כיצד מנציחים שכול באמצעות המוזיקה

תקציר העבודה:

מדינת ישראל, שידעה מלחמות עוד משחר קיומה, מאופיינת גם בז'אנר מוזיקלי עשיר ורחב של שירים שליוו את המלחמות, אם מדובר בשירים שנכתבו על ידי חללי המלחמות והולחנו או אם מדובר בשירים שנכתבו על ידי מיטב משוררי הארץ, והפכו לקלאסיקה הטבועה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
שירי הזיכרון והמלחמה הם מטבע הדברים הסוג המובהק והקיצוני ביותר מבין סוגי השיר בתחום הזה; הם הלאומיים ביותר, ומשום כך הארכאיסטיים ביותר. כל סגנונם של יוצרי השיר הישראלי הבולטים בין שנות ה-30 וה-60 במאה ה-20 הוא רומנטי באמות מידה על היסטוריות, אבל מתוך הפרספקטיבה של התרבות הישראלית הוא קלאסיציסטי, משום שהוא מבקש להחיל את דימויי העבר על אירועי ההווה או העבר הקרוב מאוד.
שירי המלחמה והזיכרון היו בשנות הארבעים והחמישים חלק בלתי נפרד מהרפרטואר הישראלי, והם הושרו בצד שירים אחרים ולא יוחד להם מקום וזמן. הלהקות הצבאיות, ששימרו חלק ממסורת השיר הישראלי, שילבו תמיד שירי מלחמה וזיכרון בתכניותיהן. השילוב הזה לא נחשב כערבוב תחומים כיוון שעצם מעשה השיר, או נכון יותר, עצם הביצוע של ה"שיר הישראלי" נחשב כמעשה של שייכות לאומית. הז'אנר עצמו נשא משמעות של שייכות, ושירת השיר או ההאזנה לו היו מעשה של שייכות. שירי המלחמה והזיכרון מבטאים את האתוס ואת עולם הדימויים המפעם בכל הז'אנר הזה.
החל משנות ה-60 החלה ההפרדה בין שירי הזיכרון לבין שאר השירים. שירי הזיכרון תועלו אל יום הזיכרון, ומעמדם הסגנוני רומם הרבה מעבר לשירים האחרים. מאז שנות ה-80, הפכו השירים הללו למעין ציטטה מתקופה אחרת, קודמת. הם הפכו למעין קטעים של טקס לאומי אחד, שטקסי יום הזיכרון מבצעים חלקים מתוכו.

במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השינוי התרבותי שעברה מדינת ישראל בדרך הנצחתה את הנופלים ואת המלחמות, מהפן המוזיקלי ואתחום את הזמן בצורה הבאה: מהדור הראשון לקיומה של המדינה- שירי תש"ח והממשיכים אותם והקבוצה השנייה- שירי שנות ה-60 והממשיכים אותם, כאשר הניתוח ברמת המיקרו יתמקד בשיריה של לירון הרפז ז"ל, שנרצחה בפיגוע בשנת 2001 ומשפחתה בחרה להנציח אותה באמצעות שירים שכתבה, שנמצאו לאחר מותה ולאחר גיוס מיטב אמני ישראל, הפכו לאלבום שיצא לפני כשבועיים. כאמור, במהלך העבודה אנסה לעמוד על ההבדלים בין שתי קבוצות הזמן, ואתמקד ברמה התוכנית של אותם שירי הנצחה שנבחרו להתפרסם ובהבדלי התוכן בין קבוצת השירים של תחום הזמן הראשון לתחום הזמן השני.

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
מקורות העבודה הם מאמר אחד, ראיון, וארבעה אתרי אינטרנט.

מקורות:

הירשפלד, א., "חיוכו של אליפלט" בתוך: פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך. הסתדרות המורים בישראל, הקרן לקידום מקצועי, גיליון 17, יוני 2001.
ראיון עם אריק הרפז, אביה של לירון ז"ל שקיימתי עמו בדצמבר 2005
אתר האינטרנט "יזכור" www.izkor.gov.il
אתר האינטרנט של גלי צה"ל www.gkz.msn.il
אתר האינטרנט של אקו"ם www.acum.org.il
אתר האינטרנט "שירונט" www.shiron.net

תגים:

מוסיקה · שירים · עבריים · שירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כיצד מנציחים שכול באמצעות המוזיקה", סמינריון אודות "כיצד מנציחים שכול באמצעות המוזיקה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.