אייכמן כמיתוס בחברה הישראלית

תקציר העבודה:

משפט אייכמן כמיתוס, אשר הינו נושא עבודתי, הינו אחד מחלונות המידע אודות השואה אשר הציבור הישראלי, בפרט אותו ציבור אשר לא חווה את זוועות השואה, התוודע אליו. ובכך, בעקבות המשפט, הפך ציבור זה ליותר מעורה בקורות השואה כשהחלוקה בין מי שחווה את השואה ובין מי שלא הוקהתה, וההתעניינות במשפט כללה את הציבור בכללותו.
שנות השישים התחילו למעשה עבור עולי אירופה עם לכידתו הדרמטית של אדולף אייכמן. שנים אלו אופיינו בנוסף למשפט אייכמן גם את הסכם השילומים מגרמניה, כמו גם השינויים העמוקים שעברה החברה הישראלית, משלהי שנות החמישים, שעיקרם המעבר מתפיסות ומשימות אשר מרכזן היה הקולקטיב לכאלה שבמרכזו היה הפרט. הפייסנות הלאומית, השקט היחסי בגבולות והמצב הבינלאומי הנוח של המדינה - כל אלו הולידו את שינוי העמוק במיקומם של עולי אירופה במפה החברתית הישראלית.
אייכמן, למעשה, תיפקד כאחד הפקידים הבכירים במשטר הנאצי, אולם בית המשפט הכיר באחריותו כבאחריות ישירה, למרות שהוא ביצע את הפקודות שקיבל. אייכמן עצמו השתתף בקבלת ההחלטה על "הפתרון הסופי" ליהודים, ובשל כך הוא הוצא להורג. במהלך המשפט הובאו עדים רבים אשר סיפרו סיפורי זוועה אודות מאורעות השואה, הם סיפרו לא רק פרטים טכניים את אשר קרה בשואה, אלא הוסיפו נדבך חשוב אשר אופיין בסיפורים אישיים אודותם, דרך פריזמת הסיפור האישי, של כל עד, יכול היה כל שומע לחוות את הטראומה שעבר אותו ניצול שואה. סיפורים אלו היוו למעשה שינוי כיוון בהתייחסות הניצולים אל עצמם - אם בעבר זלזלו בהם, בשל העובדה כי "הובלו כצאן לטבח", הרי שלאחר המשפט מגמה זו שונתה, אם כי לא לגמרי, והציבור הרחב החל לשמוע גם על מעשי הגבורה. הציבור בישראל, בפרט לנוכח המשפט, התוודע לעובדה שבעצם, גם לניצולים וגם לאלו שלא הצליחו להינצל מציפורני הנאצים, לא הייתה בעצם ברירה מול הקלגסים הגרמניים. לרבים מהם היו סיפורי גבורה אישיים, והחשוב מכל - מאחורי כל דמות הסתתרה טרגדיה איומה. בפוליטיקה הישראלית הייתה גם גישתה של מפא"י שטענה כי יש להדגיש את השואה כהוכחה לרעיון הציוני ולגישתם של אנשי חירות שראו בכך את עובדת קיומה של הלוחמניות היהודית.
בעבודה זו בדקנו, בשיטת המחקר האיכותית, את שאלת המחקר, האם אכן שינויי המגמות בחברה הישראלית, בכל הקשור לניצולי השואה, באו לידי ביטוי בספרות ובעיתונות ?
בהשערת המחקר הננו טוענות כי לאור המטען האישי העצום שרבץ על כתפי העולים מאירופה הם אכן יביעו זאת בכתיבה.
המדגם כלל ספרים אודות השואה, כמאה ספרים, כמחציתם ראו אור לפני המשפט ומחציתם לאחר המשפט. המדגם היה מדגם נוחות.
למרות שהממצאים לא היו חד-משמעיים, הם אוששו את השערת המחקר. מצאנו כי לאחר המשפט נכתבו יותר ספרים ביוגרפיים ואוטוביוגרפיים, אשר דיברו על הגבורה ועל הבעיות האישיות של הניצולים מאשר לפני המשפט כשהניצולים, עקב שינויי המגמות, נראו כבר כחלק אינטגרלי מחברה הישראלית ולא היו מושא ללעג.
לסיכום ניתן לומר כי משפט אייכמן, ואייכמן האיש עצמו, הם אכן מיתוס בחברה הישראלית. גם כיום, לאחר ארבעים שנה מאז המשפט, מזכירים אותו כנקודת מפנה ביחס הצברים לשואה.

תוכן העניינים
1. תקציר
2. מבוא
2.1 שאלת המחקר וההשערות
2.2 מטרה ותרומת המחקר
3. מושגים
3.1 הזהות הקולקטיבית
3.2 מיתוס
3.3 זיכרון קולקטיבי
4. סקירת הספרות
4.1 תפקידו של אייכמן בפתרון הסופי
4.1.1 ניהול משא-ומתן לקראת סוף המלחמה
4.2 לכידתו ומשפטו של אייכמן
4.3 תודעת השואה
5. שיטת המחקר
5.1 כלי המחקר
5.2 אוכלוסיית המחקר ושיטת המדגם
6 ממצאים
6.1 הספרות והעיתונות לפני המשפט
6.2 הספרות והעיתונות לאחר המשפט
7. דיון
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

שואה · אדולף · אייכמן · מלחמת · העולם · השניה · היטלר · פיתרון · סופי · יהודים · ניצולי · שואה · צבר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אייכמן כמיתוס בחברה הישראלית", סמינריון אודות "אייכמן כמיתוס בחברה הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.