מעבר אל גיל ההתבגרות (תרגיל)

תקציר העבודה:

אחד הנושאים המרכזיים הנחקרים לאחרונה על-ידי סוציולוגים הוא נושא גיל ההתבגרות. קיימים נושאים רבים הדנים בהשפעת גיל ההתבגרות על הנוער. מאמר זה דן בעיקר ביחסי ההורים עם ילדיהם, בהשפעות הנגזרות מיחסים אלו ובהשקפת עולמם של הצעירים בגיל ההתבגרות. קיימים מחקרים רבים המעידים על התרחקות הילדים מן ההורים במהלך שלבי ההתבגרות המתבטאים בעיקר בחוסר קומוניקציה ובהפנמת ערכים סביבתיים שלא בהכרח תואמים את ערכי ההורים במשפחה. אחד המאפיינים הבולטים במחקרים מן הסוג האמור הוא השימוש במחקרים האיכותיים והכמותיים להשגת תוצאות רצויות. במאמר זה ארחיב על הטענות ואביא לבסוף מסקנות לגבי השפעת גיל ההתבגרות ומאפייניו של הנוער בישראל ועל שיטות המחקר בתחום זה.
המאמר ניסה לבחון את ההתייחסות לערכי הנוער בגיל ההתבגרות בארץ ובעולם ולנסות לקשר בין מספר היבטים בתחום זה על מנת להרכיב תמונה ברורה יותר לגבי הנוער בחברה הישראלית, עמדותיו ויחסיו אם ההורים.

תוכן העניינים:
מבוא
סעיף 1 - סיכום המאמרים
סעיף 2 - דיון והשוואה בין המאמרים
סעיף 3 - סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
מעבר אל גיל ההתבגרות
תוכן העניינים
מבוא
סעיף 1 - סיכום המאמרים
סעיף 2 - דיון והשוואה בין המאמרים
סעיף 3 - סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
אחד הנושאים המרכזיים הנחקרים לאחרונה על-ידי סוציולוגים הוא נושא גיל ההתבגרות. קיימים נושאים רבים הדנים בהשפעת גיל ההתבגרות על הנוער. מאמר זה דן בעיקר ביחסי ההורים עם ילדיהם, בהשפעות הנגזרות מיחסים אלו ובהשקפת עולמם של הצעירים בגיל ההתבגרות. קיימים מחקרים רבים המעידים על התרחקות הילדים מן ההורים
במהלך שלבי ההתבגרות המתבטאים בעיקר בחוסר קומוניקציה ובהפנמת ערכים סביבתיים שלא בהכרח תואמים את ערכי ההורים במשפחה. אחד המאפיינים הבולטים במחקרים מן הסוג האמור הוא השימוש במחקרים האיכותיים והכמותיים להשגת תוצאות רצויות. במאמר זה ארחיב על הטענות ואביא לבסוף מסקנות לגבי השפעת גיל ההתבגרות ומאפייניו של
הנוער בישראל ועל שיטות המחקר בתחום זה.
סעיף 1 - סיכום המאמרים
המאמר של מייזלס (2001), דן בנושא של השפעת ההתבגרות המינית על היחסים בין הילדים להוריהם. הטענה המרכזית של המאמר היא כי "המעבר אל גיל ההתבגרות דרך ההתבגרות המינית כרוך בשינויים במערכת היחסים בין המתבגר והמבגרת להוריהם" (מייזלס, 2001, עמ' 180). הטענות המשניות דיברו על כך, כי השינויים ההורמונאליים
וההתבגרות המינית מסמלים את שינוי הסטאטוס של ההורה בעיני הילד. המאמר יוצר רושם כי אכן ההשלכות של השינויים המיניים וההורמונאליים משפיעים על ערכי המתבגרים ומשנים את השקפת עולמם, הדבר יוצר עימותים אם ההורים וריחוק ביחסים עמם. המחקר התבסס על בדיקת שינויים אלו ועל מעמד ההורה ביחס לילד בזמן השינויים וסקר
קרוב ל-1000 מתבגרים בעזרת שאלונים הקשורים ליחסי הילדים עם הוריהם. בנוסף, המחקר בחן גם ערכים של בני הנוער בחברה הישראלית מול ערכים של בני הנוער בצפון אמריקה ובאירופה וגילה כי בארצות אלו הערכים המיוחסים לנוער בחברה הם אינדיווידואליסטיים יותר (Shhwartz, 1994). המאמר הינו מדעי שמנסה לחקור ערכים מסוימים
של בני הנוער בחברה הישראלית ולענות על השאלה אילו השפעות קיימות לגיל ההתבגרות על היחסים בין הצעירים להוריהם.
מאמר נוסף של ד"ר מייזלס (2003) , ניסה להשלים את התמונה של השתקפות הערכים של בני הנוער בישראל בגיל ההתבגרות ועל חשיבותם. מספר רב של ערכים הקשורים להשתייכות למדינה ולעיצוב אישיותו של הנער נבחנו במאמר זה. הטענה הייתה כי בניגוד לערכים אישיים-מקובלים של בני נוער ממדינות אחרות הבאים לידי ביטוי ביחס מועדף
לחומריות ולמותגים בתקופה האחרונה, הערכים של הנוער הישראלי חושפים נוער "שמרן וקונפורמי, הקשור למשפחתו, לחברת המבוגרים ולמדינתו" (מייזלס, 2003, עמ' 100). המאמר מתייחס בעיקר לערכי הנוער במדינת ישראל ולכך שהנוער בניגוד לסטריאוטיפ מוכר ברוב מדינות אירופה וארה"ב שמרניים יותר וקונפורמיים יותר, מה שמביא
למסקנה כי המתבגרים דורשים מעצמם יותר מדי בגיל צעיר יחסית ומאמינים כי תרומתם הכרחית למדינה. המחקר התבסס על שני סקרים רחבי היקף על-פי מדגם מייצג של 5400 בני נוער ממספר בתי ספר ברחבי הארץ. לאחר בחינת הממצאים של שני הסקרים שהועברו לתלמידים בעזרת שאלונים, ד"ר מייזלס הגיעה למסקנה כי הנוער בישראל שמרן
בעיקרו וקשור יותר לערכי המשפחה והמדינה בניגוד לדעה הרווחת של נוער רודף בצע ונהנתן, אי לכך מדובר במאמר מדעי המבוסס על מחקר חברתי.
המאמר של פארקר ובנסון (Parker Banson, 2004), מנסה להראות כי ההורים יכולים ואף צריכים לשחק תפקיד מרכזי בעיצוב הערכים של בני הנוער בישראל. קיימים מחקרים רבים (Dekovich Meeus, 1997; Rice, 1990), המעידים כי תמיכת ההורים משפיעה בצורה ישירה על הביטחון העצמי של ילדיהם. כמו כן, מחקר אחר (Frick, 1993),
הראה כי חוסר תמיכה הורית גורם להתנהגות לקויה בקרב המתבגר ולבעיות נוספות. המאמר התרכז בחשיבות התמיכה ההורית בשלבי ההתפתחות של המתבגר ובהשלכות השליליות שינבעו מיחס מזלזל ובלתי אחראי של ההורה כלפי הילד. המסקנה המתבקשת ממאמר זה היא כי יש לתת תשומת לב רבה לנוער בגיל ההתבגרות כי זהו גיל רגיש המעצב את
האישיות של המתבגר וקיים צורך פיקוח הורי על מנת שהילד יקבל ערכים נכונים ויעצב התנהגות תקינה. המחקר התבסס על סקר הנערך על-ידי המרכז לסטטיסטיקה חינוכית בארה"ב וכלל מדגם מייצג של כ-17000 מתבגרים מקרב סטודנטים ותלמידי ברחבי המדינה. מדובר במאמר מדעי, שהתבסס על תוצאות הסקר והגיע למסקנה כי אכן התמיכה
ההורית נדרשת על מנת לשמור על התנהלות חיים תקינה אצל הילדים במהלך גיל ההתבגרות, וכי חוסר תמיכה הורית אלול לגרום לבעיות ולגדילה בלתי רצונית שיהיו לה השלכות בעתיד (Parker Banson, 2004, p. 528).
סעיף 2 - דיון והשוואה בין המאמרים
כל שלושת המאמרים מתייחסים לערכי הנוער בגיל ההתבגרות בישראל ובחשיבותם. כיוון שמדובר בנושא רחב אופקים, ולו תתי-נושאים רבים, קיימים מחקרים הבוחנים את הנושאים המשניים בצורה ממוקדת, על מנת לתת תמונה ברורה יותר לסוגי ההשפעות, כגון הסביבה החברתית או ההורים על הילדים בגיל ההתבגרות. המחקרים גם עוזרים לענות
על השאלות המתעוררות ברמת המאקרו לגבי השלכות השפעות אלו על החברה הישראלית בעתיד. גם מבנה המאמרים דומה, דבר שמעיד על כך שתחום זה מנסה לשאול שאלות מדעיות ולנסות לתת להן תשובה המתבססת על-פי מחקרים מדעיים, תוך ניתוח הממצאים והסקת מסקנות. השימוש הנפוץ ביותר בדרך כלל במחקרים מסוג זה הוא בשיטת הסקרים
שעריכתם מתבססת על שאלונים.
המשותף בין שני המאמרים של מייזלס (2001), לרבות העובדה שמדובר באותה מחברת הוא כי המאמרים בוחנים את ערכי הנוער בישראל. אם זאת, המאמר הראשון בוחן תופעות שונות של גיל ההתבגרות המשפיעות בעיקר על מערכת היחסים בין הילד להוריו, לעומת המאמר השני שמתרכז בעיקר בערכים אישיים, שבני הנוער מעצבים לעצמם במהלך גיל
ההתבגרות. כאמור, שני המאמרים מתבססים על סקרים. אם זאת, במאמר הראשון היה שימוש רק בסקר אחד ופניה לכ-900 בני נוער, לעומת המאמר השני, בו ניתנה השוואה בין שני סקרים על מנת ופניה ל-5400 בני נוער על מנת לקבל תמונה אמיתית ומדויקת יותר לגבי החשיבות שמייחסים הצעירים לערכים שונים בחיים. המסקנה של המאמר השני,
המדברת על נוער שמרן וקונפורמי בחברה הישראלית מחלישה במקצת את המסקנות שהובאו במאמר הראשון המדברות על היחלשות היחסים בין הילדים להוריהם בשלבי גיל ההתבגרות. כיוון שבמאמר הראשון המחברת מגיע למסקנה שמשלבי טרום ההתבגרות והלאה חלה ירידה בקרבה בין הילדים להורים ועלייה בעימותים גלויים ביניהם, קשה לראות במאמר
השני חיזוק כאשר המסקנה שם מראה כי הנוער נותן חשיבות רבה לערכי המשפחה בשלבי גיל ההתבגרות.
אם זאת, המאמר השלישי, של פארקר ובנסון (2004), בהחלט מאשש את הנאמר במאמר הראשון ואף מדבר על כך כי התמיכה ההורית הכרחית למניעת עימותים ולעלייה בקרבה המשפחתית שהם תוצר ישיר של העלייה בביטחון העצמי של הילד. ההתבגרות המינית וההורמונאלית אצל הילד משפיעה, אף היא בצורה משמעותית על התפתחותו ויחסיו אם ההורים
ומגדילה בעצם את הפער ביחסים מכיוון שהמתבגרים הופכים מרדנים יותר ומבקשים אוטונומיה ועצמאות. בנוסף, הסקר שנערך בארה"ב מקיף כמות גדולה בהרבה מהסקר שדובר עליו במאמר הראשון וזאת מכיוון שמדובר במדינה בעלת אוכלוסיה גדולה מזאת שבישראל. מה גם, שבארה"ב הסקר נערך במכון סקרים (NCES) (Parker Benson, 2004, p.
521) בניגוד לסקר שנערך על-ידי הסטודנטים בישראל (מייזלס, 2001, עמ' 183). מכאן, שהמסקנות שבמאמר השלישי מדויקות יותר וברמה מדעית גבוה יותר.
הדמיון בין המאמרים השני והשלישי הוא שבמאמר השלישי הסקר נערך בארה"ב שהמאפיין הגדול הארץ הזאת הוא כי הנוער הוא מאוד חומרני ונהנתן ופחות שמרן, לכן גם המסקנה הנדרשת היא כי יש לעצב את התנהגותו וערכיו והדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא על-ידי חינוכם של המתבגרים. ההורים הם המחנכים הראשונים והכי משפיעים על
הילד בהתבגרותו ולכן המטלה החינוכית נופלת על כתפיהם. המאמר השני, אם זאת מעיד על חברה ישראלית שמרנית ומאופקת יותר ועל ילדים בעלי ערכים חברתיים-מדיניים גבוהים יותר. לכן, מתחזקת המסקנה משני המאמרים יחד כי הערכים החברתיים אצל המתבגרים יכולים להיות שונים ממדינה למדינה והדבר קשור בין היתר לתרבות של אותה
מדינה.
סעיף 3 - סיכום
המאמר ניסה לבחון את ההתייחסות לערכי הנוער בגיל ההתבגרות בארץ ובעולם ולנסות לקשר בין מספר היבטים בתחום זה על מנת להרכיב תמונה ברורה יותר לגבי הנוער בחברה הישראלית, עמדותיו ויחסיו אם ההורים. מכל הנאמר לעיל, דעתי היא, כי יש לתת חשיבות רבה לעיצוב ערכיהם והשקפת עולמם של הצעירים בכלל, ושל המתבגרים בחברה
הישראלית בפרט, שכן הדבר חיוני לעיצוב ערכים אלה בעתיד ולעיצוב התרבות הישראלית עצמה, כיוון שהנוער הוא זה שבסופו של דבר הופך לחלק המרכזי של החברה בהמשך חייו. חשוב להדגיש כי בכל הנוגע למדינת ישראל, מדובר בתרבות ייחודית ובה ניגודים רבים מכיוון שחברתנו היא רב-גונית ורב-שכבתית ולכן כל הערכים של הנוער
בישראל יוצרים הרמוניה המחזקת את הרגש הלאומי והרצון לתרום בקרב המתבגרים. אי לכך, אסור להתעלם מהמתבגרים בתקופה כה חשובה בחייהם ויש צורך לנסות להבינם וללכת לקראת על מנת לא לפגוע בהתפתחותם ולא להקשות על חייהם תוך יצירת עימותים וחיכוכים עמם.
ביבליוגרפיה
מייזלס, ע. (2001). "יחסי הורים ומתבגרים בישראל אם המעבר אל גיל ההתבגרות". מגמות, 2001, מא (2-1), עמ' 194-180.
מייזלס, ע. (2003). "להתבגר בישראל: עמדות וערכים של נוער ישראלי בעשור האחרון".
Parker, S. J., Benson A. M. (2004). "Parent-Adolescent relations and adolscent functioning: Self-esteem, substence abuse, and delinquency". Adolescence; Fall 2004; 39, 519-530
2

תגים:

גיל · ההתבגרות · התנהגות · נוער

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעבר אל גיל ההתבגרות (תרגיל)", סמינריון אודות "מעבר אל גיל ההתבגרות (תרגיל)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.