הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מכוננת

תקציר העבודה:

בתאריך 4 ביולי 1776, הכריז ג'ורג' וושינגטון על עצמאות ארצות הברית, ויחד עם מועצת הנבחרים שנכחה במקום, חתמו על מגילת העצמאות שהיוותה את הבסיס לחוקת ארצות הברית. החוקה הפורמלית משמשת כחוקת-על. היא זו שקובעת הסדר מדיני מאוחד ומשולב שתוחם את הפעולות של כל רשויות המדינה השונות, כאשר לא ניתן לשנות הסדרי יסוד בשינויים תכופים ובחקיקה רגילה. החוקה תוקנה כמה שנים לאחר כתיבתה, אחרי שהוסיפו לה את "מגילת הזכויות" שעיגנה את חירויות היסוד של הפרט . הגדרת זכויות היסוד של הפרט נועדו לבטא את הערכים היסודיים של החברה ולמנוע פגיעה בערכים בגלל רצון של רוב מקרי בבית המחוקקים שיכול להיות מונע מאינטרסים זמניים. הערך הנוסף שהיה לחוקה הינו הערך החינוכי; היכולת לאפשר חינוך של דורות על פי נורמות יציבות שלא משתנות לאור מצבים חולפים. כמו כן, ריכוז עקרונות יסודיים ביותר של חברה במסמך אחד עם מעמד מיוחד, איפשר הוראה שלהם במסגרות החינוכיות השונות .

כאשר ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, הקריא את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל (במעמדה של מועצת העם הזמנית), רבים חשבו שהמדינה החדשה שנולדה ערב קרב, תחקה את ארצות הברית גם בתהליכים של הסדר חקיקה משפטית-חברתית ובראשם הקמת חוקה למדינה. ההכרזה על הקמה של חוקה כזו אף צויינה במגילת העצמאות עצמה והעניקה את סמכות החקיקה לאסיפה המכוננת שאמורה הייתה להיבחר בהזדמנות הראשונה שיתאפשרו בחירות סדירות במדינה.

לאחר שאסיפה מכוננת כזו אכן נבחרה והוקמה, היא שינתה בשלב מתקדם יותר את שמה והפכה לכנסת הראשונה. במסגרת הדיונים בכנסת הראשונה סביב נושא החוקה, חל ויכוח קשה סביב הצורך בחקיקתה של חוקה כזו. בעוד כל מערכת החקיקה הסדירה הרגילה של הכנסת עוגנה בחוקים מסודרים, והוסדר תפקידה של הכנסת כרשות מחוקקת (שלה הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים ולהכניסם לתוקף), הרי שהכנסת הראשונה פוזרה ללא כינון חוקה.

אין ויכוח כי הסמכות לכונן חוקה אכן ניתנה לאסיפה המכוננת. אך מאחר וזו הפכה לכנסת הראשונה שהתפזרה מבלי לחוקק חוקה כזו, קמו קולות ששללו את סמכויות הכנסת השניה והבאות אחריה לכונן חוקה בעצמן, מאחר והסמכות מעולם לא הואצלה והועברה להם מידי האסיפה המכוננת. מולם עומדים אלה האומרים שהאסיפה המכוננת הפכה לכנסת הראשונה על כל סמכויותיה, וכל כנסת חדשה היא המשך של קודמותיה, ומכאן שהכנסת היא גם רשות מכוננת.

הויכוח על הסמכויות של הכנסת לחוקק חוקה נמשכים עד היום, ועובדה היא שחוקה כזו לא נכתבה עד היום, כמעט שש עשורים מאז הכרזת העצמאות. הכנסת הראשונה הסתיימה ב"החלטת הררי" שקראה לכינון חוקה בשלבים ויש רבים הרואים בחקיקת חוקי היסוד כחקיקת החוקה כפי שצויין באותה החלטה. לעומתם יש אחרים הטוענים כי לא כך הדבר וכי יש לחוקק חוקה פורמלית סדירה ואחידה. גם בית המשפט העליון פסק פסיקות שונות במהלך השנים שעורר את הויכוח מחדש לגבי חוקי היסוד, סמכויות הכנסת לכהן כרשות מחוקקת והצורך בחוקה סדירה.

במסגרת עבודה זו אעבור על תפקידיה של הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מכוננת. אעמוד על ההבדלים בשני תפקידיה: תפקידה כרשות מחוקקת שהוסדר במסגרת חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת, לעומת תפקידה השנוי במחלוקת של הכנסת כרשות מכוננת, האמורה להביא לכתיבת חוקה לישראל. כמו כן אעמוד על היכולת של הכנסת ועל העצמאות שלה לתפקד בכל אחד משני התפקידים השונים כיום, על ההקשר של חוקי היסוד ואופי חקיקתם בהקשר לשני התפקידים השונים של הכנסת ואף ולעמוד על הכיוון העתידי אליו פונה מערכת השלטון, על רשויותיה השונות.

תוכן העניינים:
1. מבוא.
2. השלכות התנהלות הכנסת הראשונה על הבאות אחריה
3. הכנסת כרשות מכוננת
3.1 חוקי היסוד
3.1.1 פסק דין המזרחי - נימוקיו של השופט מאיר שמגר
3.1.2 פסק דין המזרחי - נימוקיו של השופט אהרן ברק
3.1.3 פסק דין המזרחי - דעתו של השופט מישאל חשין
4. הכנסת כרשות מחוקקת
4.1 השלב הטרום-פרלמנטרי
4.2 השלב הפרלמנטרי
4.2.1 קריאה ראשונה
4.2.2 דיון בועדות הכנסת
4.2.3 קריאה שנייה ושלישית
4.3 חתימה על החוק
4.4 פרסומו של החוק
5. סיכום.
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

חוק · יסוד · חוקה · שלטון · רשות · מחוקקת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מכוננת ", סמינריון אודות "הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מכוננת " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.