השיח הציבורי בסוגיית המים

תקציר העבודה:

אין צורך בלהכביר במילים על חשיבות נושא המים במזרח התיכון ואין זה סוד שמצב משק המים של ישראל הוא בכי רע. בסקר שנערך בדצמבר 1999 מטעם מרכז שטינמץ למחקרי שלום, הציבור התייחס אל נושא המים כאל המרכיב החשוב ביותר בנושא המשא ומתן בין ישראל לסוריה.
עבודה זו באה לבחון את ההשלכות של הסכם שלום אפשרי בין ישראל לסוריה על משק המים בישראל, מין ההיבט של השיח הציבורי שהתנהל בנושא זה בתקשורת הכתובה, בתקופת כהונתם של רבין וברק כראשי ממשלה. זאת על מנת לבחון את מידת החשיבות שמייחס הציבור למרכיב המים במשא ומתן, וכיצד הוא מפרש את מה שהעיתונות מציגה בפניו בנושא זה.
משה מעוז(1996) בספרו, ישראל-סוריה סוף הסכסוך? כותב, שמלחמה ערבית מוצלחת נגד ישראל לא תיתכן ללא השתתפות מצרים, ואילו שלום ערבי ישראלי מקיף ויציב לא ייתכן ללא שותפותה של סוריה. על מנת להגיע לשלום עם סוריה, ישראל תאלץ לבצע ויתורים טריטוריאליים. לוויתורים טריטוריאליים יש השלכות על נושא המים, כיוון שעל פי הריבונות על השטח והשליטה בו, תקבע במידה רבה יכולת הניצול והשימוש במקורות המים.
הסורים דורשים מישראל לחזור לקווים שהיו קיימים בפועל ב-4 ביוני 1967. משמעותה של דרישה זו היא כי לסורים תהייה רצועת חוף בחופה הצפוני-מזרחי של הכינרת. בסיטואציה שכזו תהיה סוריה זכאית, על פי החוק הבינלאומי, להיות מעורבת בכל תכנית ובכל פעילות הקשורות בשימוש במקורות מים אלה ובניצולם. למעשה, בכל נסיגה מרמת הגולן לכל קו גבול שהוא, משק המים בישראל עלול לאבד חלק חשוב משטח אגן ההיקוות של הירדן והכינרת בכללו. ומה אם הסורים, במכוון או לא במכוון, יזהמו את מקורות המים העלולים לפגוע באגם הכינרת? ואולי נושא המים יוכל לבוא על פתרונו בעזרת התפלה או ייבוא?
חשיבותה של בחינת הנושא נעוצה בכך שבעת קיומם של המגעים למשא ומתן לשלום עם סוריה, הן בתקופת כהונתו של ראש הממשלה יצחק רבין והן בתקופתו של אהוד ברק לאחר מכן, הוחלט שהציבור הוא אשר יאשר את הויתורים הטריטוריאליים באמצעות משאל עם . נשאלת השאלה על סמך מה יקבע העם את מדיניותו? התשובה היא שהעם יקבע את מדיניותו על סמך המידע שיקבל וישאב במרביתו מאמצעי התקשורת. דומה שבדיקת השיח הציבורי בנושא של ההשלכות על סוגיית המים של ישראל , מתאים לו שייבדק במסגרת קורס זה, העוסק במדיניות ניהול משאבי המים בישראל ובשאלה כיצד נקבעת מדיניות זו. לכן מושם הדגש בעבודה זו על הכרת השיח הציבורי בנושא זה, כפי שהוא בא לידי ביטוי באמצעי התקשורת בתקופה שהנושא עמד במרכזו של הדיון הציבורי, מתוך רצון להסיק מכך על הלוך המחשבה של הציבור בנושא זה באותה תקופה. זאת על מנת שבשעה שקביעת המדיניות בנושא תעמוד שוב על הפרק -ממצאי עבודה זו יוכלו להילקח בחשבון.

תוכן עניינים:
תקציר
מבוא ושאלת המחקר
רקע היסטורי
מודל קונספטואלי
שאלת המחקר
שיטת המחקר
ממצאים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אלוף בן, (3.5.1995), כשהם אומרים 4 ביוני, למה הם מתכוונים, "הארץ" ב4.
ארנון סופר, (1993), נהרות של אש, עם עובד אוניברסיטת חיפה.
ארנון סופר, (1995), תמורות בגאוגרפיה של המזרח התיכון, עם עובד, מהדורה שניה, תל אביב.
בועז וכטל, (19.5.1995), שלום בדרך המים, "הארץ" מאמרים, ב3.
ביגר גדעון, (2001), ארץ רבת גבולות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר סוקניק אסף; ד"ר מרקל דורון, (2000), בין שני קווים אדומים עוברת כנרת אחת, ירוק כחול לבן, דצמבר-ינואר 2000 , גליון 29. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=640
דובי קננגיסר, (9.12.1999) , "סוריה וישראל מחדשות את שיחות השלום", כתב עט האייל הקורא, http://www.haayal.co.il, (22.11.05).
דניאל סובלמן, (20.12.99), סוריה תתעקש על שליטה בבניאס, "הארץ", חדשות, א3.
דף מידע מספר 110 בנושאים מדיניים, "סוגיית המים במו"מ בין סוריה לישראל", מכון סנאט, המכון הישראלי למחקר כלכלי חברתי, http://www.iiesr.org.il, (22.11.05).
הלל שובל, (3.1.2000), רצועת ביטחון המים, עיתון "הארץ", מאמרים, ב2.
זאב שיף, (7.6.1995), שוכחים את מי הגולן, "הארץ" מאמרים, ב1.
חיים גבירצמן, (2002), משאבי המים בישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים.
יובל אליצור, (24.11.1999), מים ומיתולוגיה, "הארץ", מאמרים.
מודעה, (18.04.2000), הגולן רמה של עובדות, עיתון "הארץ", א7.
מרכז תמי שטינמץ למחקרי השלום, (1992), מדד השלום, אוניברסיטת תל אביב, אתר: http://spirit.tau.ac.il/socant/peace (22.11.05)
משה מעוז, (1996), ישראל-סוריה סוף הסכסוך, ספריית מעריב, אור יהודה.
סמדר פרי, (20.12.99), ישראלים יזכו לגישה מיוחדת לכינרת, "ידיעות אחרונות", חדשות, עמ' 3.
פדהצור ראובן, (12.5.95), החלטת יוני בוטלה באוקטובר, "הארץ", ב5.
ארנון סופר, (10.01.2000), אין צורך ברצועת ביטחון למים, מכתבים למערכת, ב2.
ארנון סופר, (2002), הסדרי המים עם סוריה, כתב עת: הנדסת מים, מספר 5.
הלל שובל, (2002), האם סכסוכי המים בין ישראל לסוריה מהווים מכשול לשלום, כתב עת: הנדסת מים, מספר 5.
פרופ' ענבר אפרים, (1996), יצחק רבין וביטחון ישראל, כתב עת: מערכות, משרד הביטחון.
צבי זרחיה, (22.12.99), סכנה לאובדן השליטה על מקורות המים, "הארץ", כלכלה, ג8.
ר' בלנק, (2000), משק המים בישראל, מרכז ההסברה, ירושלים.
רון בן ישי, (10.12.99), על מה ידברו ישראל וסוריה, "ידיעות אחרונות", מוסף, עמ' 2.
רועה יצחק, (1994), אחרת על התקשורת, פרויקטים חינוכיים, אבן יהודה.
שיף זאב, (10.1993), דו"ח גנוז באור ראשון, "הארץ", מאמרים.
שיף זאב, (31.12.1999), אל תאמינו להם, "הארץ", מאמרים, ב3.
E. Feitelson, (2005), Political economy of groundwater exploitation: The Israeli case International Journal of Water Resource Development

תגים:

משאבים · רמת · הגולן · כינרת · סכסוכי · מקורות · מים · שלום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השיח הציבורי בסוגיית המים", סמינריון אודות "השיח הציבורי בסוגיית המים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.