השפעת תשלומי העברה על חלוקת ההכנסות

תקציר העבודה:

תשלומי העברה הינם אחד המכשירים המרכזיים בכלכלה העולמית והישראלית במלחמה לצמצום מימדי העוני והקטנת אי השוויון. במהלך עשרות השנים האחרונות חל גידול משמעותי ביותר בהיקפם של הקצבאות, עם זאת, מספרם של הנתמכים הולך ועולה מידי שנה ושאלת האפקטיביות של הקצבאות נדרשת לאור מגמות הפוכות אלו.
המחקר סוקר את התפתחותם של הקצבאות, את התיאוריות הכלכליות בנושא ואת ההשפעה על העוני, השוויוניות והאבטלה. נמצא כי מערכת ההעברות כיום אינה יעילה ואינה מעודדת עבודה ויציאה ממעגל העוני אלא משרתת מגמה הפוכה.
המחקר מציע שורה של צעדים לצמצום התלות של מקבלי הקצבאות ולעידודם ליציאה לעבודה, דבר שיביא לחילוצם ממעגל העוני ויביא לצמיחה כלכלית במשק: רפורמה בתחום ההעברות, צמצום עובדים זרים, השקעה בחינוך, וגם צמצום מסוים של הקצבאות.

תוכן העניינים
תקציר
מבוא
פרק א' - מהם תשלומי העברה
פרק ב' - תשלומי העברה בישראל
פרק ג' - המשנה הכלכלית והחברתית של תשלומי העברה
פרק ד' - תשלומי העברה בישראל - הלכה למעשה - העמדות המרכזיות
פרק ה' - דיון
פרק ו' - סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

להשאיר את הקצבאות
טענה אחת התומכת בהשארת הקצבאות כמות שהן היא טענה מוסרית. בן שמחון ופרנקו טוענות כי הקצבאות של המוסד לבטוח לאומי הינם תשלומי פרמיה המזכים את המשלמים לקבל בזכות את הקצבאות כיון שזהו עניין עסקי ואין כאן תשלום העברה במובן הצר של המילה. לפיכך, מי ששילם 'פרמיות' במשך שנים זכאי לקבל את התשלומים ואין לקצץ
מתוך קצבאות אלו.
חוקרת נוספת - פלוג מתנגדת לקיצוץ בקצבאות, אבל מסיבה שונה. היא שוללת את הגישה כי האבטלה מקורה בעצלנות ומסבירה כי מדובר בתהליכים כלל עולמיים - השפעת הגלובליזציה.
היא מסבירה כי התהליכים בשוק העבודה שהאיצו את הירידה בשכר והעלייה באבטלה של בעלי השכלה נמוכה כוללים את תהליכי הגלובליזציה בכלל ומדיניות החשיפה בפרט שלצד הוזלה של מוצרי צריכה המיובאים מארצות שלישיות לכלל הציבור הקטינו את כושר התחרות של התעשיות המסורתיות וצמצמו את הביקוש שלהן לעובדים; את העלאת שכר
המינימום שתרם אף הוא לצמצום הביקוש לעובדים בלתי מיומנים; ואת הגידול המהיר במספר העובדים הזרים בעשור האחרון שתרמו במישרין לירידת התעסוקה וירידת השכר של מעוטי השכלה ישראלים. גם גל העלייה תרם לירידה יחסית בשכר של עובדים מעוטי השכלה בשלבי הקליטה הראשונים. לצד מגמות אלה בשוק העבודה הוקלו הקריטריונים
ויישומם לקבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה.
מחקר של גבאי ולבון בודק אפשרויות שונות של תשלום קצבאות. המחקר ניסה שיטות שונות של מתן קצבאות ומצא כי אין שינוי שיביא להקטנת שיעור העניים והמובטלים. לא שינויים בגודל הקצבאות השונות ולא שינויים באופי חלוקתן (פילוח האוכלוסייה המקבלת). הם מצאו כי ניסיון לחלק את הקצבאות באופן סלקטיבי יותר אינו יעיל
ואינו חסכוני.
לתת קצבאות - אבל אחרת
חוקרים רבים מציעים לבנות את מערכת ההעברות באופן שונה.
בניגוד לדעה המצדדת בהעברת מרכז הכובד של הקצבאות לעבר תחום החינוך וההשכלה אזרחי טוען כי השקעה בהשכלה עלולה להגביר את האי-שוויון בחלוקת ההכנסות. הוא מסביר כי העשירים יכולים להפיק מהלימודים יותר בגלל שלהם יכולת טובה יותר ליהנות מתוספת זו שכן יש להם יותר זמן פנוי ויכולת לשדרג את החומר הנלמד בעזרת מורים
פרטיים. כמו כן - כאשר האוכלוסייה כולה משכילה יותר ממילא הפערים לא הצטמצמו. הוא מציע להעביר את נטל המס מרווח על עבודה אל רווח על ההון וכך להקטין את אי השוויון בלי לגעת בהעברות.
כנגדו, פלוג וקסיר מדגישות כי המפתח ליציאה מעוני הוא עבודה. לדעתן אין מפתח טוב ממנו לדבר זה עבור כל עני כמעט. הן מציעות לא לבטל הטבות למי שנקלט בשוק העבודה ולתת מס הכנסה שלילי. מתוך מרכזיות גורם התעסוקה הן מציעות להתמקד בכל דרך אפשרית לקידום השתלבות המובטלים בתוך שוק העבודה ובמיוחד שמות את האצבע על
ההשכלה כמרכיב מרכזי בסיכוי למצוא עבודה. גם סיון רואה את החשיבות של ההשקעה בחינוך ומציע להעביר את מרכז הכובד אל תחום זה.
לגוטליב יש מספר רב של הצעות לשינויים בתחום ההעברות:
בנית תוכנית רב שנתית ותקצובה מראש. התקצוב מראש הינו הכרחי ע"מ שהתוכנית וכל לצאת לפועל במלואה. פריסה רב שנתית עשויה להקל על מימושה כיון שהיא מפזרת את הוצאה הכספית על פני זמן רב.
עידוד היציאה לעבודה בכמה דרכים: הרחבת חובת התעסוקה לאם עם ילד, צמצום עילת 'בלתי ניתן להשמה' וקביעת מכסה לעילה זו,ביטול העילה ' בלתי ניתן להשמה לצמיתות', צמצום נפח המשרה המלאה עבור אמהות, צמצום מספר העובדים הזרים, אכיפת חוק שכר מינימום.
ברמה הלאומית הוא מציע להקים מרכז מידע משופר על דורשי עבודה וכן על מקבלי הבטחת הכנסה. שיפור הנגישות אל המידע יאפשר מעקב טוב יותר ומתן פתרון מתאים יותר לכל מקרה לגופו.
תיקון החוק לעידוד השקעות הון כך שיעודד גם קבלת מובטלים.
פרק ה' - דיון
במחקר זה הצגנו את הפרדוקס העיקרי של תשלומי ההעברה: מחד - הצורך לתת קצבאות קיום יומיומית לנזקקים ומאידך - יצירת תלות שלהם בקצבאות אלו והנצחתם כנתמכי סעד. הצגנו גם את הקושי להחזיק מערכת קצבאות יקרה כל כך והצגנו את הדעות המרכזיות לפתרון בעיות אלו.
אחת השאלות המרכזיות בה נתקלנו במהלך מחקר זה היתה האם באמת ישנו בסיס מקרו כלכלי התומך בתשלומי העברה. אמנם מצאנו מקום בו סמואלסון בספרו תורת הכלכלה מציג כביכול מודל מקרו כלכלי התומך בתשלומים אך כל הנושא הזה מוזכר שם בחטף כאילו אינו מהווה באמת אמצעי בעל השפעה. גם בשאר הספרות המקרו כלכלית התקשינו למצוא
מודל המתאר את ההשפעה המקרו כלכלית של התשלומים. ההסבר הנפוץ ביותר למניעים המביאים להעברות הינו מוסרי-חברתי-פוליטי. לאחר חיפושים חוזרים ונשנים המקום היחיד בו מצאנו התייחסות רצינית הוא רק בספרו של פרל בו הוא מקדיש פרק שלם (שליש מהספר) לנושא ההעברות ובו הוא מוצא כי ההעברות מביאות לאחוז מועסקים נמוך יותר
ול'מעגל קסמים' שלילי בו הכניסה לקהילת הנתמכים היא חד סתרית. עם זאת, יש לזכור כי ספרו של פרל אינו מאמר אקדמי מובהק העומד בקריטריונים המחמירים של עולם האקדמיה לגבי מחקר אמפירי. עמדה זו של פרל תומכת בהשערתינו כי מבחינה מאקרו כלכלית אין תאטריה הדוגלת בתשלומי העברה.
הרהורים אלו שעלו לנו בעקבות ממצאי המחקר נתמכים באופן מסויים על ממציאהם של אקשטיין וזליכה שמצאו כי אי שוויון מתואם שלילית עם צמיחה בטווח הארוך, למרות שיש לבחון נושא זה יותר לעומק ע"מ שנוכל להשליך ממחקרם על אי-שוייון למחרנו על עוני-חלוקת הכנסות.
מצאנו כי אחת הדרכים הנפוצות ביותר לצמצום הפערים הינו החינוך. אין לנו ספק כי חינוך והשכלה הם מפתח מצוין לעתיד טוב יותר, עם זאת אנו חוששים כי הצבת החינוך בראש הסולם כמענה לבעיה כלכלית עלולה לשמש או להפוך לבריחה מפתרון אמיתי של בעיה חלוקת ההכנסות כיון שפתרון חינוכי הינו קשה מאוד למעקב ולבקרה שכן הוא
פועל רק בטווח של עשרות שנים והצלחתו לא יכולה להימדד בטווח קצר. כמו כן, כיון שהפירות של השקעה זו נקטפים רק כעבור עשרות שנים יקשה על הפוליטיקאים להוביל תוכנית זו שאינה מראה תוצאות מיידיות.
גם כאן, דרושה תוכנית רב שנתית בעלת מסגרת תקציב מראש.
מצאנו הסכמה רחבה למדי על כך שאין להרחיב את הקצבאות ושיש למצוא את הדרך לצמצם אותן. נראה כי אכן ישנה בעיה ב'סגירת הברז' עבור מי שכבר נתמך מקצבה מסוימת ולכן נראה לנו שיש לצמצם במידת האפשר את הקצבאות ע"י אי החלתן על מגזרים או פרטים חדשים, לדוג': יש לבחון שוב האם כל מי שהוגדר כ'בלתי ניתן להשמה' הינו אכן
כזה או להימנע ממתן קיצבה חדשה לאוכ' שלא היתה חלק ממעדל הנתמכים.
קשיים במחקר ובעיות
הקושי העיקרי במחקר מסוג זה הוא נטרול השפעות חיצוניות. קשה להגדיר מה מביא לכל שינוי במצבו הכספי של פרט ושל מדינה. המצב הכלכלי הלאומי המשתנה משנה לשנה והתוכניות הכלכליות המשתנות מקשות על האבחנה.
קושי נוסף המקשה על אבחנת ההשפעה הוא מורכבות מערכת הקצבאות. מערכת הקצבאות בישראל משרתת ערכים סוציאליים וערכים נוספים, כגון - קצבת אלמנות צה"ל, סובסידיות ע"פ עדיפות לאומית (כגון - אזורי פיתוח) ועוד. מורכבות זו מבלבלת בין קצבאות שונות הקשורות לשוק העובדה ושאינם מתוכננות להיות קשורות בו.
נוסף על הטשטוש הנ"ל יש לקחת בחשבון גם את ההשפעה של הלחצים הפוליטיים על מערך הקצבאות - הקצאת העברות למגזרים שלמים ע"פ קריטריונים סקטוריאליים ולא ע"פ מדדים כלכליים.
בעיה מסוג אחר בה נתקלנו היתה ריבוי העמדות והדעות הקדומות בנושא. נדמה כי אין איש בארץ אשר אין לו דעה בנושא וכי לעיתים קרובות ניתן לחזות מראש מה יהיו תוצאות המחקר כבר לפי הכרת עורך המחקר. מחקר המשך למחקרנו זה יכול להיות בדיקה האם כאשר המחקר יערך ע"י עו"ס - הוא יתמוך יותר בהגדלת ההעברות כיון ששיטות
העבודה של העבודה הסוציאלית מושתתות בעיקר על מתן סיוע מיידי, ואילו כאשר מדובר בכלכלן - הוא יתמוך בצמצומם כיון שהוא מומחה ורגיל בפתרון בעיות כלכליות-לאומיות בשיטות כלכליות תחרותיות הנמדדות בטווח הארוך? מתוך הכרת הנושא שרכשנו תוך כדי עריכת מחקר זה אנו משערים כי הטיות אישיות מקצועיות פוגעות ביכולות של
עורכי המחקרים להיות אובייקטיביים ואנו חוששים כי אולי גם אנו נגועים בבעיה זו...
מחקרי המשך (נוספים)
כיון שהמחקר מעלה את חשיבות החינוך וההשכלה כמרכיב בהכנסה יש לבחון את עוצמת הקשר בין ההשכלה להכנסה וכן את ההבדלים בעוצמה זו בין העשירונים השונים.
לאחרונה מתפרסמים מחקרים שונים בנוגע לתשלומי העברה והכנסות. מחקרים אלו מתחשבים כבר בקיצוצים שחלו בהעברות בשנתיים האחרונות. יהיה נכון לבחון את ההשפעה של הקיצוץ על הרווחה של הפרטים שנהנו מהעברות עד הקיצוץ ולאחריו.
פרק ו' - סיכום ומסקנות
בבואנו לחקור את תשלומי ההעברה בישראל מצאנו מערכת עצומה של קצבאות מסוגים רבים ושונים. העברות אלו משרתות מטרות שונות, חלקן פוליטיות ולאומיות וחלקן סוציאליות. מערכת קצבאות זו משפיעה על העדפות הפרטים שנהנים מהם בבואם להיכנס אל שוק העבודה.
נדמה כי ריבוי הקצבאות ועוצמתם הכלכלית אותו מצאנו מתואר באופן הטוב ביותר בספרו של פרל בו הוא מתאר כיצד הכלכלה הישראלית הולכת ממש בעיניים פקוחות אל תוך פי התהום. הוא מתאר מצב בו במשך שנים רבות מערכת הקצבאות יצרה תלות של ציבור שהלך וגדל מידי שנה במערכת של קצבאות שעודדה אותו להישאר סמוך תחת שולחן
הקצבאות וכעת משהבעיה נתגלתה נעשה עוול לאותו הציבור בדמות קיצוץ הקצבאות - מטה לחמם של הנתמכים. במילים פשוטות - הכוונה (אולי) היתה להיטיב והתוצאה היתה הרעה.
שינוי בתחום הקצבאות וההעברות הוא דבר מתחייב המציאות. מערכת הקצבאות שנבנתה במשך עשרות שנים טלאי על גבי טלאי מכילה סתירות פנימיות וחוסר מדיניות עקבית, אין אסטרטגיה לאומית להעברות אלו ואין הגדרת מטרות ויעדים. אנו מציעים לקיים רפורמה בתחום ההעברות כשם שנעשו רפורמות במהלך השנים בתחום המיסים. אין די
בועדות שהוקמו, כגון ועדת "בן שחר" לרפורמה בקצבאות הילדים, שכן הן ניתחו רק קצבה אחת ולא דנו במכלול הקצבאות. רפורמה זו מתחייבת ע"מ שלא נשבור את מטה לחמם של העיניים ושל מי שאינו מסוגל לעבוד - מחד, ומאידך - ע"מ שלא נכניס אל תוך מעגל העוני והסעד ציבור שיכול לעבוד, להתקיים בכבוד בכוחות עצמו ולתרום את
חלקו לכלכלה הישראלית.
דרושה כיום מנהיגות אחראית שתוכל לקיים את הרפורמה הנדרשת בתוך עולם הקצבאות. מנהיגת זו תיאלץ להתמודד עם לחצים פוליטיים והיא עלולה לסבול לפחות בטווח המיידי, מחוסר פופולאריות בגלל הקיצוץ בקצבאות שהיא תביא על חלק מהציבור.
על הרפורמה הנדרשת להכיל מספר רכיבים ולהתוות מגמות חברתיות על פי העקרונות הבאים:
המשך תמיכה במי שאינו יכול לפרנס את עצמו עם עידוד יציאה לעבודה של המסוגלים לכך.
הקטנת התמריץ השלילי לחזרה לשוק העבודה, כלומר על הקצבאות להוות תחליף גרוע למשכורת. דבר זה יכול להיעשות ע"י הגדלת שכר המינימום, ע"י הקטנת הקצבאות בחלוף הזמן (במקום הגדלתן), המשך מתן הטבות במיסוי, ארנונה וכו' למי שהיה נתמך ונכנס לשוק העבודה.
יש לצמצם את מספרם של העובדים הזרים בארץ. בעבודתם הם מביאים לירידה בשכר האלטרנטיבי לקצבה של מקבלי הקצבאות ובאופן אבסורדי גם מביאים לעליה בקצבאות ע"י העלאת השכר הממוצע במשק (שכן שכר העובדים הזרים לא משוקלל בממוצע הלאומי).
יש לתקן את החוק לעידוד השקעות הון כך שיכיל רכיבים התומכים בשילוב מקבלי הקצבאות לעבודה.
יש לשפר את מערכת המידע המטפלת במקבלי הקצבאות. ריבוי הגופים המטפלים בהם וביזור המידע במקומות שונים מאפשר את המצב הפסול בו אנו נמצאים. הקמת מרכז מידע שבו יהיה כל המידע על מקבלי הקצבאות יכול להביא לחלוקת קצבאות טובה יותר שתעודד באמת עבודה ולא תאפשר קבלת קצבה למי שיכול לעבוד. מאגרי מידע משופרים אלו
ישמשו גם את לשכות התעסוקה ויוכלו להביא למציאת תעסוקה מתאימה למובטלים.
יש לצמצם את מספר מקבלי הקצבאות שאינם נדרשים למצוא עבודה בגלל עלית 'בלתי ניתן להשמה' ולשקול ביטול העילה 'בלתי ניתן להשמה לצמיתות' או לפחות לקבוע קריטריונים קשיחים יותר לקבלתה.
בסופו של דבר - החינוך הוא הפתרון האמיתי לטווח הארוך. יש להשקיע יותר בחינוך. תקציב זה יכול לבוא (גם) מהעברת חלק מהקצבאות המשלמות ישירות אל הפרטים להעברת הקצבה אל מערכת החינוך וקבלתה רק בעקיפין. חינוך ערכי למוסר עבודה ולעצמאות ייתן מענה בטווח הזמן הארוך יותר בעוד שהשכלה טובה יותר יכולה לחלץ ממעגל
העוני בטווח זמן קצר יותר. מוצע להשתמש בשתי מערכות אלו במקביל - חינוך ערכי לעשייה ושיפור מיומנויות ורמת השכלה.
ביבליוגרפיה
ספרים:
אבנימלך מוריה, השפעת ההוצאה הציבורית לשירותים סוציאליים על החלוקה מחדש של ההכנסות, ירושלים, המוסד לביטוח לאומי - האגף למחקר ולתכנון, 1974
אורון יצחק, מארק נילי ועופר אמירה, מבוא לכלכלה מקרו, תל אביב, עמיחי, 2000
אזרחי דרור, הון לעניים, תל אביב, עמותת 'חברה צודקת', 2003
בן בסט אבי ואחרים, "דוח הועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה", ירושלים, משרד האוצר, 2000
גבאי יורם ולבון אבי, אוניברסליות וסלקטיביות של תשלומי העברה בישראל, ירושלים, המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, 1996
דורון אברהם, מדינת הרווחה העידן של תמורות, ירושלים, מאגנס, 1984
סמואלסון פול א', תורת הכלכלה, ירושלים, סטימצקי, 1962
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003
כתבי עת:
אקשטיין צבי וזליכה יצחק, חינוך חובה והשפעתו על צמיחה, התפלגות ההכנסות ורווחה, תל אביב, הרבעון לכלכלה - אוניברסיטת תל אביב, 1993
מאמרים:
בן אסולי אופיר, "תשלומי העברה - הגדרות, נתונים ואומדנים", ירושלים, הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2003
גוטליב דניאל וקסיר (קלינר) ניצה, העוני בישראל ואסטרטגיה מוצעת לצמצומו, ירושלים, בנק ישראל, 2004
גוטליב דניאל, מרווחה לעבודה - הבטחת הכנסה בגיל העבודה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 2001
המוסד לביטוח לאומי, מדדי העוני ואי השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק, ירושלים, המסד לביטוח לאומי, 2004
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992
מרגליות יורם, צמצום פערי השכר - יעילות מול שוויון, הרצליה, המרכז הבין תחומי, 2000
נגר אשר, חוק שכר מינימום "כמכשיר" למדיניות חברתית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 1989
פלוג קרנית וקסיר (קלינר) ניצה, על עוני - עבודה - ומה שבניהם, ירושלים, בנק ישראל, 2001
קינג יהודית, רוצים צדק לפי היכולת - לא לפי הגיל, ירושלים, מכון ברודקייל, 1993
רצון מיכאל, דבר סגן שר התמ"ת, ירושלים, הכנסת, 2004
אתרי אינטרנט:
אתר הביטוח הלאומי של ארה"ב, מקורות מידע ומחקר, נכון לתאריך 12/7/05, נמצא בכתובת: http://www.socialsecurity.gov/data_research.htm
בן בסט אבי ודהן מומי, מקורות אי השוויון בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתוך האתר האינטרנט של המכון, נכון לתאריך 27/12/04, נמצא בכתובת: http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=becb66a1a3b716e8980c4540398f85a5
בן ציון-פלג שרית ופרנקו ריצ'ל, שינויים ברשת הביטחון הסוציאלית: אפשר לעשות זאת אחרת, מתוך אתר האינטרנט של מרכז אדווה, נכון לתאריך 16/11/04, נמצא בכתובת:
http://www.adva.org.il/ivrit/saritdrachel'sdocument.htm
המוסד לביטוח לאומי, מידע כללי על המוסד, רקע, מתוך אתר המוסד, מכון לתאריך 12/7/05, מופיע בכתובת:
http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=heb_pro type=m
ורטהיימר סטף, הרצל בדרום קוריאה, אתר דעות, נכון לתאריך 16/11/04, נמצא בכתובת: http://www.yesha.org.il/articke.asp?print=yes num=311307
סיון דוד, צמיחה ואי שוויון, באתר ארץ הצבי, נכון לתאריך: 27/12/04, נמצא בכתובת:
http://www.faz.co.il/story_1507
פלוג קרנית, מדיניות עבודה ורווחה - מה נשתנה ומה נותר עוד לעשות, ירושלים, בנק ישראל, 2003, נמצא בכתובת:
http://www.boi.gov.il/deptdata/neumim/neum145h3.htm
תשלומי העברה וחלוקת הכנסות
תשלומי העברה וחלוקת הכנסות
- 2 -
- 31 -
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 7
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003, עמוד 56
סמואלסון פול א', תורת הכלכלה, ירושלים, סטימצקי, 1962, עמוד 162-163
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 2
בן אסולי אופיר, "תשלומי העברה - הגדרות, נתונים ואומדנים", ירושלים, הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2003, עמוד 3
בן בסט אבי ואחרים, "דוח הועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה", ירושלים, משרד האוצר, 2000, עמוד 115-116
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 7
בן אסולי אופיר, "תשלומי העברה - הגדרות, נתונים ואומדנים", ירושלים, הכנסת - מרכזי מחקר ומידע, 2003, עמוד 9
אבנימלך מוריה, השפעת ההוצאה הציבורית לשירותים סוציאליים על החלוקה מחדש של ההכנסות, ירושלים, המוסד לביטוח לאומי - האגף למחקר ולתכנון, 1974, עמוד 7.
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 6
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003, עמוד 59
צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 1
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 10
המוסד לביטוח לאומי, מדדי העוני ואי השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק, ירושלים, המסד לביטוח לאומי, 2004, עמוד 1
נגר אשר, חוק שכר מינימום "כמכשיר" למדיניות חברתית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 1989, עמוד 49
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 7
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003, עמוד 60
סמואלסון פול א', תורת הכלכלה, ירושלים, סטימצקי, 1962, עמוד 163
אתר הביטוח הלאומי של ארה"ב, מקורות מידע ומחקר, נכון לתאריך 12/7/05, נמצא בכתובת:
http://www.socialsecurity.gov/data_research.htm
דורון אברהם, מדינת הרווחה העידן של תמורות, ירושלים, מאגנס, 1984, עמוד 1
המוסד לביטוח לאומי, מידע כללי על המוסד, רקע, מתוך אתר המוסד, נכון לתאריך 12/7/05, מופיע בכתובת:
http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=heb_pro type=m
גוטליב דניאל וקסיר (קלינר) ניצה, העוני בישראל ואסטרטגיה מוצעת לצמצומו, ירושלים, בנק ישראל, 2004, עמוד 2-4
אורון יצחק, מארק נילי ועופר אמירה, מבוא לכלכלה מקרו, תל אביב, עמיחי, 2000, עמוד 91-92
סמואלסון פול א', תורת הכלכלה, ירושלים, סטימצקי, 1962, עמוד 162-163
דורון אברהם, מדינת הרווחה בעידן של תמורות, ירושלים, מאגנס, 1984, עמוד 14
אבנימלך מוריה, השפעת ההוצאה הציבורית לשירותים סוציאליים על החלוקה מחדש של ההכנסות, ירושלים, המוסד לביטוח לאומי - האגף למחקר ולתכנון, 1974, עמוד 12
בן בסט אבי ודהן מומי, מקורות אי השוויון בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתוך האתר האינטרנט של המכון, נכון לתאריך 27/12/04, נמצא בכתובת:
http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=becb66a1a3b716e8980c4540398f85a5
אבנימלך מוריה, השפעת ההוצאה הציבורית לשירותים סוציאליים על החלוקה מחדש של ההכנסות, ירושלים, המוסד לביטוח לאומי - האגף למחקר ולתכנון, 1974, עמוד 11
סמואלסון פול א', תורת הכלכלה, ירושלים, סטימצקי, 1962, עמוד 138-140
גוטליב דניאל וקסיר (קלינר) ניצה, העוני בישראל ואסטרטגיה מוצעת לצמצומו, ירושלים, בנק ישראל, 2004, עמוד 2-4
קינג יהודית, רוצים צדק לפי היכולת - לא לפי הגיל, ירושלים, מכון ברודקייל, 1993, עמוד 22
ויס צבי ולויטן עודד, התפתחות תשלומי העברה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 1992, עמוד 42
ורטהיימר סטף, הרצל בדרום קוריאה, אתר דעות, נכון לתאריך 16/11/04, נמצא בכתובת:
http://www.yesha.org.il/articke.asp?print=yes num=311307
רצון מיכאל, דבר סגן שר התמ"ת, ירושלים, הכנסת, 2004
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003, עמוד 66
גוטליב דניאל, מרווחה לעבודה - הבטחת הכנסה בגיל העבודה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 2001, עמוד 6
בן ציון-פלג שרית ופרנקו ריצ'ל, שינויים ברשת הביטחון הסוציאלית: אפשר לעשות זאת אחרת, מתוך אתר האינטרנט של מרכז אדווה, נכון לתאריך 16/11/04, נמצא בכתובת:
http://www.adva.org.il/ivrit/saritdrachel'sdocument.htm
פלוג קרנית, מדיניות עבודה ורווחה - מה נשתנה ומה נותר עוד לעשות, ירושלים, בנק ישראל, 2003, נמצא בכתובת: http://www.boi.gov.il/deptdata/neumim/neum145h3.htm
גבאי יורם ולבון אבי, אוניברסליות וסלקטיביות של תשלומי העברה בישראל, ירושלים, המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, 1996, עמוד 11
אזרחי דרור, הון לעניים, תל אביב, עמותת 'חברה צודקת', 2003, עמוד 2
פלוג קרנית וקסיר (קלינר) ניצה, על עוני - עבודה - ומה שבינהם, ירושלים, בנק ישראל, 2001, עמוד 22
סיון דוד, צמיחה ואי שוויון, באתר ארץ הצבי, נכון לתאריך: 27/12/04, נמצא בכתובת:
http://www.faz.co.il/story_1507
גוטליב דניאל, מרווחה לעבודה - הבטחת הכנסה בגיל העבודה בישראל, ירושלים, בנק ישראל, 2001, עמוד 33
פרל משה, "בעיניים פקוחות - מנגנון ההרס של הכלכלה הישראלית - הסיפור האמיתי", ירושלים, כתר - הוצאה לאור, 2003, עמוד 60
אקשטיין צבי וזליכה יצחק, חינוך חובה והשפעתו על צמיחה, התפלגות ההכנסות ורווחה, תל אביב, הרבעון לכלכלה - אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמוד 32

תגים:

ביטוח · העברה · כלכלה · לאומי · עוני · קיצבאות · קצבאות · רווחה · תשלומי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת תשלומי העברה על חלוקת ההכנסות", סמינריון אודות "השפעת תשלומי העברה על חלוקת ההכנסות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.