חאפז אל אסד- קווים לדמותו של מנהיג ערבי ייחודי

תקציר העבודה:

ב-13 ביוני 2000 נפטר נשיא סוריה, חאפז אל-אסד. במשך שלושה עשורים, מאז עלה לשלטון ב-1970, עלה בידו להעניק לסוריה משטר יציב ויוצא דופן בתולדות מדינה רבת תהפוכות זו.

בעבודה זו אבחן את אישיותו ותכונות מנהיגותו של האיש, שעלה לשלטון במדינה חסרת ממסד שלטוני יציב משך שנים רבות והצליח להקים משטר נשיאותי יציב וממושך. ברצוני לבחון מהן תכונותיו המנהיגותיות, מה היה חלקן בין הגורמים העומדים מאחורי הצלחה היסטורית זו, מה היתה השפעתן על דפוסי השלטון והאם זהו הגורם שאפשר שלטון כה יציב וממושך ביחס להיסטוריה הסורית?

בספרו, "פסיכולוגיה", כותב ד"ר ו.מהלר: "האישיות אינה מושג סטאטי, אלא מושג דינאמי, כי היא תגובה פעילה על ההשפעות הדינאמיות של הסביבה ... העיון באישיות הוא, אפוא, עיון דינאמי". לפיכך, על מנת להתחקות אחר אישיותו של אסד, אבחן תקופות מסוימות בחייו מהן אלמד על תכונותיו, ובהן תקופתו כסטודנט/ טייס/ קצין פעיל במפלגת הבעת' במהלך שנות הארבעים, תקופתו כשר ההגנה ומפקד חיל האוויר במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967 ותקופתו כנשיא הסורי מאז 1970. לאחר מכן אשתמש בספרות הפסיכולוגיה ההתנהגותית של האדם, המגדירה את תחום האישיות והתכונות, וכך אוכל להמשיג על פיה את אישיותו של אסד.

רבות כבר נחקר ונכתב אודות חאפז אל-אסד, החל מחוקרים זרים כפטריק סיל וכלה בחוקרים ישראלים כפרופסור משה מעוז מהאוניברסיטה העברית וד"ר אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב. חוקרים אלו אינם תמימי דעים ולעיתים אף בצורה קיצונית. לצורך בחינת התכונות והשפעתן אשתמש במקורות רבים ומגוונים ככל האפשר על מנת לגבש את המסקנות האמיתיות והבלתי מושפעות שאינן נובעות מדעתו של חוקר אחד.
לבסוף, אסכם את מסקנותיי על בסיס בחינת אישיותו בתקופות שהזכרתי, מידת השפעתה ודפוסי השלטון של אסד כנשיא.

תוכן עניינים
מבוא
פרק א' - מי האיש?
פרק ב' - אסד כשר ההגנה ומפקד חיל האוויר הסורי במלחמת ששת הימים
פרק ג' - דפוסי שלטונו של אסד כנשיא
פרק ד' - אסד כאישיות על פי מונחים בפסיכולוגיה התנהגותית
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות ביבליוגרפים
נספח - אסד בעיני מנהיגים וחוקרים

קטע מהעבודה:

מקורות:

שלטונו של אסד היה היציב והממושך ביותר בהיסטוריה הסורית והוא נמשך 30 שנה עד למותו בשנת 2000.
פרק ב'- אסד כשר ההגנה ומפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים
חמישה עשר חודשים בלבד לאחר שנכנס חאפז אל-אסד לתפקידו כשר ההגנה התרחש משבר בינלאומי גדול, הידוע כמלחמת ששת הימים ב-1967. במלחמה מילא אסד את תפקיד שר ההגנה במקביל לתפקידו כמפקד חיל האוויר.
צבא סוריה, שקיבל אסד בשנת 1966 כשר ההגנה, לא היה מוכן למלחמה כלל. חולשתו של הצבא הסורי ניכרה בכל הרמות, מרמת החייל הזוטר,רמת הציוד והנשק ועד רמות הפיקוד הבכירות, שם סבל הצבא מפיצול בשרשרת הפיקוד, שנבע מנאמנותם של הרמטכ"ל אחמד אל-סוידאני ועוד מספר קציני מפתח לצאלח ג'דיד ולא לאסד. פיצול זה עתיד היה
להוות גורם מרכזי בכישלונה של סוריה במלחמה.
לפני המלחמה התמצה נסיונו הקרבי של אסד בחילופי המהלומות על הגבול הסורי-ישראלי. במהלך ששת החודשים הראשונים בתפקידו כשר ההגנה, נאלץ אסד להתעסק בענייני הגבול עם ישראל מידי יום. ב-1966 החריף המצב עוד יותר ואסד עמד בפני דילמה קשה: מחד גיסא, יציאה לקרב נגד צה"ל, שמשום עליונותו של צה"ל ביבשה ובאוויר באותה
עת, פירושה מפלה ידועה מראש, ומאידך גיסא, קיפאון על השמרים והשלמה עם המצב, שפירושן כניעה לישראל, אפשרות שכמובן לא יכלו אסד ועמיתיו להסכים עימה. סוריה ניסתה לנקוט באמצעים דיפלומטיים לאחר כל תקרית אל מול מועצת הביטחון של האו"ם, ומשנכשלה בניסיונות אלו פנתה אל הצד הצבאי וניסתה מדיניות של תגובה צבאית
ופגיעה במטרות ישראליות, נסיון נוסף שנחל כישלון.
המלחמה עצמה היתה סיוט מתמשך עבור שר ההגנה ומפקד חיל האוויר, אסד. את רוב חיל האוויר שלו איבד ב-5 ביוני, את רמת הגולן ב-10 ביוני, וב-12 בחודש את מוצב החרמון. במהלך המלחמה ניסתה ההנהגה הסורית לשדר כלפי מטה שדרים הפוכים ממה שהרגישה בעצמה על מנת לחזק את נחישותם של הלוחמים לעמוד במשימותיהם וללחום בעוז
בצה"ל. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשדרים של רדיו דמשק במהלך המלחמה ובמנשרים, שהופצו לעם בחתימת המנהיגים כדוגמת המנשר הבא שהופץ לקראת ערב ה- 6 ביוני בחתימת שר ההגנה, חאפז אל-אסד: "אל הקצינים המפקדים והחיילים בצבא הסורי האמיץ! היום נלחמתם עם האויב והוכחתם בצורה חותכת ביותר, שהנכם ראויים לשאת שליחותה של
האומה הערבית הנצחית ולהגשים את תקוותיה הנכספות. ישראל התרברבה כל שנותיה בעליונותה האווירית. אתם ניפצתם היום לנצח את הבדותה הזאת. אתם המטתם קלון על כוחו האווירי של האויב- השמדתם מטוסיו והרסתם בסיסיו. אתם נלחמתם היום בעוז, בגבורה, באמונה,למען שחרור פלסטין מהכובשים הציוניים. הוכחתם כי השיבה בו תבוא
בשעה הקרובה! ההנהגה הפוליטית והצבאית גאה בנצחונותיהם המוחצים של נשרינו האמיצים. קדימה אל הנצחון, גיבורינו,קדימה אל חיפה ותל אביב!".
בסוף המלחמה עוד הגיע הבלבול המביך של דיווח כוזב על כיבוש קונייטרה, שגרם למנוסת בהלה סורית מן העיר ולניצול ההזדמנות הישראלי לכבוש את העיר, שהפכה בעקבות כך לסמל הכישלון במלחמה ומוקד לשנאה בין סוריה וישראל.
אסד התעלף במשרדו. מיד בסוף המלחמה, חזר לביתו ושלושה ימים סירב לראות איש והרהר באסון. המפלה, שנחלה סוריה במלחמה, היוותה נקודת מפנה חשובה ביותר בקריירה של אסד ואף הובילה לשינויים בדפוסי ההתנהגות, על כן זוהי נקודה שיש לעסוק בה על מנת לעמוד על תכונותיו של האיש ודפוסי מנהיגותו, שעתה התעצבו בחוזקה רבה
יותר מבעבר. אסד שלפני המלחמה חי לרוב בצילם של חבריו ל"וועדה הצבאית" עומראן, אל-ג'ונדי, אל-חאפז וג'דיד, והסתפק בהיותו חבר בצוות המוביל ללא שאיפה להיות מספר אחד. משבר המלחמה דחף אותו לשאיפה חזקה להיות המחליט והקובע כיצד יתנהלו הדברים. אסד שלפני המלחמה נחשב לאדם כנה, ישר וטוב מזג, אך לאחר שנקלטו לקחי
המפלה התחלף מזגו הטוב ברצון לקחת את הדברים לידיו. הוא פתח בשיטתיות בבניית בסיס-כוח אישי ונאמנות בקרב הצבא על ידי חלוקת טובות הנאה וקידום קריירות של חבריו. בגלל אובדן הגולן, מפלת חיל האוויר והדיווח הכוזב בעניין קונייטרה הואשם אסד, עם שאר חברי ההנהגה הסורית באחריות לאסון-רבתי של כישלון המלחמה. האשמות
אלה עוררו באסד את נחישות דעתו לקבל לידיו את הסמכויות. אם מאשימים אותו באחריות למתרחש, עדיף שאחריות זו באמת תהיה שלו והוא יהיה זה שיקבל את ההחלטות.
בעקבות עובדות אלו התפתחה יריבות בין אסד לג'דיד והחל פילוג בצבא ובמפלגת הבעת'. חברי המפלגה נאלצו לבחור בצד שבו יתמכו. אסד, כחלק מבניית בסיס הכוח וההשתלטות על עמדות המפתח, הדיח מתפקידו את הרמטכ"ל, אחמד אל-סוידאני, ומינה במקומו את ידידו הקרוב והוותיק עוד מימי האקדמיה הצבאית בחומס ב-1951, מוצטפא טלאס,
שעתיד היה מאוחר יותר למלא את תפקיד שר ההגנה במשטרו של אסד כנשיא. יעדו המרכזי של אסד היה הנאמנות. בזה הוא עסק בצורה שיטתית ובכך הרחיב אט אט את אחיזתו בצבא.
בפברואר 1969, בעוד אסד וג'דיד עצמם עוסקים במחלוקת המדינית ביניהם, פרצו התנגשויות אלימות בין שני המחנות. במהלך האירועים התאבד עבד אל-כרים אל-ג'ונדי, שהיה ראש המשרד לביטחון לאומי של מפלגת הבעת' ותומך נאמן לג'דיד. מותו קידם את שליטתו של אסד גם בשירותי הביטחון והמודיעין בנוסף לצבא.
בנובמבר 1970 ביצע אסד הפיכה צבאית על ידי מצוד אחר אנשיו של ג'דיד במפלגה, בצבא ובשירותי הביטחון, כולל מעצר וכליאה של ג'דיד עצמו. הפיכה זו היתה שקטה, ללא שפיכות דמים, וללא הפרעה לשלוותה החיצונית של המדינה: רק "תנועה מתקנת" כפי שהגדיר אותה אסד עצמו.
ביסודיות, ובדרכו העיקשת, תפס אסד את השלטון בסוריה וכונן הנהגה ארצית זמנית עד לבחירתו לנשיא.
מתקופה זו ניתן לראות תכונות מרכזיות של שאפתנות, שהתפתחה בעקבות המשבר, יסודיות ושיטתיות בהשגת מטרותיו, פיקחות, עורמה פוליטית ושיקול דעת. תכונות אלו השפיעו ותרמו רבות להתקדמותו בסולם המדרגות עד להפיכה השקטה ולתפיסת השלטון.
פרק ג' - דפוסי שלטונו של אסד כנשיא
משטרו של אסד, מאז "התנועה המתקנת" שלו בנובמבר 1970, הצטיין בפתיחות וליברליזציה מתונה יחסית למשטרי הבעת' הקודמים. בתחום הכלכלי ניתנו הקלות בחוקי המטבע, הקלות ליוזמה החופשית ולחברות מערביות. בתחום המוסדי נערכו בחירות ומשאלי עם, שבהם הותר לבחור, בשיעור מסוים, גם במועמדים שאינם ממפלגת השלטון. כל אלה
תרמו, בליווי פולחן אישיותו של אסד, לתחושת האמון שהלכה והתפתחה ולהזדהות המשטר החדש עם העם הסורי כולו.
עם זאת, לראשונה בתולדות סוריה קם משטר נשיאותי-אישי-אבסולוטי-ריכוזי, המעניק לנשיא בצורה פורמאלית שליטה בכל מערכות הממשל. אסד הקפיד על האופי הריכוזי של המשטר בעזרת הישענות על מקורביו, ש"נשתלו" בעמדות מפתח בזרועות השונות והעדפת בני עדתו, העלאווים, בפיקוד הצבאי ובשירותי הביטחון. מרגע תפיסת השלטון עמל
אסד רבות בכדי לשמור אותו בידיו ולא לאבדו במהירות בהפיכה כזו או אחרת, כפי שקרה פעמים רבות לקודמיו בצמרת דמשק. אסד הקים, כנזכר לעיל, משטר נשיאותי בעל אופי ריכוזי ועל מנת לחזק את יציבות השלטון ולבסס את מעמדו בקרב הרוב הסורי שהוא מוסלמי סוני, ננקטו מספר צעדים בתחום מבנה השלטון.
הראשון שבהם, שינוי החוקה וקביעה כי הנשיא נבחר בבחירות ישירות לשבע שנים ולא ממונה על ידי המפלגה, כפי שהיה בעבר. שינוי זה יצר לגיטימציה מטעם כלל הציבור הבוחר בסוריה.
צעד נוסף עסק בתחום המוסדות השלטוניים. אסד הפך לראשם בפועל של כל המוסדות והארגונים השלטוניים במדינה, שבראשם עמדו הצבא ומפלגת הבעת'. ביתר המוסדות שלט אסד בשתי דרכים מרכזיות . דרך אחת על ידי מוסדות רשמיים, אשר נבחרו בקפידה ולעיתים קרובות היו בהן חברים ממפלגות שונות בסוריה אשר תומכות באסד. הדרך
השנייה היא על ידי הקמת מערכת שליטה, שמנתה יועצים ועוזרים אישיים, והחזיקה ברוב מוקדי הכוח במדינה . מערכת זו הייתה ברובה עלאווית והורכבה מהאנשים המקורבים ביותר לאסד. תפקידה של המערכת היה להכין חומר לקראת קבלת ההחלטות של הנשיא בתחומים הצבאיים, המדיניים, והכלכליים ולבקר את גופי הממשל והצבא.
אסד יצר למשטרו תדמית של משטר חוקתי דמוקרטי, השואב את כוחו מהעם. הוא ערך משאלי עם בנוגע לשאלות מהותיות, הנוגעות לאינטרסים של המדינה. הוא הקים מערכת רחבה של ארגונים ציבוריים ומוסדות פרלמנטרים השותפים, לפחות למראית עין, לתהליכי קבלת ההחלטות. אסד הקים בשנת 1972 מסגרת של "חזית לאומית מתקדמת", המורכבת
כמובן ממפלגת הבעת' השלטת, אך במסגרת זו הותר לעוד כמה מפלגות שמאל, בעיקר לאומניות, להתקיים. מסגרת זו סימלה שיתוף פעולה של המשטר בדרג הבכיר עם גורמים פוליטיים אחרים. מטרתה של המסגרת היתה מתן מעין אישור למדיניות הנשיא, המתיימרת לייצג את מיטב האינטרסים של האומה הסורית.
על מנת למנוע הפיכה הקים אסד כוח צבאי מיוחד, שנקרא "פלוגת ההגנה". כוח זה היה נאמן לנשיא בלבד ועמדו לרשותו אמצעים בצבא סוריה.
יסוד חשוב במשטר היה נאמנות הצבא. בעניין זה פעל אסד רבות והיה מעורב בצורה פעילה בתחומי העיסוק של הצבא. אסד נטל משר ההגנה את תואר "המפקד הכללי של הצבא" ודאג למנות את נאמניו לתפקידי הפיקוד החשובים ולהפעלת מערכת שליטה מפלגתית-צבאית לפיקוח על הנעשה בצבא. מאז עלותו לשלטון התרחק הצבא, שעסק בעבר בהפיכות,
מן העיסוק בפוליטיקה בעיקר הודות למשאבים הרבים, שהושקעו בו, ולמיקוד תשומת הלב במלחמה נגד ישראל. אסד כנשיא קבע עדיפות מוחלטת להתעצמות קונבנציונאלית, שבאה לידי ביטוי מאוחר יותר במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. ניתן לראות את העיסוק הרב בתחום זה בתמונות מאותה תקופה. לאחר המלחמה המשיך אסד באותו כיוון
של עדיפות להתעצמות קונבנציונאלית, בהסתמכו בעיקר על תמיכה סובייטית. זאת הוא עשה באמצעות בנייה שיטתית של מערך החזית המזרחית (רמת הגולן), בנוסף להתקרבות מתמדת אל ירדן והרגעת היריבות עימה.
בשנת 1975 שלח אסד את צבא סוריה להתערב במלחמת האזרחים הלבנונית; התערבות אשר סיבכה את סוריה רבות ואילצה את אסד להסביר לעמו את מדיניותו. להלן ציטוט, המובא מנאומו של אסד, שנישא ב-20 ביולי 1976, והוקדש לתיאור המצב בלבנון ולחלקה של סוריה במלחמה: " ייתכן שהייתי צריך לדבר על עניין זה (לבנון- י.א) לפני זמן
מה, ואם התמהמהתי, הרי זה משום שאני מתבסס, בראש ובראשונה, על תחושתו של האזרח הסורי ועל ההבנה הנרחבת שהוא מגלה למאורעות אלה, למוצאם ולתכליתם. התבססתי גם על האמון שהענקתם לי וכן על הרגשתי, כי אני מייצג את מצפונו של כל אחד מכם בכל ההחלטות שאני מקבל ביחס למאורעות אלה (...) אני שומע, כפי שאתם שומעים, את
השידורים ואת השמועות הרווחות פה ושם. האמינו לי, כי אילו חששתי לרגע, שהתערער אמונו של העם בי- לא הייתי נשאר בשלטון לדקה אחת (...) לא רדיפת השלטון מדריכה אותי ואינני אלא אחד מהעם הזה. ודבר לא ימנע ממני להתחשב ברגשותיו ולקבל את ההחלטה, אשר על פי הרגשתי מביעה את רגשות האזרחים במדינה זו ואת רצונם". זוהי
דוגמה טובה לדרכו של אסד לשתף את העם במדיניות, שבה נוקט המשטר ולהתייחסותו אל דעת הקהל כמרכיב במדיניות. חשוב להדגיש, כי המשטר אמנם התחשב בדעת הקהל ובהסבר המדיניות, אך מעולם לא היה תלוי בה בבחירת דרכו ועל כן אין הוא משטר דמוקרטי, אך בכל אופן ניתן לראות בו משטר שונה ממה שבדרך כלל היה נהוג במדינות ערב.
אסד ניסה לחזק את האחדות הבין-ערבית ואגב כך זכה להטיל את חסותה של סוריה על לבנון על ידי חתימה על הסכם "האחווה, התיאום ושיתוף הפעולה" עם לבנון בשנת 1991. בנוסף לכך, כדי להשיג את האחדות הערבית ולהצליח במאבק נגד ישראל, ביקש אסד ליצור את המסגרת המקיפה של סוריה רבתי, שהיא ישות פוליטית וצבאית. האחדות
הלאומית - תחילה הסורית,ולאחר מכן הפן-ערבית- היתה בעיניו הדרך לפתרון בעיותיה של האומה הערבית.
ניתן להצביע, בהסתכלות רחבה על כל אורך תקופתו כנשיא, על מספר תכונות ודפוסי מנהיגות מרכזיים, שבאו לידי ביטוי בתקופה זו. ניתן להצביע על תכונות ודפוסים חיוביים מחד גיסא ושליליים מאידך גיסא, אך לצורך ענייננו כאן, נתרכז בהבנת אלו מהם, שהיוו גורמים מרכזיים בהבאה לידי שלטון יציב וממושך, בין אם הם חיוביים
ובין אם לאו. בין תכונות ודפוסים אלו ניתן לראות סמכותיות, התעסקות ונגיעה בכל תחומי העשייה מבחינה אישית, עקביות, יכולת קבלת החלטות, פתיחות וליברליזציה, קור רוח, נחישות, קשיחות, הובלת שינויים מבניים ומערכתיים, שיתוף פעולה עם בסיס רחב של תמיכה ועיצוב מציאות חדשה של השפעת דעת הקהל על המתרחש במדינה.
פרק ד' - אסד כאישיות על פי מונחים בפסיכולוגיה התנהגותית
בבואנו לחקור בצורה מקצועית את אישיותו של אדם, אין אנו יכולים להסתמך אך ורק על מקורות המספרים אודותיו ועל מהלך חייו ולהתעלם ממושגי היסוד של תופעות אלו הנקראות "אישיות", "תכונות", "דפוסי התנהגות" וכדומה, והמוגדרות על ידי ספרות הפסיכולוגיה ההתנהגותית של האדם. לכן, נעסוק בפרק זה בהיבטים הפסיכולוגיים של
תופעות אלו, על פי מה שלמדנו עד עתה על תכונותיו של אסד. לצורך כך נתבונן בהגדרה הפסיכולוגית של האישיות ותכונות האדם, ובהבחנותיהם של פסיכולוגים בין סוגי האישיות או הטיפוסים השונים הקיימים ונבחן היכן משתלבות תכונותיו של אסד כפי שתוארו עד כה בפרקים הקודמים .
בספרם "פסיכולוגיה מעשית בחיי היום יום", מגדירים המחברים וודוורת' ושוהן את האישיות כמורכבת משלושה סממנים:
האישיות היא מסכת תכונות ארוגות יחד, כשטיח ארוג מחוטי צבעונין שונים.
כשטיח, אין היא בליל חוטים גרידא, כי אם תבנית, שכל התכונות תורמות בה את תרומתן.
אין לחלק את האנשים לקבוצות נבדלות זו מזו- זו בעלת תכונה ידועה וזו חסרת התכונה- משום שלכולם אותה תכונה בדרגות שונות וכל התכונות בשיעור כלשהו.
מהגדרה זו ניתן ללמוד כי האישיות היא מכלול התכונות של האדם, הקיימות אצלו בשיעור מסויים ולא ניתן לומר שלאדם מסויים אין תכונה מסויימת אלא יש לעמוד על שיעורה או דרגתה אצלו וכך נוכל לדעת את תרומתה ל 'תבנית' שהיא אישיותו. לאור הגדרה זו ניתן להסביר כיצד חאפז אל-אסד מחזיק בתכונות שונות, שלעיתים נראות
כסותרות האחת את השנייה, כדוגמת פתיחות וליברליזציה למול קשיחות ואף לעיתים אכזריות, וכיצד השילוב שנוצר ביניהן הוא זה ההופך אותו לדמות חזקה ודומיננטית בקרב נאמניו.
הגדרה נוספת של האישיות נזכרת בספר "פסיכולוגיה" של ד"ר ו.מהלר. מהלר מביא את הגדרתו של ר.קאטאל, הממיין את האישיות לשלושה קווים כלליים:
קווים דינאמיים- אלה הם קווי האישיות, הדוחפים אותנו לפעילות או להתנהגות מסויימת. הם קשורים במניעים של האדם, במטרותיו ובפעולותיו השונות. קווים אלו מסומנים כ-"אופי". האופי הוא חלק מן האישיות.
קווי מזג- תכונות בלתי משתנות, החודרות ועוברות את כל התנהגותנו וקובעות את קצב פעולותינו. לקווי המזג שייכות לדעתו של קאטאל תכונות כגון סובלנות, התמדה שעוצמתה קובעת את עליית ההישג או ירידתו, רמת האנרגיה וכו'.
קווים קוגניטיביים או קווי כושר- הללו קובעים את מידת הכושר לעשות דבר מה. למשל השכל הכללי, הכושר הלשוני, הכושר לתפיסת מרחב וכו'.
על פי חלוקה זו ניתן לסווג את תכונותיו של האדם על פי השפעתן, השתנותן, מידתן ומה שהן מאפשרות לאדם לבצע. לקווים הקוגניטיביים ניתן לסווג את כושר קבלת ההחלטות של אסד, כושר ההתנהלות הפוליטית וכושר ההתבטאות שלו. אל קווי המזג ניתן לסווג את העקשנות, ההתמדה, השאפתנות, היסודיות והשיטתיות, בהן פעל אסד פעמים
רבות על מנת להשיג את יעדיו. לקווים הדינאמיים ניתן לסווג את האידיאולוגיה של אסד- האחדות הלאומית, ההובלה לשינויים רבים ועמוקים במבנה השלטון והחברה, ועיצוב המציאות של שיתוף העם בנעשה במדינה והתחשבות בדעת הקהל.
קווים אלו באישיותו ודאי היוו חלק מן הגורמים לעלייתו לשלטון ולכינונו של משטר יציב וממושך.
מהלר מביא בספרו גם את 'תורת הטיפוסים' של ק.ג יונג, המחלקת את האישיות לטיפוס פסיכולוגי משני סוגים:
הטיפוס האינטרוברטי (מופנה פנים)- אדם השקוע בעולמו הפנימי, מחשבותיו, דמיונו, השקפותיו וגישותיו. מופנה הפנים אינו מעוניין בעולם החיצוני, אינו מכוון את הסתגלותו לדרישות הסביבה החברתית אלא לדרישות עולמו הפנימי. הוא מוכן להילחם על דרישותיו הפנימיות (מוסריות, רעיוניות וכדומה) ולהגן עליהן. הוא אינו פעיל
במעשיו אך פעיל ברוחו. הוא מתון ושוקל בדעתו לפני שיפעל, לכן תגובותיו איטיות.
הטיפוס האכסטראברטי (מופנה חוץ)- קל לו להסתגל אל החברה. מעוניין בכל המתרחש בעולם הסובב אותו ומשתתף באופן פעיל. הוא מושפע על ידי סביבתו בהשקפותיו, במחשבותיו, וברגשותיו. גישתו לדברים מעשית היא והגבתו מהירה ואימפולסיבית.
לאחר ההתבוננות בתורת הטיפוסים ניתן לומר כי אסד הינו שילוב של מופנה הפנים ומופנה החוץ. מצד אחד קיימים בו המתינות, שיקול הדעת היסודי והנחישות להילחם על דרישותיו הרעיוניות כטיפוס מופנה הפנים, ומצד שני התעניינותו בנעשה סביבו כבר מגיל קטן, מושפעותו והשפעתו על הסביבה והשתתפותו באופן פעיל מקשרות אותו אל
הטיפוס מופנה החוץ. אם כך נראה כי בין שאר תכונותיו, שילוב זה בין שני הטיפוסים תרם במידה רבה להובלתו במעלה הדרגות עד לשלטון ועמד לו לעזר בכינונו של משטר יציב.
סיכום ומסקנות
בעבודה זו בחנתי את דמותו ואישיותו של נשיא סוריה חאפז אל-אסד. בחנתי את תכונותיו ודפוסי מנהיגותו לאורך שנות חייו; מילדות דרך שנות לימודיו האקדמאיים במסגרת חיל האוויר הסורי ופעילותו כסטודנט צעיר במפלגת הבעת', תקופתו כמפקד חיל האוויר ושר ההגנה ולבסוף תקופת שלטונו כנשיא. ביקשתי לבדוק מהן תכונותיו ומהי
מידת השפעתה של אישיותו על עלייתו לשלטון וכינונו של משטר יציב וממושך לראשונה בהיסטוריה הסורית.
על מנת לבחון את אישיותו חילקתי את מהלך חייו, כפי שמתואר במקורות לתקופות מרכזיות ומשמעותיות מהן הפקתי את התכונות העיקריות המאפיינות תקופות אלה. לבסוף חקרתי את הגדרותיהם הפסיכולוגיות ועל ידי כך המשגתי את אישיותו.
מצאתי כי השפעתה של אישיותו, כבר מילדות היתה חזקה בעיצוב מהלך חייו והתקדמותו. התקדמות זו באה לידי ביטוי בהצלחה הרבה בלימודיו על אף הקשיים של תלמיד מן הכפר הלומד בעיר. כמו כן התבטאה התקדמותו בהצטיינותו בשנותיו באקדמיה הצבאית. לדעתי, עובדות אלו נובעות בעיקר מתכונות של אמביציה, ביטחון עצמי רב וקשיחות
שנתעצבה אצלו באופן תורשתי ובשל היותו בן מיעוט.
דמותו המנהיגותית התעצבה בצורה החזקה ביותר לאחר משבר מלחמת ששת הימים, בו מיוחס לאסד חלק משמעותי. לאחר משבר זה נשתנו אצלו דפוסי התנהגות, שהיו עד אז חבויים באישיותו ומאז עלו והתבלטו החוצה, חלקם בעוצמה, דוגמת השאפתנות האדירה להגיע לראש סולם מקבלי ההחלטות ויותר מאוחר בשאיפתו להוביל את סוריה למעמד של
מעצמה איזורית.
חאפז אל-אסד היה טיפוס נחוש, יסודי, שקול וזהיר,שיטתי,סבלני, קר רוח וקובע גבולות. ניתן לראות זאת, למשל, בדרך בה נהג אסד במלחמת האזרחים בלבנון כנשיא, שם דבק במטרותיה של סוריה לכל אורך המלחמה. דוגמה נוספת היא הדרך, בה נקט על מנת לנצח את צאלח ג'דיד במירוץ למעלה. הוא היה פיקח ובעל חושים פוליטיים מפותחים,
בעל יכולת לעצב מציאות לאנשיו, לקבל החלטות ולהוביל לשינויים, לעיתים אף מרחיקי לכת דוגמת השינויים הרבים שביצע בתחום מבנה השלטון.
אישיותו ותכונותיו היוו מרכיב חשוב בהובלתו לשלטון ונתנו לו בסיס רחב להצלחה בתפקידו ובראש יכולתו להוביל לשינויים. אמנם, יש לציין כי לא תכונותיו בלבד הן אלו שהובילו לעלייה לשלטון ולייצוב המשטר. ברקע עלייתו לשלטון עומדות עובדות שונות כמו קורותיהם של מתחריו במהלך המאבק לצמרת המפלגה ב-1969. למעט צאלח
ג'דיד, נעלמו שלושת מייסדי "הוועדה הצבאית" הנוספים, אחד הוגלה ללבנון, השני סולק למדריד והאחרון התאבד. בנוסף, מאחורי יציבות השלטון עצמו עומדים משטר בעל עוצמה צבאית ניכרת, ואף נכונות להפעילה מול אוייב מבפנים ומבחוץ, תפיסה פוליטית מגובשת, הבנויה על מסגרת של "החזית הלאומית המאוחדת", שהתיימרה אמנם לייצג
את רצון האומה הסורית, אך בפועל נבנתה ממפלגות, אשר הסכימו לקבל את תורת מפלגת הבעת'. עובדה נוספת היא שהשלטון נשען על מקורביו של אסד בני העדה העלאווית ברובו, אשר "נשתלו" בעמדות מפתח.
כיום, שולט בסוריה בנו וממשיך דרכו של חאפז, הנשיא בשאר אל-אסד, ולעת עתה, ארבע שנים לאחר פטירתו, נשמרים בסוריה יסודות השלטון הבלתי מעורער של שושלת המשפחה, הבנויים על משטר בעת'י מיליטנטי. לעומת זאת, בהיעדר השפעת אישיותו ומנהיגותו של אסד האב, ימים יגידו לאן יוביל משטר זה את סוריה בעתיד.
רשימת מקורות ביבליוגרפים
ספרים
ד"ר יוסף אולמרט, "סוריה המודרנית", הוצאת משרד הביטחון 1997.
יחזקאל המאירי,"משני עברי הרמה"- מלחמת ששת הימים, הוצאת א.לוין-אפשטיין,1970.
ר.ס וודוורת' ומ.ה שוהן, "פסיכולוגיה מעשית בחיי היום יום", הוצאת "מסדה", 1951, תרגום מאנגלית: ד"ר מ.כוכבא.
ד"ר אייל זיסר, "סוריה של אסד- על פרשת דרכים", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1999.
ד"ר ו.מהלר, "פסיכולוגיה", הוצאת "עם עובד", 1973, כרך ב', חלק ד'- האישיות.
פרופ' משה מעוז,"דע- המזרח התיכון -סוריה", הוצאת משרד החינוך 1992.
פרופ' משה מעוז, "אסד- הספינקס של דמשק- ביוגרפיה פוליטית", הוצאת דביר 1988.
פטריק סיל, "אסד- המאבק על המזרח התיכון", הוצאת מערכות 1993.
מאמרים
ד"ר יוסף אולמרט, "דעת קהל ומדיניות במשטר דיקטטורי- הדוגמה של סוריה", מתוך "סקירה חודשית"- 1987 /1.
ד"ר אייל זיסר, "אסד של סוריה- המנהיג ותדמיתו", הוצאת אונ' ת"א 1993.
סא"ל אבי ליטל, "יסודות שלטון אסד בסוריה", מתוך "מערכות"-חוברת 243, 1975.
אתרי אינטרנט (שימשו לנספח)
http://www.cafe-syria.com/president.htm
http://www.syriatoday.com
http://www.snunit.k12.il/seder/assade
נספח - אסד בעיני מנהיגים וחוקרים שונים
הציטוטים מובאים ממאמרים, זכרונות, ספרים, מחקרים ואתרי אינטרנט ומטרתם להראות את התכונות ודפוסי המנהיגות העולים מתוך אמירותיהם של אחרים על אישיותו.
ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית, יוני 1996:
"מבין כל המנהיגים המזרח תיכוניים בהם פגשתי, הנשיא אסד הינו האינטליגנטי והפיקח ביותר". (אייל זיסר, סוריה של אסד על פרשת דרכים, עמ' 11).
ג'ימי קרטר, נשיא ארצות הברית, ספר זכרונות:
"הוא היה איש מבריק וחזק, בטוח בעצמו עד מאוד וסמכותי בהתנהגותו, אך ישיר ולבבי בהתנהגותו אליי". (משה מעוז, אסד-הספינקס של דמשק- עמ' 154).
על פגישתו עם אסד בג'נבה ב-1977 אמר קרטר: (ראה נספח תמונות)
"זה היה ניסיון מעניין ומהנה ביותר ... מצאתי שהוא, אסד, קונסטרוקטיבי ביותר בגישתו, וכן גמיש למדי בעמדתו ביחס לכמה נושאים היותר מכריעים, הכרוכים בשלום ... הסורים עשו כברת דרך ארוכה והיו מוכנים לשיתוף פעולה". (אייל זיסר, אסד- המנהיג ותדמיתו, עמ' 17).
כמאל ג'ומבלאט בספרו "זו היא מורשתי", 1978:
"אישיותו של הנשיא אסד היא תערובת של שכל פשוט, יושר, נאמנות לחבריו, חוש איזון, עקשנות, כישרון לעשות מניפולציות בין יריבים וכן מידה של נדיבות טבעית. אבל הוא ניחן גם בדו-פרצופיות וקשיחות ... הוא אדם היודע מה הוא רוצה וכיצד להשיג זאת, אפילו במרמה,אם יש צורך בכך". (משה מעוז, אסד- הספינקס של דמשק- עמ'
207).
פרופ' משה מעוז:
"אישיות חזקה וסמכותית, בעל שליטה וביטחון עצמי, קור רוח, עקשנות, סבלנות וזהירות. הוא מסוגל להיות אכזר וחסר רחמים, תככן ורמאי, אך גם גמיש ופרגמטי- הכל בהתאם לנסיבות. הוא אינטליגנטי, בעל זיכרון מצויין ותפיסה אסטרטגית רחבה. יחד עם זאת הוא גם פוליטיקאי מנוסה, נושא ונותן קשוח בעל יכולת הליכה על הסף וחוש
עיתוי מעולה". (משה מעוז, "דע-המזה"ת- סוריה").
"מצטיין בשאפתנות חזקה, בעקשנות והתמדה, במאמץ שיטתי, סבלני ובלתי נלאה להגשמת מטרותיו. הוא דוגל, כנראה, בתורה שהמטרה מקדשת את כל האמצעים. הוא השתמש בכל הדרכים האפשריות, הלגיטימיות והבלתי לגיטימיות כולל עורמה, מניפולציה, בגידה, כוח ברוטאלי כדי להשיג עוצמה ולקיימה בידיו". (משה מעוז, אסד-הספינקס של
דמשק- עמ' 206-207).
מתוך ראיון עם פרופ' מעוז מה-22 בפברואר 2001 באתר האינטרנט "סנונית":
"אני חושב שהוא מנהיג משכמו ומעלה. אסד איננו רחום וחנון. הוא אכזר מאוד. אבל יש לו אוסף של תכונות, שאין במנהיגים ערבים או ישראלים אחרים. צירוף של זהירות וחכמה וראייה לטווח ארוך. הוא פרגמטי, לא אידיאולוג, הוא משתמש באידיאולוגיה. יש לו חוש עיתוי, הוא טקטיקן ומניפולטור -כל הדברים יחד. הדבר שהכי הרשים
אותי הוא שהצליח להביא לתמורות בסוריה שאף אחד לא הצליח לחולל לפניו. הוא הביא לסוריה מודרניות ויציבות. הוא הביא לשדרוג של סוריה למעצמה איזורית".
אלסדאיר דריסדייל וריימונד היינבוש בספרם "סוריה ותהליך השלום במזרח התיכון", ניו יורק 1991:
"חושב, זהיר, פרגמטי קשוח, נחוש, חסר מעצורים ורחמים, נמרץ, סבלני, נבון ופיקח, מחושב, מרוחק ואינטליגנטי. מנהיג, אשר מעמדו רם ונישא מעל למעמדו של כל אדם אחר באליטה הסורית. מנהיג, הזוכה להערכה רבה בשל העובדה שהוא מגן על האינטרסים של סוריה, ואשר אפילו סורים המתעבים את המשטר מודים, בלית ברירה, בגאוניותו
המקיאבלית". (אייל זיסר, אסד-המנהיג ותדמיתו, עמ' 4).
פטריק סיל בספרו "אסד- המאבק על המזרח התיכון", עמ' 341:
" (אסד) הביא לפיתרון חילוקי דעות ומריבות על ידי נוכחות פיזית שלו במרכז העניינים".
מתוך אתר אינטרנט סורי לזכרו של הנשיא אסד:
טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה:
" אסד הוא דוגמא ודמות של יציבות במזרח התיכון כולו"
קופי ענאן, מזכ"ל האו"ם:
" אסד ייזכר כמדינאי בעל סמכות אדירה וכאדם נחוש, עקבי ובעל עקרונות, שהוביל את מדינתו דרך תקופה של שינויים רבים ותהפוכות במזרח התיכון.
ז'אק שיראק, נשיא צרפת:
" צרפת תמכה בחזונו של אסד ליציבות, ביטחון ושגשוג והיא לא תחסוך מאמצים על מנת לעזור למנהיגיה בעתיד להגשים אמביציה עתירה וחזקה זו".
ד"ר ו.מהלר, "פסיכולוגיה", הוצאת "עם עובד", 1973, כרך ב', חלק ד'- האישיות, עמ' 13.
בעת': בעברית- 'תחיה'
משה מעוז, אסד "הספינקס של דמשק" ביוגרפיה פוליטית, הוצאת דביר, 1988, עמוד 54.
יוסף אולמרט, "סוריה המודרנית", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמ' 91-93.
צאלח ג'דיד עמד יחד עם אסד בראש "הוועדה הצבאית" של קציני הצבא תומכי הבעת'.
יחזקאל המאירי, "משני עברי הרמה", הוצאת א.לוין-אפשטיין בע"מ, 1970, עמ' 94.
פרק זה מבוסס על - פטריק סיל, אסד "המאבק על המזרח התיכון", הוצאת מערכות, 1993, תרגום מאנגלית:פרופ' גדעון טורי, פרקים 9,10.
סא"ל אבי ליטל, "יסודות שלטון אסד בסוריה", מתוך "מערכות", גיליון 243, 1975.
ד"ר יוסף אולמרט, "דעת קהל ומדיניות במשטר דיקטטורי- הדוגמה של סוריה", מתוך "סקירה חודשית", 1987 /1. הנוסח המלא של נאום אסד: "אל- בעת' ", 21 ביולי 1976.
ר.ס וודוורת' ומ.ה שוהן, "פסיכולוגיה מעשית בחיי היום יום", הוצאת "מסדה", 1951, תרגום מאנגלית: ד"ר מ.כוכבא, עמ' 188-189.
ד"ר ו.מהלר, "פסיכולוגיה", הוצאת "עם עובד", 1973, כרך ב', חלק ד'- האישיות, עמ' 66-67.
ריימונד ב.קאטאל - חוקר פסיכולוגיה בשדה האישיות, כתב את הספר "אישיות" בשנת 1950.
ד"ר ו.מהלר, עמ' 52-53.
קארל גוסטב יונג - 1875-1961, רופא עצבים ופסיכואנליטיקן שווייצי, פיתח את תורת הטיפוסים בשנת 1923.
פטריק סיל, אסד "המאבק על המזרח התיכון", הוצאת מערכות, 1993, תרגום מאנגלית:פרופ' גדעון טורי, עמ' 159.
14

15
15 פטריק סיל, אסד "המאבק על המזרח התיכון", הוצאת מערכות, 1993, תרגום מאנגלית:פרופ' גדעון טורי, עמ' 159.

תגים:

היסטוריה · מזרח · מנהיגות · תיכון · אישיות · פוליטית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חאפז אל אסד- קווים לדמותו של מנהיג ערבי ייחודי", סמינריון אודות "חאפז אל אסד- קווים לדמותו של מנהיג ערבי ייחודי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.