המינויים הפוליטיים והשלכותיהם על השירות הציבורי בישראל.

תקציר העבודה:

תופעת המינויים הפוליטיים אמנם הצטמצמה במשך השנים, אך עדיין נותר החלק העלום הזה בקרחון של המינויים הפוליטיים: התערבותם של שרים ומנכ"לים בגיוס, קידום ופיטורי עובדים בדרג לא פוליטי של שירות המדינה. גם לאחר 50 שנה, שירות המדינה טרם נגמל ממחלות הילדות שלו.
מינויים פוליטיים בשירות הציבורי היו תופעה שרווחה במלוא עוצמתה בעשור הראשון לקום המדינה. עם השנים, הלכה התופעה ודעכה, במיוחד לאחר שהרצון להקנות לשירות המדינה אופי ממלכתי, מנותק מהמנגנון המפלגתי, הוביל לחקיקתו של חוק שירות המדינה (1959) אשר קבע בין היתר, כי המינויים בשירות הציבורי יוסדרו באמצעות מכרזים. מגמתו העיקרית של חוק זה הייתה שמינויים של עובדים בשירות הציבורי לא יבוצעו מתוך זיקה פוליטית אלא בהתאם לכישוריו האישיים של הממונה.
אם בשנות השישים והשבעים רכש לעצמו השירות הציבורי מעמד עולה של שרות ממלכתי וא-פוליטי, הרי שבשנות השמונים שבו המינויים הפוליטיים ותפסו מקומם כתופעה נפוצה המאיימת על מעמדו ורמתו של השירות הציבורי. תופעת המינויים הפוליטיים אינה מתיישבת עם חובת הנאמנות. חובת הנאמנות מחייבת שהסמכות תופעל על מנת לשרת את טובת הציבור בדרך הראויה ביותר, קרי, אותה דרך שתוביל למינוי למשרה של המועמד הכשיר ביותר. אם הפעילה הרשות הממנה את הסמכות לשרת מטרה אחרת כגון: אינטרס אישי או כיתתי, כי אז יש בעובדה משום הפרה של חובת הנאמנות הפוגעת במוסד הציבורי. יתרה מזו, הדיון בסוגיית המינויים הפוליטיים שואב את צידוקו לא רק מעצם הפגיעה בטוהר המידות אלא גם מהנזק הנגרם לשירות הציבורי, שהרי במינוי הפוליטי יש משום צמצום חוג המועמדים למינוי.
משמעות הדברים הוא כי הרשות הממנה לא תעדיף במקרים רבים את המועמד הראוי ביותר מן ההיבט המקצועי.
מינויים פוליטיים אינם בהכרח תופעה שלילית. מינויים פוליטיים מהווים את אחד האמצעים של הממשל ליישם את המדיניות שבשמה הוא נבחר. הפוליטיקאים רוצים לעבוד באמצעות אנשים שהם סומכים עליהם ויודעים כי השקפת עולמם זהה לשלהם, ויש לכך הצדקה מסוימת.
כמו כן, לא כל מינוי פוליטי הוא בהכרח מינוי רע. ישנם לא מעט אנשים בזירה הפוליטית שהם בעלי כישורים וניסיון ניהולי. העובדה שהם גם פעילים פוליטית אינה צריכה לפסול אותם מלקבל תפקידים התואמים את כישוריהם.
כאמור, את המינויים הפסולים ניתן יהיה למנוע רק ע"י מודעות ציבורית ובעיקר תקשורתית.
את הנישה הזו ממלא באופן בולט משרד מבקר המדינה, שבעצם פרסומיו משרת בעניין זה מספר מטרות: ראשית, הוא מציג את המודל הנורמטיבי. שנית, הוא חושף ומציג מאידך את החריגות מאותו מודל נורמטיבי. ושלישית, משרד מבקר המדינה מספק המלצות לדרכים בהן ניתן לחזור אל "דרך המלך" ולאותו מודל נורמטיבי.

בעבודה נסקור את תופעת המינויים הפוליטיים והשלכותיהם על השירות הציבורי בארץ. נבחן את "הסימפטומים" של התופעה תוך שילוב סקירת ביקורת והמלצות מבקר המדינה. בהמשך נציג את המסקנות שתכליתן הצגת דרכים לעקירת התופעה מן השורש ומחיקת הפער בין המעשה כפי שבוצע בפועל (מינויים פוליטיים פסולים) והמודל הנורמטיבי.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. המינויים הפוליטיים בראי מבקר המדינה
2.1 מהות המינויים
2.2 ביקורת
2.3 מינויים החייבים במכרז ומכרז לא נערך בהם
2.4 מצבים בהם נערך מכרז אך הליכיו אינם תקינים
2.5 מינויים המסורים לשיקול דעת השר
2.6 מינויים בשיקול דעת מועצה או גוף
2.7 סיכום הפרק
3. יחסי גומלין בין פוליטיקאים ותומכים
3.1 רקע
3.2 מפלגות עסקנים ותומכים
3.3 כיצד לגרום לבוחרים "לאהוב" את הנבחר
4. הקונפליקט בין חברה דמוקרטית למינויים פוליטיים
4.1 את משרת בדיוק "נציג הציבור"?
4.2 המפתח המפלגתי
4.3 סדר העדיפויות
4.4 סיכום הפרק
5. הצורך בעצמאות הממונים בשירות הציבורי וביצירת מנגנוני איזון ובלימה
5.1 המדד המקצועי לקבלת עובד
5.2 המינוי הפוליטי כמעילה באמון
6. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספח: מילון מונחים

הערת מערכת: בעבודה זו לא צויינו מראי מקום.

מקורות:

גלוברזון, אריה, האליטה האדמיניסטרטיבית בשרות הציבורי הממשלתי בישראל,(תל-אביב: המדרשה למינהל,1970).
יזרעאלי, ד. ושילה, ל., "אפקטיביות של תוכניות האתיקה בארגונים", זמן איכות 6, 2001, עמ' 13.
שלום, י., (1995), על שחיתות פוליטית - חקר המקרה של השלטון המקומי בישראל, חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך אוניברסיטה", אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
זמיר, יצחק,"הביקורת הפנימית והמינויים הפוליטיים" ,עיונים בביקורת המדינה,מס' 46 (1990), ע"ע 14-20.
זמיר, י., "הביקורת הפנימית והמינויים הפוליטיים", עיונים בביקורת המדינה 46, 1990, עמ' 14-20.
ברק-ארז, ד., "השפיטות של הפוליטיקה", פלילים ח', 1999, עמ' 369-387.
דרי, ד., "דמוקרטיה וביורוקרטיה בישראל", בתוך: כהן-אלמגור, ר., (עורך), (1999), סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ספריית הפועלים, תל-אביב, עמ' 95-109.
דרי, ד., (1993), מינויים פוליטיים בישראל : בין ממלכתיות לתנועתיות, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
לפיד,יוסף ,"תדמית ביקורת המדינה במדיה ", בתוך: פרידברג, אשר (עורך), ביקורת המדינה הלכה ומעשה, מהדורה רביעית מורחבת,(ירושלים: אקדמון ,1999),ע"ע 677-680
מעוז, א., "על גבולות השפיטות: כנסת, ממשלה, בית-משפט", פלילים ח', 1999, עמ' 389-444.
גלוסקינוס, ר., (1991), תיאור מבנה הקריירה של הסגל בכיר בשש מדינות והצגת המלצות ועדת קוברסקי ביחס לסגל הבכיר בישראל, נציבות שירות המדינה, ירושלים.
גל-נור, יצחק,"ניהול ציבורי-פוליטיקה.דרושים: מנהלים בכירים מהמפלגה הנכונה" , סטטוס ,גיל' 81 , (תל אביב,1998) ,ע"ע 8-15.
דין וחשבון הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה (דו"ח ועדת קוברסקי),כרכים א'-ב',(ירושלים,1989).
דרי, דוד, מינויים פוליטיים בישראל,(תל אביב: המכון הישראלי לחקר הדמוקרטיה, הקיבוץ המאוחד,1993).
ורנר, שמחה ב. , "אתיקה ומוסר במנהל הציבורי בישראל: לקראת הדור השלישי", בתוך: כפיר וראובני (עורכים), המנהל הציבורי בישראל 50 שנות מנהל ציבורי. התפתחות, לקחים ואתגרים לקראת שנות ה- 2000,(תל אביב: צ'ריקובר,1998),ע"ע 131-165.
זמיר, יצחק, "מינויים פוליטיים" , משפטים,כרך כ',חוברת 1, (ירושלים: האוניברסיטה העברית,1990),ע"ע 19-42.
עציוני,חוה הלוי,קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל,( תל אביב: ספרית פועלים,1993).
זמיר,יצחק,"מינויים פוליטיים בביקורת שיפוטית" ,משפטים,(ירושלים: האוניברסיטה העברית,1992),ע"ע 145-159.

תגים:

מבקר המדינה · מועצה · נציג שירות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המינויים הפוליטיים והשלכותיהם על השירות הציבורי בישראל.", סמינריון אודות "המינויים הפוליטיים והשלכותיהם על השירות הציבורי בישראל." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.