יחסי השלטון המקומי והמגזר השלישי

תקציר העבודה:

מטרת מחקר זה, לחקור ולבחון האם קיים קשר בין השלטון המקומי לבין הופעת מסגרות שירותים מלכ"ריות, ולנסות לאפיין את הקהילות הצורכות שירותי חברה, תרבות ורווחה המסופקים על-ידי המגזר השלישי.
כמו כן, לגבש הבנה טובה יותר של מהו המגזר השלישי בישראל, מהם שורשיו ההיסטוריים, מהם טיפוסי הארגונים שמרכיבים אותו, מהו מקומו בחברה ובכלכלה הישראלית, ועד כמה מאפייניו של המגזר השלישי הישראלי תואמים את ההגדרות והתיאוריות המקובלות בתחום.
השערת המחקר שעומדת בבסיס עבודתי היא, כי למגזר השלישי יש משקל רב באספקת שירותים חברתיים, והוא מהווה זרוע של המערכת השלטונית.
כדי לחקור את הנושא, אבצע מחקר איכותני (צבר: 2001). הגישה האיכותנית מתאימה לי לביצוע המחקר, מאחר שעל פיה אני מבינה את הקשר בין הפרשנויות השונות לבין הסיטואציות היום-יומיות בהן מתנהלים חיי אנשים.
המתודולוגיה של מחקר איכותני, כלומר הדרך בה אוספים את נתוני המחקר הרלוונטיים, מנתחים ומציגים אותם, תלויה בחוקר ויכולה להיות שונה מחוקר לחוקר.
איסוף הנתונים עבורי, שלב ארוך ומשמעותי ביותר, שכן מטרתם לתאר תופעות, לתעד מעשים ותוצרים, להעלות בעיות ולתת פתרונות. אני אוספת כל דבר שצץ בנושא, על-מנת שאוכל לתת את ההבנה המלאה לעצמי ובכלל, לכל אדם שיקרא את עבודת המחקר.
במחקר אבחר להשתמש בראיון אתנוגראפי פתוח עם אנשים העוסקים בתחום המגזר השלישי, כיוון שבדרך זו השיחה היא ידידותית יותר ומעודדת זרימה חופשית של מידע מצד המרואיין.
ביחידת החקירה ( (CASE-STUDY , בחרתי לתאר את עמותת גוונים הנמצאת בעיר שדרות, עיר - פיתוח הנאלצת להתמודד עם נתונים לא קלים; וזאת מתוך כוונה ללמוד על דרכי פעילותם של העמותה, ולהראות את חשיבותו של המגזר השלישי.
עמותת גוונים (כפי שאתאר בהמשך), מהווה מנגנון חלופי לאספקת שירותים שסופקו באופן ישיר על-ידי הממשלה, ומסייעת במתן פתרונות לאוכלוסייה לטווח ארוך.

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
1. רקע תיאורי
1.1 רקע היסטורי
1.2 היקף המגזר השלישי
1.3 תפקידי המגזר השלישי
1.4 מימון ממשלתי למגזר השלישי
1.5 יחס השלטון המקומי למגזר השלישי
2. תיאור מצב הנחקר
2.1 החברה האזרחית והמגזר השלישי
2.2 סוגיות מרכזיות בתחום המגזר השלישי
3. מלכ"רים - מוסדות ללא חלוקת רווח
3.1 קרן סאקט"א-רש"י
4. רווחה חברתית
4.1 תקצוב במדיניות רווחה
4.2 מעורבות המגזר השלישי בזירת שירותי הרווחה
5. עמותת גוונים - תיאור יחידת החקירה
5.1 שדרות וגוונים
5.2 אות החסד
6. סיכום
7. מקורות

מקורות:

אהרוני, ט. (2001). אחריות חברתית של עסקים בישראל: מפילנתרופיה אד הוק - לתרבות ניהול כוללת.
אליעזר-יפה,ד. (2001). נתינה בתבונה, ירושלים.
בן -אהרון, י. (2001). חברה אזרחית בישראל - שעתו של המגזר השלישי.
בן -אהרון, י. (2002). עליית החברה האזרחית בעולם ובישראל.
בן -אליא, נ. (1990). השלטון המקומי ומשבר מדינת הרווחה בישראל, עיר ואזור. עמ' 7-17.
בן-יהושע, צ. (2001). מסורות וזרמים במחקר האיכותני, דביר.
בריק, י. (1992). הצעה לשינוי מערך היחסים בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות בתחום הרווחה, הדעה הרווחת, תל אביב.
גדרון, ב. וכץ, ח. (1998). המגזר השלישי בישראל - גבולות, מאפיינים ותהליכים: ניתוח ראשוני, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
גדרון,ב. וכץ, ח. (1999). מחקר במגזר השלישי - נתונים כלכליים, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, עמ' 7-17.
גדרון,ב. כץ, ח. בראונר, א., נתיב-רונן, א. ובכר-פוקס, א. (1999). בסיס הנתונים של המגזר השלישי בישראל - ממצאים ראשוניים, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
גדרון, ב., כץ, ח. ובר, מ. (2000). המגזר השלישי בישראל 2000: תפקידי המגזר, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.
גדרון, ב., כץ, ח. ובר, מ. (2001). קווים לדמותה של החברה האזרחית בישראל, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
ד"ר בר-מור, ה. (1999). מוסדות ללא חלוקת רווח - המצב המשפטי. מחקר במגזר השלישי - סדרת פרסומים, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
דורון, א. (1994). שירותי רווחה אישיים בתפר שבין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע"מ, ירושלים.
דורון, א. (1997). בזכות האוניברסאליות, ירושלים: י.ל. מאגנס.
דרי, ד. (1994). "מי שולט בשלטון המקומי?", המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 1995, ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1996.
הרמן, ת. (1995). מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית. כרך ראשון, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
וינבלט, ג. ובלנקט י. (1993). "הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים", בתוך י. קופ (עורך), הקצאת משאבים לשירותים החברתיים, המרכז לחקר המדיניות החברתית, ירושלים.
טליאס, מ. קטן, י. וגדרון, ב. (2000). מדיניות הממשלה והשלטון המקומי כלפי המגזר השלישי בישראל. באר שבע.
ישי, י. (1998). החברה האזרחית בישראל לקראת שנות ה- 2000 - בין חברה ומדינה, ירושלים: בית-ספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית ירושלים.
ישי, י. (1987). קבוצות אינטרס בישראל, עם עובד בע"מ, תל אביב.
נייפריס, י. (1984). רווחה חברתית והשירותים הסוציאליים בישראל, ירושלים.
עו"ד כץ, א. (תשנ"ט). חוק העמותות הלכה למעשה, הוצאת שתיל.
ערן, י. (1992). ארגונים התנדבותיים במערכת הרווחה, הוצאת רמות, תל אביב.
קופ, י. ושרון, ד. (1991). "שירותי הרווחה האישיים בין עשור לעשור". בתוך י. קופ (עורך), הקצאת משאבים לשירותים החברתיים 1990-91, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים.
קטן, י. (1993). התפתחות שירותי הרווחה האישיים: תהליכים ומגמות בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים. עמ' 68-82.
קימרלינג, ב. (1995). בין מדינה לחברה: הסוציולוגיה של הפוליטיקה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
קרמר, ר. (1975). "האופי הארגוני של מוסדות שירות וולונטריים בישראל", ביטחון סוציאלי, מס' 11, עמ' 14-31.
קרמר, ר. (1988). "התפקיד המשתנה של סוכנויות התנדבותיות במדינת רווחה". חברה ורווחה ט', עמ' 121-127.
קרקובר, ש. (1977). "התפתחות של עיירות פיתוח בצפון הנגב", בתוך: ארץ הנגב - כרך ב', עמ' 596-611.
שמיד, ה. וסבג, ק. (1990). חקר תפקודם של ארגונים למתן שירותי סיעוד, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פ. ברוואלד וג'ויינט ישראל - מכון ברוקדייל, ירושלים.
שמיד, ה. וסבג, ק. (1991). הערכת יעילות ואפקטיביות של ארגונים המספקים שירותי סעד לזקנים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פ. ברוואלד, ירושלים.
שמיד, ה. (1998 א'). "שירותי אנוש למטרות רווח ושלא למטרות רווח", ביטחון סוציאלי, עמ' 29-43.
פרסומים רשמיים ודו"חות
דו"ח ועדת שפניץ, (1988). עמותות ליד משרדי ממשלה, משרד המשפטים, ירושלים.
דו"ח נאמן, (1992). דין וחשבון הוועדה הציבורית ליישום דו"ח מבקר המדינה על מתן תמיכות למוסדות על-ידי רשויות מקומיות.
ילקוט הפרסומים, 3800, 19.9.90.
מבקר המדינה. (1996). דין וחשבון שנתי מס' 47.
"ערי הפיתוח בדרום הארץ", (1999). מתוך: דו"ח מבקר המדינה 50, עמ' 5-55.
Report of the Commision on the Future of the Vouluntary Sector. (1996). Meeting the Challenge of Change: Voluntary Action into the 21st Century. London: NCVO.
עיתונות
"הארץ", 8.5.2000.
"הארץ", 1.1.2002.
"כל- הנגב", 21.8.2003.
מידעון גוונים.
"מעריב", 18.12.2002.
ראיונות:
עו"ד אלי מויאל, ראש העיר שדרות, שדרות, 30.5.04
מר ניתאי שרייבר, מנכ"ל עמותת גוונים, שדרות, 30.5.04
מר אבישי בן יעיש, מנהל מע"ש באר-שבע, תושב העיר שדרות, שדרות, 30.5.04
מר אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן סאקט"א - רש"י, לוד, 30.5.04
מר דוד גאפל, מנהל תחום הרווחה בקרן סאקט"א-רש"י, לוד, 30.5.04
Anhier, H.K. (1995). "Theories of the Nonprofir Sector: Three Issues:, Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, p: 15-23.
Anhier, H.K. (2000). The Civil Society Diamond. London: London School of Economics, Center for Civil Society.
Cohen, J. L. (1995). "Interpting the notion of Civil Society", In: M. Waltzer.(ed). Toward a Global Civil Society. Oxford: Berghaahn.
Gidron, B. (1992). "A Resurgent Third Sector and Its Relationship to Government in Israel", in: B. Gidron, R. Kramer, and L.M. Salamon (eds), Government and Third Sector: Emerging Relationships in Welfare State, San Francisco: Jossey Base Publishers.
James, E. (ed) ,(1989). The Non-Profit Sector in INTERNATIONAL Perspective: Studies in Comparative Culture and Policy. New York: Oxford University Press.
Judge, K. (1979). The Financicl Relationship between Central and Local Services, in T. Booth (ed), Planning for Welfare, Social Policy and the Expenditure Process, Basil Basil Blackwell Martin Robertson, Oxford, p: 51-52.
Smith, S.R Lipsky, M. (1993). Nonprofits for Hire. Cambridge: Harvard University Press.
Putnam, R.D. (1993). Making Democracy Work. Prinecton: Prinecton University
Press.
Trentman, F. (2000). Paradoxes of Civil Society: New Persective on Modern

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי השלטון המקומי והמגזר השלישי", סמינריון אודות "יחסי השלטון המקומי והמגזר השלישי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.