שמורת האלמוגים באילת (הצעת מחקר)

תקציר העבודה:

שונית האלמוגים במפרץ אילת נחשבת לשונית הצפונית ביותר בעולם, ומהווה את הבסיס של המערכת האקולוגית היפהפייה במפרץ. היופי הטבעי וערכי הנוף של המפרץ בו ממוקמת השונית הופך את האזור כולו לאטרקציה של תיירות ונופש מהארץ ומהעולם. הדבר הוא שיוצר את הבעיות העיקריות לשמורת האלמוגים ומכאן לארגון שאחראי על שימורו.
הרשות לשמירת הטבע המפעילה ומממנת את הארגון האחראי בשמירה, משיגה חלק נכבד מהתקציב לשימור ע"י הפעלת האזור לתיירות. מספר המבקרים בשמורת אילת, המגיע בממוצע שנתי ליותר מ-300 איש ליום (ומספר כפול מזה בימי הקיץ), הנו מעל ל"כושר הנשיאה" של השמורה (שפניר, 1994). הגבלת מספר המבקרים היא בעייתית מצד שני מכיוון שפירושה צמצום בהכנסות הרשות, שלכאורה תצמצם את יכולתה להשקיע בשמירת הטבע הימי והיבשתי כאחד.
מפרץ אילת הינו מפרץ אשר נגיש לנזקי הסביבה (גורמי הזיהום המובילים את טבלת המזהמים הם: חקלאות ימית, המרינה באילת, נמל הפוספטים, גלישת הביוב העירוני ולחץ צלילות בלתי סביר). הנזקים באזור המפרץ כולו מריעים אף הם את המצב האקולוגי של השונית ושל השמורה כולה.
הארגון מנסה לנקוט פעולות שימור שונות, כמו סגירת משטח השונית והלגונה בפני שחייה ודריכה והגבלת הכנסה למים לגשרים עילאיים שנמתחו בין החוף לבין המים העמוקים שבחזית השונית והגברת מודעות הצוללנים הפוקדים לאזור ע"י תקנות ואיסורים מוכתבים כמו: איסור האכלת דגים, צייד, זריקת זבל לא מתכלה, הרחפת חול ע"י צוללנים, שפיכת חול בחופים.
לצד הפגיעות הסביבתיות באזור המפרץ, יש פגיעות ישירות בשונית עצמה: פגיעות מכאניות באלמוגים החל משנורקלים, צוללים, שחיינים, דייגים, ספינות וצוללות. כל שבירה של חלק מאלמוג מלווה בהוצאת אנרגיה גדולה לריפוי האזור הפצוע.
שונית האלמוגים באילת נמצאת במצב חמור: עד לפני שנים מספר הייתה השונית במפרץ אילת המגוונת ביותר בעולם - מעל 30 מינים למ"ר. כיום יש פחות מעשרה מינים למ"ר. (לשם ההשוואה - בשונית "המחסום בגדול" באוסטרליה יש מגוון של 7-8 מינים למ"ר). מעל 70% מהאלמוגים גם היו חיים באותה תקופה, ואילו כיום מעל 70% מתים. אחוז ההתחדשות של האלמוגים באילת, נמוך מ-5%. מדובר בפגיעה הולכת ומתרחבת בשונית האלמוגים שמהווה נכס אקולוגי ייחודי ויקר למדינת ישראל. (www.eilat.org.il)
המפרץ עצמו מתחלק בין ישראל ומצרים, כאשר לכל אחת מהמדינות יש תוכניות פיתוח משלה לחלק המפרץ שנמצא תחת חסותה. מצרים, שלאורך חופיה מצויות שוניות מן היפות בעולם כולו, למדה להעריך את הנכס התיירותי-כלכלי האדיר הזה, והיא שומרת עליו בקנאות. למעשה, המצרים הכריזו על מרבית חופי סיני כשמורות טבע מוגנות. לעומת זאת, באזור טאבה מוקמת עיר-תיירות בהיקף דומה לאילת, שאוכלוסייתה תגיע ל-80 אלף נפש. לארגון הנמצא בצד הישראלי, אין יכולת להתערב בעבודות הנעשות מהצד המצרי.
הארגון פועל רבות לצמצם את הפגיעה בשונית ע"י ניסיון לעמוד מול כל הפגיעות השונות שצויינו לעיל. הפגיעה הישירה בשונית הנובעת בשל התיירות העצומה שעוסקת בעיקר בצלילה, היא אחת הבעיות העיקריות שעל הארגון להתמודד ישירות בעצמו (בעוד שבפגיעות באיזור המפרץ כולו הנובע מסיבות חיצוניות, יש צורך לטפל ברמה גבוהה יותר של מעורבות ממשלתית).

שאלת המחקר:
מה הקשר בין רמת מודעות הצוללנים לבין רמת שימור הסביבה?

תוכן עניינים:
פרק ראשון: מבוא
1.1 תיאור הארגון
1.2 הצגת בעית המחקר
1.3 שאלת המחקר
1.4 מטרת המחקר
1.4.1 מטרות אקדמיות
1.4.2 מטרות יישומיות
פרק שני: סקירה ספרותית ורציונל המחקר
2.1 סקירה ספרותית ראשונית
2.2 רציונל המחקר
פרק שלישי: משתנים
3.1 הגדרת משתנים במחקר
3.2 השערות המחקר
3.3 הגדרות: אופציונאלי/נומינלי
3.4 מודל המחקר
פרק רביעי: מתודולוגיה
4.1 מערך המחקר
4.2 המדגם
פרק חמישי: כלי מחקר
5.1 מהלך המחקר
5.2 נגישות
5.3 שיטת הניתוח
5.4 מגבלות המחקר
5.5 לוח זמנים משוער
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

צוללן · איכות · סביבה · שונית · אקולוגי · שמור · תירות · צלילה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שמורת האלמוגים באילת (הצעת מחקר)", סמינריון אודות "שמורת האלמוגים באילת (הצעת מחקר)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.