אלימות במשפחה מבחינה ערכית מהותית ומבחינת הפרשנות הסטטוטורית - פסיקתית

תקציר העבודה:

היקף האלימות במשפחה, חומרת התופעה והשלכותיה על חברי המשפחה, הופכים אותה לבעיה חברתית מן המעלה הראשונה. התופעה מוצאת ביטויה החל בבעיית מעמדן של הנשים בחברה ובמשפחה הישראלית, בהמשך ישנם הילדים כנפגעי האלימות בין אם הישירה או לחלופין העקיפה ולבסוף גם קשישים הנפגעים בין אם בהתעללות ישירה ובין אם בהזנחה ובפגיעה כלכלית.

האלימות במשפחה ובמערכות יחסים היא תופעה מורכבת הכוללת את התוקף, הקרבן והאלימות למרכיביה (תדירות, חומרה, כוונה). מדובר, אפוא, בתופעה מורכבת, באירוע מוגדר וחד -ממדי. בצד הסיכון הפיזי והקיומי יש לתופעת האלימות במשפחה השלכות קשות על כלל בני המשפחה הן במישור הפסיכולוגי והן במישור התפקודי. בתוך המשפחה נוצרת דינאמיקה של תחושת פחד וטרור, בלבול ביחסי הכוח והתפקוד, שמירת סוד והתנתקות ממערכות תמיכה.

בכל צורות האלימות, המדובר במעשים הנעשים ללא התחשבות במצבו של הקורבן כדי להראות ולהפגין שליטה, לשלוט בחייו של הקרבן או כדי "להענישו", כאשר המעשים חוזרים על עצמם ולרוב מסתמנת בהם מגמה עולה באשר לתכיפותם ובתדירות בה הם מתרחשים.

תופעת הנשים המוכות עולה יותר ויותר בתודעת הציבור. לאורך כל ההיסטוריה האנושית נשים הוכו על ידי בני זוגן ונחשבו כרכושם של הגברים. נקודת המבט ההיסטורית הזאת הובילה להערכת האישה על פי יכולתה היצרנית ו/או הפוטנציאל שלה כאובייקט מיני. עד שנות השבעים הייתה תופעת האלימות כלפי נשים מוצנעת בין כותלי הבית ורחוקה מעיניי הציבור.
בראשית שנות ה- 70, תחילה באנגליה ובהמשך בארצות-הברית, החלה התופעה להיחשף במלוא חומרתה. ניתן לקשור זאת בעיקר בפעילותן של תנועות הנשים. קולן של נשים מוכות התחיל להישמע בישראל ובעולם כולו רק בתחילת שנות ה- 70, בעיתונים מוצגים לעיתים מזומנות נתונים מדהימים: כ- 200,000 נשים מוכות מדי שנה בישראל. אלימות כלפי נשים כוללת, אלימות מילולית, כלכלית, נפשית, מינית ופיזית. אלפי נשים מגיעות למרכזי נעמ"ת, לתחנות המשטרה, ללשכות השירותים החברתיים ברשויות המקומיות ובעיירות. קורבנות האלימות במשפחה נחבאים מאחורי קירות ודלתות, מסובכים בקורי אלימות, פחדים, יצרים ותסביכים, דבוקים לגבו של מעגל קסמים אכזרי.

התופעה חוצה אפוא מדינות, דתות, מוצאים אתניים ועדתיים, מעמדות כלכליים, ישובים עירוניים או כפריים, מקצועות, השכלה וכו'. השוטר והסוהר, השופט והעבריין, המובטל והמנכ"ל, הכול עלולים להיות חברים בקבוצה החברתית של גברים המכים את בת זוגם. לכל סוגי האלימות תוצאות חמורות, הן לגבי הקורבן והן לגבי הפוגע, וכולם משמשים כאמצעי לשליטה או לדיכוי אחר.

בעבודתי זו אעמוד בין היתר על פרשנות המונח "אלימות במשפחה" הן מבחינה ערכית מהותית והן מבחינת הפרשנות הסטטוטורית - פסיקתית של מונח זה. לאחר מכן אעמוד על היקפה של תופעת האלימות במשפחה בשנת 2006, תוך התייחסות מחד לעמדתו של הדין העברי בנושא, ומאידך גיסא מהי עמדתם של המחוקק ומערכת המשפט הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה בישראל.

כמו-כן, אעמוד על שיקולי ודרכי הענישה בתחום של עבירות האלימות במשפחה, ואסיים בצורות ההתמודדות ודרכי הטיפול המצויות כיום במדינת ישראל ובדין האנגלי אשר מטרתן להקטין ו/או לבלום ולו במקצת תופעה רחבת היקף זו של אלימות במשפחה, שהפכה לצערנו לנגע שפשה בחברה העולמית בכלל ובחברה הישראלית בפרט.

תוכן עניינים:
1 מבוא
2 אלימות במשפחה - מהי?
2.1 מהי אלימות?
2.2 אלימות במשפחה
2.2.1 אלימות פיזית
2.2.2 אלימות רגשית או נפשית
2.2.3 אלימות מינית
2.2.4 אלימות ברכוש או בעלי-חיים
2.3 שלבי האלימות
2.3.1 שלב בניית המתח
2.3.2 אלימות קשה
2.3.3 השלב הרגוע, השלו והאהוב
2.4 מאפייני מעגל האלימות
2.4.1 אורך הקשר
2.4.2 מחזוריות מתגברת
2.4.3 התקצרות השלב השלישי
2.5 אלימות במשפחה - ההיבט הפלילי
2.6 מיהו "בן-זוג"?
2.6.1 בן-זוג על-פי הנחיות המשטרה
2.6.2 בן-זוג על-פי חוק העונשין
2.6.2.1 ע"פ 954/01 ביהמ"ש מחוזי נצרת
2.6.2.2 ע"פ 40032/03 מחוזי ת"א
2.6.3 בן-זוג על-פי חוק המעצרים
2.6.4 בן-זוג על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה
2.6.5 בן-זוג על-פי חוק סדר הדין הפלילי
2.7 סיכום הפרק
2.8 תרשים מעגל הכוח והשליטה
3 אלימות במשפחה - היקף התופעה
3.1 מאפייני העבריינים
3.2 מאפייני האירועים
3.3 מאפייני הטיפול המשטרתי
4 אלימות במשפחה בראי הדין העברי
5 אלימות במשפחה בראי המשפט הישראלי
5.1 גישות לשימוש בחוק לצורך התמודדות עם תופעת האלימות במשפחה
5.1.1 הגישה הלגאלית-פלילית
5.1.1.1 מגרעותיה של הראייה הלגאלית-הפלילית הטהורה
5.1.2 הגישה הטיפולית-חברתית
5.1.2.1 מגרעותיה העיקריות של הגישה הטיפולית-חברתית
5.1.3 הגישה התכליתית - גישת ההגנה
5.1.3.1 מגרעותיה העיקריות של הגישה התכליתית
5.2 ועדת קרפ
6 היערכות ארגונית בנושא אלימות במשפחה באנגליה
6.1 הגדרת אלימות במשפחה
6.2 ההיערכות הארגונית לטיפול באלימות במשפחה
6.3 תחומי אחריות של הארגונים השונים
6.3.1 שיתוף הפעולה המקומי
6.3.2 מערכת אכיפת החוק
6.3.2.1 בתי המשפט
6.3.2.2 התביעה
6.3.2.3 המשטרה
6.3.3 שירותי הממשל המקומי
6.3.4 שירותי חינוך, נוער ופנאי
6.3.5 שירותים סוציאליים
6.3.6 מערכת הבריאות
6.4 שירות המבחן
דיור
סיכום הפרק
7 אלימות במשפחה: דרכי ענישה
7.1 מגמת הענישה
7.1.1 חקיקה
7.2.2 פסיקה
7.2 מטרות הענישה
7.3 שיקולי ענישה
7.3.1 שיקול ההרתעה
7.3.2 החמרת ענישה בעבירת אלמ"ב והתייחסות לנאשם נורמטיבי
7.4 דוגמאות לשיקולים לקולא ולחומרא
7.4.1 שיקולים לקולא
7.4.2 שיקולים לחומרא
7.4.3 שיקולים פחותי משקל
7.5 דעת הנפגע לעניין ענישת הנאשם
8 התמודדות ודרכי טיפול
8.1 החוק למניעת אלימות במשפחה
8.2 מקלטים לנשים מוכות ולילדיהן
8.3 מקלטים לנוער במצוקה
8.4 גוף להערכת מסוכנות
8.4.1 גורם עזר לגורמי האכיפה
8.4.2 המשכיות הטיפול
8.5 לחצני מצוקה
8.6 קו חירום ארצי לאלימות במשפחה ולילדים בסיכון
8.7 קווי חירום לנשים מוכות
8.8 פקידי הסעד לחוק הנוער
8.9 חקירת ילדים (על-פי החוק לתיקון דיני ראיות)
8.10 חקירת מעצר אלימות כלפי בן-זוג ושאינו בן-זוג (שירות המבחן למבוגרים)
8.11 חקירות לקראת גזר-דין בעבירות אלימות כלפי בן-זוג וכלפי מי שאינו בן-זוג ובעבירות גילוי עריות
8.12 מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
8.13 מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה
8.14 הוסטל לגברים אלימים
8.15 וועדות מחוזיות עם שירות בתי-הסוהר
8.16 מרכזי קשר הורים-ילדים
8.17 תכניות למניעת אלימות בין בני-זוג
8.18 מאגרי מידע בתחום האלימות במשפחה
8.19 תכניות הכשרה באלימות במשפחה
9 סיכום
10 רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

פלילי משפחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אלימות במשפחה מבחינה ערכית מהותית ומבחינת הפרשנות הסטטוטורית - פסיקתית", סמינריון אודות "אלימות במשפחה מבחינה ערכית מהותית ומבחינת הפרשנות הסטטוטורית - פסיקתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.