המורה המשלב: כיצד הוא תופס את תפקידו

תקציר העבודה:

ב- 12 ביולי 1988 התקבל בכנסת חוק החינוך המיוחד. אחד הסעיפים בחוק התייחס לשילובו של הילד החריג: "בבואה לקבוע השמתו של ילד חריג תעניק וועדת ההשמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד" (פרק ג' סעיף 7ב').
מגמת השילוב מדגישה את מימוש הפוטנציאל הטמון בילד, טיפוח כושר השתלבותו בחברה והכנתו לקראת עצמאות כלכלית ונטילת אחריות אזרחית כשווה בחברה. במקביל קיימת השאיפה לעודד בקרב התלמידים, אנשי הצוות החינוכי והקהילה חינוך לסובלנות כלפי השונות (מרגלית, 1985).
אוכלוסיית החינוך המיוחד כוללת גם את התלמידים ליקויי הלמידה שסובלים מהפרעות ברכישת מיומנויות הלמידה וקשיים בלימודים.
פועל יוצא של מגמת השילוב הינו, בין היתר, הקמת כיתות מיוחדות נבדלות בתוך בית הספר הרגיל שתלמידיהן לומדים בנפרד, אך משתלבים בפעילויות החברתיות המשותפות לכלל בית הספר ובמקצועות הלימוד בהתאם ליכולת.

בעבודה זו חקרתי את תפיסתן של המורות המשלבות תלמידים אלה את תפקידן.
המחקר שאל שאלות ביחס ל:
1. "אני מאמין" של המורה המשלבת (הרקע האידאולגי חינוכי שלה).
2. תגובות המורה ליישום מדיניות השילוב.
3. אסטרטגיות ההוראה שהיא נוקטת בכיתה.
4. "אקלים כיתה" יחסי הגומלין בין המורה המשלבת לתלמידים המשולבים, ובין התלמידים המשולבים לתלמידי הכיתה המשלבת.
5. יחסי הגומלין בין המורה המשלבת למורה המשתלבת.

שיטת המחקר שנבחרה על מנת לבדוק את תפיסתה של המורה המשלבת את תפקידה, היא שיטת המחקר האיכותי. כלי המחקר שהשתמשתי בו הוא ראיון אתנוגרפי פתוח. המחקר נערך בבית ספר יסודי שבו קיימות כיתות חינוך מיוחד לתלמידים לקויי למידה, שמשולבים במסגרת הכיתות הרגילות. המורות הנחקרות הן מורות מחנכות שמשלבות בכיתתן תלמידים אלה.
ממצאי המחקר מלמדים שהמורות מבינות את חשיבות השילוב ומודעות לתרומתו. הן מודעות לאפיוני התלמיד המשולב, לקשייו ולמרכיב השונות שבין התלמידים. המורות מיטיבות להעניק לתלמידים המשולבים תחושת שייכות וקבלה, מגלות יוזמה ואחריות לגבי השילוב החברתי, אולם מתקשות לקחת אחריות על למידתו של התלמיד ולהתאים את ההוראה לקשייו. תוצאות המחקר מלמדות שהמורות היו מעוניינות לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבות בכל מה שקשור לתהליך שילובו של הילד.

תוכן עניינים:
תקציר
מבוא
סקירה ספרותית
מדיניות השלוב
אפיון לקויי למידה
ההבט החברתי בשלוב ילדים לקויי למידה
מערך המחקר
שיטות המחקר
כלי המחקר
שדה המחקר
אוכלוסיית מחקר
ממצאים
דיון ומסקנות
רשימת מקורות
נספחים - הראיונות

קטע מהעבודה:

מקורות:

להמשיך ליזום פעילויות חברתיות משום שכדי לשבור תיוג וסטיגמות יש צורך בפעילויות מתמשכות ולא בפרוייקטים חד פעמיים( הרץ לזרוביץ ופוקס,1987).
המורות מיעטו להתייחס לאורך הראיונות לתפיסתן את תפקידן בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות של התלמיד המשולב, ואף לא ציינו את זה כאחד מהקשייםהאפיינים שלהם . וזאת מן הטעם הפשוט שלא משלבים תלמידים שיש להם בעיות מסוג זה גם אם קיימת אצלם יכולת . הדבר מעורר אצלי לא מעט שאלות דווקא לגבי התנהגותם של ילדי הכיתה
הרגילה, האם אין לאף אחד מהם בעיה/בעיות התנהגותיות? כיצד היא מתמודדת אז? הרי בד"כ אין באפשרותה לבחור את תלמידיה?
ממצאי המחקר ניתן להבין שהמורות רואות חשיבות רבה לתקשורת ולשתוף הפעולה בינן ובין המורה של התלמיד המשתלב. חלק אף רואות בשתוף פעולה זה מרכיב מרכזי בהצלחתו של התלמיד ונותנות לו משקל רב.נכון הדבר ששתוף פעולה חשוב להצלחתו של התלמיד,אולם לדעתי המורות נותנות למרכיב זה משקל רב מדי ולעיתים אפילו משיקולים
תועלתיים ולא עניינים. ושוב כמו במקרים קודמים במחקר, לא נכון לדעתי לייחס למרכיב אחד חשיבות בלעדית בהצלחת השילוב. מנסיוני חשוב מאוד להתייחס ולקחת בחשבון גם את מרכיבי אוכלוסיית התלמידים בכיתה המשלבת בבואנו לבחור כיתת שילוב מתאימה.
מדברי המורות עולה ביקורת על אופן יישום מדיניות השילוב. הביקורת מתייחסת למידת התאמתו ויכולתו של תלמיד להשתלב, ולהפעלת שיקולים שנובעים ממדיניות המערכת ולא מראיית התלמיד.בעניין זה טוענת עינת(1997) שיש צורך למיין ואף לוותר על חלק מהמקצועות שהן בבחינת מחסום בלתי עביר עבור לקוי הלמידה וגם אם נניח שצוות
המורים פתוח,מסור, ומשופע באמצעים דידקטיים, עדין לתלמיד יהיה קושי. ביקורת זו עולה בקנה אחד עם המודעות הגבוהה של המורות למרכיב השונות .
בנוסף לכך, המורות רואות חשיבות רבה בעבודת צוות,איסוף והעברת אינפורמציה, תאום וקבלת החלטות משותפות בנוגע לתלמיד שהוחלט לשלבו, פעולות שגם אם הן נעשות המורות אינן לוקחות בהן חלק. וניכר שהן כן היו רוצות לקחת חלק ולהיות שותפות יותר פעילות בתהליך שקודם לכניסתו של התלמיד לכיתה המשלבת.
ממצאי המחקר מצביאים שוב על הצורך להכשיר את כל פרחי ההוראה לקראת היותם מורים משלבים, ולהקנות להם כבר בתהליך הלמידה שלהם כלים להתמודדות עם אוכלוסיית הילדים המשולבת.כמו כן חשוב להעשיר מורים משלבים בדרכי הוראה, שיטות ואסטרטגיות שרצוי להפעיל בכיתה ולתת להם הדרכה, הכוונה ותמיכה שייתנו מענה לקשיים
ולצרכים העולים במהלך עבודתם. ולא להסתפק בהקניית ידע, שינוי עמדות לגבי שילוב,פתיחות, רצון טוב וסובלנות כלפי בהקניית ידע לגבי אפיוני החריגויות
בנוסף לכך עולים מהמחקר הצורך והחשיבות הן בגיבוש מדיניות עקבית וברורה לגבי השלוב והן בעבודת צוות ושתוף המורות בכל שלבי תהליך השלוב. שיתופן של המורות יעודד את מעורבותן, יחזק את תחושת הערך העצמי שלהן,ועשוי להגדיל את האחריות שהן תהיינה מוכנות לקחת על למידתו של הילד המשולב.
נספחים
ראיון מס' 1
1.מה דעתך על מדיניות השלוב ?
ת: לפי דעתי זה רעיון נהדר אם יודעים ליישם אותו כמו שצריך.
2. למה את מתכוונת כשאת אומרת "ליישם אותו כמו שצריך " ?
ת: אני מתכוונת לזה שצריך לשלב את התלמידים שיכולים לקחת חלק בשלוב, ולא רק יושבים בשעורי שלוב בלי להבין כלום, למה ? כי יש מדיניות של שלוב ?. אני מתכוונת לזה שצריכה להיות כימיה בין המורה המשלבת למורה המשתלבת, שזה לפי דעתי מאוד חשוב כי אם אין כימיה בין המורות אז המוטיבציה שלהן לגבי השלוב נמוכה יותר.
3. האם תוכלי לומר לי מה מאפיין את תפקידה של מורה בכתה משלבת ?
ת: היא צריכה לדאוג שהמורה המשתלבת תתן לה מידע לגבי כל תלמיד שמשתלב : לגבי קשיים שלו, רגישויות, יכולות... וכל מה שרלוונטי לגביו. היא צריכה להיות יותר ערה ורגישה אל התלמיד המשולב במהלך השעור, למשל, לתת לו חיזוקים ואפשרויות להשתתף בשעור, לתת לו פחות שעורים אם היא יודעת שיש לו קושי, לבקש מתלמיד מהכתה
המשלבת לסייע לו בשעור ....
וגם לעדכן את המורה המשלבת לגבי הישגיו, התנהגותו, קשייו, הכנת ש.ב שלו, הבאת ציוד או מבחנים קרובים שיש להכין אותו.
4 . האם את יכולה לתאר את טיבו של הקשר בינך ובין המורה של הכתה המשלבת ?
ת : אני כבר הרבה שנים משלבת עם אותה מורה. בגלל שיש בינינו קשר טוב ואנחנו גם חברות, אני משלבת רק את הכיתות שהיא מלמדת בהן. במצב כזה יש מערכת של יחסי גומלין ועזרה, ולא רק שאני משלבת והיא " יושבת גל הגדר ", אלא גם היא מלמדת בכתה המשלבת את כולם ( למשל בשעורי חברה ) וזה גם תורם להרגשה של התלמידים
המשולבים , שהנה גם המורה שלהם מלמדת. וזה גם עוזר לי כשאני לחוצה ויש לי כל מיני דברים לעשות, ואז היא מלמדת.
5. מה את יכולה לספר לי על התלמידים המשולבים בכיתתך?
ת: קודם כל, הם באמת ילדים מקסימים שמאוד רוצים להרגיש שייכים ושווים. הם מאוד שונים אחד מהשני מבחינת היכולות שלהם, הקשיים שלהם והרקע המשפחתי שלהם, הדבר היחידי שמשותף להם הוא העובדה שהם שייכים לכיתה קטנה. אני מאוד אוהבת אותם ונהנית לשלב אותם. יש את הבעייתיים יותר שאם יש להם בעיות התנהגות קשות וממש לא
מסוגלים לשבת בכיתה, אז לא משלבים אותם.
6. האם את יכולה להרחיב לגבי תיפקודם של התלמידים המשולבים?
ת : הם בד"כ מביאים את הציוד הנדרש, מכינים ש.ב ומגיעים בזמן
( וזה אני בהחלט יאמר לזכותה של המורה שלהם שדואגת ובודקת עוד לפני שהם מגיעים לשעורי השלוב, שאכן יש להם הכל והם מוכנים עם ש.ב ). הם משתדלים להעתיק מהלוח , ומי שלא מספיק משלים אח"כ מאחד התלמידים. מעטים מהם משתתפים בדיון או עונים בע"פ על שאלות. לגבי מבחנים, אני נותנת למורה המשתלבת את החומר ושאלות הכנה
למבחן כדי שהיא תתכונן איתם והם יגיעו לתוצאות כאלה שיעלו להם את הבטחון ביכולת שלהם.
7. האם תוכלי לשתף אותי במקרה מיוחד שהתנסית בו?
ת : כן. היה לי תלמיד שהמורה המשלבת המליצה לשלב אותו , והתחלנו בשעורי תנך, היא אמרה שהוא טוב בזה. תקופה ארוכה הוא היה בא לשעורי תנך ולא עושה כלום : לא משתתף, לא מדבר, לא עונה כששואלים אותו, לא מעתיק ולא מכין ש.ב. מספר פעמים פניתי למורה המשלבת ושאלתי אותה אם היא באמת חושבת שהוא מתאים לשילוב ? והיא
ענתה שיש לו ידע רב ואם אני אתאזר בסבלנות אני ייווכח לדעת שהיא צודקת, ולימים הסתבר שהוא היה מבריק בכל מה שקשור לספורי התנך, הוא זכר פסוקים שלמים והבין את הניואנסים של הסיפור התנכי באופן מדהים. זה הסיפוק, אלה שמצליחים.
8. אם היית יכולה לשנות משהו במדיניות השלוב, מה היית משנה ?
ת: כן, הייתי נוקטת מספר צעדים לפני שמחליטים על שילוב, למשל, לעשות תצפית על הילד בשעור ניסיוני של שלוב,לקיים ישיבה עם כל הגורמים שבאים במגע עם הילד כדי לקבל מידע עליו ולשמוע דעות והמלצות שקשורות לשילובו. לשלב באופן מאוד הדרגתי ולעמוד על כך שסייעת תתלווה לילד המשולב כל עוד יהיה צורך. היום לא כל
הצעדים האלה ננקטים כדרך עבודה או כנוהל מחייב.
ראיון מס' 2 - כוכבה
מה דעתך על מדניות השלוב?
ת : תראי, אני חושבת שזה מאוד יפה הרעיון הזה של השילוב. נשמע לי נורא שיש בביה"ס תלמידים או כיתות שהם לא מעורבים, משתתפים או חלק מכולם. חוץ מזה שיש ביניהם כאלה שבאמת יכולים להשתלב בכיתה רגילה, בחלק מהמקצועות אפילו, וחבל שהם לא יממשו את היכולת הזו שלהם.
מה תוכלי לספר לי על התלמידים המשולבים בכתתך ?
ת : קודם כל הם מקסימים ומיוחדים, כל אחד מהם כל כך שונה מהשני ואני מוצאת בכל אחד מהם את המיוחד שבו. הם משולבים כל אחד לפי יכולתו ונטיותיו וכולם ככתה משולבים בשעורי ספורט וחברה שזה יותר על מנת לגבש אותם מבחינה חברתית עם הכיתה שלי.
3. האם את יכולה להוסיף משהו לגבי תפקודם הלימודי של התלמידים המשולבים?
ת. תראי, קשה לעשות הכללה כי כפי שאמרתי קודם הם שונים אחד מהשני. אבל באופן כללי מצד אחד אני מעבירה מסר שמה שאני מצפה מהתלמידים שלי אני מצפה גם מהם ומצד שני אני מתייחסת לקשיים שלהם, למשל, כשאני צריכה להעריך משימות שהם מכינים, או כשהם לא מספיקים להעתיק מהלוח, או מתקשים בכתיבה ואז במבחנים הם עונים בע"פ
והסייעת כותבת את תשובותיהם.
מה תוכלי לספר לי על לגבי התנהגותם ותגובותיהם של התלמידים בכתתך לגבי השלוב?
ת: השלוב לא חדש להם, הם נחשפו אליו כבר בשנים הקודמות והוא מתקבל מאוד בטבעיות. כשאני מושיבה ילד משולב ליד ילד מהכיתה שלי הוא רואה בזה מחמאה, ז"א שהבחירה בו כמי שיכול לסייע היא מחמאה.
האם תוכלי לומר לי מה מאפיין את תפקיד של מורה בכתה משלבת ?
ת: אני חושבת שקודם כל היא צריכה להיות מסוגלת לעבוד בשתוף פעולה עם המורה של הכתה המשתלבת ושתהיה ביניהם "כימיה". היא צריכה להיות מסוגלת לקבל את הילדים המשולבים ולהבין את קשייהם. מבחינה מעשית היא צריכה לדאוג שתלמידי השלוב יהיו נוכחים בשעורים, שאם למשל אני מחליטה לקיים שעור שלא לפי המערכת לדאוג ליידע
אותם. אם הם לא מגיעים לשעור לשלוח תלמיד שיקרא להם. במהלך השעור לעודד השתתפות שלהם, לפנות אליהם, להיות ערה שהם בעניינים ולא "הולכים לאיבוד".
האם תוכלי לשתף אותי במקרה מיוחד שהתנסת בו כמורה משלבת ?
ת: כן, דווקא לפני שנתיים היה לי תלמיד משולב, שהשלוב שלו הצליח בצורה יוצאת מן הכלל. הוא הגיע להישגים לימודיים טובים וגם מבחינה חברתית השתלב יפה. האמת היא שהיו לי רגעים שלא כל כך הבנתי מה הוא עושה בכתה קטנה.
הזכרת כבר קודם את הקשר בינך ובין המורה המשתלבת, האם את יכולה להרחיב קצת יותר לגבי טיבו של הקשר בינך ובין המורה של הכתה המשתלבת?
ת: תראי, בגדול רצוי שהקשר יהיה טוב וערוצי התקשורת יהיו פתוחים, אבל לא תמיד זה קורה בשטח כי זה תלוי מי המורות. יש שנים ויש מורות שאיתן התקשורת טובה יותר ויש כאלה שפחות. אני משתדלת לידע אותה לגבי דברים שונים כגון: מבחנים שיתקיימו, הגשת עבודות, התפקוד של התלמיד בשעור, אם הוא לא הכין ש.ב או לא הביא
ציוד. ואם מתקיימות פעילויות חברתיות אז לשתף ולידע אותה.
אם היית יכולה לשנות משהו במדיניות השלוב מה היית משנה?
ת: לא יודעת, אולי לאפשר למורה של הכתה המשלבת לבחור את כיתת השלוב או את המורה כדי להבטיח תקשורת ויחסים טובים.
ראיון מס' 3 - שרה שחף
ש : מה דעתך על מדיניות השילוב ?
ת : חיובית, כי בתוך עמנו אנו חיים ולא כולם שווים ולדעתי צריך לחנך את הילדים לא רק לקבל את השונה מן הפה אל החוץ, אלא לעזור לו להשתלב בפעילויות השונות בכיתות בהתאם לרמת יכולתו וכישוריו, ולאפשר לילדים "הרגילים " לתרום וגם להיתרם מהילדים אותם הם משלבים. בואי נגיד שבגדול זהו רעיון טוב למרות הקשיים הלא
מעטים שאנו נתקלים בהם בזמן השלוב.
ש : את יכולה לתת לי דוגמא לקושי ?
ת: רמת הילדים המשולבים ברוב המקרים נמוכה מרמת הכיתה וזה מחייב האטת הקצב, פרוט יתר, " דריכה " במקום עד שהנושא ברור : זאת אומרת שיש לנו פה טיפול בנושא שאורך המון זמן ולעתים זה על חשבון ההספק. אבל לדעתי חשיבות השילוב עומדת מול עיני והקניית הערכים של נתינה ועזרה הדדית הם מעל לכל.
ש: האם תוכלי לספר לי מה מאפיין את תפקידה של מורה משלבת ?
ת: בואי נאמר כך שאין אצלנו בכתה "אנחנו" ו"אתם" - אלא רק "אנחנו" וזה כולל את הכתה המשלבת והמשתלבת. דרישותיי מכיתת השילוב הם כמו מכיתתי. ברור שאני לוקחת בחשבון שישנם ילדים עם צרכים מיוחדים, כמו בכיתה רגילה, שמהם אני דורשת פחות, אבל אין מצב כזה שילד משולב פטור ממטלות שניתנות לכלל התלמידים, עקרון
השוויון כאן עומד מול עיניי והוא מדבר על יחס, כללי התנהגות, כללי כתיבה וקריאה בזמן השיעור, עשיית מטלות, השתתפות, הבאת ציוד...למשל, מי שלא מביא ציוד לא יכול להשתלב וחוזר לכיתת האם. ואם נוהגים בעקביות בנוגע לכל זה מצליח.
ש: מה תוכלי לספר לי על התלמידים המשולבים בכיתתך ?
ת: לפי מה ששמעתי הם מאוד אוהבים להשתלב, יש להם מוטיבציה, לחלקם גבוהה להשתלב בכתה רגילה, הקשר עם ילדים רגילים מאוד חשוב להם, חלקים משתדלים יותר וחלקם פחות כי בכל זאת לא קל להם להכנס למסגרת "דוחסנית" של כיתה רגילה, "דוחסנית" במובן של דחיסת חומר והספקים רבים. ברור שהם לא מגיעים לאותו הספק.
ש: מה את יכולה לספר לי לגבי התנהגותם או תגובותיהם של התלמידים הרגילים בכיתתך לגבי השלוב?
ת: תלמידי כיתתי התנסו בשלוב בעבר והם מתייחסים בטבעיות לילדים המשולבים. הם רואים בהם חברים לספסל, אני יכולה להעיד שאורחת שביקרה אצלי בכתה לא ידעה להבחין בין תלמידי הכיתה הרגילה ובין התלמידים המשולבים. בפעילות חברתית רואים שהתלמידים מתלהבים ונהנים לשתף פעולה עם התלמידים המשולבים. בפעילות לימודית
רואים נכונות מצד הילד המשלב לעזור ממש ולא רק לשבת ליד, הוא מרגיש אחריות כלפי הילד שיושב לידו : הוא יושב לידו, מזכיר לו....
ש: האם תוכלי לשתף אותי במקרה מיוחד שהתנסית בו כמורה משלבת?
ת: בשנה שעברה הייתה פעילות משותפת בשבת של כיתתי עם כיתת השילוב, הלכנו ביחד למוזיאון עם המשפחות וראיתי את השמחה בעיניים של הילדים המשולבים שנטלו חלק בכל הפעילויות, ואני בטוחה שזה הפעים לא רק אותי אלא גם את המורה שלהם הוריהם. אני אומרת שכל פעילות שקשורה לא רק בלמידה, זו למידה בצורה מיוחדת. וגם פה
(הכוונה בפעילות שאינה לימודית מובהקת) הילד לא נדרש להפגין את הידע שלו ואין לו את השאלות שהוא צריך לענות עליהן. זו פשוט פעילות חוויתית. לכן אני חושבת ששעורי חברה בגדול הם הרבה יותר מרגשים כי מגיעים לתובנות כל אחד על עצמו ועל כתות בכלל.
ש: מה תוכלי לספר לי על תפקודם של התלמידים המשולבים?
ת: הם בד"כ מגיעים לשיעור עם הציוד ומבצעים את המטלות לפי הבנתם. אצלנו בכתה נהוג לעשות "סבב קשיח" שפירושו שבכל שעור ילד חייב להתבטא במשך לפחות 2 דקות בע"פ, וכמו כן הוא חייב לכתוב משהו שהוא למד מן השעור או על עצמו. חלק מהתלמידים המשולבים משתף פעולה וקורא את מה שהוא כתב, חלק קשה לו ואני מראה להם שזה
לגיטימי גם לא לדבר, אז אותם ילדים משולבים פסיביים, אבל העיקר שותפים.
ש: אם היית יכולה לשנות משהו במדיניות השלוב מה היית משנה ?
ת: הייתי מנהיגה יום גמיש : יום מסוים בשבוע שבו הילדים המשלבים והמשולבים יעשו פעילויות לא שגרתיות על מנת שהשלוב יהיה יותר משמעותי.
ש: את יכולה לתת לי דוגמא למה את מתכוונת ?
ת: למשל פעילות הקשורה בציור, באומנות, בתאטרון, בתנועה... כל הפעילויות הלא הרגילות, לא רק פעילות שדורשת למידה ועבודה סזיפית, אלא גם משהו לנשמה שיגרום לילדים ולכולם התפעמות מהיום הזה.
אני הייתי נותנת יותר משעת שילוב, שעה וחצי, על מנת לאפשר לילדים לעבוד עם עמיתים בכתה, כי החלק של עבודת הצוות חסר. נכון שזה נעשה, אבל על קצה המזלג. הייתי מאריכה את השעור לשעה וחצי ואז יש גם למידה וגם עבודה.
הייתי גם משלבת ביותר מקצועות, אבל זה נורא תלוי במורות מקצועיות כי יש מורות ששלוב בשבילן זה עונש, זה לא כל כך פשוט.
ראיון מס' 4 - אירית
ש: מה דעתך על מדיניות השלוב?
ת: המדיניות והרציונאל שעומד מאחוריה הם באמת יפים , כי זה מאפשר לילדים שיושבים בכיתות קטנות להשתלב במסגרת רגילה של ילדים רגילים, ואולי גם העובדה שקיימת אפשרות ללמוד ללמוד בכתה רגילה מדרבנת אותם ומעוררת אצלם מוטיבציה. יש בזה תקווה מסוימת אולי בשבילם או הרגשה שכתה קטנה אינה "נקודת אל חזור" - היא לא
משהו שאי אפשר לעשות ממנו דרך הפוכה.
ש: האם תוכלי לספר לי מה מאפיין את תפקידה של מורה בכתה משלבת?
ת: היא צריכה לשים לב שהתלמידים המשולבים יבואו לשעור בזמן עם הציוד הדרוש, יכינו ש.ב, ימלאו אחר ההוראות והמטלות - בקיצור שישתפו פעולה. היא צריכה לבדוק אם הם הבינו את החומר שלומדים בכתה ושהם לא יושבים שם סתם, כי יש מדיניות לשלב. ואם צריך להסביר להם שוב או לדבר עם המורה המשתלבת שתעזור להם בחומר.
ש: מה תוכלי לספר לי על התלמידים המשולבים בככתך.
ת: יש תלמידים שמשולבים "באמת", ז"א יודעים את החומר, בעניינים, מבצעים את מה שנדרש מהם בד"כ ורואים שהם מתאימים לשלוב. ויש את אלה שככה ככה, לא בדיוק יודעם מה נדרש מהם , נראים קצת "אאוט" ולא כל כך מבינים ומפנימים את החומר הנלמד.
ש: מה נהוג במקרה כזה ?
ת: לבקש מהמורה שלהם שתעבור אתם שוב על החומר או למשל לפני מבחן לתת לה את השאלות שיהיו במבחן ושהיא תחזור אתם על השאלות.
ש: וזה עוזר?
ת: פעם יותר ופעם פחות.
ש: האם השלוב בא לידי ביטוי בהיבטים נוספים חוץ מההיבט הלימודי ?
ת: יש לו גם את ההיבט החברתי.
ש: במה הוא בא לידי ביטוי?
ת: הם, למשל, משתתפים בשעורי חברה, משחקים בהפסקות יחד, משתתפים אתנו בעקרון בכל פעילות חברתית.
ש: כיצד מגיבים ילדי כיתתך לגבי השלוב?
ת: תראי, הם משלבים כבר מכתה א' ילדים מהכתות הקטנותכך שזה לא חדש להם. בעקרון הם מקבלים את ילדי השלוב ומתייחסים אליהם יפה ואפילו עוזרים להם אם יש צורך.
ש: מה את יכולה להוסיף עוד לגבי תפקודם הלימודי של התלמידים המשולבים?
ת: תראי יש קשיים, זה לא תמיד קל להם. יש כאלה שקשה להם לכתוב והם כותבים נורא לאט. יש כאלה שלא כל כך מבינים או מרוכזים ויש כאלה שהם בסדר : כותבים, קוראים ועושים מה שצריך.
ש: איך את מתמודדת עם הקשיים?
ת: יש למשל תלמיד משולב שאחד התלמידים מעתיק לו, או שהמורה המשתלבת לוקחת מחברת מאחד התלמידים ואז הוא משלים.
ש: האם תוכלי אותי לשתף במקרה מיוחד שהתנסית בו כמורה משלבת?
ת: כן. פעם היה לי תלמיד שהשתלב לאט לאט כל פעם במקצוע נוסף עד שבסוף הוא עבר לכתה שלנו לגמרי, זה היה כייף לראות איך שהוא עשה את הדרך חזרה, וזה לא קל.
ש: איך את רואה את תרומתך לשלובו המלא בסופו של דבר?
ת: אני חושבת שנתתי לו להרגיש שייך, להרגיש חלק.
ש: האם את יכולה לתאר את טיבו של הקשר בינך ובין המורה של הכתה המשלבת.
ת: בכל הפעילויות החברתיות של הכתה שלי אני משתפת אותה, מיידעת אותה והיא והכתה שלה לוקחים חלק. ויש קשר בכל מה שנוגע לתלמידים המשולבים, אם הם למשל לא הכינו ש.ב אני מיידעת אותה או אם יש מבחן והם צריכים להתכונן.
ש: אם היית יכולה משהו במדיניות השלוב מה היית משנה?
ת: מבקשת סייעת לכתה בשעות שהם משולבים כי הסייעת של הכתה המשתלבת לא תמיד יכולה להתלוות אליהם ולהיות בשעור ולעזור אם צריך.
ראיון מס' 5 - דבורה
ש: מה דעתך על מדיניות השלוב?
ת: אני חושבת שזה רעיון נהדר ולא שזה קל ואין בעיות. אבל אם אני מתבוננת על המאזניים ומניחה את החסרונות, או יותר נכון את הקשיים מול היתרונות.
ש: האם את יכולה להסביר קצת יותר למה את מתכוונת כשאת אומרת יתרונות וחסרונות ?
ת: כן, בטח. התלמיד שמשולב זו הזדמנות בשבילו להשתלב בחברת הילדים בכתה הרגילה בפרט ובביה"ס בכלל. ניתנת לו הזדמנות להוכיח את עצמו שוב ולהתנסות בלמידה בכתה הגדולה. יש ילדים שיכולים מבחינה שיכלית אבל יש להם בעיות התנהגות, ואם הנושא ההתנהגותי מטופל במסגרת הכתה הקטנה אז יש להם סיכוי להצליח בשלוב. זה למשל
משהו שלא התאפשר להם למשל במסגרות שהן לגמרי רגילות כי שם אין להם את הכלים להתמודד עם בעיות לגמרי רגילות כי שם אין להם את הכלים להתמודד עם בעיות התנהגות. לשלוב יש יתרון גם בתרומתו לתלמידים המשלבים שמתנסים בקבלת השונה ובדרך זו מתחנכים לסובלנות. הקושי בשלוב הוא של המורה המשלבת שצריכה להתמודד עם כמות
גדולה של תלמידים כתוצאה משלוב, וגם ככה הכתות גדולות וזה קשה. וגם לפעמים יש לתלמידים המשולבים קשיים ספציפיים, למשל בהעתקה ואז יש בעיה לעזור לו אם לא מצטרפת סייעת או מורה נוספת. השלוב גם גוזל זמן מהמורה המשלבת כי היא צריכה להיות בקשר עם עוד מורה ( של הכתה המשלב ), לעדכן ולהתעדכן - איזשהו מערך תאומי
נוסף.
ש: מה תוכלי לספר לי על התלמידים המשולבים בככתך?
ת: השנה יש לי שלושה תלמידים שמשולבים וכל אחד מהם כל כך שונה מהשני. אחד מאוד משתדל לעמוד בכל המטלות : להכין ש.ב. להעתיק מהלוח...אחד נבון מאוד, עם ידע עולם יוצא מן הכלל, אבל הוא מתקשה בהעתקה ובד"כ לא מספיק ומשלים אח"כ. ואחד, עושהמה שאומרים לו אבל נראה קצת תלוש וחסר מוטיבציה ללמוד. בד"כ הם לא מפריעים
באופן מיוחד או יותר מכל תלמיד אחר למהלך השעור.
ש: מה את יכולה לספר לי לגבי התנהגותם ותגובותיהם של התלמידים בכתתך לגבי השלוב?
ת: בד"כ הם מקבלים את השלוב בצורה מאוד טבעית. אני לא רואה שום שינוי בהתנהגות בין השעורים שבהם התלמידים המשולבים נמצאים או לא.
ש: האם תוכלי לספר לי מה מאפיין את תפקידה של מורה בכתה משלבת ?
ת: התפקיד שלה הוא לגלות נכונות לשלב. ברגע שהיה לה נכונות והיא תראה בזה משהו שנכון וצריך לעשות אז היא מילאה את התפקיד העיקרי שלה כמורה משלבת.
ש: האם את יכולה לתאר את טיבו של הקשר בינך ובין המורה המשתלבת .
ת: אנחנו מסתדרות נהדר, מבינות אחת את השניה טוב ומשתדלות להיות מתואמות ובקשר לגבי כל מה שקשור לשילוב.
ש: האם תוכלי לשתף אותי במקרה מיוחד שהתנסית בו כמורה משלבת?
ת: כן. היה לי לפני כמה שנים תלמיד שהשתלב, בהתחלה הוא היה מאוד שקט, לא דבר, לא שתף פעולה, בקיצור ממש לא תקשר איתי ועם שאר התלמידים. ניסיתי בכל מיני דרכים להגיע אליו ולא הצלחתי, ואז רגע לפני שהתייאשתי זה קרה. וזה היה מאוד מספק לראות איך לאט לאט הוא נפתח, השתחרר, וכל פעם נוסף הבט או מימד לתקשורת שלו
ולהשתתפות שלו בנעשה בכתה.
ש: אם היית יכולה לשנות משהו במדיניות השלוב, מה היית משנה?
ת: צריך לבחון כל מקרה לגופו. לא חושבת שצריך לשנות משהו באופן גורף, פשוט צריך לבדוק את השלוב ביחס לתלמיד עצמו ולבדוק האם צריך לשנות משהו.
ביבליוגרפיה
הכהן,ר .זימרין,א.(1999). מחקר פעולה-מורים חוקרים את עבודתם. מכון מופ"ת, תל אביב.
הרץ-לזרוביץ,ר. פוקס,א ( 1987). למידה שיתופית בכיתה. אח ישראל.
יונאי,י.ד"ר ( 1992) חוק חינוך מיוחד התשמ"ח -1988. סדרת תעודה : חינוך תלמידים מיוחדים.משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
מיהן, י' (תשנ"ו) מבנה הארועים בכתה וההשלכות על ביצועי התלמידים. חלקת לשון 22, 178-216.
מלכה,מ.(2001) המשמעויות בהכשרה ובהשתלמויות מורים.ת"א,מכון מופת.
עינת,ע. (1997) ליקוי למידה-האתגר. איתאב,בית הוצאה לאור.
צבר בן יהושוע, נ',(1990),המחקר האיכותי. מסדה גבעתיים.
שקד,מ.(1985),התמודדות חינוכית עם מצוקה נפשית.הסתדרות המורים,ת"א.
שרן,ש.שחר,ח.(1990), ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך.שוקן,ירושלים ות"א.
שרן,ש.שחר,ח.לוין,ת.(1998) בית הספר החדשני וארגון הוראה. רמות, אוניברסיטת ת"א.
שרן,ש. שרן,י.(1996) ליקויי למידה ותיקונם. ספרית פועלים, ת"א.
Slavun Robert,E (1980) USING STUDENT TEAM LEARNING, The Johns Hopking University, Maryland
1

תגים:

הוראה · למידה · לקויי · שילוב · חריג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המורה המשלב: כיצד הוא תופס את תפקידו", סמינריון אודות "המורה המשלב: כיצד הוא תופס את תפקידו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.