פעילותו של הרב קורץ

תקציר העבודה:

ב- 11 באפריל 1941, יומיים אחרי הכנסם לעיר, הפסיקו הגרמנים את הופעת כל העיתונים ובכללם את שני העיתונים היהודיים בצרפתית, ואת העיתון היחיד בלאדינו. ב- 15 באפריל אסרו הגרמנים ללא משפט או סיבה, את חברי ועד הקהילה, מזכיר הרבנות, ומספר יהודים חשובים. בנוסף, שדדו את הארכיון, את משרדי הקהילה, והספרייה הרבנית.
הרב קורץ, רבה הראשי של סאלוניקי, וד"ר רפאל הלוי נשיא הקהילה, שהו אז באתונה בשליחות הקהילה. הרב קורץ נעצר ע"י הגרמנים והוגלה לוינה, באשמה שכביכול דיבר בגנות מדינות הציר. הגרמנים קיוו שאדם בעמדה כשלו ובעל ידע רחב כל כך, יוכל לספק ידיעות חשובות שישתמשו בהן בביצוע מזימות נגד יהודי יוון . הרב קורץ הוחזק במשך מספר חודשים במאסר ולאחר מכן, הוחזר ליוון. מנהל משרדי הקהילה, סאבי שלתיאל, מונה כעבור מספר ימים לנשיא הקהילה ע"י הגרמנים. ב-14 חודשים שבין אפריל 1941 ליולי 1942 לא הונהגו עדיין שום חוקים מחוקי הגזע, אף על פי שהאווירה נעשתה כבדה יותר.
מיד עם כניסתם של הגרמנים לסאלוניקי, נתמעטו מצרכי המזון. הקהילה היהודית נדרשה לשאת בהוצאות של משרדי הגסטאפו, משתפי פעולה יהודים שהובאו מגרמניה, מפולין, מהונגריה ומרומניה כדי לעזור במעשי הרדיפה והדיכוי של יהודי העיר, ויחידת רוזנברג . בנוסף לעלויות החזקת הקהילה שהיו קשים ממילא.
החורף הקשה של 1941 -1942 היה קשה במיוחד והוסיף עוד על המצוקה. הקור העז והרעב גרמו לתמותה רבה בקרב יהודי העיר. בכל שבוע מתו 60 מיהודי העיר, רבים מתושבי העיר חלו במחלות מדבקות והמצב בעיר היה קשה מנשוא. ועד הקהילה היהודית חידש את המוסד "מתנות לאביונים" שתפקידו היה לאסוף כספים מתורמים כדי להחזיק מטבחים שיספקו אוכל לנצרכים הרבים שהיו זקוקים לכך.
בסוף ינואר 1942, שוחרר הרב קורץ ממאסרו בוינה והוחזר לכס הרבנות בסאלוניקי. תפקידו של הרב קורץ הוגבל רק לעניינים השייכים לדת, למרות שהרב העדיף להיות ראש הקהילה היהודית ואף התרעם על הגבלת סמכויותיו בפני ההנהגה היוונית .
הרב צבי הירש קורץ, יליד פולין, הוסמך לרבנות בוינה ועסק בעבודות מחקר בתחום מדעי המזרח ולימודי יהדות בוינה ובברלין. הרב קורץ נתמנה לרבה הראשי של סאלוניקי בשנת 1933.
על הרב קורץ נמתחה ביקורת קשה ע"י רבים משרידי יהדות יוון. רבות נכתב ופורסם על שיתוף הפעולה של הקהילה בסאלוניקי עם הגרמנים ומיקומם של פרנסי הקהילה ובתוכם הרב קורץ, בתהליך שהביא בסופו של דבר לחיסולה של הקהילה היהודית .
אנסה בעבודה זו להתחקות אחר פעילותו של הרב קורץ, ולבדוק האם ניתן היה לעשות דבר כדי למנוע את רוע הגזרה.

תוכן העניינים
הקדמה
פרק א' : מרב ראשי לראש הקהילה
פרק ב' : מי זה הרב קורץ ?!
פרק ג' : היודנראט בסאלוניקי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלופי, פרץ. סאלוניקי - קורות עיר ואם בישראל, יד ושם, ירושלים, תשל"ה.
בן, יוסף. שואת יהודי יוון (1941- 1944), עבודת גמר לתואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 1987.
יום טוב, יקואל. השואה והחורבן, בתוך: שאלוניקי- עיר ואם בישראל, המכון לחקר יהדות שאלוניקי, ת"א, תשכ"ז.
מולכו מיכאל ונחמה יוסף. שואת יהודי יוון 1941- 1944, יד ושם, ירושלים, תשכ"ה.
עדות גב' גיטה קורץ. יד ושם, ק- 304/ 3527 .
עק, נתן. עיון חדש בקטרוג על רבה של קהילת סאלוניקי, בתוך: ידיעות יד ושם, ירושלים, אדר ב', תשכ"ה, מס' 34.
עק, נתן. שואת יהודי אירופה, הקיבוץ המאוחד, תשל"ו.
קארפי, דניאל. יהודי יוון תקופת השואה (1941-1944), בתוך: מאז ועד עתה (עורך: צבי אנקורי), ת"א, 1984.
ריבלין, ברכה. פנקס הקהילות - יוון, יד ושם, ירושלים, תשנ"ט.
רקנטי, א' דוד. זכרון שלוניקי: גאולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן, כרך א', הועד להוצאת ספר קהילת סאלוניקי, ת"א, תשל"ב.
American Jewish Year Book, vol. 43, 1941- 1942.
Solomon M. Uziel, Bechem Adoni Qui Amlam, Thessaloniki, 1953.
Cecil Roth, Los Ultimos dias de la Salonica Judia, New York, Mars, 1952, No. 24.

תגים:

נאצים · יהודין · יוון · שאלוניקי · סאלוניקי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פעילותו של הרב קורץ", סמינריון אודות "פעילותו של הרב קורץ" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.