יחס החכמים למלכות רומי בתחילה המאה השניה לספירה

תקציר העבודה:

היחס לרומי בין החכמים הוא נושא מפורסם: היו כאלו שטענו כי רומי פיתחה את הארץ והיו כאלו שטענו כי הרומאים הם שלטים אכזריים שבאו לארץ רק על מנת לנצלה. שלטון רומי החל בארץ בזמן מסע פומפיוס ולאחר מכן שלטו בארץ הנציבים. בשנת 66 לספירה פרץ המרד הגדול ובעקבותיו נחרבה ירושלים, והמרכז הרוחני עבר ליבנה ומשם לגליל. ההנהגה החדשה שצמחה ביבנה ע"י רבי יוחנן בן זכאי נתקלה בהתנגדות משני כיוונים: מצד אלו שראו בכך עירעור על מעמדה של ירושלים ומצד יסודות לאומניים שפירשו את מעשיו של ריב"ז כהשלמה עם השלטון. בדור שלאחר ריב"ז קמו מרכזי הוראה סביב אישים רבניים בולטים בכל רחבי הארץ. עובדה זו מקפלת בתוכה שלושה תהליכים מקבילים: ראשית ההנהגה הרוחנית של העם התפזרה למקומות שונים ברחבי הישוב היהודי; שנית, לימוד התורה נהפך לנוהג מקובל של שכבות רחבות ביותר של העם; ושלישית, בית הכנסת נעשה למרכז הרוחני. החכמים המשיכו את פועלם באותה תקופה במקומות שונים והביעו את עמדתם כלפי הכובש. יש להניח כי לעמדות אלו היתה השפעה על הציבור, כולל הרצון למרוד ברומאים, שהרי חז"ל היו מובילי הדעה באותה תקופה בעם.

מרד בר כוכב היה הניסיון האחרון שבו ניסו היהודים בארץ ישראל להשתחרר מכובש זר ולזכות בעצמאות מדינית. כפי שנתן לראות במרד בר כוכבא הרוב המכריע של החכמים תמך במרד בגלוי ולכן יצאו כנגד רומא. עם זאת היה מספר מצומצם של חכמים שיצא כנגד המרד.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את יחס החכמים לרומי לפני מרד בר כוכבא, כלומר מתקופת החורבן ועד ההכנות למרד, בתקופת המרד, כולל ההכנות לו ולאחר המרד. כלומר האם ניתן לראות שינוי ביחס חכמים כלפי רומא לפני המרד (תקופת הליסטות), במהלך המרד ולאחריו יעשה ניסיון להסתמך בעיקר על מקורות ראשוניים, אולם יובאו גם פרשנויות מהעת האחרונה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. יחס החכמים לפני המרד
2.1 הליסטות ותגובת הרומאים
2.2 המילה
3. היחס בזמן המרד
3.1 היחס לבר כוכבא כמשיח
3.2 חכמים נוספים ועמדתם ביחד לרומא
4. היחס לאחר המרד
4.1 יחס השלטון הרומי
4.2 יחס החכמים
5. תקופת אושה ולאחר מכן
5.1 יחס השלמה מצד החכמים
5.2 תיקוני ההנהגה באושא
5.3 יחסו של רבי לאנטונינוס
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

"אגרת בר-נבא ומרד בר כוכבא", ציון, מ, תשמ"א, עמוד 339.
אבי יונה מיכאל, בימי רומי וביזנטיון, ירושלים, תש"ל.
אופנהיימר א., "שיקום הישוב היהודי בגליל", בתוך ברס צבי ואחרים, ארץ ישראל מחורבן הבית השני ועד כיבוש המוסלמים, ירושלים, תשמ"ב.
אופנהיימר אהרון, "משיחיותו של בר-כוכבא", משיחיות ואכסטולוגיה, מרכז זלמן שזר, תשמ"ד.
אורבך א.א, מעולמם של חכמים, ירושלים, תשמ"ח.
אורבך א.א. , מיהודה לגליל ירושלים תשכ"ט.
אלון גדליהו, מחקרים בתולדות ישראל, ת"א, תשי"ז.
אלון גדליהו, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, ת"א, תשכ"א.
אפרון יהושוע "מלחמת בר כוכבא לאור המסורת התלמודית", בתוך מרד בר כוכבא- מחקרים חדשים ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ד
ברס צבי ואחרים,ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ב.
גפני י, "חקר תקופת בית שני, המשנה והתלמוד ותרומתו של שמואל ספראי", בתוך: א' אופנהיימר ואחרים (עורכים), יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים תשנ"ג
וכסמן ב., "ספר חזון ברוך", גלות וגאולה בספרות ישראל, ניו- יורק, 1952.
יוספוס פלויוס, מלחמות היהודים, כרך ב',
לוין, "תקופתו של רבי יהודה הנשיא". ירושלים, 1970.
ליכט יעקב, "יאושו של ברוך", משיחיות ואכסטולוגיה, מרכז זלמן שזר, תשמ"ד.
לינדר אמנון,היהודים והיהדות בחוקי הקיסרות הרומית, ירושלים, תשמ"ג.
מרד בר כוכבא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1993
ספראי ש "סיקריקון" ציון י"ז תשי"ב עמודים 56-64.
ראבילו מ "גזירת המילה כאחד הגורמים למרד בר כוכבא" בתוך אופנהיימר אהרון ואחרים (עורכים),מרד בר כוכבא- מחקרים חדשים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ד.
שוורץ יהושוע,"ארץ יהודה אחרי דיכוי מרד בר כוכבא", בתוך אופנהיימר אהרון ואחרים (עורכים),מרד בר כוכבא- מחקרים חדשים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ד.
Mildenberg l "Bar kokhaba coins and documents" hscp 84 (1980)
Schafer p "the causes of the bar kokhba revolt" studies in aggada targum and jewish liturgyugy Jerusalem 1981.

תגים:

ירושלים · שלטון · רומאים · הליסטות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחס החכמים למלכות רומי בתחילה המאה השניה לספירה", סמינריון אודות "יחס החכמים למלכות רומי בתחילה המאה השניה לספירה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.