ע"ב 2/88 יהורם בן שלום
ג.6. ע"ב 2805/92 רשימת "כך"
ג.7. ע"ב 2858/92 אליאסף מובשוביץ
ג.8. רע"א 7504/95 גאנם יאסין
ג.9. רע"א 2316/96 מירון איזקסון
ד. ההתפתחות החקיקתית בסוגיית פסילת רשימות עד 1998
ד.1. הפקודה למניעת טרור 1948 ותיקוניה 1980, 1986.
ד.2. חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה) 1957 והשינוי 1977.
ד.3. חוק יסוד: הכנסת 1958 והתיקון 1981.
ד.4. חוק העמותות 1979.
ד.5. תיקון חוק יסוד: הכנסת סעיף 7א 1985.
ד.6. תיקוני חוק הבחירות לכנסת 1985, 1992.
ד.7. חוק המפלגות 1992.
ד.8. חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו 1992.
ה.סיכום ומסקנות
ו. ביקורת אישית
ז. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הגישה במשטר דמוקרטי היא כי אין להגביל את הזכות להיבחר, ובמסגרתה את הזכויות המעניקות לה ממשות וכי אין להטיל הגבלות הקשורות באידיאולוגיה, במצע או בפעילות פוליטית של המבקש להיות מועמד. בנדור סבור כי הטלת מגבלות מהותיות על זכות זו מהווה פגיעה שמשמעותה היא כי קיימים ערכים מסוימים הגוברים על עקרונות הייצוגיות והכרעת הרוב. עיצובה של הזכות להיבחר כזכות מוחלטת פירושה, שכל התכנים המדיניים יכולים להיקבע ע"י הציבור בהכרעת רוב, ולאו דווקא בהתאם למהות המדינית(10).
--------------------------------------------------------------------
10. בנדור, אריאל. (1988). "זכות המועמדות בבחירות לכנסת", משפטים יח (2), עמ' 272-271.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הזכות להיבחר (1998-1948)", סמינריון אודות "הזכות להיבחר (1998-1948)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.