תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר

תקציר העבודה:

התיוג (סטיגמה) לעתים מהווה חלק מהזהות האישית של הפרט, כפי שהוא מתואר או נתפס בעיני החברה, ויש והתיוג מסייע והבנייה ובעיצוב הזהות החברתית. חולי האלצהיימר מאופיינים תכופות בתיאורים שליליים, שמקבלים תוקף וחיזוק מאנשי מקצוע שיש להם נגיעה בתחום (Fazio, Dorothy & Stansell, 1999). מטרת המחקר הינה לבדוק האם בקרב אוכלוסיית הכללית יש תיוג (סטיגמה) שונה לחולי אלצהיימר על פי מגדר החולים. האם ההתייחסות תהייה שונה לגברים ולנשים החולים באלצהיימר.
חשיבות המחקר היא ללמוד על הנטייה לתייג התנהגויות ותגובות שונות על פי מגדר ואת ההשפעה של התיוג השונה על חולי אלצהיימר. לתיוג החולים באלצהיימר על פי מגדר לא תמיד יש אמת עובדתית פיזיולוגית המצדיקה את התיוג. מעניין ללמוד את תגובות האוכלוסייה בנושא.

פעולת התיוג הינה התנהגות בלתי מודעת. כל תגובה או התנהגות שאינה מובנת או שונה, מתויגת כסימפטום של המחלה. מרגע שאדם הוגדר כחולה אלצהיימר, חברים וקרובים לאט מפסיקים לבקר אותו. מפסיקים להתייחס אליו כאל סובייקט בעל צרכים ורגשות משלו (Sabat, 2

מטרת המחקר הינה לבדוק האם בקרב האוכלוסייה הכללית יש תיוג (סטיגמה) שונה לחולי אלצהיימר על פי מגדר החולים. האם ההתייחסות תהייה שונה לגברים ולנשים החולים באלצהיימר.
חשיבות המחקר היא ללמוד על הנטייה לתייג התנהגויות ותגובות שונות על פי מגדר ואת ההשפעה של התיוג השונה על חולי אלצהיימר. לתיוג החולים באלצהיימר על פי מגדר לא תמיד יש אמת עובדתית פיזיולוגית המצדיקה את התיוג. מעניין ללמוד את תגובות האוכלוסייה בנושא.
מדגם המחקר הנו מדגם נוחות בקרב עובדים באזור תעשייה ישובי.
כלי המחקר הינו שאלון בשני נוסחים (העבודה אינה כוללת שאלון מחקר).

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מטרות המחקר וחשיבותו
3. רקע מדעי
3.1. מחלת האלצהיימר
3.2. מגדר ומין
3.3. מגדר ותיאוריות זקנה
3.4. הבדלים ותפיסות בנוגע למגדר במחלות נפש
3.5. תיוג (סטיגמה) של מחלת האלצהיימר
4. השערות המחקר
5. השיטה ותוכנית הביצוע
5.1. מערך המחקר
5.2. אוכלוסיית ומדגם המחקר
5.3. תיאור כלי המחקר
5.4. תיאור מחקר הפרה - טסט
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

Buchanan, R.J., Wang, S., Ju, H. Graber, D. (2004). Analyses of gender differences in profiles of nursing home residents with Alzheimer's disease. Gender Medicine, vol. 1(1), 48-59.
Calasanti, T.M. Slevin, K. F. (2001). Gender, social inequalities and aging. Altamira Press: CA. pp. 29-50.
Coockerham, W.C. (2000). Sociology of mental disorder. 5th edition. Prentice Hall: New Jersey. pp.154-172.
Fazio, S., Dorothy, S. Stansell, J. (1999). Rethhinking Allzheimer's care. Helalth professions press: Baltimore.
Frayne, S.M., Skinner, K.M., Lin, H., Ash, A.S. Freund K.M. (2004). Effect of Patient gender on late- life depression management. Journal of women's health. Vol. 13 (8), 919-925.
Jorm, A. Jolly, D. (1998). The incidence of dementia: a meta analysis. Neurology 51 (3): 728-733.
Lauber, C., Nordt, C., Falcato, L. Rossler, w. (2004). Factor influencing social distance toward people with mental illness. Community mental health journal. 40 (3). 265-274.
Morgan, D.G. Stewart, N.J. (1999). The physical environment of special care units: Needs of residents with dementia from the perspective of staff and family caregivers. Qualitative Health Res, 9 (1), 18-105.
Morrissey, M.V (1999).Reconceptualizing Alzheimer's disease. In M.V. Morrissey A.L. Coakley (Eds.). Current issues in care. Alzheimer's disease: Beyond the medical model. (pp 3-13). Mark Allen Publishing: Wiltshire.
Sabat, R.S. (2001). The experience of Alzheimer's disease: life through a tangled veil. Blackwell Publishers: Massachusetts. pp. 91-113.
Tausing, M., Michello, J. Subedi, S. (1999). A sociology of mental illness. New Jersey: Prentice Hall.
U.S Deprtment of health and human services, National Institutes of Health, National Institute on Aging ( NIA), August 2005. http://www.alzheimers.org.

תגים:

אלצהיימר · הבדלים · וזיקנה · ומחלות · ותפיסות · חולי · חולים · כלפי · מגדר · סטיגמה · תיוג · גרנטולוגיה · דמנציה · שיטיון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר", סמינריון אודות "תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.