בג"צ כתחליף לחוקה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה
3. הבעייתיות והסכנה לדמוקרטיה בתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה
4. היתרונות והתרומה לדמוקרטיה בתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה
5. בג"צ בראי הדמוקרטיה המתגוננת - "זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה"
א. 1965 - פס"ד ירדור (פרשת אל-ארד)
ב. 1984 - פס"ד ניימן (הראשון)
ג. 1985 - חקיקת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת
ד. 1988 - פס"ד ניימן (השני) ובן שלום
ה. מסקנות וביקורת
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מבוא:
בבואנו לדון ולבחון את נושא הדמוקרטיה בישראל ואת הסוגיות הקשורות אליו, התחום המשפטי הינו אחד התחומים החשובים בכל סוגיה בה נעסוק בנושא זה (ולראיה, אף שבסיסה של עבודה זו הינו המימד המשפטי הרי שלכל אורכה יעלו בה סוגיות הקשורות למימדים אחרים, כגון המימד הביטחוני, סוגיית המיעוט הערבי, סוגיית הדת והמדינה ונושא הדמוקרטיה המשברית או המתגוננת).
חשיבותו של תחום זה הינה כה מרכזית מאחר ומדינה הנחזית להיות דמוקרטית אינה יכולה להתקיים ללא שלטון חוק וללא מערכת של חוקים המסדירה את זכויות אזרחיה ואת היחסים בין הגוף השלטוני לבין האזרחים ובינם לבין עצמם. לפיכך, הרשות השופטת, ובראשה ביהמ"ש העליון (בשבתו כבית דין גבוה לצדק), הינה הגוף הצריך להכריע בכל מקום בו קיימת מחלוקת במערכת היחסים שבין האזרחים לרשויות השלטון. חשיבותה זו של הרשות השופטת מתחדדת לאור העובדה שלמדינת ישראל אין חוקה שתגדיר את זכויות הפרט במדינה ואת הערכים המרכזיים העומדים ביסוד המדינה ושלפיהם צריך ביהמ"ש להכריע בבואו לדון בסוגיות העוסקות בחירויות הפרט וביחסיו עם המערכת השלטונית.

שאלת המחקר אותה ברצוני לבדוק הינה האם תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה מחזק את הדמוקרטיה ומספק לפרט הגנה נאותה על זכויותיו מפני הגוף השלטוני או שמא הוא מחליש את הדמוקרטיה ומסכן אותה בעצם תפקודו זה?.
חשוב לזכור כי הדילמה המרכזית בה נתון בג"צ בבואו לתפקד כתחליף לחוקה הינה שעליו לאזן בין העובדה שמצד אחד אין חוקת יסוד כתובה ומחייבת המסדירה את נושא זכויות הפרט השונות ומצד שני קיימים בחוק הישראלי חוקים (חלקם עוד מהתקופה המנדטורית) המעניקים לרשות השלטונית סמכויות בלתי מוגבלות כמעט ע"ח קיום זכויות האזרח.
בפרק הראשון של עבודה זו אתאר בקצרה את המקום אותו תופס בג"צ בדמוקרטיה הישראלית ואת הרקע הכללי לתפקודו כתחליף לחוקה.
בשני הפרקים הבאים אדון במספר גישות ונקודות השקפה שונות המתארות מצד אחד, את תרומתו של בג"צ, בתפקדו כתחליף לחוקה, לקיום אורח חיים דמוקרטי במדינה ולקידום חירויות הפרט השונות, ומנגד, מתריעות מפני הסכנות הטמונות לדמוקרטיה בתפקודו זה של בג"צ.
לאחר מכן אתמקד בסוגיה נקודתית אחת הבוחנת את תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה - סוגיית זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני כוחות המנסים לקעקעה ולערער את יסודותיה באמצעות שימוש בכלים ובהליכים הדמוקרטיים. אסקור את מקרי הבוחן העיקריים של סוגיה זו כפי שנדונו בבג"צ מקום המדינה ועד לימינו אנו, תוך התייחסות להוראות החוק בנושא זה ותוך שימת דגש על המתחים המתגלעים בין הרשות השופטת לזו המחוקקת ולציבור בנוגע לסוגיה זו. בסיום פרק זה אנסה להסיק מסקנות באשר לתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה בסוגיה ספציפית זו והאם תפקוד זה מחזק את הדמוקרטיה בישראל או שמא הוא מחלישה.
בפרק האחרון של עבודה זו אסכם בקצרה את הסוגיות השונות שעלו במהלך הדיון בשאלת המחקר שבפנינו ואציג את עמדתי האישית ואת מסקנותיי.

מקורות:

מ. נגבי, "בג"ץ כתחליף לחוקה: ההישג הבלתי ודאי", בתוך מעל החוק (ת"א, עם עובד 1987), עמודים 69-98.
מנחם הופנונג, "סמכות, עוצמה והפרדת רשויות - ביקורת שיפוטית בישראל בפרספקטיבה השוואתית", מתוך משפטים כח תשנ"ז (הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית י-ם, אפריל 1997), עמ' 239-256.
רות גביזון, "מדינה יהודית ודמוקרטית: זהות פוליטית, אידיאולוגיה ומשפט", עיוני משפט יט (3) 631 (תשנ"ה).
עו"ד בן-דרור ימיני, "פוליטיזציה של המשפט" כתב העת השנתי של לשכת עורכי הדין, 1999.
י. שלף, "גבול האקטיביזם הוא הקו הירוק: בשולי ובשבילי הפסיקה של בג"צ בשטחים", עיוני משפט יז(2).
ד"ר גד ברזילי, פרופ' אפרים יער-יוכטמן, ד"ר זאב סגל, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית, בהוצאת אונ' ת"א (1994), 17-26.
א' רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (תשנ"א) 93-131. צדק חלוקתי בישראל, קובץ מאמרים בעריכתו של מנחם מאוטנר, הוצאת רמות-אוניברסיטת ת"א (מאי 1998), 1-448.
מרדכי קרמניצר, "בג"ץ והתפיסה הרחבה של תפקידו: כתב הגנה" מתוך אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית, בהוצאת האוניברסיטה העברית י-ם.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בג"צ כתחליף לחוקה", סמינריון אודות "בג"צ כתחליף לחוקה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.