פיתוח מודעות רב תרבותית בתוכניות הלימוד של בית ספר 'גליל'.

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון : האם ניתן לפתח מודעות רב - תרבותית?
פרק שני : תוכנית הלימודים של כיתה ז' בבי"ס "גליל"
פרק שלישי : פיתוח מודעות רב - תרבותית בתוכנית הלימודים
סיכום
נספחים
ביבליוגרפיה

מבוא
בעבודתי זו אנסה לבדוק האם ניתן לפתח מודעות רב - תרבותית אצל הדור הצעיר החי בישראל של היום בכלל ובגליל בפרט. כפי שאראה במהלך העבודה, ישראל היא מדינה מרובת תרבויות ועדיין ללא מודעות רב-תרבותית. כלומר, מתקיימות בה תרבויות רבות ושונות, תוך סובלנות במקרה הטוב ותוך שסעים ופערים במקרה הנפוץ. על רקע תופעה זו מעניין לבדוק את המקרה הייחודי ויוצא הדופן של בית ספר דו - לאומי ודו - לשוני "גליל".
ביה"ס גליל נוסד לפני שמונה שנים ע"י עמותת יד ביד, לחינוך דו לשוני בישראל. בכל כיתה מלמדות שתי מחנכות, יהודייה וערבייה. בית הספר נתמך על ידי משרד החינוך ומאושר כביה"ס על יסודי ייחודי, על אזורי.1 בביה"ס גליל לומדים כ-180 תלמידים בכיתות א'-ז' הבאים מיישובי משגב, סח'נין ושעב.
בפרק הראשון של עבודה זו אנסה להשיב על השאלה באופן תיאורטי, האם ניתן בכלל לחנך או לפתח מודעות רב - תרבותית? התשובות והדעות כאן, כראוי לנושא הרב - תרבותיות בכלל והחינוך לרב - תרבותיות בפרט, הן רבות ומגוונות, אביא את הבולטות שבהן.
בפרק השני אפרט את הדוגמא של בי"ס "גליל" ואתמקד בתוכנית הלימודים של כיתה ז' שהיא הכיתה הבוגרת ו"המייסדת" של בית ספר זה. פרק זה יתבסס על חומרים כתובים של התוכנית וראיונות עם המורות המובילות והמנהלים העמיתים.
בפרק השלישי אנסה לבדוק האם אכן תוכנית הלימודים של כיתה ז' בבי"ס "גליל" עונה על המדדים של פיתוח המודעות הרב - תרבותית. בפרק זה אנסה לחבר בין התיאוריה למעשה, בין הרצוי למצוי. כמו כן אביא כאן בקצרה ראיות לנושא מפורומים שונים הקשורים לבית הספר.
בנוסף אסקור את הקשיים והמכשלות בדרך ליישום. כמו כן אביא בקיצור המתבקש את הדוגמא של בית הספר בנוה שלום.2
להערכתי, ניתן יהיה להיווכח כי תוכנית הלימודים של כיתה ז', אכן עונה להלכה על הצורך הדחוף לפתח מודעות רב - תרבותית, אך למעשה הדרך עדיין ארוכה ומסובכת. כלומר, למרות העשייה המבורכת ואולי בזכותה, יש עדיין הרבה מה לחשוב ולעשות.

ככלל, עבודה זו עוסקת בהיבט המקסימליסטי של רב תרבותיות, כלומר רב-תרבותיות פלורליסטית במובנה המלא והעשיר ביותר. לפי הגדרתה של נורית נוביס דויטש3, "ברמה המינימליסטית, האדם הפלורליסט הוא סובלן. אין הוא מתעמק ברציונל הקוגניטיבי של ריבוי טובים אלא דוגל בעמדת שיח הזכויות: גם לאחר מגיעות זכות הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הפולחן וכדומה. במקביל, הוא בהחלט עשוי לשפוט לשלילה ערכים הסותרים את שלו. יחסו לאחר חיובי, ואם הוא נרתע רגשית מאחרות, הרתיעה היא ברמה נשלטת. התחומים בהם מתבטא הפלורליזם שלו הם ה'רכים' יותר: בעיקר פלורליזם תרבותי, המתמקד בקונבנציות ונורמות. ברמה חברתית נצפה שיתמוך בזכויות האחר ויתנגד לגזענות. ברמה המקסימליסטית, האדם הפלורליסט הוא בראש וראשונה פלורליסט קוגניטיבי. הוא תופס את המציאות כמורכבת, מזהה בה דילמות וסתירות שלא ניתן ליישבן, ומאמין שערכים שונים וסותרים יכולים להיות "טובים" במקביל. הפלורליזם שלו יונק מחשיבה הקרובה יותר לרלטיביזם; נגדירו כ"פלורליסט חזק" או "רב תרבותי". כאן, היחס חיובי כלפי האחר כולל מרכיב של הערכה ומשיכה לעושר ומגוון תרבותי וערכי. אדם זה אינו מאמין שאמונותיו הן היחידות הנכונות, אם כי הוא עשוי להאמין שלא כל המערכות הערכיות שוות (דהיינו, יש מערכות ערכיות כמו הנאציזם שראוי לשלול). התחומים עליהם הוא מחיל את הפלורליזם שלו יכללו, מלבד התרבותי, גם את הערכי ואולי (אם כי לא בהכרח) את המוסרי. נצפה שיתמוך בחברה פלורליסטית בה יש כבוד ומקום לעולמות תרבותיים וערכיים שונים, ויתנגד להגמוניות כח סמויות (כמו ההגמוניה המערבית, הגברית וכד'). אדם כזה התמודד עם דילמות הכרוכות בתפיסת עולם פלורליסטית, וליבן את עמדותיו בנושא באופן מודע".
בין הפלורליסט המינימליסט והמקסימליסט יתכנו כמובן מצבי ביניים.
בנוסף, מן הראוי לדעתי להזכיר כאן את הקשר האישי שיש לי לרעיון בית הספר ולקיומו 4, השתדלתי כמידת האפשר שהקשר הרגשי החזק שיש לי לרעיון בכלל ולבית הספר המסויים בפרט, לא יטו את התוצאות באופן בלתי סביר.
ומלה אחרונה באמת, אני אסירת תודה ומלאת כבוד והערכה למנהלי ומורי בית ספר 'גליל' שפתחו בפני את דלתם ואפשרו לי להוציא עבודה זו מן הראש והלב אל הכתב.
---------------------------------------------------------------------------------
1. דרכו של בית הספר להכרה רשמית לא היתה קלה. בתחילה לפני שהוקם, כאשר הרעיון רק התחיל לקרום עור וגידים, פנה אלינו השר גונן שגב ושאל האם אין מספיק בעיות בין דתיים לחילוניים שאנו רוצים להקים בית ספר לערבים ויהודים? בנוסף לקח די הרבה זמן עד שמשרד החינוך הסכים להכיר בבית הספר גם אחרי שכבר הוקם ופעל.
2. בית הספר בנוה שלום חנך את בית ספר גליל בשנותיו הראשונות ומייצג תפיסה דומה לגבי מחויבותו החברתית של בית הספר בכלל ובית ספר יהודי-ערבי בפרט.
3. נורית נוביס דויטש "עד כמה ניתן לצפות לפלורליזם באוכלוסיה?", באתר האינטרנטחינוך לפלורליזם.
4. התמזל מזלי והייתי מההורים המייסדים, בתי הצעירה למדה בבית הספר מכיתה א' ועד השליש הראשון של כיתה ז'.

מקורות:

אלוני נמרוד, עורך (2005), כל שצריך להיות אדם, מסע בפילוסופיה חינוכית, אנתולוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.
אלחאג' מאג'ד, "חינוך לרב תרבותיות בישראל לאור תהליך השלום", בתוך: מאוטנר מנחם ואחרים (עורכים), רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ח - 1998, עמ' 711.
בקרמן צבי, מרק סילברמן, "ממשיכים לדבר אל עצמם", פנים, גליון 14, אוגוסט 2000.
בר-שלום יהודה, (2004), אידיאה של תיקון,יזמות חינוכית בחברה רב תרבותית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום.
גוטמן איימי (2000), חינוך דמוקרטי, ספריית פועלים בע"מ.
יוגב, א' (2001). גישות לחינוך ערכי בחברה פלורליסטית. בתוך י' עירם, ש' שקולניקוב, י' כהן וא' שכטר (עורכים), צומת: ערכים וחינוך בחברה הישראלית. הוצאת לשכת המדענית הראשית, משרד החינוך, 355-379.
יונה יוסי, "ההסדר השלישי", בתוך: רוזנטל רוביק (עורך), קו השסע, החברה הישראלית בין קריעה ואיחוי, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד והסתדרות המורים בישראל, תל אביב, 2001. עמ' 322.
יונה יוסי, "חינוך לפלורליזם תרבותי בחברה רב - תרבותית", בתוך : אלוני נמרוד, עורך (2005), כל שצריך להיות אדם, מסע בפילוסופיה חינוכית, אנתולוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, עמ' 155.
מאוטנר מנחם, אבי שגיא, רונן שמיר, עורכים, רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב, 1998.
נחתומי אוהד, עורך, (תשס"ג), רב - תרבותיות במבחן הישראליות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
סמילנסקי יזהר, (ראיון עם מערכת פנים), "זה האוקיינוס הבלתי נודע, ומה שצריך הוא לא להכניס בו מי שופכין", פנים : כתב עת לתרבות חברה וחינוך, גליון 10, עמודים 51-59, 1999.
פלג מולי, "שונים ועוינים", פנים, גליון 26, סתיו 2003.
פרידר ניר, "לומדים יחד את הקוראן, הברית החדשה והתנ"ך", צפון 1 כרמיאל משגב, י' באייר תשס"ה 19.5.2005
פרס יוחנן, "חברה אחת, הרבה דמויות במראה", פנים: כתב עת לתרבות חברה וחינוך, גליון 20, 2002.
קשתי, י. ואחרים. עורכים. לקסיקון החינוך וההוראה, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ח - 1997
רביצקי אבי, "אני מצפה ליום שבו הויכוח האידיאולוגי יתחדש", פנים : כתב עת לתרבות חברה וחינוך, 20, 2002.
רוזנטל רוביק (עורך), קו השסע, החברה הישראלית בין קריעה ואיחוי, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד והסתדרות המורים בישראל, תל אביב, 2001.
ריאד עלי, "האח השלושה עשר", בתוך: רוזנטל רוביק (עורך), קו השסע, החברה הישראלית בין קריעה ואיחוי, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד והסתדרות המורים בישראל, תל אביב, 2001.
שוחט אלה, זיכרונות אסורים, לקראת מחשבה רב - תרבותית, הוצאת בימת קדם לספרות, סדרת קשת המזרח 2, 2001
שור, א' ופרירה, פ' (1990). פדגוגיה של שחרור: דיאלוגים על שינוי בחינוך. תל אביב: ספרי מפרש. 13-7, 125-105, 169-147.
Banks,J.(1995)."Multicultural education : Historical development, dimensions, and practice. IN: Banks A. MeGee Banks (Eds.), Handbook of research on multicultural education. NY:McMillan Publishers, 3-24.
Ferdman, B. (1990 May). Literacy and cultural identity. Harvard Educational Review, 60 (2), 181-204.
Freire, P. (1996).Letters to Crhistina, reflections on my life and work. For word.NY London : Routledge
Hirsch, E.D. (1987). Cultural Literacy. Boston: Houghton Mifflin Company, 1-32.
Hoffman, D.M. (1996 fall). Culture and self in multicultural education : Reflections on discourse, text, and practice. American Educational Research Journal, 33(3), 545-569.
Kramsch, C.(1998). Language and cultural identity, Ch. 6. Oxford University Press, 65-77.
Taylor Charles (1994)- Multiculturalism: Examining the Politics of Recognition. Princeton, New Jersey: Princeton University Press.
Wurzle,J.(1987).Toward multiculturalism. Maine : Intercultural Press, 1-13.

תגים:

אירופוצנטרי · אתנוצנטרי · הומניסטי · לאומי · לשוני · קוריקולום · תרבותי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פיתוח מודעות רב תרבותית בתוכניות הלימוד של בית ספר 'גליל'.", סמינריון אודות "פיתוח מודעות רב תרבותית בתוכניות הלימוד של בית ספר 'גליל'." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.