קהילות וירטואליות ברשת

תקציר העבודה:

אחת הצורות הרווחות בפורומים וצ'אטים הוא השימוש בטכסטים אמוציונאליים כגון "הצילו" או "HELP", ואפילו בביטויים המצויים מעבר לקונצנזוס החברתי. אלה משלבים מוטיבים דרמטיים לשיח ומעוררים את הדיון הציבורי.
צורות ביטוי אלה באות על ידי גולשים אנונימיים ויוצרות מגוון משמעויות שאינן מתיישבות האחת עם השנייה. אנו מוצאים במשובים אמירות שאינן עקביות ותגובות גולשים הרוויות סתירות פנימיות במסרים, המצביעה לכאורה על אימוץ זהות מפוצלת ורוויות ניגודים או כתגובות שרירותיות ובלתי רציונאליות. למעשה ניתן להבין אמירות מעין אלו ככלים מאתגרים, פרובוקטיביים או איווקטיביים (evocative) ליצירת מגע ראשוני או גומלין ולהרחבת השיח בין הגולשים.
האם יש דרך נכונה או לפחות מועדפת להציג טקסט? האם דרך הצגת טקסט מסוימת מתאימה יותר לדרך שבה אנחנו מבינים את מה שאנחנו קוראים? הקריאה הרציפה הנכונה מוטבעת היטב בראשים שלנו. התרגלנו אל הטקסט הזה עוד כאשר אפשרויות הדפוס היו מאוד מוגבלות. ייתכן שאחרי 500 שנים של דפוס למדנו לחשוב שזו היא הדרך היחידה להציג טקסט. אין ספק שהטקסט הרציף הנכון, תואם את תפיסת הרצף העלילתי שילדים (ומבוגרים רבים) מבינים - שרשרת מתמשכת של אירועים המחוברים במילת הקישור "ואז". ייתכן מאוד שהתפיסה הזאת ניזונה מהעובדה שזה מה שהכרנו. אך יש גם מי שיטען שהטכנולוגיה שהתפתחה בהתאמה לדרך החשיבה האנושית ושלא האפשרויות הטכנולוגיות יצרו את המשיכה החזקה כל כך לרצף. בכל מקרה, בסביבה הלימודית מעודד הטקסט הרציף המודפס קריאה פסיבית, סגורה. הקורא בטקסט כזה איננו צריך להיות בניסיון מתמיד להעניק משמעות לטקסט. נדרשת ממנו מידה מצומצמת בלבד של מעורבות אישית בקריאת הטקסט. עליו לעבור עם העיניים לאורך השורה, ומשורה אחת לשורה הבאה, ולבסוף לוודא לעצמו שהוא אכן הבין את כוונת הפונה.

השערות המחקר
* HO - אין קשר בין רמת המומחיות ואופן הצגת הדברים של הפונה לכמות ורמת התגובות המתקבלות.
* 1H - ככל שרמת המומחיות של הפונה תהיה מורכבת יותר, רמת התגובות תהיה אינטנסיבית יותר.
* 2H - ככל שרמת המומחיות של הפונה תהיה מורכבת יותר, כך גם רמת המומחיות של המשיב תהיה מורכבת ואיכותית יותר.

מתודולוגיה:
מחקר מקדים
על מנת לקבוע את הקריטריונים של מידת המומחיות של הפונה והמשיב ביצעתי מחקר מקדים. המחקר המקדים בוצע באתר WALLA, בפורום התמיכה הטכנית בתאריכים שרירותיים. לאחר ביצוע בדיקה של כל ההודעות בפורום בהם בחנתי את מידת המומחיות הן של הפונה והן של המשיב, מצאתי כי המומחיות הן של הפונה והן של המשיב, מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים. שלושת החלקים מתחלקים גם במידת המומחיות וגם במידת אופן הצגתם של הדברים ויזואלית.

שדה המחקר בו החלטתי להתמקד הוא פורומים של תמיכה בנושאי מחשב ותוכנות באתרי הפורומים המובילים והמוכרים בישראל כדי להגיע לפלורליזם בדעות ובתגובות ולא רק בפורומים ממוקדים המיועדים לאנשי מקצוע או מומחים, שם הקהילות הרבה יותר סגורות ולא מסבירות פנים פונים לא מקצועיים.
את הממצאים אספתי על ידי בדיקת כל הפניות שהועלו לפורומים השונים בתאריכים הנ"ל וקטלוגם על פי הקריטריונים של רמת המומחיות של הפונה.
כמו כן לאחר כל בדיקה של רמת מומחיות של הפניה בדקתי גם את מידת התגובה שהתקבלה ורמת התגובה.

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
הקשר בין מידת המומחיות של הפונה בקהילות הוירטואליות למידת ההענות לה הוא זוכה
תוכן עניינים
מבוא
סקירת ספרות
מתודולוגיה
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
רשת האינטרנט משמשת כיום מאות מיליוני גולשים, ולכן ניתן להתייחס אליה כאל אמצעי תקשורת המונים לכל דבר ועניין. בניגוד לאמצעי תקשורת ותיקים ממנה, שבראשם עומדים בעלים, עורכים, מסננים ושאר אנשי מקצוע ובעלי עניין, הרשת מציעה את תפקידי הבעלות גם למנוייה הרגילים, ולא רק לתאגידים מסחריים או ציבוריים.
לרשות הגולש ברשת עומדים מיליוני אתרים עם מגוון של גישות, עמדות, תכנים ועיצובים, והוא מחליט מה מכל אלה מתאים לצרכיו. אם הוא חפץ בכך, יכול המנוי להצטרף אל מיליוני האתרים הקיימים באמצעות הקמת אתר משלו, או להשתתף באופן פעיל בחילופי מידע באמצעות שירותי תגובה וויכוח שמציעה הרשת. מצב חדש יחסית זה של פריחת
מידע ודעות פלורליסטית אמיתית הוא מהפכה של ממש ביחס לדרך המסורתית של צריכת תקשורת המונים עד להופעת האינטרנט.
חשוב לציין שהגולשים ברשת האינטרנט אינם ציידי מידע בלבד. הממשק הגראפי, הדינאמי שמציע האינטרנט ביחד עם המראה המעוצב של דפי הרשת יוצרים חוויה תקשורתית מסוג שלא קיים בספר, בעיתון או בכתב העת המעוצב. הצירוף של טקסטים מילוליים, כפתורים אינטראקטיביים, קישורים, טפסים, איורים וצילומים, אנימציות ומסגרות,
צבעי רקע ושקיפויות יוצרים קליטה חווייתית עשירה, רב חושית (כולל חוש המגע המופעל באמצעות עכבר המחשב) וממכרת.
מעבר לאפשרויות חדשות אלו, ממלאת הרשת גם את כל התפקידים המסורתיים של אמצעי תקשורת "הישנים" אשר כוללים בין היתר אספקת תכנים, מידע ובידור. לרשת יש יתרונות ברורים על אמצעי תקשורת המונים אחרים: הכמות, המגוון ואפשרויות ההצלבה של המידע והעמדות שהיא מציעה גדול לאין שיעור מכל אמצעי אחר. מאגרי המידע בכל
תחומי הדעת המחוברים לרשת האינטרנט שינו באופן דרסטי את דרכי ואמצעי המחקר והפיתוח בכל התחומים, אקדמיים ואחרים. מובן שגודש עצום מעין זה של מידע מחייב שימוש בשירותי חיפוש וסינון שמציעה הרשת, כי בלעדיהם לא ניתן למצוא את הפריטים המבוקשים בתוך ים המידע, בנוסף על כך יתרון גדול של הרשת הוא בהיותה,
אינטראקטיבית המאפשרת מגוון גדול של פעולות אינטראקטיביות של הגולש אל מול אתרים ברשת ויכולת השתייכות לקבוצות המתעניינות בנושאים משותפים ובכך החיפוש נעשה מצומצם יותר.
בנוסף לכך רשת האינטרנט מאפשרת קשר מתווך בין מנוייה. היא מציעה מגוון של אפשרויות לקשר בין מנויים, החל משירותי דואר אלקטרוני, דרך פורומים וקבוצות דיון וכלה בקשר בזמן אמת באמצעות שירות קולי כגון "סקייפ", שירות וידאו כגון "נט-מיטינג" או שירות טקסטואלי כגון "מסנג'ר". הדואר האלקטרוני הוא משירותי האינטרנט
הראשונים, והוא משמש כיום כאמצעי תקשורת מהיר להעברת הודעות ותכנים הן בין חברות והן בין יחידים. בעיקרו של דבר הוא משמש תחליף מהיר ויעיל לדואר המכתבים הוותיק והמוכר פחות.
פורומים וקבוצות דיון מאפשרים התכתבות מקוונת בין מנויים על פי תחומי עניין, ובדומה לדואר האלקטרוני, המסרים נשמרים על גבי שרתי הרשת והם נגישים לחברי הפורמים בכל עת שיחפצו בכך. וכן שירותים בזמן אמת משלימים את תמונת הקשר המתווך ברשת על ידי מתן אפשרות לתקשורת בזמן אמת.
התקשורת המתווכת באינטרנט מאפשרת מעין אינטראקציה קהילתית: החלפת מידע, ויכוח וייעוץ, מכירה וקנייה, תמיכה הדדית ועזרה לזולת, רכילות ותככים, מציאת חברים ופרידות, אהבות ושנאות, ובקיצור: מגוון פעילויות שמאפיינות קהילות רגילות, כמובן ללא הנוכחות הפיזית של חברי הקהילה במקום משותף, ומכאן שמם, קהילות
וירטואליות.
השימוש בקהילות הוירטואליות הרחיב את פעילות ההתנדבות בפני מגזרים חדשים, גם בפני אלה שלא נהגו להתנדב בחיי היום יום שלהם. בכך הפך הפורום לפעילות התנדבותית בעולם הווירטואלי. השימוש באינטרנט הסיר גבולות ומחסומים ואפשר לגולשים לתרום מזמנם, מכישרונותיהם ומיומנותיהם גם למי שמבודדים מבחינה גיאוגרפית וגם
לכאלה שזמנם הפנוי אינו בשעות הפעילות הרגילות.
(מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי)
יתרונותיו של השיח המקוון החדש בו המנויים מדברים בין עצמם ללא כל פיקוח או השגחה מגורם עליון, היא מסגרתו הבלתי פורמאלית המתקיימת במבנה גמיש ופתוח למיקוח ולחידושים. מסגרת בה מתגבשות צורות שיח הפתוחות לכלל האזרחים, באמצעות תבניות החליפין החברתיות (Social Exchange), המבוססות על הטקסט המקוון באמצעות
הצ'ט, הפורומים ובקבוצות הדיון למיניהן.
הכתיבה המקוונת מאפשרת ליותר בני אדם להשתלב בתקשורת האלקטרונית שכן היא פתוחה, בלתי פורמאלית, גמישה ומאפשרת מיקוח וחידושים. היא מהווה אמצעי לתקשורת לחסרי מיומנויות בתחום הכתיבה הסדורה, בכך שהיא מתירה השמטת פעלים ומילים, והמצאת מילים חדשות תוך כדי הקלדה, הבעה באמצעות משפטים חלקיים, ניסוחים חסרי ליטוש,
והעלמת פסיקים ונקודות. אבל החופש בהבעה הוא כנראה, לרעת שומרי החותם התרבותי השמרני אשר לטענתם היא בחזקת "אליה וקוץ בה" , שכן היא מובילה להבעה בלתי רציפה ומבולבלת והופכת ל"חגיגה שלא הוזמנו אליה המורים ללשון האנגלית" (דילון 2004).
בחברה הישראלית יש, לכאורה, פוטנציאל גבוה יותר ליצירתן של קהילות וירטואליות - בעיקר עקב השפה העברית. אף על פי שישראלים רבים מסוגלים לתקשר בשפה אחת נוספת לפחות, הרי שרובנו נרגיש בנוח להחליף מידע בשפת האם שלנו. החברה הישראלית, למרות היותה 'קיבוץ גלויות', חולקת ערכים משותפים רבים וסגנון שפה משותף אשר
ידוע לכולם וכך כאשר הכתיבה המקווננת מתירה השמטת פעלים ומילים וחופש ההבעה מתגבר עדין יהיה מי שיבין אותנו בשפתנו. בנוסף, המרחקים הגיאוגרפיים בין מקומות הישוב אינם גדולים. מרבית האוכלוסייה בארץ מתרכזת באזור המרכז ובמרחקי נסיעה הנמדדים בעשרות קילומטרים בלבד. משום כך, האפשרות ליצור מפגשים פיזיים,
המשלימים את המפגשים הוירטואליים בין חברי הקהילה, גבוהים.
שאלת המחקר
האם יש קשר בין רמת מומחיות ואופן הצגת הדברים בשיח המקוונן שהפונה מציג בפנייתו, לבין מידת התגובה שאותה הוא מקבל.
בתחילתו של עידן האינטרנט, ההתקשרות באינטרנט הייתה מבוססת בלעדית על הקלדת טקסט. בהתקשרות טקסטואלית, איש אינו יכול לגלות האם אתם מדייקים כשאתם מוסרים מידע על נושאים שונים, בין אם בתמימות דעת ובין אם בזדון. כיום המצב שונה. האמצעים הטכנולוגיים המשופרים והגדלת מהירות העברת הנתונים, מאפשרים העברה של
תמונות, קבצי קול ואף סרטים על פני האינטרנט. יותר ויותר מתפתח הנוהג לדרוש ממי שנמצא בעבר השני, לשלוח תמונה ואפילו להציג את עצמו באמצעות מצלמה דיגיטאלית. רשת האינטרנט, שסיפקה מקלט לאנשים שלא רצו לחשוף את ה"אני האמיתי" שלהם, משנה את פניה. לא רחוק היום, מנבאים המומחים, שמערכות האינטרנט, הטלפון
והטלוויזיה ישולבו למערכת אחת. אך כיום פורומים של עזרה ותמיכה עדיין אינם זקוקים למצלמות ועזרים חדשניים כדי להעביר בינם מידע ולעזור האחד לשני. וכאמור, אנשים החברים בקהילות וירטואליות מציינים כי העובדה שהקשר בין החברים בקהילה נערך באמצעות הקלדת טקסט, משחרר אותם מעכבות. כמובן ש"חופש" זה גם מפתה אנשים
להתנהג בצורה לא הולמת, להתבטא בגסות, להפריע לחברים אחרים ולפגוע בסולידיות של חברי הקבוצה.
על כן, מפתחת כל קהילה קודים אתיים, המחייבים את חבריה. למשל, מקובל שלא לשלוח מסרים הכוללים פרסומת עסקית. חברי הקבוצה עשויים להעניש בחומרה את מי שמעז להפר את הקודים האתיים שנקבעו. הם עשויים, למשל, "להפציץ" אותו בחזרה בכמויות גדולות של דואר אלקטרוני. עבירה חוזרת עשויה לגרור סנקציה של סילוקו מהחברות
בקהילה.
הטכנולוגיות החדשות בתקשורת מתווכת מחשב מאפשרות לגולש להביע את עצמו ולהגיב במרחב בעל דרגות חופש רבות ומגוונות. דרגות החופש מבוססות על הלוגיקה של ההנדסה החברתית, ומועברות באמצעות אופן ויזואלי או מילולי, תוך שימוש במגוון רחב ותחליפי של אמצעים היוצרים מגוון של משאבי הפעלה וצורות של אוריינות מקוונת.
במרבית הטכנולוגיות, למעט שירותי הוידאו והקול, לא ניתן לשלב בשיח מחוות גופניות, לקיים קשר עין של אמפתיה ולעטוף ולרכך אמירות חשופות מדי באמצעות חיוך או הנמכת קול. שכן סוגי השיח האלקטרוניים נהפכו לסוג של תקשורת שאינה מאפשרת "ביטוי" או מבע, בלשונו של גופמן,(1989) למחוות, לסימנים, להטעמות קוליות, לאותות
ולתנועות הנוצרים מעצם נוכחותו של האדם בסביבה (מאירוביץ 1985). אולם דרגות החופש המרובות מפצות את הגולש על החסרונות של העדר הנוכחות הפיזית, שכן הן ספונטאניות, יצירתיות ואותנטיות. האינטראקציה המקוונת תורמת, לדברי הפסיכולוגים, גם לגיבושו התקין של העצמי. דרגות החופש פותחות בפני הגולש מרחב שאינו כפוף
לחוקים ולזהויות המוכתבות מראש, אינו מחייב בחירה ספציפית של מסלול כתיבה ממוקד ומוכתב מראש, המאפשר להינתק מכבלי חשיבה מוכרים ולהפעיל משאבים לכדי יוזמה והיצירתיות.
טכנולוגית הצ'אטים והפורומים, מאפשרת חשיפה לקבוצת גולשים בעלי עניין משותף וממחישה את הרחבת יחסי הגומלין. טכנולוגיה זו פופולארית, נגישה ופשוטה לשימוש. באמצעות טכנולוגיה זו נוצרת תחושת נוכחותו של בן-השיח, למרות שאינו נראה ולמרות שחסרים באינטראקציה כל רמזי התקשורת הלא מילוליים, כגון מראה, הופעה, ושפת
גוף. הגלישה מהווה מאין כאוס מהיר של פטפטת וירטואלית בה ניתן לעיתים להיווצר קשרים ואף חברויות עם גולשים זרים לחלוטין. חדרי השיח הקבוצתי משמשים כפורומים זמניים כמו ב"תגובות קוראים" על כתבות וירטואליות או לפורומים קבועים בעלי עניין משותף ההולכים ומתמסדים ומעניקות לגולשים תחושת השתייכות. כאשר מערכת
החליפין היא בין גולשים קבועים ושהשיח מתבסס על גוף ידע משותף יכולים להיווצר בקבוצה נורמות וערכים. בחדרי השיח יכולים גם להתפתח הסדרים לא פורמאליים מגוונים המתבטאים בבעלי תפקידים ובהיררכיות ועמדות של סמכות, של מתווכים ואנשי קשר או לחילופין הצבתם של ראשי אתרים בשיח רב משתתפים בהם ההתקשרויות הן יותר
רדודות. (Turkle1995)
אחת הצורות הרווחות בפורומים וצ'אטים הוא השימוש בטכסטים אמוציונאליים כגון "הצילו" או "HELP", ואפילו בביטויים המצויים מעבר לקונצנזוס החברתי. אלה משלבים מוטיבים דרמטיים לשיח ומעוררים את הדיון הציבורי.
צורות ביטוי אלה באות על ידי גולשים אנונימיים ויוצרות מגוון משמעויות שאינן מתיישבות האחת עם השנייה. אנו מוצאים במשובים אמירות שאינן עקביות ותגובות גולשים הרוויות סתירות פנימיות במסרים, המצביעה לכאורה על אימוץ זהות מפוצלת ורוויות ניגודים או כתגובות שרירותיות ובלתי רציונאליות. למעשה ניתן להבין אמירות
מעין אלו ככלים מאתגרים, פרובוקטיביים או איווקטיביים (evocative) ליצירת מגע ראשוני או גומלין ולהרחבת השיח בין הגולשים.
כמו כן אפשר להגיע ליעדים אלו לא בעזרת התוכן המילולי אלא גם דרך הצגה ויזואלית שונה, בעזרת הטיפוגרפיה אשר עוסקת בבחירה של צורות וגדלים של אותיות (פונטים). טיפוגרפיה טובה יוצרת היררכיה ברורה בטקסטים מילוליים. היא יוצרת הבחנה ברורה בין כותרות מסוגים שונים, טקסטים ראויים להבלטה לעומת טקסטים רגילים,
טקסטים מילוליים במסגרות מיוחדות כמו בתפריטים, בפרסום, בלוגו, בקישורים וכו'. הבחירה הטיפוגרפית לוקחת בחשבון את צורת האותיות, גודל האותיות, צבע האותיות, אפשרויות רקע לטקסטים מילוליים, אפשרויות הצללה, אפשרויות שקיפות, אנימציות טקסט ועוד. כך גם בפורומים אפשר ל"שחק" עם הויזואליות ולמשוך יותר בולטות או
להפך, לגרום לחוסר רצינות מצד הפונה ולהתייחסות מזלזלת מצד המשיב.
להוסיף את התמסדותה של תקשורת מתווכת מחשב באמצעות ממשק חדש, צבעוני, צעקני וויזואלי, לעובדה שיש תמיכה בצורות הקומוניקציה המהירה כגון צ'אט, מסנג'ר וכו' , נהיה ברור שככל שהקבוצה גדולה יותר, ההשתתפות של חבריה חלשה יותר, הסיכויים שישתתפו יותר אנשים בשיח הקבוצה קטן יותר. ואחוז הפעילים יהיה נקודתי יותר
מאשר בכל ההוויה כולה Rustema 2001) ). הדיאד (שיח בין שני משתתפים) נשאר שונה מאד מיחסי הגומלין בין שלושה, הטריאד (Triad) כאשר מצטרף משתתף שלישי, והקבוצה נהפכת לטריאד (Triad), נחלשים מאד יחסי הגומלין גם בין הגולשים זאת מתרחש אף אם נושאי האינטראקציה לא משתנים כלל. לשם הדגמה, התרחבותה של טכנולוגית
הדוא"ל, שיועדה בעקרה ליחסי חליפין בין שני גולשים בלבד (יחסי דיאדה), למשתתפים נוספים ובכך היא נהפכה לשיח קבוצתי ולקבוצת דיון בדואר אלקטרוני, שינתה את מהותה. במחקר אודות השפעת פיזור אחריות על התגובה לבקשות עזרה באינטרנט, הראה כי בקשות עזרה הנשלחות לקבוצת הדיון מקבלות פחות תגובות מאשר בקשות הנשלחות
באופן פרטני לחברים (יחסי דיאדה) בקבוצת הדיון. מעבר לכך, גולשים שהיו רשומים לקבוצות דיון גדולות הגיבו פחות לבקשות עזרה, הן אם נשלחו לקבוצה כולה והן אם נשלחו לגולשים בקבוצה. תוצאות אלו מוסברות במונחי התפקידים הנפרדים לרמזים חברתיים ולניסיון בתופעת פיזור האחריות.
יחסי הגומלין באינטרנט הם וולונטריים מטבעם. הם אינם מותנים בהתחייבות חברתית כלשהי ולא חלים סנקציות המחייבות את השתתפות במסגרתם. ההשתתפות היא על פי רוב ספונטאנית ודינאמית. חברות מסחריות, משקיעות משאבים רבים על מנת למפות את שיעורי ההשתתפות של הגולשים בזירות השונות אזי מישהו שמחפש עזרה בפורום תמיכה
צריך להשקיע הרבה על מנת שיענו לו?
האם יש דרך נכונה או לפחות מועדפת להציג טקסט? האם דרך הצגת טקסט מסוימת מתאימה יותר לדרך שבה אנחנו מבינים את מה שאנחנו קוראים? הקריאה הרציפה הנכונה מוטבעת היטב בראשים שלנו. התרגלנו אל הטקסט הזה עוד כאשר אפשרויות הדפוס היו מאוד מוגבלות. ייתכן שאחרי 500 שנים של דפוס למדנו לחשוב שזו היא הדרך היחידה
להציג טקסט. אין ספק שהטקסט הרציף הנכון, תואם את תפיסת הרצף העלילתי שילדים (ומבוגרים רבים) מבינים - שרשרת מתמשכת של אירועים המחוברים במילת הקישור "ואז". ייתכן מאוד שהתפיסה הזאת ניזונה מהעובדה שזה מה שהכרנו. אך יש גם מי שיטען שהטכנולוגיה שהתפתחה בהתאמה לדרך החשיבה האנושית ושלא האפשרויות הטכנולוגיות
יצרו את המשיכה החזקה כל כך לרצף. בכל מקרה, בסביבה הלימודית מעודד הטקסט הרציף המודפס קריאה פסיבית, סגורה. הקורא בטקסט כזה איננו צריך להיות בניסיון מתמיד להעניק משמעות לטקסט. נדרשת ממנו מידה מצומצמת בלבד של מעורבות אישית בקריאת הטקסט. עליו לעבור עם העיניים לאורך השורה, ומשורה אחת לשורה הבאה, ולבסוף
לוודא לעצמו שהוא אכן הבין את כוונת הפונה.
השערות המחקר
HO - אין קשר בין רמת המומחיות ואופן הצגת הדברים של הפונה לכמות ורמת התגובות המתקבלות.
1H - ככל שרמת המומחיות של הפונה תהיה מורכבת יותר, רמת התגובות תהיה אינטנסיבית יותר.
2H - ככל שרמת המומחיות של הפונה תהיה מורכבת יותר, כך גם רמת המומחיות של המשיב תהיה מורכבת ואיכותית יותר.
מתודולוגיה
מחקר מקדים
על מנת לקבוע את הקריטריונים של מידת המומחיות של הפונה והמשיב ביצעתי מחקר מקדים. המחקר המקדים בוצע באתר WALLA, בפורום התמיכה הטכנית בתאריכים שרירותיים. לאחר ביצוע בדיקה של כל ההודעות בפורום בהם בחנתי את מידת המומחיות הן של הפונה והן של המשיב, מצאתי כי המומחיות הן של הפונה והן של המשיב, מתחלקת
לשלושה חלקים עיקריים. שלושת החלקים מתחלקים גם במידת המומחיות וגם במידת אופן הצגתם של הדברים ויזואלית.
שדה המחקר
שדה המחקר בו החלטתי להתמקד הוא פורומים של תמיכה בנושאי מחשב ותוכנות באתרי הפורומים המובילים והמוכרים בישראל כדי להגיע לפלורליזם בדעות ובתגובות ולא רק בפורומים ממוקדים המיועדים לאנשי מקצוע או מומחים, שם הקהילות הרבה יותר סגורות ולא מסבירות פנים פונים לא מקצועיים.
פורום תמיכה למחשב בפורטל וואללה!!! www.walla.co.il
פורום תמיכה בקהילת FRESH www.fresh.co.il
פורום תמיכה טכנית למחשב בפורטל נענע www.nana.co.il
טווח המחקר
בחרתי בתאריכים שרירותיים 1.5.05 , 5.5.05 , 26.5.05 וב- 29.5.05 תאריכים אלו הם בימי ראשון ובימי חמישי מכיוון שלא רציתי שייוצר מצב בו חלק מהאוכלוסייה לא תוכל להגיב גם מבחינת דת וגם בסופי שבוע אנשים נוהגים לבלות מחוץ לביתם.
טווח המחקר מתמקד בפורומים של תמיכה לכלל משתמשי המחשב ללא קטגוריה ספציפית על מנת לאפשר לכולם את היכולת לענות בכל הנושאים ולאו דווקא חומרה או תוכנה.
הגדרות המשתנה הבלתי התלוי - רמת המומחיות ואופן הצגת הדברים של הפונה
1.רמה נמוכה - הצילו, אני צריך עזרה, HELP - אין אזכור לנושא ספציפי של בעיה אלא פניה כללית לעזרה בלי מתן שום כיון בנודע לנושא הבעיה או לגודלה.
גם אופן הצגת העזרה כגון: עזרה!!!!!!!!!!!2. רמת ביניים - צריך עזרה בתוכנה X - אזכור של הבעיה או שימוש בנושא ספציפי, הבעיה עצמה אינה מוזכרת אך יש פניה כללית למי שמבין בסוג זה של בעיה ויכול לענות עליה.
3. רמה גבוהה - שימוש במושגים ספציפיים - שאלות ממוקדות ושימוש במונחים מקצועיים. שפה מקצועית.
הגדרות המשתנה התלוי - רמת התגובתיות של המשיב
רמה נמוכה - התעלמות מהפונה - אין כלל התייחסות לפונה ולפנייה.
רמת ביניים - הפנייה למקורות אחרים למתן עזרה. ישנה התייחסות לפונה
אבל אין עזרה ממשית קונקרטית במקום בפתרון הבעיה ויש אזכור
או הפנייה למקור עזרה אחר.
3. רמה גבוהה - עזרה אישית מעשית - ישנה הדרכה בפורום כיצד לפתור את הבעיה או תשובה על שאלה ספציפית
ממצאים
את הממצאים אספתי על ידי בדיקת כל הפניות שהועלו לפורומים השונים בתאריכים הנ"ל וקטלוגם על פי הקריטריונים של רמת המומחיות של הפונה.
כמו כן לאחר כל בדיקה של רמת מומחיות של הפניה בדקתי גם את מידת התגובה שהתקבלה ורמת התגובה.
סיכום הממצאים
ההשערה הראשונה אכן אוששה ונראה שיש קשר בין רמת המומחיות של הפונה לרמת התגובות. ישנה מגמה ברורה שככל שרמת המומחיות של הפונה נמוכה יותר כך יש יותר התעלמויות מהפניה. ובהתאם לכך, ככל שמידת המומחיות של הפונה גבוהה יותר כך יש התייחסות גדולה יותר בין אם בהדרכה אישית בפורום או בהפניה למקורות נוספים.
ההשערה השנייה לא אוששה ונראה כי אין קשר בין רמת המומחיות של הפונה לרמת המומחיות של המשיב ולא ניתן לראות מגמה ברורה אשר תאושש את ההשערה.
כלומר, כאשר רמת המומחיות של הפונה בינונית, המשיב יעזור אישית בפורום.
לעומת, רמת מומחיות גבוהה, דבר שיוביל להפניה למקורות אחרים.
דיון ומסקנות
פעמים רבות אני נתקל באתרים מעוצבים, מושקעים, בנויים נכון או במודעות פרסום המועברות באמצעות המייל אך הטקסט..... הטקסט שמופיע באתר כל כך לא תואם את העיצוב והמקצועיות, כל כך חסר ולא מסודר. כבר יצא לי לראות פעמים רבות מודעות עם שגיאות כתיב. חבל על ההשקעה בכתיבת משוב או פניה או בכלל בפרסום מייל כאשר
הטקסט בו דל, לא מנוסח טוב או לא ברור. זה מזיק הרבה יותר מאשר מועיל. למשל כאשר כותבים הודעה לעיתונות, או כל מסר שיווקי ופרסומי אחר, (בתור סטודנטים לתקשורת) המטרה היא לגרום לקוראי המסר לבצע פעולה אחת או סידרה של פעולות - מרצונם החופשי.
בתהליך הכתיבה עליך לזכות באמונו של קהל המטרה, שבמקרה זה הצורך של קהילת התמיכה לענות לך ולעזור לך בבעייתך. הצעד הראשון הוא להראות שאתה אדם שניתן לתת בו אמון, שבאמת אתה צריך עזרה ולא מבזבז זמן לאנשים. וכפי שראינו פנייה לציבור גדול קשה יותר ובעל אתגר גדול יותר מאשר פנייה לאדם אחד לכן צריך לנסח משהו
בעל ערך - עצה, מידע פנימי רלוונטי, או מושגים מועילים. ציין בפניהם מדוע השאלה שלך נחשבת למקצועית - תן מעט מידע אודות הרקע של שאלתך. על מנת לזכות באמון שלהם עליך לדעת עליהם משהו ועל הנושא המשותף שלכם. עליך להיות הגיוני ומשכנע פירוש הדבר הוא לתת לאנשים סיבות טובות לעזור לך.
לכן הממצאים שהגעתי אליהם אינם מפתיעים אותי משום שאכן כפי שראינו אנשים אינם מעריכים שימוש בשפה פשוטה אשר לא מוסרת שום מידע ומשתמע מכך שאין לפונה עניין אמיתי או לחילופין חשוב דיו כדי לעזור לו.
באשר לרמת מומחיותו של המשיב, יתכן כי כאשר רמת המומחיות ואופן הצגת הדברים של הפונה הם ברמה גבוהה אזי אין מישהו מספיק מומחה על מנת שיעזור בפורום התמיכה שעדיין איננו נחשב מקצועי והוא פתוח לכלל האנשים. מכאן שאין מגמה ברורה של קשר ישיר בין רמת המומחיות של הפונה לרמת המומחיות של המשיב וייתכן כי יעדיפו
בפורום להפנות למקורות שונים למתן עזרה דבר שמעיד על מומחיות בינונית מאשר שיעדיפו להתעסק עם השאלה בפורום ולתת מענה במקום.
ביבליוגרפיה
גופמן א' ( 1989) - הצגת האני בחיי היומיום. תל אביב: רשפים
דילון ס' (2004) - "איך הופך האי-מייל את המשכילים לאנאלפביתים הכתיבה המרושלת של האי-מייל וה-SMS גורמת לשיבושים בתקשורת עסקית". ניו יורק טיימס. הארץ 10.12.2004
הטקסט המודפס והטקסט הדיגיטלי, והתלמיד שצריך לקרוא אותם גולשים בקשר, גליון 14, יוני 2004.
הכטר ט' (2004), אינטרנט, קהילות וירטואליות ודעת קהל. מגאזין ברשת.
הכט י' (2003), על גבולותיו של השיח הוירטואלי. מגאזין ברשת.
הכט י' (2005), מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון. מגאזין ברשת.
מאירוביץ י' (1985 ) "שום תחושת מקום: מסביבת הדפוס לסביבה האלקטרונית" בתוך ליבס ת', קמה ע' וטלמון מ' (2003).
פיסק, ג'.(1995). טלויזיה: פוליסמיות ופופולאריות. בתוך כספי, ד. (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסכולות מחקר - מקראה (עע 173-190) תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
עילם ל' (1999) "קהילות וירטואליות" אינטרנט עכשיו: מגאזין אינטרנט בארץ ובעולם.
Baym, Nancy K. (1997) "Identity, Body, and Community in On-Line Life." Journal of Communication 47.4 (1997): 142-48.
Baym, Nancy, K. (1998). "The Emergence of On-Line Community," in Samuel. G. Jones (Ed.). CyberSociety 2000: Revisiting Computer-Mediated Communication and Community. Thousand Oaks: Sage Publications, pp. 35-68.
Simmel, G. (1950) (1908) Pp. 402-408. in Kurt H. Wolff (ed.) The Sociology of Georg Simmel. New York: Free Press.
Turkle S. (1995) Life on the Screen, Identity in the Age of the Internet". New York: Touchstone.
Rustema R.R (2001) The Rise and Fall of DDS (Evaluating the Ambitions of Amsterdam's Digital City) Doctoral Thesis in the Communication Science/ University of Amsterdam (November 2001).
1

תגים:

אינטרנט · וירטואליות · מחקר · סמינר · פורומים · קהילות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קהילות וירטואליות ברשת", סמינריון אודות "קהילות וירטואליות ברשת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.