עמדת הציבור הישראלי כלפי גיוס ערבים לצה"ל

תקציר העבודה:

הערבים אזרחי ישראל הם מיעוט, שבתרבותו, בשפתו, במסורת ובמורשת הלאומית שלו, מהווים חלק בלתי נפרד מהעם הערבי הפלשתינאי. ערביי-ישראל נחלקים ברגשותיהם הלאומים ובנאמנותם הלאומית, בשל השוני בין ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מדינת ישראל, לבין ערכי האיסלאם והזיקה למדינות ערב. יש המכנים את בעיית הזהות כ"סבך בין נאמנויות שונות" (פרי, 1994: 296). השוני ביניהם לבין ערביי השטחים הוא בעיקר במיקום הגיאוגרפי.
על פי גרומן (1995: 15) מיעוט לאומי הוא "קבוצה הקטנה במספרה מאוכלוסיית המדינה בה היא מתגוררת, הנבדלת ממנה במאפיינים שונים המאחדים אותה כקבוצה. המיעוט הבולט ביותר הוא המיעוט הלאומי, שלו מכנה משותף נרחב: שפה משותפת, מוצא או אמונה דתית, מורשת ועבר היסטורי - המשותפים לו ולכל בני עמו, ללא קשר למקומות מגוריהם. מיעוט לאומי נבדל מרוב האוכלוסייה במדינה, מהיותו בן לעם אחר מזה שלו משתייכים מרבית האזרחים במדינה".
זהות לאומית היא "מערכת תחושות של האדם כלפי עצמו, כלפי הקבוצה אליה הוא משתייך או כלפי קבוצות אחרות. זהות עשויה להשתנות במהלך השנים, כאשר הפרט מחליט לייחס לאחת מן הזהויות שלו חשיבות רבה מאשר ליתר הזהויות... זהות לאומית משמעה תחושת שייכות היסטורית, דתית, תרבותית, פוליטית וביולוגית לעם. ביסוד כל זהות לאומית עומדת הנטייה להיבדל מעמים או קבוצות אחרות" (גרומן, 1995: 175).
עיצוב הזהות של הערבים בישראל ויחסם כלפי המדינה והאוכלוסייה היהודית הושפעו מאז קום המדינה משישה מעגלים (אלחאג', 1987: 104)
1. המעגל האזורי נוגע לקשר התרבותי והלאומי המיוחד של הערבים בישראל עם העולם הערבי ובייחוד עם העם הפלסטיני
2. המעגל המקומי: נוגע למבנה הפנימי של האוכלוסייה הערבית ולשינויים שחלו במשך הזמן במערכת הערכים ובדפוסי החיים המעגל הארצי
3. המעגל הדתי נוגע לזהות העדתית בקרב מוסלמים, נוצרים ודרוזים
4. המעגל הישראלי- מתבטא בשמירת חוקי המדינה, השתלבות במשק הכלכלי הישראלי, השתתפות בבחירות לרשויות המקומיות ולכנסת, הצבעה למפלגות ציוניות, נשיאת דרכון ישראלי, דיבור בשפה העברית, לימוד מקצועות יהודים בבתי-ספר
5. המעגל הפלשתיני מתבטא בהרגשת שייכות לעם הפלשתיני, תמיכה באש"ף (=ארגון לשחרור פלשתין),תמיכה במדינה פלשתינית, לצד ישראל, תמיכה באינתיפאדה, לימוד תכנים פלשתינים בבתי-ספר
6. המעגל הערבי- בא לידי ביטוי בתמיכה במדינות ערב, קריאת ספרות ועיתונות ערבית, ביקור במדינות ערב, גאווה בניצחונות ערביים.
7. המעגל המוסלמי- מתבטא בקיום מצוות באסלאם, עליה לרגל למכה, לבוש מסורתי, שמירת ההלכה השרעית, תמיכה בפונדמנטליזם האסלאמי, תיעוב התרבות המערבית.

המחקר הנוכחי נערך בשיטה הכמותית.
מחקר מתאמי
אוכלוסיית המחקר הינה כלל המכירים של עורך המחקר:
- משפחה
- ממקום העבודה
- הלימודים
- חברים
אוכלוסיית המחקר כוללת כ- 100 איש.

המדגם יכלול 60 איש. שיטת הדגימה היא שיטת נוחות- אפנה לכל מי שאני מכיר ואבקש ממנו למלא את השאלון. המדגם יערך מחציתו על ערבים ומחציתו על יהודים.
כלי המחקר יהיה שאלון בנושא עזיבה, ויכלול שאלות בנושאים אלו, בדירוג לייקרט מ 1-5 כאשר:
- 1= לא מסכים בכלל
- 5= מאוד
השאלונים לקוחים מתוך עבודותיהם של אזרחי וגל (1995) .

ראשי פרקים:
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 שאלת המחקר
2 תמורות בחברה הערבית בישראל בשנות ה- 2000
2.1 נתונים דמוגרפיים על ערביי-ישראל
2.2 תהליכי שינוי חברתיים
2.3 תהליך הפלשתינזציה וההקצנה הדתית של ערביי-ישראל
2.4 עמדות ומגמות בקרב הנוער הערבי בישראל
3 עמדות הציבור כלפי השילוב
3.2 עמדות הפוליטיקאים
4 שיטת המחקר
4.1 אוכלוסיית המחקר
4.2 כלי המחקר
4.3 הליך המחקר
4.4 מגבלות המחקר
5 תוצאות המחקר
5.1 התפלגות המדגם
5.2 בדיקת ההשערות
6 סיכום העבודה
7 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

Total
Lower 95%
P-value
t Stat
Standard Error
Coefficients
 
1.127711
0.00428
3.020673
1.124797
3.397644
Intercept
-0.27115
0.956787
0.05451
0.13809
0.007527
1
-0.483
0.213958
-1.26187
0.147257
-0.18582
2
-0.35492
0.684001
-0.40985
0.146183
-0.05991
3
-0.22662
0.378886
0.88934
0.200772
0.178554
4
-0.37195
0.352095
-0.94098
0.125697
-0.11828
5
-0.3448
0.986795
-0.01665
0.169459
-0.00282
6
-0.38264
0.860554
-0.17675
0.174337
-0.03081
7
-0.60313
0.0789
-1.80091
0.15793
-0.28442
8
-0.15747
0.274679
1.106801
0.172802
0.191258
9
גם לגבי רמה דתית אין מאפיינים מיוחדים.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה בגיוס ערבים לשירות בצה"ל, או לחלופין לשירות לאומי, כמו אצל היהודים.
הערבים בישראל כמיעוט נחשדו מאז ומתמיד כבעלי נאמנות כפולה. היו תקופות בהן הנאמנות לטובת המדינה השתפרה והיו תקופות אחרות בהן האוכלוסיה היהודית ראתה בהם מעין גיס חמישי.
הערבים חיו בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. הם סופחו למדינה עם הקמתה, והיו למעשה שווי זכויות. האוכלוסיה הערבית מהווה קבוצה מוגדרת ומיוחדת בקרב האוכלוסיה במדינה. זוהי קבוצה הנבדלת ברובה מבחינה גיאוגרפית, ומנהלת אורח חיים שונה לחלוטין מאלו של שאר הקבוצות בארץ. ערביי ישראל אינם שותפים ומשותפים
בקונצנזוס הלאומי בנושאים העיקריים הנוגעים לקיומה של ישראל. הסיבה לכך היא מורכבת אולם ברובה נובעת מן העובדה כי הם אינם שווי זכויות בכל שאר המובנים: החברתי, הכלכלי והמדיני (לנדאו 1988).
מאז הקמת המדינה חלו בחברה הערבית שינויים מרחיקי לכת: מצבם הכלכלי השתפר לאין ערוך, ובמצבם החברתי חל שינוי במעבר מחמולות לאינדיבידואליזם. שני מגמות אלו חלו בעקבות המודרניזציה שחלה בישראל, וכיום מצם של הערבים בישראל טוב הרבה יותר מאשר הערבים במדינות השכנות לישראל.
על פי התיאורים העולים לעיל נראה כי נאמנותם של הערבים למדינת ישראל אינה שלמה. התנהגותם מאז הסכמי השלום מראה כי עדיין הקשר שלהם לערבים חזק מאוד, אולם חזק יותר מאשר הקשר למדינה. לדעתי, הם נאמנים במידה מסוימת למדינה אולם לא כמדינה אלא כנותנת מקלט לפרט, חופש ביטוי ואפשרויות פרנסה. לערביי ישראל ישנם שני
שיקולים: שיקול לאומני\דתי\עדתי ושיקול כלכלי הנוגע גם לחופש הפרט. הערבים יודעים כי בכל מדינה פלסטינית שתקום באזור, מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב וכן חופש הביטוי והפרט. אי לכך רבים מהם טוענים בעד פתרון לפלשתינים בשטחים, שלא תהיה לו נגיעה לגביהם.
על פי האמור לעיל ערביי ישראל מזדהים עם ערביי השטחים במאבקם למען הקמת מדינה על כל שטחי ארץ ישראל, שזו למעשה מגמתם הסופית של הפלשתינים. מהפה ולחוץ, ערביי-ישראל היו ונשארו מבחינת השיוך וההרגשה שלהם חלק מהעולם הערבי והעם הפלשתיני. אך מצד שני, מתוקף היותם אזרחי מדינת ישראל הגרים בישראל התפתחה אצלם הזהות
הישראלית. הערבים בישראל רואים את השלטון של הרשות הפלשתינית הרומס את זכויות האדם מתנהג כמו כל דיקטטורה אחרת במזרח התיכון, ואת ראשי הרשות המתענגים מחיי העולם הזה על חשבון האזרח הפשוט שנלחם למען קיומו, ולכן לא בכדי מעוניינים להישאר אזרחי מדינת ישראל, אולם אזרחות לחוד ונאמנות לחוד.
אשר לשאלת המחקר. אנו רואים כי חלק גדול מהציבור היהודי בישראל דוגל בשילוב ערבים בשירות לאומי או בצבא. לכל הפחות להנהיג את השירות הצבאי בהתנדבות ולא כחובה. המפליא הוא כי גם הערבים מעוניינים בכך, וזאת כנראה על מנת להיות שווי זכויות במלוא מובן המילה. במחקר שנערך נמצא כי הערבים, יותר מהיהודים, מעוניינים
בשילוב בצבא ואף שילוב נשים ערביות בשירות לאומי כמו היהודיות. במגזר הערבי ניתן לשלב נשים ככח סיעודי למבוגרים תשושים, היות שלא כמו בעבר, החמולה כבר לא כל כך דואגת לקשיש (עזאיזה 1995).
ביבליוגרפיה
אפרת מ (1976), הפליטים הפלשתינים מחקר חברתי וכלכלי, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
בייט מרום רות (1996), שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו, יחידו 1-3, האוניברסיטה הפתוחה.
אלחאג' א., (1987) בתוך מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
אזרחי י. וגל ר. (1995) תפיסות עולם ועמדות של תלמידים בבתי ספר תיכוניים כלפי נושאי חברה, ביטחון ושלום, זיכרון יעקב: מכון כרמל למחקרים חברתיים.
ארנס משה "דיבורים על המצב" חדשות אונו, 29.9.2004, עמודים 14-16
גרומן, ר. (1995). המיעוט הערבי בישראל: מותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך כל החומר הנדרש לבחינת הבגרות באזרחות ביחידה "הערבים אזרחי מדינת ישראל". פתח-תקווה: לילך.
חבש ע., (1988), החמולה הערבית בישראל, המכון לחקר העבודה והרווחה, אוניברסיטה העברית בירושלים.
כח העבודה הערבי בא"י ירושלים: מכון פאלק למחקר כלכלי, 1978.
ישראלי ר., (1999) עמדות הציבור הישראלי כלפי המיעוט הערבי, ירושלים: מרכז אריאל
לנדאו ., (1988), המגזר הערבי בישראל בבחירות לכנסת ה12- מכון ירושליים למחקר.
לנדאו י (1971), הערבים בישראל-עיונים פוליטיים הוצאת מערכות.
לנדאו, י.; גאנם, א.; הראבן, א. (1995). הערבים אזרחי ישראל לקראת המאה ה- 21. ירושלים: מגנס.
מוריס ב., (1986), לידתה של בעית הפליטים הפלשתינים , תל-אביב.
מסאלחה, ע. (1994). הערבים אזרחי ישראל ועידן השלום. מפעלי תרבות וחינוך בע"מ.
נאשף מ. (1989), "האינתיפאדה לא תגלוש לתחומי הקו הירוק", שבועון צומת השרון, 10.11.89.
סמוחה ס, (1976) "ערבים ויהודים בישראל-יחסי רוב ומיעוט", מגמות כ"ב 1976.
עזאיזה פ "שירותי הרווחה במגזר הערבי - תמונת מצב", המזרח החדש, ל"ז תשנ"ה עמודים 212- 207.
עטאללה מ (1978), ערבים בישראל, ירושלים.
ערביי א"י והמודרניזציה המכון ללימודים ערביים שליד גבעת חביבה 1990.
פרי, י. (1994). דמוקרטיה בישראל: המשטר במדינת ישראל: הערבים אזרחי ישראל. פתח-תקווה: לילך.
צבר בן-יהושוע, נ' (1999), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, תל-אביב: מודן.
רוזנבליט גורי ש. (2000), נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון, ירושלים: מכון ואן ליר.
רכס א., (1992) "ערביי א"י והאינתיפאדה", בתוך ססר אשר וגלעד גלבר, האינתיפאדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
שיף ז., ויערי א., (1990), אינתיפאדה, ירושלים .
שקאקי, ח. (1998). המעבר לדמוקרטיה בפלשתין. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום.
Alreck Pamela L; Settle Robert B;(2000) Planning Your Survey, American Demographics; Ithaca; Aug, 1995.
Lustic,Ian (1980) Arab In Jewish State-Israel Control Of A Nation Minority, Austin: University Of Texas.
Kats Furro (1986) , "Political Behavior Of The Druze As A Minority In The Middle East- A Historical Perspective", Orient, September
סקר בנושא שילוב ערבים בצה"ל
שלום, אני עורך סקר על נושאים אקטואליים ו"בוערים" כיום במדינת ישראל, המחקר הוא עבור שיתוף ערבים בצה"ל.
אודה לך אם תסמן /י "X" במקומות המתאימים בטבלאות, ותחזיר/י את התשובות,
יש לשים לב כי השאלון מכיל 5 סעיפים.
בתודה,
1. מין:
נקבה
זכר
2. גיל:
60+
50-60
40-50
30-40
עד 30
3. לאום:
ערבי
יהודי
4. רמה דתית
לא מוגדר
חילוני
מסורתי
דתי
5. להלן מספר שאלות בנושא
כלל לא
לא בעד
לא כל כך
בעד
מאוד
האם אתה בעד
מתן חינוך מודרני במגזר הערבי
שילוב מורים יהודים במגזר הערבי
פרסום מעשים של ערבים המגלים אזרחות טובה
חיוב בני נוער ערבים לשרת בצבא
מתן אפשרות ערבים להתנדב
מתן אפשרות לערביות לשרת שירות לאומי
עידוד הציבור הערבי לשרת בצה"ל
מתן זכויות מלאות לערבים ללא שירות בצה"ל
מתן זכויות מלאות לערבים לאחר שרות לאומי
השאלות מצורפות בשאלון בנספח.
14

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדת הציבור הישראלי כלפי גיוס ערבים לצה"ל", סמינריון אודות "עמדת הציבור הישראלי כלפי גיוס ערבים לצה"ל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.