הדילמה שבין הרצון למיקסום רווחים מול הדאגה לרווחת העובד הזר

תקציר העבודה:

העבודה הנוכחית עוסקת בנושא שכר העובדים הזרים ודרך העסקתם. ההנחה הבסיסית היא כי יש אפליה והשאלה היא כיצד צריך לפעול המעסיק: מחד הוא רוצה למקסם את רווחיו על מנת שיוכל לשרוד בעולם העסקים ולהמשיך ולהעסיק גם בעתיד פועלים, אולם מנגד הוא אמרו לשמור על כבודם ולהעניק להם תנאים מינימליים המגיעים לכל בן תמותה.
יצויין כי בעיה זו קיימת גם במדינות אחרות. עפ"י אומדנים, ההיקף הגבוה ביותר של עובדים זרים ללא היתר מצוי בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי, והוא מגיע לכ- 3 מיליון איש (בכל אחת מהן). המרכז הבינ"ל לחקר ההגירה בוינה מעריך כי כ- 300 אלף בני אדם מוברחים ללא היתר לאיחוד האירופי בכל שנה (LalonaDe And topel , 1999).
עקרונות המוסר שיבחנו הם, בין היתר, הם העקרונות של התועלתיות, בעית הפיקוח, ומה צריך המעסיק לעשות לטובתו ולטובת הכלל.

תוכן העניינים
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.1 שאלת המחקר
2 החוקים המסדירים את תנאי העסקה
3 דיון על פי עקרונות המוסר
1.2 נקודת מבטו של רולס
1.3 רלטביזם מוסרי
1.4 תועלתנות אקט
1.5 תועלתנות-כלל
1.6 הציווי המוחלט לפי קאנט
4 סיכום העבודה
5 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

חוק שירות התעסוקה, התשי"ט 1950
חוק העובדים הזרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א - 1991. זהו החוק הראשון בו יש התייחסות ספציפית לעובדים זרים.
ההתפתחויות במערכת החוקית מוסדית ביחס להעסקת בסוגיית עובדים זרים משתקפות בדיון מתמשך בועדות הכנסת: בועדת העבודה ובועדת עובדים זרים, ומתבטאת בחקיקה ותקינה הממסדות את התופעה וקובעות נהלי טיפול ותנאים להעסקת זרים. בעוד שבעבר עסק הדיון במעמדם של הזרים והתמקד בהצעות להענקת מעמד של תושב מקומי לעובד הזר,
הועבר כיום הדגש בדיונים על תנאי קיום אספקת שירותי רווחה לעובדים זרים ולילדיהם.
שני חוקים הדנים ספציפית בעובדים זרים הם "חוק עובדים זרים- איסור העסקה שלא כדין" ו"חוק אזורים חופשיים בישראל ליצור 1994".
על פי חוק אזורים חופשיים ליצור בישראל המועצה רשאית, לאחר שוידאה כי העסק באזור החופשי או בעל הזכיון העמידו תנאי דיור, ביטוח בריאות ותנאי עבודה נאותים, להגיש לנציג מוסמך של שר הפנים בקשה בשם בעל זכיון או בעל עסק באזור לקבלת אשרות כניסה לעובדים זרים.
בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 נקבעו תקנות לגבי מגורים הולמים לעובדים זרים, והניכוי המכסימלי שהמעביד יכול לדרוש מהם. כמו כן נקבע כי השיעור המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות שהוציא המעביד
בעד דמי ביטוח רפואי או שהתחייב להוציאן, לא יעלה -
בעובד זר שאינו עובד סיעוד - על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו;
בעובד סיעוד - על מחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו; ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר לפי תקנה זו לא יעלה על 100 שקלים חדש;
בחוק עובדים זרים- איסור העסקה שלא כדין מחויב המעביד לתנאים הבאים:
המעביד התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו.
בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים;
אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי; תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה; חובותיו של המעביד ככל שהן חלות עליו
בישראל קיימות מס' חברות גדולות בשוק התעסוקה הזמנית והן: מנפאואר, או.אר.אס., דנאל וחבר, אך אלה אינן שייכות לארגון לשירותי כח אדם המאוגד כעמותה, ולכן הן מפחיתות מכוחו. לפי ההערכות מדובר ב15,000- עד 18,000 עובדים ("גלובס", 31.1.95). ישנם מספר קודי התנהגות המקובלים בקרב המעסיקים עובדים זרים, אם כי לא
כולם מקיימים דרישות אלו:
1. דאגה לטיפול רפואי.
2. חופשה שנתית.
3. דיור הוגן.
4. שכר מינימום.
כאמור, חלק מהמעסיקים מפירים את התנאים הללו ולכן קיים ניצול מחפיר של העובד היות והוא לא יודע היכן להתלונן.
עובדים שבורחים ממעבידיהם הופכים ללא חוקיים, גם בחול (Stalker, 1999). כיום נפתח "קו לעובד" המטפל בעובדים זרים. המרכז הינו עמותה רשומה, המתקיימת מתרומות, ועוזרת לעובדים שמעבידיהם מנצלים אותם.
כלומר אנו רואים שהחוקים בישראל מנסים להסדיר את מעמדם של העובדים הזרים, הכל כמובן בהתחשב בנסיבות. עם זאת, בפועל המצב אנו כך ומעסיקים רבים עוברים על החוק, הן בישראל והן בעולם כולו. Daneshvary and schwer 1999) ; Holifield 2002). כיום קיימת גם תופעה של מעבידים השוכרים עובדים זרים, ולאחר חודש הם מפטרים
אותם בטענה כי הם אינם מתאימים לעבודה, כמובן ללא תשלום שכרם ( STIGER 1999 ).
דיון על פי עקרונות המוסר
ישנם חמישה עקרונות לבחינת הליך האם הוא מוסרי. להלן העקרונות:
1. תועלתנות: עיקרון התועלתנות מחייב אותנו בקבלת החלטות העומדות במבחן התועלת הכלכלית ובמבחן הטוב המוסרי. על פי עקרונות אלו עלינו להתנהג בצורה שתגדיל את הרווחה הכללית במשק. תורת מוסר זו עומדת ביחס לתפיסת הליברליזם הכלכלי, הרואה קשר ישיר בין יוזמה חופשית לבין גידול עושרם של הפרטים והחברה כולה. למעשה
הערך המוסרי של המעשה נמדד בכמות האושר שהוא תורם למאזן האושר של החברה (מוסר ועסקים, עמוד 126).
2. זכויות וחובות: מטרתו העיקרית של התאגיד הכלכלי היא גריפת רווחים אך עדיין יש צורך להגדיר עבורו חובות נוספות מאשר אלה שמוטלות על הממשלה. יצויין כי תאגידים אינם יכולים לעמוד בסטנדרטים של דאגה לרווחת הציבור.
3. צדק- הצדק בא למצוא את הדרך הראויה להקצאת העושר בחברה. אריסטו טוען ש"צדק מחלק" הינו התפיסה של "דין שווה לעניינים שווים".
4. הסגולה הטובה משלבת שלושה מימדים של התנהגות- הרגשי, ההכרתי והפעולתי. למעשה זהו כושר שיפוט שמסוגל להגיע לראיה מאוזנת של מיני טוב שונים ולמצוא את שביל הזהב ביניהם. סגולותיה הטובות של חברה אינן נמדדות רק בהישגים כלכליים אלא גם בתרומתה לחברה ולעובדים.
5. הסכמה חברתית- האם צורות ההתנהגות מתיישבות עם נורמות מקובלות במגזר העסקי.
על פי הפילוסוף עימנואל קאנט הציווי הראשון גורס כך: עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר בקבלך אותו תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי (מוסר ועסקים, עמוד 136). הציווי השני אומר כי יש לעשות דברים שישמשו לי ולעולם גם תכלית ולא רק אמצעי בלבד. כלומר יש לראות באדם תכלית ובמערכת החברתית כל אחד שווה
לאחר.
נקודת מבטו של רולס
התנאים הראשוניים הם שבני האדם יהיו ראציונאליים; אדם לא רציונאלי הרי אי אפשר לצפות את תגובותיו ולא בטוח כי הוא יתנהג בצורה שירצה להביא למקסימום את פונקצית הרווחה שלו. אי לכך אנו חייבים בתור תנאי ראשון להניח כי האנשים "במצב ההתחלתי" כפי שהוא מגדיר אותם, הם רציונליים, קרי מתנהגים לפי אמות המידה שהיינו
מצפים מהם.
בדיונו הוא מכליל את כל מוסדות החברה. ישנם הרבה סוגים שבהם יכול הצדק להתבטא, הוא טוען, לא רק בחוקים במוסדות ובמבנה החברתי אלא גם בפעילות מיוחדת בהחלטות. בעיה של הגינות מתעוררת כאשר בני האדם חופשיים, אין להן שליטה זה על זה, הם מעורבים בפעילות משותפת ומתפשרים בינהם (בעיות בפילוסופיה של המוסר, עמודים
61-64). החוק יהיה הוגן כאשר אף אחד מבינהם לא ירגיש שהוא או מישהו אחר מבין המשתתפים מנוצל לרעה או כפוי ע"י כללי שיתוף פעולה להיכנע לתביעות שאין הוא חושב אותן ללגטימיות (היות והנאמנות למוסדות החברתיים מיוסדת לעיתים קרובות על תקווה לזכות ברווח אישי).
הגורמים המשפיעים על האקלים מוסרי בארגון:
1.מבנה הארגון- סמכויות של גופי פיקוח ובקרה.
2.אסטרטגיה של אחריות חברתית- שילוב יעדים חברתיים בין מטרות הפירמה כחלק מהאסטרטגיה העסקית.
3.קוד אתי- מערכת נורמות המוגדרת על ידי הארגון לשם הנחיית ההתנהגות של חברים במקום העבודה ומגעיהם עם גורמי חוץ.
הקשיים בגיבוש אקלים מוסרי חיובי הם ברמת הפירמה וקשיים ברמת הענף.
על פי התאוריה של רולס העובדים היו זכאים לתנאים יותר טובים. היות וכל אחד לא היה יודע את מצבו בשוק העבודה, הוא היה מחליט על תנאים הוגנים, פחות או יותר. אולם, החריג אינו זוכה לצדק מכמה סיבות המתקיימות בענייננו:
גישה עם השונה גורמת לחוסר התמצאות, לאובדן בהירות לאי ידיעה כיצד לנהוג ומכאן הוא עלול להיות איום במידה כזאת שכדאי להתרחק ממנו.
יוצא הדופן אינו תואם את מורגלותו, ציפיותיו, תפישת החברה ומבנה החיים של המתייחס והוא בוחר להסתגר מפניו או להסתייג ממנו. העובדים הזרים מסתייגים מהמקומיים ואינם מתחברים אליהם.
כלומר גם העובדים הזרים תורמים למצב בו הם יוצאי דופן בתרבותם. הם מקיימים לעצמם קבוצות חברה שונות ובכך מחזקים את ההרגשה כי הם שונים.
לכאורה, ולאור הצגת הנושא, יטען מי שיטען כי אין כאן למעשה שום דילמה מוסרית. ברי לו, לאותו אדם החי בחברה מערבית של סוף המאה ה - 20 ומגדיר את עצמו "נאור מתקדם ומוסרי" - כי העסקת עובדים זרים, וודאי בתנאים אלו, היא פשע כלפיהם וכלפי החברה בכלל.
במדינת ישראל קיימת מדיניות רווחה סוציאלית. אחוז האנשים אשר אין בידם קיום מינימלי הוא נמוך יחסית בשל מערכת הרווחה המפותחת, וגם עוני אין פירושו כליה. כמו כן העזרה ההדדית ופעילויות גמילות החסדים האופייניות למדינה יהודית מאפשרות לאוכלוסיות החלשות לחיות בתנאי קיום סבירים. בבואנו לשפוט חברה המאפשרת ניצול
עובדים זרים, עלינו לזכור כי המצב בארצות בהם התופעה רווחת אינו דומה כלל ועיקר למצב בארצנו.
ברחבי הודו למשל, ישנם עשרות מיליוני רעבים המופקרים לגורלם ע"י משפחותיהם. אלה מגיעים לרחוב מסיבות שונות, ואם לא יתפרנסו במקומות רחוקים מארצם, הם ימותו. מקום תעסוקה לעובדים זרים אלה (גם אם התנאים בו מחפירים), מספק להם את צורכי הקיום הבסיסיים ומאפשר להם לחוש שייכות למסגרת מסוימת ואף הופכם לאנשים
יצרניים התורמים לחברה Miles 2002)). כמו כן, מסגרת העבודה מרחיקה אותם מן הפשע ומן השוטטות חסרת המעש ברחובות ארצותיהם עד הגעה לישראל, וכאשר הגיעו לישראל, משוטטות וקיבוץ נדבות בישראל, במקהה הטוב ובמקרה הגרוע פעילות עבריינית.
חוסר הרצון של החברה., להגן על העובדים זרים נובע מהעובדה שתעסוקתם משרתת צורך חברתי מסוים, ולעיתים היא עדיפה מהמצב הקיים. לעוני, אם כן, קשר ישיר, ברור וחזק עם עבודת עובדים זרים. משפחות זקוקות לכסף על מנת לשרוד ועובדים זרים אלו מהווים מקור הכנסה נוסף Miles, 2002)).
יצויין כי תורת הזכאות של נוזיק, החולק על רולס, גורסת שכל אחד נותן כמה שהוא יכול ולוקח לפי צרכיו. הזכות לקבל נגזרת מהזכות לתת, והצדק היא מערכת יחסים חופשית של החברה. מימוש הצדק לטענתו היא בתפקידו של השלטון המדיני למנוע יחסי תן וקח כפויים. העובדה שנוזיק מדבר על הכרה בצרכים הכרחיים מפחיתה מעוצמת טענתו
בדבר אי התערבותה של המדינה. לטענתו, המערכת של תן וקח יש בה ריסון פנימי ואל למערכת ממשלתית להתערב, אלא ביחסים כפויים. כלומר במקרה שלנו הממשלה צריכה לתת לשוק להחליט בעצמו לפי כוחות השוק של הכלכלה הקלאסית, ולא להתערב בנושאים כמו רישיונות וכד'.
אולם כאמור, נוזיק אינו גורס כמו רולס. רולס טוען שבני אדם ישיכעו להסמה מלאה על עקרונות חלוקת הטובים המטיחים את האינטרסים של כל פרט אם המשא ומתן בינהם יתקיים בתנאים של שיוויון ואי פניות. כאן המשא ומתן אינו מתקיים כלל, ולמעשה העובדים הזרים נתונים וחסדיו של המעסיק.
רלטביזם מוסרי
אחת הגישות המקובלות למוסר היא כי את הכללים או העקרונות אין אדם מגלה, קובע או ממציא בעצמו. אדם נולד אל תוך חברה מסויימת ובה קיימים כללים ועקרונות של התנהגות. המוסר של החברה מתבטא, במידה רבה, בחוקיה.
השוני והרבגוניות בחברות שונות ובתקופות שונות הביא חוקרים והוגים רבים כבר במאה ה - 19 לחשוב כי המוסר הוא יחסי ("רלטביזם מוסרי"). מעשה הנראה והנתפס כמוסרי בחברה אחת נחשב כבלתי מוסרי לחלוטין בחברה אחרת. די אם נזכיר שבחברה המוסלמית מקובל לשאת נשים רבות (בערב הסעודית, למשל) דבר הנחשב כלא מוסרי בחברה
המערבית, שלא לדבר על כך שבחברות שונות נהוג היה בעבר (ויש שבטים שנוהגים כך עד היום) לאכול בשר אדם.
מתבקש אם כן להכליל ולומר, עובדה היא כי בחברות הנבדלות מבחינת תרבותן קיימות מערכות כללי מוסר שונות, לאמור : מערכת כללי המוסר היא יחסית לתרבות.
לכאורה, יכולים אנו לומר: עבודת עובדים זרים פסולה, ובאותן המדינות שבהן היא נהוגה היא אינה מוסרית, אפילו אם כך נהוג ומקובל. בא הרלטביזם המוסרי וטוען: טועה מי שאומר כך. עבודת עובדים זרים אינה פסולה מבחינה מוסרית לגביי כל מי ששייך לחברה שבה נהוג לעבוד תמורת שכר זעום. אין התנהגות נכונה בחלל הריק, אלא
כל התנהגות נכונה- נכונה היא בהקשר מסוים, ובמקרה זה, בחברה מסוימת. כלומר לפי הגדרת הרלטביזם המוסרי החברה במדינות העולם השלישי פועלת על-פי אמות מידה מוסריות. העסקת עובדים זרים תחשב לכן כמוסרית מפני שבארצות אלו ירוויחו העובדים עוד פחות ממה שהם מרוויחים בארץ.
תועלתנות אקט
"תורת התועלתנות אקט" טוענת, כי יש להעריך מעשה אך ורק על-פי תוצאותיו. כלומר, אין מעשים שאסור לעשותם בשום תנאי - כל מעשה המביא לתוצאות טובות, כשר. יותר מכך, זוהי תורת מוסר הדוניסטית הטוענת כי מעשה המביא את "מירב האושר למירב בני האדם" ייחשב כמוסרי והיא אף יכולה לדרוש מהפרטים או מפרטים מסוימים להקריב
את תועלתם האישית אם יתרמו בכך לטובת הרבים.
התועלתנות אדישה לשאלה מי נהנה מתוצאות המעשה, עניינה הוא באושר הכולל ואין היא נוגעת לחלוקתו בין בני החברה. לפי התועלתנות ניתן באופן עקרוני למצוא צידוק לכל התנהגות, אך בתנאי שאפשר יהיה להוכיח שהתנהגות זו תורמת לסיפוק המקסימלי של האינטרסים של האזרחים. בנושא עובדים זרים , למשל, התועלתנים יכולים לטעון
שמוסד זה יכול להיות חלק של מערכת רשמית של מוסדות התורמים לספוק הדדי של אינטרסים והמשרתים את רוב בני החברה.
כלומר, לפי תיאוריה זו, אם ברצוננו לקבוע האם מעשה מסוים נחשב מוסרי או לא, עלינו 'לשקול' את כל ההנאות והנהנים ממעשה זה, מצד אחד, ואת כל הנפגעים ממנו מצד שני.
ננסה לבחון את תופעת העסקת העובדים זרים לאור תיאוריה זו. קיים קושי ברור בניסיון לנתח באופן מדויק ולשקול את ההנאה לעומת הסבל הנגרמים כתוצאה מכך. מבחינת העובדים זרים - ראינו, מצד אחד, שעובדים זרים רבים מועסקים בתנאי עבודה גרועים מאוד גם מבחינה חברתית וגם מבחינה נפשית. ומצד שני, למדנו שלהרבה עובדים
זרים אין אלטרנטיבה אחרת והעבודה משמשת להם כקרש הצלה מפני רעב להם ולמשפחתם מבחינת משפחות העובדים זרים - יש משפחות המרוויחות מכך שהכסף אותו הן מקבלות משמש להן להאכלת טפיהם ונשיהם ולהישרדות, מצד שני.
מבחינת החברה שבה מעסיקים עובדים זרים - החברה מרוויחה מכך שמספר העובדים זרים המתרוצצים ברחובות קטן, כמות הפשיעה יורדת ומספר האנשים היצרניים והמועילים במדינה גדל. כיום ניתן להשיג "שיפוצניק" בתל אביב תמורת 200 שח ליום עבודה הנמשך 10 שעות במקום לשלם לעובד ישראלי 500 ש"ח ל- 8 שעות..
GEVA (1999) טוענת כי יש שלוש גישות בנושא: אידיאליסטית, ריאליסטית ודיפרנציאלית. הריאליסטית גורסת כי לא ניתן לתת לעובד הזר זכויות דומות לאלו של המקומי; האידיאליסטית גורסת כי תמורת עבודה שווה יש לתת שכר שווה. הדיפרנצילית היא הגישה הנמצאת בין שני אלו ומנסה לעשות פשרה ביניהם. לפי גישה זו ניתן להפלות,
אולם יש עשרה עקרונות עליהם צריך לשמור:
זכות לתנועה חופשית (ובישראל פירושו לא לקחת לו את הדרכון)
זכות לקניין עצמי (זאת בניגוד לעבד שאין לו קניין עצמי)
אין להכותו
זכות למשפט הוגן (הן פלילי והן אזרחי)
חינוך מינימלי לילדיו
זכות השתתפות פוליית
אין להפלות בין העובדים הללו
בטחון פיזי
זכות הנאום וההתאגדות
אפשרות קיום בכבוד
תועלתנות-כלל
נשאלת השאלה האם למען טובת הכלל מותר לנו לרמוס זכויות של יחידים או קבוצות?
האם למען טובת הכלל מותר לנו ולהנות על חשבונם?
בהתמודדות עם שאלות אלו, פותחה בדורות האחרונים גרסה חדשה של תועלתנות המכונה "תועלתנות-כלל". ב"תועלתנות- כלל" השאלה היא, מהו הכלל המוסרי שיביא למירב התועלת אם רוב בני האדם ינהגו לפיו? בעוד שבגירסת תועלת-אקט ערכו המוסרי של מעשה נקבע במישרין על-פי תרומתו לאושר הכללי, הרי שבגירסת תועלת-כלל המעשה מוערך
בעקיפין על-פי כלל מוסרי מסוים ששמירתו מבטיחה את טובת הכלל.
תיאוריה זו אינה מציעה מערכת כללים שיטתית המכסה את כל תחומי החיים והיא מסתפקת בכמה כללים פשוטים המקובלים בחברה. כללים אלה מנוסחים בצורה שלילית וכותרתם היא : "מתי התנהגות כמו כולם מספקת הצדקה מוסרית למעשים פסולים?" כלל מספר שנים קובע כי - "אם תנקוט התנהגות זו לא תגרום לאחרים נזק או אובדן של ממש". אם
כך, החברה המאפשרת מצב שבו עובדים זרים עובדים בתת-תנאים אינהה עוברת על כלל זה, שהרי העובדים הזרים מוכנים לעבוד בתנאים קשים, במקרים רבים נגרם לעובדים זרים "נזק ואובדן של ממש". מכאן אנו למדים שעל-פי תורת ה"תועלתנות-כלל" העסקת עובדים זרים פסולה מבחינה מוסרית.
הציווי המוחלט לפי קאנט
ביסוד תפיסת המוסר של קאנט עומדת ההבחנה בין שני צדדים בהתנהגות : הרצון, שהוא מניע ההתנהגות והתוצאות.
על-פי קאנט, שימוש וניצול לרעה של העובדים זרים פוגע בהם וגם אם רבים אחרים נהנים מכך, אין אפשרות להמיר הנאה של קבוצה מסויימת בפגיעה בקבוצה אחרת. בנוסף, קובע קאנט, כי במסגרת החובות והזכויות של החברה, יש לה חובה אחריותית על העובדים זרים ובלשונו - "פטרנליזם". כלומר, החברה חייבת לדאוג לטובתם של העובדים
זרים גם אם הדבר נראה למעסיק כפגיעה באינטרסים שלו ובניגוד לרצונו. ההנחה הבסיסית העומדת ביסוד תפיסה זו היא כי עובדים זרים, מעצם טבעם, הם בעלי יכולת שיפוט מצומצמת, ולכן הם זקוקים להגנת החברה. על - כן, מחובתה של החברה למנוע העסקת עובדים זרים בעבודות אשר עלולות להזיק להם.
אם-כן, על-פי תפיסתו של קאנט העסקת עובדים זרים בתנאי אפליה אינה מוסרית.
ישנם מספר מיתוסים בעולם העסקים, היכולים להיות רלוונטיים לדיוננו.
מיתוס העסקים כמשחק: כל המשתתפים במשחק מודעים לסיכונים והכל כשר. כל המשתתפים יודעים שהם משחקים ובורחים להיכנס למשחק מרוצים החופשי.
אולם, משחקים רבים מתנהלים בתנאים של אי שוויון מהותי, וחושף את הצד הנחות.
לעיתים קרובות המשחק מורכב ולא כולם יודעים להשתתף בו.
מיתוס הרווח: כל הזדמנות עיסקית נמדדת בראש ובראשונה המונחים של תרומה לרווח והרווח הוא המדד של הצלחת הביצוע. מיתוס זה מעמיד כל דימה מוסרית כבחירה בין מוסר לרווחיות ושיקולי הרווחיות הם המנצחים.
הרווח הוא לא תנאי הכרחי אך לא מספק. הצבת הרווח כעילת הקיום של החברה דנה אותה לקיום מינימליסטי. הסיפוק האישי שאדם מרוויח בעבודתו ויחסי האמון שהוא בונה עם שותפיו אינם נמדדים בכסף, ואינם ניתנים לכימות בשורה התחתונה.
הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית:
תפיסת הכלכלה הקלאסית נתמכת במערכת של ערכים מוסריים:
1.חופש- רציונליות, חופש מחשבה, בחירה ויוזמה חופשית.
2.צדק- תגמולים לאדם חרות על ידי מנגנון ההקצאה של השוק.
3.שיוויון- אין לשום יחידה כלכלית יתרון על האחרת.
4.טובת הכלל- המפגש בין פעילות האינטרסית של בני האדם מקדם את רווחת הכלל.
5.הטובה העצמית וטובת הכלל- הצלחת היד הנעלמה נמדדת ביכולתה להבטיח בעת ובעונה אחת גם את הטובה העצמית וגם את טובת הכלל.
6.מי ידאג למוצרים הציבוריים- היד הנעלמה מסדירה את שוק המוצרים הפרטיים היא אינה יכולה להסדיר את השוק למוצרים הציבוריים שצריכתם קולקטיבית, ואינם ניתנים לחלוקה.
7.בין היחיד לחברה- לעיתים רבות, החלטותיו של היחיד מושפעות מסביבתו. הקולקטיב אינו גורם השפעה חיצוני אלא חלק אינטגרלי של האני המשתייך אליו.
גישת האינטרס העצמי הנאור:
לכאורה קשה לשאול מדוע להיות מוסרי. המוסר מבקש לקבוע עקרונות התנהגות המחייבים אותנו ללא תנאי. המוסר עצמו צריך לעמוד במבחן של תנאים מסוימים. בני האדם מתקשים לעשות את הטוב רק מפני שהוא טוב, הם רוצים להיות בטוחים שהם גם משתלם.
על פי גישת האינטרס העצמי הנאור, התנהגות המבקשת לאחוז גם בטובה העצמית וגם בחובה המוסרית. אגואיזם נאור כפוף לשיקולי עלות תועלת ארוכי טווח. מותר לוותר למען הזולת כאן ועכשיו אם בחשבון הסופי הוויתור משרת את הטובה העצמית. לשם כך הוא משתמש בניסיון חייו העשיר ובידיעותיו על טבעם של בני האדם כדי לערוך חישוב
רווח והפסד. כך מתבטאת נאורותו או הרציונליות שלו.
כאן אנו מגיעים לנושא הריסון העצמי. בהנחה שמנהל החברה מעוניין לפעול לטובת הלקוח הוא עדיין נתקל במספר קשיים שלא מאפשרים לו לפעול בצורה מוסרית:
מערכת הקשיים הראשונה הם הקשיים ברמת הפירמה- חברה אינה פועלת בחלל ריק. בסביבתה פועלות חברות רבות המספקות ללקוח בדיוק את אותו המוצר חברות המודרכות על פי אינטרסים עצמיים יעדיפו את אסטרטגיית ההשתמטות ולא יפעלו להשגת האינטרס חברתי. ההכרה ביתרונותיו של שיתוף פעולה תוך נכונות לוותר על האינטרס העצמי יוצרת
בעיה המכונה בעיית הערובה.
קשיים אחרים הם ברמת הענף. בעולם של אינטרסים עצמיים אפשר לפתור את הניגוד באמצעות הסכם לשיתוף פעולה שיביא לחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי והחברתי. התיאום ברמת הענף יכול להיות מושג מרצון ולא צורך בכפיה,שכן הוא מספק את רצון הכל בסביבה בריאה ובטוחה, ובה בעת מרגיע את החשש מאובדן כושר תחרות.
כלומר החברות צריכות לתת לעובדיהן יותר מאשר המדינה נותנת להם, הן כהכרת טובה והן על מנת להגביר את התפוקה.
סיכום העבודה
על פי ההיבטים המוסריים שהוצגו לעיל החריגות של העובדים הזרים מנוצלת, בתת מודע להסתייגות מהם. שהות ממושכת של כח עבודה גברי בעיקרו רחוק ממשפחתו ומהחברה לה הוא רגיל יוצר תופעות חברתיות קשות. אי לכך קשה בטווח הארוך למנוע את התערותם של העובדים הזרים בחברה והפיכתם למהגרי קבע.
על פי קאנט, ואחריו רולס, אדם צריך לעשות מעשה כאילו הוא "מאחורי מסך הבערות". כלומר הוא צריך לקבל החלטה אשר הוא רוצה כי תהיה לחוק כללי. במקרה שלנו כל אדם היה מקבל החלטה אחרת. אף אחד לא היה רוצה כי ינצלו אותו ויעבידו באותו בפרך ללא תשלום שכר. אי לכך ההתנהגות כיום אל העובדים הזרים אינה נאותה. על פי
הציווי של קאנט הפעולות צריכות להיות תכלית ולא רק אמצעי. אולם הפעולות הם אמצעי להעביד את העובדים הזרים בחוסר הגנה וללא יחס שווה.
הצדק בא לחלק את העושר בעולם על פי תפוקתו של כל אדם, או, על פי גישות מרכסיסטיות, שווה בשווה. כאן האדם-הפועל הזר מקבל את שכרו לפי הנהוג והמקובל ולא לפי תאוריות של צדק חברתי. לפי הגישה המעמדית בסוציולוגיה, שינוי פוליטי פירושו שינוי מהותי במערכת הפוליטית ועליית מעמד אחד במקום הקודם, כגון מלוכני במקום
פיאודלי, קפיטליסטי במקום אריסטוקרטי. באוטופיה המעמדית צריך להיות שינוי שבו מעמד הפועלים יבוא במקום המעמד הבורגני, דבר שלא קורה במקרה שלנו.
על פי התאוריות שהוצגו לעיל הרי יש להגביר את המחויבות של הארגונים כלפי העובדים הזרים, גם ע"י חקיקה. מחד יש לחוקק חוקים שיסדירו את העסקתם, ומנגד יש להגביל את כמות העובדים בישראל כגון:
מכסות המגדירות את המספר המירבי של עובדים זרים שמותר להביא- לפי אזור, ענף, וארץ המוצא.
התניית הבאת עובדים בהיתר עבודה במדינה המארחת השיטה הקשיחה ביותר היא היתר עבודה מוגבל בזמן, בעיסוק מסוים אצל מעסיק מסוים, כפוף לחוזה עבודה שיש לחדש תקופתית.
עדיפות לעובדי גבול יוממים, לעובדים עונתיים, לעובדים מתרבויות דומות
פיקוח על כניסה למדינה דרך הגבולות ובקרה על הנכנסים שאינם יוצאים.
הקשחת הקריטריונים להבאת בני משפחה.
פיקוח על רישום עובדים (ביטוח לאומי) וסנקציות על מעסיקים שמעסיקים עובדים לא רשומים.
פיקוח "עם שיניים" על מעסיקים לגבי תנאי עבודה ושכר.
לדעתי השיטה הטובה להגביר את הקשר וע"י כך לשנות את מצבם התעסוקתי הוא לערוך מפגשים חברתיים. מדוע ניתן לערוך מפגשים כמו "צו פיוס" פגישות בין בני נוער יהודים וערבים ואילו בין עובדים זרים לישראלים קשה מאוד. המגע בין שתי הקבוצות יבהיר לישראלים את הצורך שבשמירה על כבוד האדם.
ביבליוגרפיה
בעיות בפילוסופיה של המוסר, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 1990,7-8 .
בר - צורי, ר., (2000) עובדים זרים ללא היתר בישראל הרשות לתכנון כ"א משרד העבודה והרווחה,
גבע אביבה, מוסר ועסקים-מושגים ועקרונות, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997.
Cohn Aida I (2000) "Discourse About Citizenship In Post Germany " Maa Thesis Depatment Of Political Sciece Faculty Of Socail Science Tel-Aviv University
Daneshvary n and schwer r.k. (1999) "black immigrants in the u.s. Labor market: an earnings analysis" , Review of black political economy, 22(3) pp,77-98.
European commission (1994) Community social policy: current status 1/7/1994, Luxemburg, office for officail publicaion of europeAn communites
Geva A (1999) "Moral Problems Of Employing Foreign Workers" Business Ethics Quarterly 9 (3) Pp 381-343
Holifield J F (2002) "The Politics Of International Migration How Can We Bring The State Back In?" In Brettel C D (Ed) Migration Theory Talking Across Disciplines, Roultledge N.Y. London P. 167
LalonaDe r.j. And topel r.h., (1999) Economic impact of international migration and the economic performance of migrants" University of chicago.
Miles r (2002) "Migration Discourese In Post 1945 British Politics", In Vrtovec Steven (Ed) Reference Collection Chkterhm, U,K, Northhampton Mam
Stalker p. (1999),The work of strangrs: a survey of international labour migration, I.l.o. Geneva.
Stiger g, (1999), Pople at work, Harvard university preSs,1991

תגים:

היתר · שכר · הפליה · חברה · מעסיק · עובדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הדילמה שבין הרצון למיקסום רווחים מול הדאגה לרווחת העובד הזר", סמינריון אודות "הדילמה שבין הרצון למיקסום רווחים מול הדאגה לרווחת העובד הזר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.