היוון עלויות אשראי.

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
הקדמה
שיקולים בעד ונגד היוון עלויות אשראי
עיקרי תקן מספר 3
- הגדרות ומושגים
- אפיון עלויות אשראי
- שלבי ההיוון
- משך תקופת ושיעור ההיוון
שיקולים ושיטות להיוון
- עלויות אשראי שליליות
היוון עלויות אשראי בהתייחסות לקרקע בפרויקטים של בניה
היוון עלויות אשראי בדוחות מאוחדים
- דוגמא להמחשה
היוון עלויות אשראי בדוחות המטופלים בשיטת השווי המאזני
היוון עלויות אשראי - ההיבט המיסויי
FAS 34 - עיקרי התקן האמריקאי
IAS 23 - עיקרי התקן הבינלאומי
השוואה בין התקן הישראלי, הבינלאומי והאמריקאי
בחינת "מקרה מבחן" - דוגמא כוללת
סיכום
ביבליוגרפיה

הקדמה
עד לתאריך 1 בדצמבר 1998 לא היה קיים בישראל תקן מחייב להיוון עלויות אשראי ואף לא
היה קיים נוהג אחיד בעניין. בפרקטיקה נהגו לפעול לפי כללי חשבונאות מקובלים כלליים
וספציפיים הפזורים בגילויי הדעת השונים. בעולם פורסמו מספר תקנים המתייחסים לנושא
כאשר הבולטים שבהם הינם: תקן בינלאומי בחשבונאות מס' 23 וכן מספר תקנים בארה"ב
העוסקים בנושא זה ובסוגיות הקרובות אליו (הבולט שבהם הוא תקן אמריקאי 34 וכן תקנים
נוספים, כגון, FAS 58 ,FAS 42 ,FAS 62). עם זאת, יישום תקנים אלו בארץ לא התאפשר
וזאת בעיקר עקב תנאי המשק הישראלי בו התעוררו מספר קשיים בנוגע להיוון עלויות אשראי
כפי שהתבקש בתקנים אלו.
ועדת המוסד לתקינה ראתה לנכון לאמץ את הדרישה המקובלת בעולם להוון עלויות אשראי.
זאת מכיוון שהעדר תקן בנושא זה יביא לאי אחידות בטיפול בין תאגידים שונים ואף לחוסר
עקיבות בדיווח הכספי של אותו תאגיד לאורך זמן. לכך התווספה גם העובדה שרוב החברות
בארץ נהגו להוון עלויות אשראי ספציפי. על כן, בשימוע הציבורי שנערך בתאריך 24/06/98
הוצגה הצעה על ידי ועדת המוסד לתקינה להתקנת תקן חשבונאות מספר 3 שבה הובאו שני
חלופות לטיפול:
הראשונה היא חיוב החברות לבצע היוון גורף של עלויות אשראי לכל הנכסים הכשירים. הצעה
זו מאמצת למעשה את העיקרון שנקבע בתקן האמריקאי אשר מחייב להוון (ולא רק מתיר, כפי
שעושה התקן הבינלאומי). נושא זה יטופל בהרחבה גם בהמשך העבודה.
החלופה השנייה לטיפול החשבונאי מציעה כי החיוב להוון יתייחס לנכסים כשירים, הן
המיועדים לשימוש עצמי והן המיועדים למכירה לפי התנאים שנפרט בהמשך.
אם כן, בשימוע שנערך בעקבות התכנסות ועדת המוסד לתקינה תמך רובם המכריע של הנוכחים
בחלופה השנייה שהוצגה לעיל.
לפיכך, בתאריך 1 בדצמבר 1998 אישרה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה
בחשבונאות את תקן מספר 3 בדבר "היוון עלויות אשראי". תחולת התקן הינה מהתאריך
1.1.2000 אולם התקן עודד את יישומו המוקדם. תקן זה קובע כללי חשבונאות מקיפים לטיפול
בעלויות האשראי בפירמות, בכלל, ובפירמות קבלניות, בפרט. התקן מבטל למעשה את "שטח
ההפקר" בטיפול החשבונאי ,שיושם בפרקטיקה לפני פרסום התקן, בשאלת עיתוי התרתן בניכוי
של עלויות האשראי.
המגמה העיקרית העולה מן התקן היא התאמת החשבונאות למציאות הכלכלית ובכך יצירת
שקיפות נאותה של המצב הכספי של הפירמות וכן אחידות בטיפול החשבונאי. לשם כך, מנסה
התקן להביא להקצאה נאותה יותר של ההכנסות והעלויות בין התקופות החשבונאיות שעל
פניהן נמשכת העבודה.
המציאות מלמדת כי בנסיבות מסוימות הוצאות מימון מהוות חלק בלתי נפרד מעסקת הרכישה
ולכן ראויות להיחשב כתוספת לעלות ההיסטורית של הנכס. במקרים אלה ניתן לבצע היוון
ההוצאות , דהיינו זקיפתן לעלות הנכס והפחתת הסכום הכולל על פני אורך חייו המועילים
(סמט2000,).
במקביל, חשוב לציין שהתקן אינו עוסק בזקיפת עלויות אשראי הנובעות מהתחייבויות שהעסק
לקח על עצמו, כלומר, אין זקיפה של עלות הריבית הרעיונית על ההון העצמי. זאת מכיוון
שהחשבונאות המקובלת כיום איננה מטפלת בעסקאות רעיוניות אלא בעסקאות ממשיות בלבד.

בעבודה זו נסקור תחילה את עיקרי התקן ולאחר מכן נעלה לדיון סוגיות שונות אשר, לעניות
דעתנו, יש חשיבות רבה בהבהרתם. כמו כן, נסקור את עיקרי התקן הבינלאומי והתקן
האמריקאי ונערוך השוואה בין 3 התקנים במספר סוגיות ספציפיות. לבסוף, נביא דוגמא
מספרית לשם המחשה.

מקורות:

סמט, י. (2000). חשבונאות פיננסית א'. הוצאת אחיאסף בע"מ.
צאיג, ש. (1998). "היוון עלויות אשראי - סוגיות בראי המציאות הישראלית". רואה החשבון, 47, 0168-171.
זיו, ש. (1998). סוגיות בהיוון עלויות הנהלה, כלליות ומימון. סוגיות נבחרות. תל-אביב: משרד רו"ח BDO זיו האפט. 8-15, 28-33, 38-44.

תגים:

אשראי · הוצאות · היוון · חשבונאי · מימון · עלויות · תקן · תקנים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היוון עלויות אשראי.", סמינריון אודות "היוון עלויות אשראי." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.