היישום אינו מחובר לאינטרנט

שיטות במדידת עוני ועוני בקרב זקנים

עבודה מס' 064445

מחיר: 350.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת השיטות השונות של מדידת העוני וביצוע חישוב לפי אחת השיטות - שיטת לוח הרגישות של בומן (Buhmann).

4,611 מילים ,16 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

מרכז הכובד בסדר היום החברתי-ציבורי במדינת ישראל כיום עובר מעיסוק בעניינים ביטחוניים לכיוון חברתי. פרסום דו"ח העוני של הלמ"ס הולך ומעורר מידי שנה יותר ויותר עניין. על האופן שבו מתבצעת מדידת העוני ישנה השפעה חשובה ביותר על תוצאות המדידה וכמובן שדבר זה משפיע על האופן שבו יש להילחם בעוני. אוכלוסיה אחת מדוברת במיוחד היא אוכלוסיית הזקנים, שכן אוכלוסיה זו היא, לכאורה, חלשה במיוחד.
בעבודה זו הבאנו את השיטות השונות של מדידת העוני וביצענו חישוב לפי אחת השיטות - שיטת לוח הרגישות של בומן (Buhmann). מדדנו בשיטה זו את תחולת העוני פעמיים: פעם אחת לפי משקל שווה לכל משק בית ופעם אחת נתנו משקל שונה לכל משק בית לפי גודלו.
מדידת תחולת העוני חושבה לפי מדגם סקר הוצאות משק הבית לשנת 2003 שנערך ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האוכלוסייה העירונית (כולל מזרח ירושלים, דבר שלא היה קיים בסקרים דומים קודמים).

מצאנו:
* כי לשיטות מדידה שונות - תוצאות שונות
* כי שיטת לוח הרגישות של בומן נתנה קו עוני גבוה במעט מהשיטה הנהוגה כיום בישראל (סולם אנג'ל)
* כי תחולת העוי בקרב אוכ' הזקנים גבוה במעט מתחולת העוני בכלל האוכלוסייה.

תוכן
תקציר
פרק א' - סקירת ספרות
פרק ב' - שיטה (מתודולוגיה)
פרק ג' - תוצאות המחקר
פרק ד' - דיון
נספח 1
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מהו עוני? ההגדרה המילונית הפשוטה מתארת את העוני כך: "עוני הוא מצב שבו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם די אמצעים לקיים את עצמם, או לחלופין, מצב שבו אדם (או קבוצה) נאלץ להסתפק ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר האנשים בסביבתו הקרובה".
ניתן לראות מיד כי ישנם כמה הגדרות שונות לעוני. כיון אחד להגדרה הינו אובייקטיבי יחסית - האם יש לאדם את האמצעים לקיים את עצמו, כלומר האם יש לו מספיק כסף לקנות סל מוצרים בסיסי. הכיוון האחר הוא סובייקטיבי ומתייחס אל סביבתו של האדם, אל החברה שבה הוא חי וכאן נשאלת השאלה האם האדם חי ברמת חיים נמוכה יותר באופן מהותי מסביבתו. הצד השווה שבכל הגדרות העוני הוא מחסור באמצעים (הנובע מהכנסה נמוכה ומחוסר בעלות על נכנסים).
אנו רואים כי כבר בעת הגדרת העוני אנו מוצאים שיטות שונות להגדירו. הגדרת העוני, תחולתו, עומקו ומדדים נוספים מעין אלו הינם בעלי חשיבות גדולה במלחמה בעוני שכן בעזרת הגדרות אלו ניתן לדעת באיזה אוכלוסיה להתמקד, מה גורמי העוני וכמה משאבים יש להקצות למלחמה זו.

מקורות:

מצאנופעמים את קו העוני ואת אחוזי העוני בקרב האוכלוסייה.
לאחר מדידה זו וקבלת עשרה קווי עוני שונים ערכנו מדידה של תחולת העוני בקרב אוכלוסיית הזקנים.
תוצאות
במדידת שיעור העוני בקרב האוכלוסייה הכללית בשנת 2003 לפי שיטת לוח הרגישות של בומן נמצאו הנתונים הבאים:
כאשר לכל משק בית משקל שווה (ללא התחשבות בגודל משק הבית):
אחוז עוני בקרב זקנים
אחוז עניים בכלל האוכ'
מס' עניים
קו העוני
חציון
אלפא
22.23%
21.02%
3030
3658.5
7317
0
22.06%
19.37%
2793
2773.6
5547.201
0.25
21.94%
17.86%
2575
2113.542
4227.084
0.5
21.85%
18.21%
2626
1610
3220
0.75
21.81%
18.53%
2671
1232.333
2464.667
1
כאשר נציג נתונים אלו בגרף הוא יראה כך:
כאשר לכל משק בית משקל שונה (לפי גודל משק הבית):
אחוז עוני בקרב זקנים
אחוז עניים
מס' עניים
קו העוני
חציון
אלפא
33.34%
29.76%
14589
3131.5
6263
0
32.39%
28.18%
13813
2169.28
4338.56
0.25
31.86%
27.13%
13299
1500.5
3001
0.5
27.22%
28.28%
13861
1047.394
2094.788
0.75
32.02%
30.74%
15069
731.5
1463
1
כאשר נציג נתונים אלו בגרף הוא יראה כך:
השוואת תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הכללית בין שתי השיטות (ייחוס משקל שווה או שונה לכל משק בית לפי גודלו) מניבה את הגרף הבא:
השוואת תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הכללית בין שתי השיטות (ייחוס משקל שווה או שונה לכל משק בית לפי גודלו) מניבה את הגרף הבא:
דיון
במחקר זה בדקנו למעשה שני דברים במקביל: האחד - את השפעת דרך המדידה על מדד תחולת העוני, והשני את תחולת העוני בשיטת לוח הרגשות של בומן.
מצאנו כי לוח הרגישות של בומן מראה על תחולת עוני בקרב משקי בית (משקל שווה לכל משק בית) של כ-20%. כמו כן מצאנו כי אין הבדל גדול בין ערכי האלפא השונים (שמשמעותם היא יחוס יתרון הגודל של משק הבית) וכי מדובר בהפרש של כאחוז וחצי בלבד.
בקרב הפרטים (מתן משקל שונה לכל משק בית) מצאנו כי תחולת העוני לפי לוח הרגישות של בומן מראה על תחולת עוני של כ-30%. גם כאן מצאנו כי ההפרש בין תחולת העוני לפי ערכי האלפא השונים אינו גדול וכי מדובר בהפרש של כ-2% בלבד.
ממצאנו לגבי תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הכללית לפי משקי בית גבוהים רק במעט מממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדו"ח העוני לשנת 2003 שם נמצאו כ-19% עוני. מובן כי ממצאינו לא יהיו זהים לממצאיהם שכן הם אינם משתמשים בלוח הרגישות של בומן אלא בסולם השקילות של אנג'ל.
למעשה, חקירת תחולת העוני ומציאת קו העוני היו רק אבן דרך בחקירת תחולת העוני בקרב אוכלוסיית הזקנים. מצאנו כי תחולת העוני בקרב זקנים בחישוב לפי משקי בית הוא כ-22%. גם כאן, כמו בתחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה הפיזור השונה של תחולת העוני לפי ערכי אלפא שונים היה קטן. ערך זה, של כ-20% עוני הינו גבוהה אך
במעט משיעור העוני בקרב כלל האוכלוסייה. חישוב מדד תחולת העוני בקרב הפרטים (משקל שונה לכל משק בית) הראה כ-33% עוני. כאן נמצא פיזור מעט גדול יותר לפי ערכי אלפא שונים.
גם ממצאנו לגבי תחולת העוני ברב זקנים לפי משקי בית דומים לממצאי הלמ"ס שמצאה כ-22%. גם כאן, מובן כי ממצאינו שונים ממצאיהם כיון שאנו חישבנו לפי שיטת לוח הרגישות של בומן בעוד הלמ"ס מחושבת לפי סולם השקילות של אנג'ל.
באופן כללי, לגבי כל ארבעת מדדי תחולת העוני שחישבנו ניתן לומר כי ישנו קו המאחד את כולם וכי בכולם תחולת העוני בערכי אלפא הקרובים לחצי היא נמוכה ובערכי אלפא קיצוניים (קרובים לאפס או לאחד) תחולת העוני עולה. מגמה זו נמצאה גם בממצאיו של מנירב במחקרו.
ממצאינו לגבי תחולת העוני בקרב אוכלוסיית הזקנים עומדים פחות או יותר עם דבריו של באר שכתב כי תחולת העוני בקרב אוכ' הזקנים דומה לתחולת העוני בכלל האוכ'.
שני דברים בתוצאות שמצאנו נראה לנו מעט מוזרים:
האחד - צפינו למצוא הפרש קטן יותר בהשפעת ערכי האלפא השונים בקרב הזקנים שכן לרוב הם גרים במשקי בית קטנים. נדמה לנו כי טעינו בכך שמשקי הבית שלהם קטנים יותר כיון שככל הנראה גודלו של משק בית ממוצע בכלל האוכלוסייה גם הוא אינו גבוה.
השני - מתוצאות המחקר עולה כי תחולת העוני לפי פרטים היא גבוה יותר מאשר במשקי הבית, לכאורה דבר זה יכול להראות כי משקי בית גדולים הינם עניים פחות, דבר שבעינינו נראה מוזר. אנו משאירים בעיה זו למחקר עתידי.
מחקרי המשך
במחקר זה מדדנו רק את תחולת העוני בקרב זקנים.
במחקרי עומק ניתן להשוות גם בין כלל האוכלוסייה לאוכלוסיית הזקנים במישורים נוספים כגון גובה קו העוני, מדדי אי שיוויון ועוד. כמו כן ניתן לבחון האם ניתן לחלק את אוכלוסיית הזקנים לתת אוכלוסיות לפי גיל, השכלה וכו'. כפי שכבר כתבנו, רבינוביץ הציעה להעלות את הגיל שממנו מתחילים למנות את אוכלוסיית הזקנים.
נספח 1 - העמוד הראשון בשאלון סקר ההכנסות של הלמ"ס
ביבליוגרפיה
ספרים ופרסומים
באר שמואל, Israel elderly: fact and figures, משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, ג'וינט - מכון ברוקדייל ואשל, ירושלים , 2001
דביר א', ברנע א', "סולמות שקילות בישראל - בחינה מחודשת" ב לקראת מדינת רווחה חדשה בישראל, מכון פאלק, ירושלים, 2000
דו"ח העוני 2003 - הלשכה המרכזית לסטט', ירושלים 2004.
ורשבסקי יעקב, "עוני ואי-שוויון בחלוקת ההכנסות-תמונת מצב", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2001
ינקילוביץ ריטה, "מסמך רקע בנושא: קו העוני ונתוני עוני בישראל", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2003
כהונאי סמי, "מדידת עוני בישראל -השיטה הנוכחית ושיטות חלופיות", הכנסת-מרכז מחקר ומידע, ירושלים 2004
מנירב, השפעת דרך המדידה על תוצאות המדידה של העוני, רבעון לכלכלה
קפלן טום, אלפנדרי יפית, "מדידת עוני בישראל", הלשכה המרכזית לסטט', ירושלים 2003
רבינוביץ סיגלית, "אחריות המדינה, הקהילה והמשפחה לרווחת הזקנים", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2002
שר הרווה, "הזקנים בישראל - מגמות ואתגרים", ממשלת ישראל, ירושלים 2004. זמין ב: http://www.molsa.gov.il/Docs/News/2_2004-7-26_4185.pdf
אתרי אינטרנט
הגדרה מילונית מתוך מילון אתר אנציקלופדית ויקיפדיה, מופיע בכתובת:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99
הכהן אביעד, "קו העוני וזכות הקיום בכבוד", כתב עת אלקטרוני - דעת, מופיע בכתובת:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/159-2.htm
טום קפלן, יפית אלפנדרי, "מדידת עוני בישראל", הלשכה המרכזית לסטט', ירושלים 2003,
מופיע בכתובת: http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=691
מקורות מהיהדות
טור,סימן רנג
משנה, מסכת פאה, פרק ח' משנה ח'-ט'
משנה, פרק אבות, פרק ד' משנה א': "איזהו עשיר - השמח בחלקו"
שיטות במדידת עוני ועוני בקרב זקנים בישראל בשנת 2003
- 16 -
הגדרה מילונית מתוך מילון אתר אנציקלופדית ויקיפדיה, מופיע בכתובת:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99
טום קפלן, יפית אלפנדרי, "מדידת עוני בישראל", הלשכה המרכזית לסטט', ירושלים 2003, מופיע בכתובת:
http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=691
משנה, פרק אבות, פרק ד' משנה א': "איזהו עשיר - השמח בחלקו"
משנה, מסכת פאה, פרק ח' משנה ח'-ט'
הכהן אביעד, "קו העוני וזכות הקיום בכבוד", כתב עת אלקטרוני - דעת, מופיע בכתובת:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/159-2.htm 
טור,סימן רנג
רנג סעיף ב'
אהוד מנירב, השפעת דרך המדידה על תוצאות המדידה של העוני, רבעון לכלכלה, עמוד 322
ורשבסקי יעקב, "עוני ואי-שוויון בחלוקת ההכנסות-תמונת מצב", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2001
ינקילוביץ ריטה, "מסמך רקע בנושא: קו העוני ונתוני עוני בישראל", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2003
ורשבסקי יעקב, "עוני ואי-שוויון בחלוקת ההכנסות-תמונת מצב", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2001
כהונאי סמי, "מדידת עוני בישראל - השיטה הנוכחית ושיטות חלופיות", הכנסת-מרכז מחקר ומידע, ירושלים 2004
טום קפלן, יפית אלפנדרי, "מדידת עוני בישראל", הלשכה המרכזית לסטט', ירושלים 2003
א' דביר, א' ברנע, "סולמות שקילות בישראל - בחינה מחודשת" ב לקראת מדינת רווחה חדשה בישראל (מכון פאלק, ירושלים, 2000) עמוד 57
מנירב, השפעת דרך המדידה על תוצאות המדידה של העוני, רבעון לכלכלה, עמוד 326
רבינוביץ סיגלית, "אחריות המדינה, הקהילה והמשפחה לרווחת הזקנים", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2002
שר הרווחה, "הזקנים בישראל - מגמות ואתגרים", ממשלת ישראל, ירושלים 2004.
באר שמואל, Israel elderly: fact and figures, משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, ג'וינט - מכון ברוקדייל ואשל, ירושלים , 2001
רבינוביץ סיגלית, "אחריות המדינה, הקהילה והמשפחה לרווחת הזקנים", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2002, עמוד 9.
אהוד מנירב, השפעת דרך המדידה על תוצאות המדידה של העוני, רבעון לכלכלה, עמוד 336
באר שמואל, Israel elderly: fact and figures, משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, ג'וינט - מכון ברוקדייל ואשל, ירושלים , 2001
רבינוביץ סיגלית, "אחריות המדינה, הקהילה והמשפחה לרווחת הזקנים", הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, ירושלים 2002, עמוד 9.

תגים:

הכנסות · כלכלה · מדידה · מקרו · עוני · קצבאות · רוחה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שיטות במדידת עוני ועוני בקרב זקנים", סמינריון אודות "שיטות במדידת עוני ועוני בקרב זקנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.