אתרי אינטרנט "כשרים" לחרדים כמאפיינים את התרבות האורתודוכסית

תקציר העבודה:

האינטרנט, הינו כלי לסיפוק צרכינו השונים בעידן טכנולוגי זה, ובאמצעותו ניתן להשיג מספר מטרות בו זמנית:
* היכולת של רשת האינטרנט לחבר כל אחד ואחד מאיתנו ל"כפר הגלובלי".
* יצירת קהילות של גולשים בלתי מחייבים, וירטואליים.
* גלישה לאתרים מרתקים.
* שילוב בין מספר פעולות בו זמנית: שוטטות, התחברות למקורות מידע נחוצים, שיחות עם חברים, בידור וחשיפה לחדשות ולפרסום.

החברה החרדית מתקיימת בתוך החברה הכללית כתרבות מובלעת החיה בפחד מפני העולם החילוני שבחוץ. שמרנותה ויחסה החשדני לתקשורת המונים של החברה החילונית, הופכים אותה למקרה מבחן מעניין לבחינת היחסים הדינאמיים שבין טכנולוגיה, חברה ותרבות (הורוביץ, 2000). הציבור החרדי מתואר כחברה עם זיקה למסורת החיים המזרח אירופאים המתבטאת בשפה, בלבוש, באורחות חיים ובמנהגים שנשתמרו מאז תקופת העיירה (לוי, 1988) .

המחקר מתבסס על הגישה הכמותית, בו נעשה שימוש בטכניקות סטטיסטיקות כמותיות לאיסוף נתונים ועיבודם. נשללה שיטת מחקר איכותנית, תצפית וכד' לאור מורכבות הנושא והצורך לדגום מספר רב של פרטים. עם זאת הובאו דוגמאות.

תוכן העניינים:
הצגת הנושא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
סקירת הספרות
חשיבות האינטרנט
החברה החרדית
תפיסת החילוניות אצל החרדים
עמדת החרדים כלפי האינטרנט
סיבות בעד
סיבות נגד
השימוש בפועל ברשת
שיטת המחקר
מערך המחקר
המדגם
תוצאות
סיכום התכנים
צניעות
לשון הרע
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אבידן-בריר, ברוריה (1995). "כבר לא מיעוט או קוריוז", ספר השנה של העיתונאים 5-1994
אלאור ת', "תינוקות שנשבו"-תפיסת החילוניות בקהילה החרדית", מגמות, 1991, ל"ד (1) עמודים 104-121.
הורוביץ נ., (2000), "החרדים והאינטרנט", כיוונים חדשים.
טל צ.,1998), אבטחת מידע ומצב שוק האינטרנט בישראל, תל-אביב: הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.
כץ, יהודה (1977). אופייה היהודי של החברה הישראלית. האוניברסיטה העברית, המכון ליהדות בת זמננו, ירושלים.
לוי, א' (1988). החרדים. כתר, ירושלים.
מאור, זיו (2000). "החרדים ימשיכו לקבוע עובדות בשטח", הארץ. 27.12.00
סיוון, עמנואל (1991). "תרבות מובלעת", אלפיים. מספר 4, עמ' 45-99.
יובל דרור, (2003). "חרדים ברשת", הארץ, 27.8.03
פרידמן מנחם (1991). החברה החרדית- מקורות מגמות ותהליכים. מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
פרידמן מנחם (1995). "האישה החרדית". אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, עצמון, יעל (עורכת). מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל , ירושלים עמ' 237-289.
פרידמן ע', (2000) , "אינטרנט אבל לא מה שהכרנו", אותות אפריל עמ' 4-6.
צ'גלה ג. (2000) "שיווק גלובלי באינטרנט", אינטרנט עכשיו, ינואר 2000. עמ' 32
צ'גלה ג.(1999), "קניה ומכירה של פרסומות באינטרנט", אינטרנט עכשיו, אפריל, 30-31.
צרפתי א' ודותן בלייס (2002) " בין מובלעות תרבותית" ל" מובלעות וירטואלית" החברה החרדית והמדיה הדיגיטלית קשר מס' 32 .
קפלן, קימי (2000). "יש ריקבון רציני בחברה שלנו וצריכים להכיר את האמת", וולקוב, שי (עורך), מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה, מכון זלמן שזר, ירושלים.
שדסון מ', (1999), "פנאי, תרבות ותקשורת המונים", בתוך א. כץ ואחרים (עורכים), תרבות, פנאי ותקשורת בישראל, תל-אביב, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 11-35.
שחר, אילן (2001). חרדים בע"מ . כתר, ירושלים.
שלג, יאיר (2000). הדתיים החדשים. כתר, ירושלים.
שלהב, יוסף (1997). מנהל וממשל בעיר חרדית. מכון פלורסהיימר למחקר מדיניות, ירושלים.
Adams P.(2000), "For Your Eyes Only (Determining Click Through Rates For Online Advertising)", Ad-Week New England Adv. Week, Jan 10, . P. 14.
Brenzburg J (2000), "Onling Information Services", Technology And Learning Dayton, Mar Pp.36-54.
Carolin C, Andrew.(1997) "The Real Impact Of Internet Advertising", The Mckinsey Quarterly, Summer.
Goshen-Gottstein, Esther R. (1984). "Growing Up In Geula: Socializion And Family Living In Ultra-Orthodox Jewish Subculture", Israeli Journal Of Psychiatry And Related Sciences, 21: Pp 37-56.
Hoover S.T. Lundby K (1997) Rethinking Media Religion And Culture, London: Sage.
Mayer, Egon (1979). From Suburb To Shuttle--The Jews Of Borough Park. Philadelphia: Temple University Press.

תגים:

חרדים · עיתנונות · נשים · חרדים · אינטרנט · גלישה · אתרים · דתיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אתרי אינטרנט "כשרים" לחרדים כמאפיינים את התרבות האורתודוכסית", סמינריון אודות "אתרי אינטרנט "כשרים" לחרדים כמאפיינים את התרבות האורתודוכסית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.