חובות אבודים- תאוריה ומעשה

תקציר העבודה:

כמעט כל עסק יש חובות אבודים. חובות אלו נובעים משני מקורות עיקריים:
- לקוחות שלא יכולים או לא רוצים לשלם
- הלוואות לאחרים שלא יפרעו.

אלו גם אלו מהווים הפסד עיסקי והבעיה העיקרית היא כיצד להציג אותם בדוחות הכספיים, כיצד להעריך את היקפם, וכיצד שלטונות המס מתייחסים אליהם.

על פי העיקרון החשבונאי לפיו יש להקביל הוצאות להכנסות, יש לזקוף את ההוצאה של חוב אבוד לאותה תקופה שבה נבעה ההכנסה ממתן האשראי לאותו לקוח ולא לתקופה שבה נתברר שהחוב אינו ניתן לגביה. אולם הואיל וחובות אבודים אינם ניצפים מראש - שהרי לו היה כך, מן הדין היה לא לרשום את החוב מלכתחילה - יש צורך באימוד מראש של ההוצאה בשל חובות אבודים, או מסופקים, ברישומה בספרי החשבון ובדווח עליה בדו"חות הכספיים.
ישנם שלושה סוגי חובות:
- הפרשות שנתברר כי היו מוצדקות באשר החוב בגינן הופרשו נמחק.
- הפרשות שנתברר כי לא היה מקום להפרישן הואיל והלווה התאושש.
- הפרשות שגם בדיעבד נשארו בגדר הפרשות משום שמצב הלווה טרם נתברר.

על מנת לדווח על הרווח קרוב ככל האפשר לגובהו האמיתי נוהגים, אם כן, החשבונאים להעריך, סטטיסטית, איזה אחוז מן החובות עתיד שלא להגבות (בד"כ נעשה אמדן זה על פי ניסיון העבר) ויוצרים רזרבה מתאימה בדוחות הכספיים של החברה.
אליבא דאנשי מס הכנסה, בפירמה רגילה נובעת ההכרה בחוב רע מן הצורך בתיקון דו"חות הנערכים על פי השיטה המסחרית. זאת באשר אצל פירמה רגילה, המנהלת ספריה על פי שיטת המזומנים, לא מתעוררת שאלת החובות הרעים, באשר חוב רע אינו נגבה במזומן ואם כך אינו נכלל גם בדו"חות החברה.
לעומת זאת, אצל פירמה רגילה המנהלת ספריה על פי השיטה המסחרית - ההכרה בחובות המסופקים באה, כאמור, על מנת לתקן את דו"ח הרווח וההפסד. לכן, דורשת פקודת מס הכנסה מידת וודאות גדולה יותר לגבי גריעות החוב מאלו הנדרשות ע"י הפרקטיקה והתאוריה החשבונאית.
שלטונות מע"מ נוקטים ב"שיטה המסחרית". על פי שיטה זו, נקבע תאריך קבלת ההכנסות והוצאת הוצאות לפי היום שבו נוצרו הזכות לקבל הכנסה או החיוב להוציא הוצאה, כך שדי בהתקיים הזכות לקבלת ההכנסה, בשנת מס מסויימת, כדי שזו תהא הכנסה השייכת לאותה שנה. ואין צורך שההכנסה אכן תתקבל בפועל באותה שנה. קיימת אפשרות כי ברבות הימים יתברר כי הזיכוי או החיוב לא היו מוצדקים הואיל ובפועל לא הגיעה ההכנסה לידי הנישום או לא הוצאה על ידו ההוצאה. במקרה כזה, יש צורך בתיקון הרישום.
כאשר בבנק עסקינן, שונים פני הדברים. לגבי בנק, אצלו חובות מהווים מלאי עיסוק, יש לבחון את הדברים מנקודת מבט שונה. בבנק אין לנו צורך להזקק לכללים המיוחדים בדבר הכרה בחובות רעים ומסופקים הואיל ועל שאלת עדכון ערך מלאי עיסוק שולט העיקרון הכללי של "עלות או שוק" לפי הנמוך מביניהם. אשר על כן, ביכולתנו להסתפק בקריטריונים הקובעים את שווי השוק של החוב, וביניהם ודאי יש לתת משקל גם לאפשרות הגביה של החוב. אין לנו עניין כאן בתיקון דו"ח ובוודאי אין עסקינן בעתודה לחובות רעים, אלא בהצגה נכונה ועדכנית של ערך מלאי החובות. לפיכך, אין בעקרון צורך להיזקק לקריטריונים המחמירים.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את ההיבטים השונים של החובות האבודים:
- מס הכנסה
- מע"מ
- בנקים
- היבטים חשבונאיים ומשפטיים

לאחר מכן יערך מחקר ובו פירוט ממצאים לגבי צורת התייחסות בדוחות.

תוכן העניינים:
מבוא
היבטים חשבונאים
2.1 מהו חוב תלוי
2.2 דרך ההצגה
2.3 הפרשה ספציפית והפרשה כללית
היבטי מיסוי
הלוואה הונית כחוב אבוד
מע"מ על "חובות אבודים"
2.5 המסגרת החוקית
2.6 היבט חשבונאי
2.7 עמדת השלטונות
הפרשה לחובות מסופקים - בבנק
3.1 מהות עסקי הבנק
3.2 עמדת שלטונות המס
3.3 המצב בישראל
בדיקה אמפירית- צורת ההצגה בדוחות הכספיים
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

חוב · נושים · חובות · אבודים · תלוי · הלוואה · גביה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חובות אבודים- תאוריה ומעשה", סמינריון אודות "חובות אבודים- תאוריה ומעשה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.