הפרטת טלקום איטליה וההשתלטות של אוליבטי עליה שנתיים לאחר מכן.

תקציר העבודה:

בעבודה זו סקרנו את השתלשלות העניינים החל בהפרטה הראשונה שהתרחשה בעולם המערבי, התמקדנו בענף הטלקומוניקציה תוך כדי אזכור של ההפרטה הראשונה בעולם המערבי. תיארנו את התהליכים שעברו על חברת הטלפון האיטלקית טלקום איטליה כאשר עברה לבעלות פרטית.
שינויים ארגוניים שחלו בצמרת ההנהלה לאחר ההפרטה גרמו לאי יציבות ואובדן של אמון מצד המשקיעים ובעלי המניות. התדרדרותה המתמדת של החברה הביאה אותה למצב בו השתלטות הפכה לאפשרות סבירה. בדמות המשתלט הופיעה חברת אוליבטי, ובראשה רוברטו קולאנינו, שניהל את המהלך והצליח לרכוש את אמונם של בעלי המניות והמשקיעים ואף זכה לתמיכה פוליטית מצד ממשלת איטליה שנמנעה מלהתערב בתהליך.
אוליבטי שהיתה קטנה פי חמש מחברת המטרה, טלקום, נקלעה לקשיים במימון עסקת הרכישה, ובחרה להסתייע בהלוואות של בנקים בינלאומיים גדולים, כגון הבנק המסחרי הגדול בניו-יורק, צ'ס מנהטן והבנק האיטלקי. חלק מהרכישה מומן באמצעות הנפקת אג"ח בשיתוף הבנקים הבינלאומיים ע"י הקמתה של קרן, שהיתה אחראית על אגרות החוב הבינלאומיות שהנפיקה טכנוסט. בעוד שטכנוסט שימשה כמכשיר לביצוע ההשתלטות.
יתר על כן, רוברטו קולאנינו בצע מכירה של חברות אומניטל ואינפוסטראדה שהיו בבעלותה של אוליבטי לצורך מימון הרכישה. ההצעה הראשונית של חברת אוליבטי שנשלחה בחודש פברואר נדחתה ע"י הגוף הממשלתי המפקח, בין היתר עקב האשמת טלקום את אוליבטי במסירת מידע לא מהימן לעיתונות לגבי רמת הקבלה של ההצעה בקרב המשקיעים. הממונה על הפיקוח בשוק האיטלקי, קונסוב, הזהיר את אוליבטי להימנע ממסירת הודעות אשר אין להן בסיס מוצק. חודשיים לאחר מכן הגישה אוליבטי הצעת מכרז מתוקנת וזכתה לאישורו של שר התעשייה באיטליה. חברת המטרה טלקום נקטה במספר טקטיקות הגנה בניסיון לטרפד את ההשתלטות, כדוגמת "האביר הלבן" ,כאשר ניסתה לבצע מיזוג עם חברת דויטצ'ה טלקום ובריטיש טלקום. ניסיונות אלו לא זכו בסופו של דבר לתמיכה נרחבת של הממשלות ושאר הגורמים המעורבים ולכן לא צלחו. ענינו על השאלה כיצד חברה קטנה כמו אוליבטי הצליחה לבצע מהלך כה מרשים שנרשם כהשתלטות העוינת הגדולה ביותר עד אותו זמן באירופה. לבסוף, הצגנו סיכום ומסקנות שבהם ניסינו לקבוע מי היו המנצחים והמפסידים מתהליך ההשתלטות.

תוכן עניינים
הקדמה
ענף הטלקומוניקציה
טלקום איטליה-הצגה
השתלטות חברת אוליבטי על טלקום איטליה
אמצעי התגוננות והסיבות לכישלונן
חברת טלקום איטליה לאחר ההשתלטות
סיכום ומסקנות
נספח
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

ירד.
- בעיות שאיתן התמודד קולאנינו במהלך שנת 2001: רשות אנטי מונופוליסטית קנסה את החברה בששים מיליון דולר על ניצול עמדתה הדומיננטית בשוק. יתר על כן, מהלך כושל של קולאינו הביא לפיטורם של שני מנהלים בטלקום לאחר שהשקיע לפני המיזוג עם טלקום בחברת Seat ללא ידיעתם המשקיעים בחברה, ואף סרב לשתף פעולה עם תהליכים
ממשלתיים. בתגובה מינו בעלי המניות למנהל בכיר את גויידו פראריני, פרופסור למשפטים, שהיה מומחה למנהל משותף בניסיון להחליש את כוחו של קולאינו, ולהגדיל את כוחם של בעלי המניות. בהמשך השנה קולאינו ומספר מנהלים נוספים נחקרו בחשד לחוסר תיאום בדיווח ובחשבונאות שקרית. ידיעה זו גרמה לירידה בערכן של מניות
טלקום איטליה ולפגיעה ברווחים. עיקר החשדות התרכזו בעסקה שבצע קולנאינו עם הופה. שהייתה המשקיעה העיקרית בחברת Bell, מי שלקחה חלק בתהליך ההשתלטות. קולאנינו לא שיתף את מועצת המנהלים בטלקום איטליה בעניין העסקה המתוכננת עם הופה, אף על פי שלעסקה זו היו צפויות השלכות בשרשרת הניהול ששלטה בטלקום איטליה. בסוף
שנת 2001 קולאנינו נראה פגיע לחלוטין. מחיר המנייה ירד באופן משמעותי ועמד מתחת לסף שנקבע בעסקת ההמרה שתכנן. בנוסף, התחלפו ממשלות באיטליה, כאשר הקואליציה הנוטה שמאלה, שחיבבה את קולאנינו הוחלפה ע"י המפלגה הימנית Forza Italia בראשות ברלוסקוני. חילוף משמרות משמעותי התרחש בפוליטיקה
האיטלקית וקולאנינו נדחק הצידה באופן הולך וגובר. סיבה נוספת לפגיעה במעמדו של קולאנינו היתה מותו של מנהל הבנק האיטלקי, הנריקו קוקיה, שתמך באוליבטי וסיבוכו של הבנק עם חברת פיאט. לאור ריבוי הבעיות, המחלוקות והקשיים ההולכים ומתגברים שצוינו לעיל, נראה היה כי זה עניין של זמן לפני שקולאנינו יאבד את משרתו
בהגה השלטון של ספינת הדגל. בעוד שהמבנה האירגוני שתכנן קולאנינו בזמן ביצוע ההשתלטות, הקל את הפיכתה של אוליבטי למטרה להשתלטות בעצמה ע"י חברה אחרת. במקרה זה, המועמדת להשתלט על אוליבטי היתה חברת פיירלי.סיכום ומסקנות
הסיבות לכישלון ניסיון המיזוג עם Deutsche Telecom, והצלחת השתלטותה של אוליבטי:
-סוג הבעלות על המניות בחברת המטרה - על החברה הרוכשת לדעת איזה חלק מהשליטה נמצא בידי הציבור ואיזה חלק בבעלות פרטית. במקרה של Deutsche Telecom מרבית המניות היו בבעלות פרטית של ממשלת גרמנית, שהקשתה על המיזוג.. לעומת זאת, העובדה טלקום איטליה עברה הפרטה ומרבית ממניותיה היו בבעלות ציבורית, הקלה על
אוליבטי לבצע את ההשתלטות.
-היכולת לעמוד בהתחייבות לתנאי המכרז- לממשלת גרמניה היה קושי לעמוד בתנאים ובעיתוי. לא הסכימה להתחייב ללוח זמנים מדויק שבו תמכור את חלקה.
-דרכי מימון - חברת Deutsche Telecom הציעה להחליף כל מניה ב טלקום איטליה במניות החברה החדשה. חברת אוליבטי התחייבה לכך ש-60% מהתשלומים לבעלי המניות יהיו במזומן. בנוסף הציעה את האפשרות לקנות מחדש 30% ממניות החברה. אמצעי תשלום מזומן יהיה אטרקטיבי בעיני משקיעים אם ההצעה היא הדרך היחידה לממש את השקעתם
בערכה המלא. בנוסף, אם ישנם אינטרסים משפחתיים בחברת המטרה, הצעה בבסיס מזומן תועדף כדי לאפשר לחברי המשפחה לשחרר דמי פנסיה, שאינה אפשרית במקרה של החלפת מניה במניה.
- עירוב אוטוריטה שתבקר את המיזוג -טלקום איטליה לא יכלה לערוך מיזוג עם Deutsche Telecom מאחר שממשלת גרמניה הטילה וטו. ואילו, ממשלת איטליה לא התערבה במהלך ההשתלטות של אוליבטי על טלקום איטליה.
התנהלותו של המנכ"ל בחברת אוליבטי:
- שיקולים של טווח ארוך מול טווח קצר: ראשית, לצורך מימון ההשתלטות, קולאנינו גייס הון באמצעות מכירת חברות מאוד רווחיות, כמו אומניטל ואינפוסטראדה. מכירתן תרמה להצלחת הרכישה בטווח הקצר, אך גרמה לירידה מתמשכת ברווחיות החברה. נוצר גרעון באוליבטי, שנישא על כנפי טכנוסט. והעמיקה את המחלוקת בין בעלי המניות
למנהלים. מכאן, אמצעי המימון שנבחרו הביאו לחברה יותר נזק מתועלת בטווח הארוך. שנית, קולאנינו פעל בניגוד לאינטרסים של בעלי המניות הקטנים, שקולם לא נשמע בעת עסקת הרכישה. בטווח הארוך, נוצר אי אמון שערער את מעמדו של קולאנינו. הדבר בא לידי ביטוי במהלך מינויו של מנהל בכיר ע"י בעלי המניות הקטנים, שיחליש את
כוחו של קולאינו וישקף את עמדתם. שלישית, קולאינו לא פעל בתיאום עם הממשלה החדשה שקמה באיטליה, וכתוצאה מכך, איבד את התמיכה הממשלתית לה זכה קודם לכן, בתהליך ההשתלטות.
חשיבותה של האוטוריטה המפקחת:
קונסוב, הרגולטור של הבורסה האיטלקית, ייצגה את האינטרסים ש בעלי המניות בחברת המטרה והן את האינטרסים של חברת אוליבטי. קונסוב חייבה את אוליבטי למסור את כל הנתונים הגלומים במסמכי ההשתלטות לפני שיחול תוקפם. ובזאת מנעה אסימטריה באינפורמציה לגבי שווי המניות בחברת אוליבטי, שהיתה עלולה לפגוע בבעלי המניות
בטלקום איטליה. יתר על כן, קונסוב שמרה על זכויותיהם של מגישי הצעת ההשתלטות. היא מנעה את מכירתן של המניות שהוצעו לאוליבטי במסגרת עסקת הרכישה, לגורם אחר ובכך סייעה לאוליבטי לממש את העסקה. גוף מפקח היה חשוב להצלחת תהליך ההשתלטות, מאחר שהוא נתן תוקף משפטי למסכמי ההשתלטות, והבטיח שאף אחד מהצדדים בעסקה לא
יחרוג מן הכללים.
המרווחים והמפסידים מתהליך ההשתלטות:
- מבחינת המתכנן המרכזי, קולאנינו- למרות שההשתלטות נראתה כמהלך מבריק מצידו, נאלץ להתמודד בסופו של דבר עם שורה ארוכה של כשלים מנהלתיים ומעמדו התערער. קולאנינו לא השכיל לתכנן את יעדי החברה לטווח הארוך, כאשר מכר שתי חברות רווחיות במטרה לממן את הגרעון התקצבי באוליבטי. ובשל כך איבד את התמיכה הממשלתית.
- מבחינת חברת טלקום איטליה - עקב הכשלים המנהלתיים נבלמה התקדמות החברה במישור הטכנולוגי, מחיר המנייה והביקוש לה ירד.
- מבחינת בעלי המניות והמשקיעים באוליבטי - ההשתלטות שהצטיירה בתחילה כצעד טוב למשקיעים, גרמה בסופו של דבר להרעה במצבם בעקבות ירידת מחיר המנייה ואי וודאות לגבי רווחיות ההשקעה העתידית עקב היעדר אסטרטגיה ברורה לעתיד החברה.
-מבחינת עובדי החברה- עקב תהליכי ההתייעלות לאחר ההשתלטות חלק מעובדי החברה פוטרו ואיבדו את מקור פרנסתם.
-מבחינת בעלי המניות בטלקום איטליה- המרוויחים העיקריים היו אלה אשר ביצעו את העסקה במזומן, ובעצם קיבלו תקבולים גבוהים לפי מחיר מנייה גבוה יחסית. העסקה במזומן אפשרה להם לקבל את הפיצויים מיידית, לפני ירידת הביקוש למניות טלקום בתקופה שלאחר ההשתלטות. אלו שהחליפו מנייה במנייה הם המפסידים העיקריים עקב
ירידת מחיר המנייה כפועל יוצא מירידת הביקושים למניות אלה.
נספח
יחסים פיננסיים
מסמכי ההשתלטות הרשמיים
המסמכים הרשמיים של ההשתלטות Tender Offer -
אוליבטי וטכנוסט הצהירו על כוונתם להמשיך כשותפות להצעת המכרז על כל 5 מיליארד מניות טלקום, במחיר של 11.5 יורו למניה.
60% מהתשלומים במזומן
25% באמצעות הנפקת אג"ח ע"י חברת טכנוסת.
15% באמצעות החלפת מניות.
סך התשלומים תלוי ברמת הקבלה- אחוז בעלי המניות שיקבלו את ההצעה:
אופן ביצוע התשלום
התשלום במזומן
* כמות קבועה: התשלום במזומן ישולם ע"י טכנוסט ימומן ללא קשר לרמת הקבלה של ההצעה, ע"י מקורות שאוליבטי תעביר לקבוצת טכנוסט תוך שימוש בהון של טכנוסט.
*כמות משתנה: תלויה ברמת הקבלה ותגיע עד ל-8.83 מיליארד יורו.
*היתר: עד ל-15.54 מיליארד יורו ימומנו באמצעות הלוואות שתיקח קבוצת אוליבטי מאיחוד הבנקים.
התשלום באג"ח
יבוצע ע"י טכנוסט בערבות אוליבטי ביחס המרה של יח' אג"ח לכל מניה רגילה. פרעון המניות יבוצע בעוד 5 שנים, עם האפשרות לפרעון מוקדם, אך לא לפני סיומם של 36 חודשים מיום העסקה. האג"ח נושאת ריבית שנתית משתנה כמצוין במסמכים.
אם הצעת המכרז תתקבל, המניות ייפדו במחיר נומינלי של 18.61 מיליארד יורו לכל היותר.
מספר יח' האג"ח הכולל שיונפקו תלוי ברמת הקבלה של ההצעה.
התשלום במניות
אוליבטי אחראית על החלפת המניות עבור בעלי המניות של טלקום אשר קיבלו את ההצעה ביחס המרה של 3 מניות חדשות בתמורה ל-5 מניות של טלקום.
ערך המניות נקבע ל-1.68 יורו למניה רגילה של טלקום.
סך המניות שיוצעו הוא פונקציה של רמת הקבלה של ההצעה, במקרה של 100% הסכמה מצד בעלי המניות, יוצעו 3 מיליארדים של מניות בבעלות קבוצת אוליבטי. עבור הסכמה של 67% כ-2.11 מיליארדים. ובמקרה של 51% יוצעו 1.6 מיליארדים.
Tender Offer Official Document: Consideration Appendix A - page 7-10
Tender Offer Official Document: Summary of Transaction - page 12-15
מבנה הקופסאות הסיניות, ששמש את אוליבטי לצורך ההשתלטות על טלקום איטליה.היחסים הפיננסיים של החברות
להלן תיאור ערך השוק השל המניות בחברת טלקום איטליה, נכון לשנים 1996-1999:
דו"ח רווח והפסד של קבוצת טכנוסט בבעלותה של אוליבטי, נכון לשנים 1997-1998
קודם להשתלטות
דו"ח רווח והפסד לחברת טלקום איטליה בסוף שנת 2000
דו"ח רווח והפסד של אוליבטי בשנים
1999-2000
תקדימים - התעשייה הראשונה שהופרטה בענף:
חברת התקשורת הבריטית BT (British Telecom) -
BT היא התעשייה הבריטית הראשונה שהופרטה. עד לאמצע שנות השמונים פעלה כמונופול כמעט בכל רחבי בריטניה.
תיאור השחקנים טרם ההפרטה
לקוחות - להם היה אינטרס בשירות טוב יותר, ובמחירים נמוכים יותר.
בעלי מניות - מרבית המניות היו ברשות הממשלה. לממשלה היו שני אינטרסים עיקריים: להגדיל את תקבוליה באמצעות העברת טלקום לבעלות פרטית וגם דאגה לרווחתם של הצרכנים. מתוך הנחה שתחרות תשפר את טיב השירות ותוזיל את מחירי התקשורת.
עובדים - חששו מפיטורים לאחר ההפרטה.
הנהלת החברה - להם לא היה אינטרס לעבור הפרטה, כיוון שהם נהנו מהיותה של BT מונופול בתחום התקשורת. הם גבו מחירים גבוהים על השירות וקיבלו תקבולים גבוהים.
מהלך ההפרטה
ניתן לחלק את הפרטתה של BT לשלושה חלקים עיקריים
שלב ראשון - מכירת המניות לציבור
ממשלת בריטניה החלה במכירת המונית של מניותיה ב-BT לציבור.
המניות החלו לזכות באמון הציבור ובשנת 1984 יותר ממחצית ממניות החברה נמכרו לציבור.
בשלב זה הממשלה שמרה לעצמה את זכות הוטו בעת מינוי המנהלים הבכירים בחברה, ואסרה על כל אחד מן הבעלים להחזיק למעלה מ-15% מהמניות כדי למנוע השתלטות.
אולם, הממשלה רצתה להבטיח תנאי תחרות ולכן לא הסתפקה בביטול המונופולין ע"י המעבר לבעלות פרטית. היה צורך באוטוריטה שתבקר את תהליך ההפרטה.
שלב שני - מינוי אוטוריטה שתבקר על ההפרטה
כדי לבצע את תהליך ההפרטה הוקם ב-1984 בבריטניה גוף ממשלתי בלתי תלוי, Oftel, שתפקידו היה לפקח על רמת המחירים ב-BT ולהבטיח כניסתם של מתחרים לשוק התקשורת. לגוף זה היתה הסמכות לחלק רישיונות לחברות התקשורת, ובעת הצורך, לשלול אותם מפירמה שתפר את ההסכמים.
ניתן לחלק את ההסכמים לשלושה תחומים:
* אמצעים להבטחת יציבות ברמת המחירים:
נקבעה רשימת שירותי התקשורת הכפופים לבקרת המחירים .
כל חריגה במחיר של שירות אחד תבוא על חשבון קיצוץ במחיר של שירות אחר. כדי להבטיח שהמחיר הממוצע של השירותים בתחום התקשורת יישמר.
* התחייבות למסחר הוגן וסיוע למתחרים
BT נדרשה במסגרת תנאים אלה לאפשר למתחרים בעלי רישיון להשתמש בתשתיות התקשורת שלה.
נקבעה ההנחה המקסימלית המותרת ללקוחות, כדי שגם המתחרים יוכלו להציע את אותם שירותים במחירים נמוכים.
נאסר על BT להשתמש באינפורמציה שהעוברה ברשת באופן שיפגע במתחרים פוטנציאליים. למשל, באמצעות תיאום מחירים.
* התחייבויות בנוגע לשירות:
נקבעו עמלות סטנדרטיות לשירותי התקשורת כדי למנוע אפליית מחירים מלקוחות.
שלב שלישי - כניסתם של מתחרים
בשנת 1986, Oftel אישרה זיכיון לחברת התקשורת MCL לפעול כדואופול יחד עם BT. החברות פעלו עד לשנת 1991, שהחל ממנה הותרה כניסה למתחרים נוספים (כמו חברות הכבלים) להיכנס לשוק. והושם קץ לדואופול.
תוצאות
מבחינת הצרכנים והמתחרים - בקרת המחירים של Oftel הצליחה. הצרכנים נהנו מירידה ממושכת במחירים. וכל הלקוחות נהנו מטכנולוגיה חדשנית ש-BT סיפקה מאז התחרות.
למתחרים היה קל יותר להיכנס לשוק, משום שנוצרו תנאים שהקנו להם יתרון על אף קיומם של ארגונים גדולים מהם שמספקים את אותו השירות. כגון: החסכון בעלויות הכניסה - הם יכלו להשתמש בתשתית הרשת הקיימת.
וגם קביעת מחיר המינימום ל-BT הקלה על מתחרים לקבוע מחירים נמוכים.
מצד שני, קביעת מחיר המינימום הפכה את כניסתם של מתחרים קטנים ובינוניים לשוק המקומי, לפחות אטרקטיבית.
בסופו של דבר, התחרות השתלמה רק למתחרים שנהנו מיתרון לגודל (חברות הכבלים) שהיו להם הרבה דרכים להחזיר את הוצאותיהם.
בעלי מניות - מאז 1984 החברה נעשתה רווחית יותר. הם קיבלו דיווידנדים גדולים על השקעותיהם ולכן השקיעו יותר בחברה. הרווח פר מניה נשאר גבוה לאורך השנים.
עובדים - מספר העובדים נשאר כמעט קבוע בשנים שלאחר ההפרטה, למרות שבשנת 1990 היתה ירידה קלה במספרם. עיקרה של הירידה במספר העובדים בשנה זו, נבעה מיציאה של קרוב ל-100,000 עובדים לפנסיה. זוהי גם תוצאה של המודרניזציה בתקשורת שהצריכה פחות אנשים שיתפעלו את הרשת.
מבחינת הממשלה - הייתה צמיחה בענף התקשורת, חברת התקשורת הבריטית הפכה לאחת המובילות בעולם. יש לזכור ש-98% אחוזים מהפדיון של BT תלויים בממשלת בריטניה. כך שגם ממשלת בריטניה הרוויחה מן המהלך.
נתונים פיננסיים
השקעה ברשת BT

משכורות ודיווידנדים למניה
מספר המועסקים ב-BT באלפים (בסוף כל שנה)
לסיכום - טלקום איטליה מול BT בבריטניה
השוני בין המקרים
מבחינת בעלי המניות - ב-טלקום איטליה ההפרטה לא הייתה מוצלחת, ערכן של המניות ירד, בניגוד למצבם של בעלי המניות בבריטניה שנהנו מן הרווחים.
מבחינת המנהלים והעובדים - באיטליה החברה סבלה מחוסר יציבות ומפיטורי עובדים, ואילו בבריטניה החברה צמחה בעקבות ההפרטה. וגם היו פחות פיטורי עובדים.
המשותף לשני המקרים
הממשלה הרוויחה מתהליך ההפרטה, כך שמנק' ראותה הוא הצליח.
לאור מצב החברה מבחינת חילופי המנהלים ,חוסר אסטרטגיה ברורה ,דחיית ניסיונות מיזוג אפשריים וההפסדים שנגרמו לבעלי המניות והמשקיעים, טלקום איטליה נראתה כחברה שבשלה להשתלטות.
ביבליוגרפיה :
Privatization and competition in telecommunications: international developments / edited by Daniel.
(Pages 71-88)
Privatizing the public sector: how to shrink government / E.S. Savas.
Takeovers / Graham Stedman. (pages 78-85)
Takeover / Moira Johnston. (page 115-131)
New York Times.
"Italy Sets Price Parameters For Phone-Company Offering", October 20, 1997.
"Italy Assigns a Value To Its Shares in Stet", December 17, 1996.
"אוליבטי Bid for טלקום איטליה: High-Stakes Corporate Theater", February 22, 1999.
"אוליבטי to Consider Bid for טלקום איטליה", February 22, 1999.
"אוליבטי Makes $60 Billion Bid for טלקום איטליה, a Major Rival", February 21, 1999.
The Economist.
"Please try later", April 17, 1999.
"Competition in Italy; Call it authority?", April 8, 1995.
"Italian telecoms. Along better lines", October 17, 1997.
"The great under-achievers", November 8, 1997.
Financial Times.
"Europe's biggest post-war takeover battle", March 18, 1999.
"Merger hopes focus on Italian government DEUTSCHE TELEKOM AND טלקום איטליה", April 23, 1999
"Italia", June 11, 1997
"Italian telecoms", February 27, 1999.
8- Business Week.
"אוליבטי: back to the bad old ways", October 18, 1999.
"For Deutsche Telekom, Time Is Running Out", October 25, 1999.
"Euro Cell Phones: Mannesmann Calling", November, 1999.
Wall Street Journal.
"טלקום איטליה SPA", August 15, 1997.
"ITALY TELECOMMUNICATIONS DEREGULATION IS DELAYED BY BICKERING, LACK OF POLICY", January 24, 1997.
"WORLD WIRE: STET'S ANNUAL PROFIT CLIMBED", May 12, 1997.
" ANGER INVESTORS WITH RESTRUCTURING PLAN", September 30, 1999.
"OLIVETTI SPLITS OFF CELLULAR OPERATIONS", September 29, 1999.
"OLIVETTI PARTLY LIFTS VEIL ON PLANS TO TURN AROUND TELECOM ", September 3, 1999.
"CHIEF, MOST OF BOARD RESIGN AT TELECOM ITALIA, PAVING WAY FOR MOTHLONG HANDOVER TO OLIVETTI", May 26, 1999.
"TELECOM-OLIVETTI MATCH REDRAWS MERGER MAP", May 25, 1999.
"WORLD WATCH -- EUROPE: OLIVETTI'S OFFER MAY GO DOWN TO WIRE", May 20, 1999.
"WORLD WATCH -- EUROPE: OLIVETTI'S OFFER MAY GO DOWN TO WIRE", May 20, 1999.
"WORLD WATCH -- EUROPE: EXECUTIV! ES PITCH TELECOM MERGER", May 7, 1999.
27

תגים:

הפרטה · השתלטות · טלקומיוניקציה · עוינת · תקשורת · איטליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרטת טלקום איטליה וההשתלטות של אוליבטי עליה שנתיים לאחר מכן.", סמינריון אודות "הפרטת טלקום איטליה וההשתלטות של אוליבטי עליה שנתיים לאחר מכן." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.