מאגר DNA מכח חוק בארץ ובעולם

תקציר העבודה:

הכנסת ה-14 אישרה ב-1/6/05 ברוב של 59 בעד, 2 מתנגדים ו-4 נמנעים בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי(1). פעילות של ועדה בינמישרדית(2), ותיקונים לא מעטים (3) על ידי הכנסת נעשו כדי להגיע לנוסחו המלא של חוק סדר הדין הפלילי (4). החוק מסדיר את סמכות המשטרה ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע (5), 'אמצעי זיהוי' שכוללת דגימת תא לחי, שיער או דגימת דם מזערית, וכן טביעות אצבע או תצלום לשם הפקת נתוני זיהוי.הצורך בהקמה והסדרה של מאגר גנטי בחקיקה עלה בעקבות הקמת מאגרים דומים במדינות שונות בעולם (6), אשר הוכיחו עצמם ככלי עבודה יעילים למילוי תפקידיה של המשטרה. מחד, מאגר נתוני הזיהוי מהווה כלי טכנולוגי לפיענוח פשעים וכל בר דעת מבין כי עבודת המשטרה תתייעל,במיוחד כשבדיקות DNA (deoxyribonucleic acid) הן כיום אחד מאמצעי הזיהוי החשובים ביותר בחקירות משטרתיות בעולם. מאידך גיסא, נתוני זיהוי גנטי הינו תחום רגיש הצופן בחובו מידע רגיש בדבר זהותו האישית של האדם ועל מקומות בהם נכח ,לרבות מקומות בהם פלוני אינו מעוניין כי יידעו שביקר בהם,הלכה למעשה, המאגר משמש כ"איתורן ביולוגי" ובכך פוגע בזכות לפרטיות וצנעת הפרט. כמו כן אין להתעלם מהמציאות החדשה, מציאות דיגיטלית (7) של עולם "הדור השלישי",עולם בעל טכנולוגיה ססגונית מפותחת מאד בעלת מימדים גבוהים להפליא.אין עוררין כי השתנו כללי המשחק בנוגע לעוצמת המידע והנגישות אליו ועל כן יש לראות את הפגיעה בפרטיות בזווית שונה. על כן אבחן את מעמד הבדיקה הגנטית והאם החוק משקף את האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות וצנעת הפרט כזכיות יסוד בשיטתנו ובעולם הדיגיטלי לבין יצירת כלי טכנולוגי יעיל בעל מעמד נכבד בפיענוח פשעים וחקר האמת.
------------------------------------------------------------------
1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), תשס"ה ‎2005 (להלן: הצעת החוק).
2. בראשות הגב' יהודית קרפ, אשר דנה ובחנה את הנושא במשך מספר שנים.
3. התיקון האחרון נעשה ב 19/6/05.
4. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996(להלן:החוק).
5. רק לגבי חקירת עבירות המנויות בתוספת,קרי עבירות חמורות כגון "צווארון לבן".
6. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01012.doc (14/8/05(
7. תלמידי הסדנה הרב תחומית במשפט וטכנולוגיה הפקולטה למשפטים , סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה (תשס"ה,חוברת מס' 7:פרטיות בסביבה הדיגיטלית)53-57.

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
מאגר DNA מכוח חוק בארץ ובעולם
תוכן עניינים:
מבוא
דין מצוי: יתרונות בדיקת DNA ומעמדה
חוק מידע גנטי
מטרת המאגר
הצעת החוק בשלביה הראשונים
הפגיעה בפרטיות
הפגיעה בפרטיות בסביבה הדיגיטלית
הפגיעה בפרטיות נוכח בעיות טכניות נלוות למערך הביצועי של המאגר
האמצעים שננקטו על מנת להתגבר על הפגיעה בפרטיות ועל חזקת החפות של החשוד
מחיקת נתונים מהמאגר
בקרה על המאגר
מועד נטילת אמצעי הזיהוי
פיקוח על העברת המידע לצורך מחקר
דין זר: המודל הקנדי
המודל האמריקאי
סיכום
מבוא: הכנסת ה-14 אישרה ב-1/6/05 ברוב של 59 בעד, 2 מתנגדים ו-4 נמנעים בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי . פעילות של ועדה בינמישרדית, ותיקונים לא מעטים על ידי הכנסת נעשו כדי להגיע לנוסחו המלא של חוק סדר הדין הפלילי . החוק מסדיר את סמכות המשטרה ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, 'אמצעי זיהוי'
שכוללת דגימת תא לחי, שיער או דגימת דם מזערית, וכן טביעות אצבע או תצלום לשם הפקת נתוני זיהוי.הצורך בהקמה והסדרה של מאגר גנטי בחקיקה עלה בעקבות הקמת מאגרים דומים במדינות שונות בעולם, אשר הוכיחו עצמם ככלי עבודה יעילים למילוי תפקידיה של המשטרה. מחד, מאגר נתוני הזיהוי מהווה כלי טכנולוגי לפיענוח פשעים וכל
בר דעת מבין כי עבודת המשטרה תתייעל, במיוחד כשבדיקות DNA (deoxyribonucleic acid) הן כיום אחד מאמצעי הזיהוי החשובים ביותר בחקירות משטרתיות בעולם. מאידך גיסא, נתוני זיהוי גנטי הינו תחום רגיש הצופן בחובו מידע רגיש בדבר זהותו האישית של האדם ועל מקומות בהם נכח ,לרבות מקומות בהם פלוני אינו מעוניין כי יידעו
שביקר בהם. הלכה למעשה, המאגר משמש כ"איתורן ביולוגי" ובכך פוגע בזכות לפרטיות וצנעת הפרט. כמו כן אין להתעלם מהמציאות החדשה, מציאות דיגיטלית של עולם "הדור השלישי", עולם בעל טכנולוגיה ססגונית מפותחת מאד בעלת מימדים גבוהים להפליא. אין עוררין כי השתנו כללי המשחק בנוגע לעוצמת המידע והנגישות אליו ועל כן יש
לראות את הפגיעה בפרטיות בזווית שונה. על כן אבחן את מעמד הבדיקה הגנטית והאם החוק משקף את האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות וצנעת הפרט כזכיות יסוד בשיטתנו ובעולם הדיגיטלי לבין יצירת כלי טכנולוגי יעיל בעל מעמד נכבד בפיענוח פשעים וחקר האמת.
יתרונות בדיקתDNA ומעמדה- ה- D.N.A הוא כלי מדעי מוכח ויעיל לקישורו של אדם באופן ודאי לביצועה של עבירה כמו גם להפרכה מוחלטת של החשדות כלפיו. יתרונו הרב של הדנ"א בסיוע לזיהוי הפלילי נובע מן העובדות הבאות: פרופיל הדנ"א של הפרט אינו משתנה כל ימי חייו. הדנ"א זהה בכל רקמות הגוף. דגימת דנ"א יכולה להתקיים
שנים הרבה. בפרופיל הדנ"א טמונה יכולת הפרדה גבוהה בין פרטים, ומשום כך ניתן לקבוע פרופיל דנ"א ייחודי לכל אדם, פרט לתאומים זהים. ניתן לשכפל את הדנ"א במעבדה, ודי בטיפת דם בגודל ראש סיכה או רוק הנדבק לבדל סיגריה לצורך זה. בעניין מעמדה,עד כה בדיקה גנטית קבילה וראויה בבית המשפט ולשם הרשעה על פיה, עליה
לעמוד בבחינה כפולה:עליה להצביע על אשמת הנאשם, ולשלול - על-פי מבחני היגיון ונסיון החיים - כל היפותיזה סבירה המתיישבת עם חפותו.אולם ,ייתכן כי בעתיד יהיה ניתן להרשיע על סמך בדיקת DNA בלבד נוכח אמרת אגב של השופט חשין ב ע"פ 9724/02 אבו חמאד נ' מדינת ישראל וכך חשין מתאר את מעמד בדיקת ה-DNA " בדיקת דנ"א
ראיה קבילה וראויה היא, ובית משפט יכול ורשאי לראותה כראיה מהימנה בלא לבדוק מחדש בכל פעם את עיקרי השיטה המדעית. ראיה מסוג זה ניחנה ביתרונות שאין לראיות מסוגים אחרים.... ראויה היא שדינה יהא כראיה של טביעת אצבעות. ובהיעדר הסבר סביר - הסבר העשוי לעורר ספק בלב בית המשפט - ניתן יהיה להרשיע נאשם אך על-פי
ראיה זו" (ההדגשה שלי-ר.ח).
חוק מידע גנטי-בשנת 2000 נחקק חוק מידע גנטי במטרה למנוע ממעסיקים וחברות ביטוח גישה למידע גנטי. סעיף 35 לחוק מידע גנטי קובע במפורש כי על מאגר מידע גנטי המוחזק בידי רשויות הביטחון ובידי רשויות האכיפה יחולו הוראות חוק הגנת הפרטיות.
מטרת המאגר-הקמת המאגר נועדה לסייע למשטרה בביצוע תפקידיה. המאגר יאפשר השוואה בין נתוני הזיהוי שיימצאו בזירת העבירה לבין נתוני הזיהוי המצויים במאגר,ובכך ניתן יהיה לזהות ברמת וודאות גבוהה את מבצע העבירה.ס 11טז.לחוק קובע את מטרות המאגר: (1)לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, ולצורך הליך
פלילי.(2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן.(3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים.
הצעת החוק בשלביה הראשונים-בשלבים הראשונים של ההצעה לא היה הסדר של מחיקת נתונים מהמאגר והצעת החוק כלל לא התייחסה ליציאה מהמאגר, ובכך נרמסו זכויות האדם ונרמסה לחלוטין חזקת החפות אשר מהווה עקרון מרכזי בשיטת המשפט הפלילי במדינת ישראל ואף הוכרה כזכות חוקתית. כידוע, על מנת לעמוד במבחן המידתיות החוקתי יש
לעמוד ב-3 מבחני משנה: קשר רציונאלי בין האמצעי למטרה באופן שיוביל להגשמתה; בחירת האמצעי אשר פוגע בזכויות המוגנות במידה הפחותה ביותר; ובחינת התועלת לציבור מול הנזק לפרט בהפעלת האמצעי שנבחר.עקרון המידתיות הופר על שלושת חלקיו שעה שהאמצעי הנבחר הוא הכללת נתונים של אזרח תמים במאגר ,רק משום ששוטר חשד בו
בעבר בביצוע עבירה אך מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום בגין חשד זה והוא לא הורשע בבית משפט.
הפגיעה בפרטיות -חוק הגנת הפרטיות ,תשמ"א-1981 מתווה כללים לשמירת פרטיות האדם בניהול מאגרי מידע .אין הגדרה אחידה לזכות לפרטיות והיקפה אינו נקי מספקות.סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מבטיח זכות חוקתית לפרטיות לכל אדם.זכות הפרטיות זכתה למעמד חוקתי על חוקי לאחר המהפיכה החוקתית,ונגזרות באופן ישיר
מההכרה בערך כבוד האדם אולם, חוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו לא פורש כנפיו רק על חשודים או מורשעים אלא לא פחות על הקורבנות בפועל ובכח(קונסטיטוטיבית) ועל כל אזרח תמים -דרך. כל נטילה של אמצעי זיהוי כרוכה בפגיעה בזכות האדם לפרטיות ולאוטונומיה גופנית,אף אם הנטילה אינה כרוכה בפרוצדורה חודרנית במיוחד.
מאגר כזה משנה באופן בסיסי ובאופן מהותי את היחסים שקיימים בין הפרט לבין השלטון במשטר דמוקרטי.מספיק יהיה שאדם יהיה נוכח בחדר כלשהו, שערה מראשו תיתלש, ואפשר יהיה לקבוע שהוא היה שם.כל אזרח זכאי לפרטיות המידע ולשליטה בנוגע למידע הנוגע אליו-לקבוע את הנגישות אליו,למי תנתן ולאיזה תכלית.
הפגיעה בפרטיות בסביבה הדיגיטלית: יש לתפוס את הפגיעה בפרטיות בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית אנו חיים בסביבה דיגיטלית בעלת מציאות חדשה של לית דין ולית דיין,מציאות בה שוכנים אמצעי מעקב דיגיטליים כגון הסוס הטרויאני,באגי האינטרנט ותוכנות ריגול שונות שאותן ניתן להשיג ברחבי הרשת בקלות,ועל כן ניתן לחדור די
בקלות למאגר הגנטי, הטומן בחובו מידע רגיש מאד בנוגע לאדם. אמצעי האכסון הדיגיטליים אינם מתכלים,ולכן כל מידע שנאסף עשוי להשאר מאוכסן לנצח.ניתן להניח שבמשך חייו של המידע הוא יופץ למקורות רבים יותר עקב יכולות העתקה מרובות .
הפגיעה בפרטיות נוכח בעיות טכניות נלוות למערך הביצועי של המאגר-הבעיות שנתקלו בהן בתחום הזה בעולם הן משלושה סוגים: יכולה להיות בעיה בדגימות, כמו החלפה של דגימות(sample mix-up). יש בעיה של אי שמירה על ניקיון הדוגמיות, או לקיחה לא נכונה של דגימות( sample disabling). יכולות להיות טעויות בפירוש של
התוצאות, ויכולות להיות טעויות בהקלדה של הנתונים והתוצאות למאגר הנתונים. הטעויות האלו הן מאוד חמורות דווקא בגלל שנתונים הדנ"א נתפסים, ובצדק, על ידי המערכת המשפטית כבעלי מהימנות גבוהה ביותר.הפגיעה בפרטיות נוכח בעיות טכניות העשויות להתרחש הינה כבידת משקל ומפרה את האיזון בין הפגיעה בפרטיות לשלום
הציבור.
האמצעים שננקטו על מנת להתגבר על הפגיעה בפרטיות ובחזקת החפות של החשוד: בשעה שהוועדה הוסיפה את הסעיפים בדבר מחיקת הנתונים, מועד נטית אמצעי הזיהוי, פיקוח העברת נתונים לצורך מחקר,ואבטחת הנתונים במאגר ,החוק איזן בין שלום הציבור לפגיעה בפרטיות ועומד, לדידי, בשלושת מבחני המידתיות בחוק-יסוד: כבוד האדם
וחירותו כי ישנן פגיעות מסוימות שנהיה מוכנים לקבלן בכדי לשמור על אינטרסים חשובים אחרים כגון: כלי מלחמה יעיל בפשע, צמצום עיוותי דין וכליאת חפים מפשע,אכיפת החוק וחקר האמת.
מחיקת נתונים מהמאגר - סעיף 11כג לחוק מאפשר מחיקת נתונים מהמאגר בחלוף 7 שנים מיום נטילתם מחשוד,או בתום 60 ימים מיום שההליך הפלילי בענייננו הסתיים ללא הרשעה,לפי המאוחר.בעניין מורשע, בתום 20 שנה מיום שנפטר. עם מחיקת נתוניו של האדם מן המאגר, תושמד גם הדגימה הביולוגית ששימשה להפקתם.
בקרה על המאגר- סעיף 14י לחוק קובע הוראת דיווח של השר לבטחון פנים לועדת החוקה בנוגע לנתונים שונים הנוגעים למאגר כגון מספר נתוני הזיהוי שבמאגר ומספר הנתונים שנמחקו מן המאגר.
מועד נטילת אמצעי הזיהוי -ע"פ ס' 11ב.(ד)(1) לחוק ניתן ליטול אמצעי זיהוי מחשוד ביום חקירתו בלבד, או כל עוד הוא נתון במעצר, זאת על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של החשוד.לעניין הנאשם,עד יום מתן פס"ד. כמו כן, הועדה הוסיפה וקבעה בס' 11ג כי חשוד כאמור יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה ליטול ממנו אמצעי זיהוי
אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה. זאת על מנת לאזן בין עקרון חזקת חפותו של החשוד למאגר גנטי ברשות המשטרה.
פיקוח על העברת המידע לצורך מחקר- נקבע פיקוח ובקרה על העברת המידע לצורך מחקר .ס' 14ח.(א)(ב)(1) קובע כי משטרת ישראל רשאית למסור למרכז הלאומי לרפואה משפטית, דגימה ביולוגית לשם הפקת נתונים לזיהוי גנטי מדגימה כאמור, בעבור משטרת ישראל לצורך מילוי תפקידיה ולמטרות שבחוק בלבד המצויינות בס' 11טז לחוק. ס'
14ח.(2) לחוק קובע כי השר לביטחון הפנים באישור הוועדה המאשרת, רשאי בצו לקבוע גופים נוספים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי, שלהם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות בכפוף לס' 11טז לחוק.
דין זר: המודל הקנדי- מאגר ה-DNA בקנדה (DNA data bank) הוקם מכוח ה-DNA Identification Act ,במטרה לסייע למשטרה לזהות מבצעי עבירות מסוימות (להלן: העבירות המנויות).במאגר ה-DNA בקנדה נכללים פרופילי DNA כמפורט להלן: א-פרופילי DNA של מורשעים בעבירות המנויות: מדובר בעבירות אלימות, ובהן חטיפה, שימוש בחומרי
נפץ, מעשי טרור ועוד.פרופילי DNA של דגימות מזירות פשע: פרופילי DNA מזירת פשע נשמרים לצד מידע הקשור לתיק בלבד, ואילו שאר הפרופילים נשמרים לצד פרטיו המזהים של האדם שממנו ניטלה דגימת ה-DNA. העבירות המנויות מחולקות בחוק לשתי קבוצות, ולפי חלוקה זו נקבעת הדרך לקבלת צו מבית-משפט להוצאת דגימת DNA מגופו של
מורשע. החוק מעניק לשופטים שיקול דעת מוגבל בלבד בנושא זה, כך שבית-המשפט רשאי להימנע ממתן צו רק אם נמצא כי חוסר הפרופורציה בין הפגיעה בפרטיות של האדם לבין האינטרס הציבורי הוא חמור ביותר. יצוין כי בעניינו של עבריין הנתון לסמכות בית-משפט צבאי נקבע ב-National Defense Act הליך דומה להוצאת צו לנטילת דגימת
DNA בבית-משפט צבאי.
מחיקת מידע מהמאגר-בחוק קבועה הוראה בדבר חסימת הגישה לפרופילי ה-DNA שבמאגר במקרים מסוימים, אך אין בו הוראה בדבר מחיקתם.פרופילי DNA של מורשעים: הגישה למידע בפרופילי ה-DNA של מורשעים נחסמת במקרים שבהם ההרשעה בוטלה והאדם זוכה ובמקרים שבהם הנאשם קיבל תקופת מבחן, בתום שנה משחרורו המוחלט (אם לא ביצע עבירה
אחרת במהלכה) או בתום שלוש שנים משחרורו על-תנאי (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכן). בשאר המקרים פרופילי ה-DNA של מורשעים נשמרים במאגר בלא הגבלת זמן.פרופילי DNA מזירות פשע: הגישה למידע שבפרופילי DNA מזירת פשע נחסמת סופית במקרים שבהם המידע הופק מדגימה שניטלה מקורבן הפשע או מדגימה שניטלה מאדם שהוצא מגדר
חשוד בביצוע העבירה. דגימות DNA: החוק מעניק לנציב האחראי למאגר סמכות להשמיד חלק מהדגימות אם הוא סבור כי אין בהן צורך עוד למטרתו המוגדרת של המאגר. החוק מחייב את השמדת הדגימות במקרים שבהם ההרשעה בוטלה והמורשע זוכה ובמקרים שבהם הנאשם קיבל תקופת מבחן, בתום שנה משחרורו המוחלט (אם לא ביצע עבירה אחרת
במהלכה) או בתום שלוש שנים משחרורו על-תנאי (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכן). נוסף על כך, דגימות DNA של מורשעים שקיבלו חנינה לא תימחקנה, אך הן תישמרנה לחוד; הן לא תשמשנה לניתוח DNA לצרכים משפטיים ולאיש לא יימסר מידע על קיומן. יצוין כי במקרים שבהם מקור הצו לנטילת הדגימות הוא שופט צבאי, ה-National
Defense Act קובע שהדגימות והתוצאות של ניתוח ה-DNA תושמדנה מייד לאחר שהתגלה כי הדגימה מזירת הפשע אינה שייכת לאותו אדם; שהאדם זוכה מהעבירה המנויה ומכל עבירה קשורה אחרת; שחלפה שנה מההחלטה לחזור מההאשמה (withdrawn), אלא אם כן במהלך תקופה זו הוגש כתב אישום נוסף נגד אותו אדם בהקשר של עבירה מנויה או עבירה
קשורה אחרת. עם זאת, שופט צבאי רשאי להחליט שלא להשמיד את הדגימות ואת התוצאות במשך תקופה מסוימת, אם השתכנע כי הן תידרשנה באופן סביר לצורך חקירה או תביעה בעבירה מנויה אחרת או תביעה של אדם אחר באותה עבירה.
המודל האמריקאי: בארצות-הברית מתנהלים מאגרי מידע של DNA ברמה הפדרלית וברמה המדינתית (לכל מדינה מאגר וחקיקה רלוונטית משלה). הכלל הוא כי ניתן ליטול אמצעי זיהוי רק ממורשעים בעבירות חמורות במיוחד. על פי המודל האמריקאי יש להשמיד את הדגימות ולמחוק את הנתונים אשר הופקו מהן במקרה של זיכוי. במדינות אשר
מאפשרות נטילת דגימות מחשודים, קיימת הוראה דומה במקרה של סגירת תיק החקירה. ה-DNA Identification Act 1994 קובע באילו מקרים מותר ליטול דגימת DNA מאדם .דגימות שניטלו בהתאם לחוק מועברות ל-FBI, וזה מנתח אותן ומעביר את התוצאות למאגר ה-DNA הפדרלי הכללי, ה-CODIS ((Combined DNA Index System, אשר הוקם מכוח
החוק .
סיכום-מסקנתי היא כי המאגר יפתח עידן חדש,עידן שבו תהיה למשטרה יכולות מוגברות לפיענוח פשעים.המאגר יביא לשינוי מהותי בתפקוד המשטרה ותפעולה ,הלכה למעשה, לצמצום ודילול הפשע.מאידך גיסא,המאגר יעניק למדינה כוח רב לשליטה. יש לקוות שהמשטרה תנצל כח זה לצרכי זיהוי בלבד.המאגר פוגע באוטונומיה של האדם אך אינו
מסוכן לחברה כל עוד נעשה בו שימוש לצרכי הזיהוי בלבד .לדידי אמצעי הבקרה בחוק משקפים את האיזון הראוי בין הפגיעה בפרטיות לפיענוח פשעים.
רשימה ביבליוגרפית:
מקורות ראשיים:
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), תשס"ה-‎2005.
דפנה בן-פורת, "סקירה משווה בנושא: מאגרי DNA משטרתיים - התנאים להכנסת מידע למאגר ולמחיקתו", מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט, 2004. באתר הכנסת:
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01012.doc [last visited 0n 14/8/05]
תלמידי הסדנה הרב תחומית במשפט וטכנולוגיה הפקולטה למשפטים, סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה (תשס"ה, חוברת מס' 7: פרטיות בסביבה הדיגיטלית).
פרוטוקול מס' 420, מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, יום שני, י"ב באדר א' התשס"ה (21 בפברואר 2005), שעה 11:30. באתר הכנסת:
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2005-02-21-01.rtf [last visited 0n 14/8/05]
אלי הלם, דיני הגנת הפרטיות(תשס"ג).
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981,ס"ח 128.
Department of Justice Canada, Updates to Justice Laws Web Site:
http://laws.justice.gc.ca/en [last visited 0n 14/8/05]
European Network of Forensic Science Institutes: http://www.enfsi.org [last visited 0n 14/8/05]
ע"פ 9724/02 אבו חמאד נ' מדינת ישראל פד"י נח(1) , 71
בג"צ 2481/93 דיין נ' וילק,פ"ד מח(2)487,456.
DNA Identification Act
א' ברק, הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני), מחקרי משפט יג (תשנ"ו), 5,23.
מקורות שניוניים:
http://www.skira.co.il/Online/showArticle.asp?ArticleId=25075 searchTerm=DNA [last visited on 9/11/05]
ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח', פ"ד מט(4) 222, 460.
סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד, המשרד לביטחון פנים: 
http://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/TheMinister/MinisterSpeaches/enforceAout.htm
[last visited 0n 14/8/05[
חוק מידע גנטי,תשס"א-2000,ס"ח 62.
דנ"פ 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל ,פ"ד מט(4),589
National Defense Act
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד) (תיקון) (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי), תשס"ה-‎)2005להלן:הצעת החוק).
בראשות הגב' יהודית קרפ, אשר דנה ובחנה את הנושא במשך מספר שנים.
התיקון האחרון נעשה ב 19/6/05.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996(להלן:החוק).
רק לגבי חקירת עבירות המנויות בתוספת,קרי עבירות חמורות כגון "צווארון לבן".
[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01012.doc] (last visited 0n 14/8/05).
תלמידי הסדנה הרב תחומית במשפט וטכנולוגיה הפקולטה למשפטים , סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה (תשס"ה,חוברת מס' 7:פרטיות בסביבה הדיגיטלית)53-57.
ע"פ 9724/02 אבו חמאד נ' מדינת ישראל פד"י נח(1) , 71.
חוק מידע גנטי,תשס"א-2000,ס"ח 62.
א' ברק, הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני), מחקרי משפט יג (תשנ"ו), 5,23.
ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח', פ"ד מט(4) 222, 460.
חוק הגנת הפרטיות ,תשמ"א-1981,ס"ח 128(להלן:חוק הגנת הפרטיות) .
בג"צ 2481/93 דיין נ' וילק,פ"ד מח(2)487,456.
דנ"פ 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל ,פ"ד מט(4),589.
אלי הלם ,דיני הגנת הפרטיות(תשס"ג)7-11.
לעיל הערה 7,בעמ' 18.
[ http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2005-02-21-01.rtf] (last visited 0n 14/8/05).
ראה לעניין זה את דברי החקיקה המפורסמים באתר האינטרנט של משרד המשפטים הקנדי:
http://laws.justice.gc.ca/en] ] (last visited 0n 14/8/05).
סעיף 3 ב-DNA Identification Act.
"designated offences", המוגדרות בסעיף 487.04 ב-Criminal Code.
סעיף 5(5) ב-DNA Identification Act.
סעיפים 487.051 ו-487.052 ב-Criminal Code.
סעיפים 196.11-196.23 ב-National Defense Act.
בהתאם לסעיף 730 ב-Criminal Code.
סעיף 196.23 ב-National Defense Act. דגימות שנמסרו בהסכמה תושמדנה, יחד עם התוצאות, מייד לאחר שהוכח כי אין מדובר באדם שהדגימות מזירת הפשע שייכות לו.
42 USC 14131-14135e.

תגים:

גנטיקה · גנטי · דיגיטאלית · פרטיות · זכויות · הפרט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מאגר DNA מכח חוק בארץ ובעולם", סמינריון אודות "מאגר DNA מכח חוק בארץ ובעולם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.