קצב השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל

תקציר העבודה:

בעבודה הזאת בכוונותינו לתאר את קצב השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל.
בשלב הראשון נקבל הצגה ראשונית של המדגם: בניה ידנית של פונקציות survival לשעור העולים במדגם שטרם מצאו עבודה בישראל כפונקציה של זמן, ו-hazard לשינוי השולי בשעור העולים שטרם מצאו עבודה בישראל.
בשלב השני ננסה לבדוק מה משפיע על סיכוי השולים של העולים למצוא עבודה ראשונה בישראל, איזה משתנים משפיעים על קצב ממציאת העבודה, מגדילים או מקטינים את תקופת החיפוש של עבודה ראשונה.
בשלב שלישי נבנה רגרסיית שכר של עולה, נבדוק אילו משתנים משפיעים על שכר לשעה של עולה ונענה על השאלה: האם משך הזמן שלוקח לעולה למצוא עבודה משקף מצב אובייקטיבי רע - העדר הצעות עבודה - או החלטה של העולים שלא לקבל עבודה לא מתאימה.

עבודה זו מתבססת על נתונים אישיים על אוכלוסיית העולים שהגיעו מחבר העמים במהלך השנים 1989-1992. עולים נדגמו לראשונה בשנת 1992 וחלקם נדגמו שנית גם בסוף 1994. הקובץ כולל עולים גברים בלבד בגילאי העבודה המרכזיים 25-55 . במהלך העבודה נעזר במאמר של אקשטיין ושחר על העליה לישראל בשנות ה-90.

קטע מהעבודה:

מקורות:

סימולציות לסיכוי השולי למצוא עבודה :
סימולציה עבור עולה ממוצע.
ניתן לראות ש hazard rate של עולה ממוצע עולה עם הזמן (p 1 ) מ-8.67% בתקופה 2
ל-19.87% בתקופה 64.
סימולציה עבור עולה ממוצע שהוא דוקטור.
מהגרף ניתן לראות שכאשר הפרט הממוצע הוא דוקטור אז סיכוי שולי למצוא עבודה עולה עם הזמן אבל גם בכל תקופה נמוך מפרט ממוצע של סימולציה 1.
hazard rate עולה מ-6.34% בתקופה 2 ל-14.51%בתקופה 64.
סימולציה עבור עולה ממוצע שהוא לא דוקטור.
לגבי פרט ממוצע שהוא לא דוקטור הסיכוי השולי למצוא עבודה עולה עם הזמן וגם בכל תקופה גבוה מזה של דוקטור ופרט ממוצע רגיל. hazard rate עולה מ-8.75% בתקופה 2 ל-20.04% בתקופה 64.
סימולציה עבור עולה ממוצע שהוא לומד באולפן.
עבור העולה הלומד באולפן סיכוי שולי למצוא עבודה עולה עם הזמן, זה נמוך בכל תקופה מפרט ממוצע. hazard rate עולה מ-8.48% בתקופה 2 ל-19.43% בתקופה 64.
סימולציה עבור עולה ממוצע שלא לומד באולפן.
פרט שלא לומד באולפן סיכו שולי שלו למצוא עבודה עולה עם הזמן, הוא הכי גבוה מכל הסימולציות שהצגנו בכל תקופה ותקופה. hazard rate עולה מ-11.95% בתקופה 2 ל-27.37% בתקופה 64.
הערה: כל משנתחנו לגבי משתנה דמי דוקטור ולומד באולפן יוצא בדיוק לפי ניתוח כוון המקדמים של משתנים מסעיף 4.
סעיף 8 :
אמידה של משוואת שכר.
המשוואה:
ln wage 1 =?0+?1*education+?2*age_ari+?3*heb+?4*firstjob+?5*exp
Source
SS
df
MS
Number of obs
=
301
 
 
 
 
F( 5, 295)
=
20.75
Model
15.2120521
5
3.04241043
Prob F
=
0.0000
Residual
43.2470607
295
.146600206
R-squared
=
0.2602
 
 
 
 
Adj R-squared
=
0.2477
Total
58.4591128
300
.194863709
Root MSE
=
.38288
 
 
 
 
 
 
lnwage1
Coef.
Std. Err.
t
P t
[95% Conf.
Interval]
educatio
-.0246547
.0126994
-1.94
0.053
-.0496476
.0003382
age_ari
-.0070452
.0030479
-2.31
0.021
-.0130436
-.0010469
heb
.0989972
.0561886
1.76
0.079
-.0115842
.2095785
firstjob
.0002727
.0030005
0.09
0.928
-.0056324
.0061778
exp
.010823
.0014174
7.64
0.000
.0080336
.0136124
_cons
8.379357
.2020625
41.47
0.000
7.98169
8.777023
eduction מקדם של משתנה זה יצא שלילי 2.4% ירידה לכל שנת השכלה, נתון זה הפוך מתשואה שאנו רגילים לראות על השכלה, יתכן וישנה בעיה אקונומטרית . ניתן להגיד שבגלל שאנשים משכילים יחפשו עבודה מתאימה לקישורים שלהם, זמן החיפוש יהיה ארוך כך שבשוק ישארו עבודות פשוטות פחות טובות ששכר בהן נמוך יותר כי כל המקומות
טובים נטפסו על ידי אנשים שהשכלתם נמוכה. כידוע שרוב האנשים עם השכלה גבוהה הלכו לעבוד בסוף בעבודות פשוטות לכן שכרם נמוך יותר. הסבר אחר, יתכן שאנשים משכילים בכוונה לוקחים עבודות פשוטות מאוד כדי שיהיה להם זמן להשקיע בחיפוש עבודה במקצוע.
age_ari - גיל עליה של הפרט, המקדם יצא שלילי ומובהק. ככל שפרט עולה בגיל כך השכר החודשי שלו יהיה נמוך יותר. עבור עולים חדשים ההסבר לגבי הגיל קצת שונה מההסבר שרגילים אליו שגיל הוא אומד לניסיון. לגבי העולה הטענה קצת אחרת, בעצם מעסיק ישראלי לא מתחשב בניסיון של פרט בבריה"מ. בדקנו שככל שפרט מבוגר יותר
הסיכוי השולי שלו למצוא עבודה קטן, לכן פרט כזה יסכים לעבוד עבור שכר נמוך יותר. לדוגמא, פרטים מעל גיל 45 יסכימו להסתפק בשכר נמוך יותר מאשר פרטים צעירים שמהווים פוטנציאל למעסיק. ניתן לראות שכל שנת גיל נוספת מורידה 0.7% מהשכר החודשי.
Heb - משתנה דמי שמקבל ערך 1 עבור פרטים שיודעים עברית ו-0- עבור פרטים שלא יודעים עברית. לא מפתיע שפרט שיודע עברית יקבל תוספת לשכר בסיס של 0.0989972. פרט למעסיק קל יותר לתקשר איתו יקבל תוספת בשכר.
4-5. משתנים first job ו-Exp עוזרים לענות על השאלה האם משך הזמן שלוקח לעולה למצוא
עבודה משקף מצב אובייקטיבי רע - העדר הצעות עבודה - או החלטה של העולים שלא
לקבל עבודה לא מתאימה.
Exp - ניסיון בעבודה הראשונה שפרט התחיל לעבוד בה.
Exp=monwage - first job
בגלל שפרט שמדווח על השכר לא עושה זאת בחודש הראשון לעבודתו, משתנה זה עוזר להפריד את ההשפעה של ניסיון בעבודה על השכר החודשי. כך מקבלים השפעה נקיה של first job על השכר החודשי. משתנה first job - יראה האם עובדה שפרט מחפש עבודה הרבה זמן (בררן) מגדילה את השכר לשעה. אם לא ניתן להעסיק שלפרט אין אינטרס להיות
בררן.
באמידת רגרסיית השכר משתנה Exp יצא מובהק. זה אומר שניסיון בעבודה ראשונה משפיע על השכר החודשי. כל חודש של ניסיון מעלה את השכר ב-1%.
first job - יצא חיובי אבל לא מובהק ב-0.92%, לכן משתנה זה לא משפיע על שכר של הפרט.מכאן ניתן להסיק שעובדה שפרט מחפש עבודה ראשונה זמן רב לא מוסיפה לשכר החודשי. מסקנה היא שמשך הזמן שלוקח לעולה למצוא עבודה משקף מצב אובייקטיבי רע ולא עובדה שפרט בררן.
שכר בסיס .
שכר בסיס של פרט שהוא לא יודע עברית .
Lnwage1 = 8.379357
E^ 8.379357 = 4356.21
שכר בסיס של פרט שהוא יודע עברית.
Lnwage1 = 8.379357+0.0989972 = 8.4783542
E^ 8.4783542 = 4809.53
מכאן ניתן לראות ששכר בסיס של הפרט שיודע עברית גבוהה מזה שלא יודע, הם בעצם מתחילים משכר בסיס שונה.
סעיף 9 :
סיכום ומסקנות לגבי קצב השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל.
בשלב ראשון קיבלנו הצגה של המדגם שלנו על ידי פונקציות hazard, ו-survival בשיטה ידנית. ראינו ששיעור העולים במדגם שטרם מצאו עבודה בישראל יורד כפונקציה של זמן. השינוי השולי בשעור העולים שטרם מצאו עבודה בישראל יצא קפצני מאוד , מגמה ליניארית מראה ירידה.
בשלב השני בדקנו את ההשפעה של המשתנים ulpan, age_ari, doctor, immigyear על קצב מציאת העבודה של העולים מבריה"מ לשעבר. בעזרת בחינת מודלים exponential ו- weibull הגענו למסקנה שהמודל הנכון להסבר של קצב מציאת העבודה הוא מודל weibull.
הממצאים הראו שהמשתנים ulpan, age_ari ,doctor מקטינים את הסיכוי השולי של הפרט למצוא עבודה או במילים אחרות מקטינים את קצב מציאת העבודה על ידי פרט לעומת זאת המשתנה immigyear מגדיל את קצב מציאת העבודה. ממצאים האלה עולים בקנה אחד עם תוצאות שקיבלו אקשטיין ושחר במאמר שלהם.
ניתוח של הסימולציות מראה שהסיכוי השולי למציאת עבודה עולה עם הזמן . לפרט שלא למד באולפן ישנו סיכוי שולי הגבוה מבין שאר הפרטים למצוא עבודה. לפרט שהוא רופא - הסיכוי השולי הנמוך ביותר למצוא עבודה.
בשלב השלישי אמדנו רגרסיה של שכר על מנת לבדוק האם הפרטים בררנים. הגענו לתוצאה חד משמעית שניסיון בעבודה הוא זה שמשפיע על השכר החודשי של הפרט. מכך הסקנו שמשך הזמן שלוקח לפרט למצוא עבודה משקף מצב אובייקטיבי רע - העדר הצעות עבודה ולא עובדה שהפרט בררן.
ביבליוגרפיה :
Z. Eckstein and Y. Weiss " The Integration of Immigrants from the Former Soviet Union in the Israeli Labor Market ", in Ben-Bassat Avi (ed.), The Israeli Economy, 1985-1998: From Government Intervention to Market Economics, Essays in Memory of Prof. Michael Bruno, MIT Press, 2002
לשכה מרכזית לסטטיסטיקה http://www.www.cbs.gov.il
Bank Israel www.bankisrael.gov.il
משרד התעשיה והתעסוקה http://www.moit.gov.il/

תגים:

exponential · hazard · survival · weibull · בישראל · בשוק · העבודה · העולים · השתלבות · פונקציות · קצב · סטטיסטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קצב השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל", סמינריון אודות "קצב השתלבות העולים בשוק העבודה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.