גבולות חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית מול ביטחון המדינה

תקציר העבודה:

קשה לחשוב על אידיאל מרכזי בהתפתחות החברה האנושית ממאבק האדם לחירות. החירות מהווה מאפיין מרכזי של החברה האידיאלית בה רוצה האדם לחיות.
עיקרון החירות מחייב כי, במידת האפשר, יינתן לאנשים לממש את משאלותיהם ואת רצונותיהם. החירות מקנה לאנשים את הזכות לעשות כל דבר שלא נאסר בחוק ושאינו פוגע בזכויותיהם של אחרים. אסור להגביל את תנועותיהם או לכפות עליהם מעשים בניגוד לרצונם.
יתר על כן, על המדינה להגן על אזרחיה מפני התערבות כופה של אחרים.
בעבודתי אתייחס לשיים מהפילוסופים, ישעיהו ברלין וג'ון סטיוארט מיל אשר דנו בעיקרון החירות.
ישעיהו ברלין במאמרו "ארבע מסות על החירות" מבחין בין שני סוגי חירות-חיובית ושלילית.
חירות חיובית- חופשי אני כאשר אין מתערבים ומפריעים בפעילותי, אני אדון לעצמי, חיי והחלטותיי תלויים בי ולא בכוחות חיצוניים כלשהם, מודע לעצמי כייצור חושב ורציונאלי, שולט על החלק הסובייקטיבי ונושא באחריות למעשיי. יש לי את החופש לעשות את מה שאני בוחר. חירות במשמעות זו הינה "החופש למשהו" משמע החופש לחיות בצורת חיים נבחרת אחת.
חירות שלילית- מתקיימת כאשר חייו של אדם מוכתבים על ידי גורמים שונים ומגוונים. אם לא הייתה נעשית ההתערבות, יכול היה האדם לעשות ככל העולה על רוחו, על כן כפייה ושעבוד מהווים סוג של חירות שלילית. חירות זה הנה "החופש ממשהו" משמע אי יכולת לפעול ברצון כיוון שמונעים זאת ממני.
ג'ון סטיוארט מיל במאמרו "על החירות" שם דגש על עיקרון החירות כנגד השלטון והחברה.
הצורך בהגנה על החירות נחוץ גם בצורת ממשל דמוקרטית, שבה הממשל מייצג את הרוב, והחוקים מתקבלים בהחלטת רוב במוסד המחוקק. לדעתו רק במקרים קיצוניים שבם עיקרון החירות יסב נזק יש צורך בהגבלתו. מיל מדגיש במאמרו את הטיעון העיקרי המבהיר את המעמד המיוחד המוקנה לחירות הביטוי, חיפוש האמת. לדעתו יש לאפשר כמעט לכל דעה את הזכות להישמע משום שאף אדם אינו יכול לטעון לאחיזה מושלמת באמת. כמו כן טוען מיל כי תמיד קיימת אפשרות שדעה הנראית לנו על פניה שגויה תכיל מידה מסוימת של אמת. למעשה סופה של האמת להתגלות רק בהתנגשות חופשית ופתוחה של ריבוי דעות. משמע חופש הביטוי הינו הכרחי בשמירה על חיוניות הדעות.

חירות האדם כוללות בין השאר, את חופש המחשבה האנושית, חופש התנועה, חופש המצפון, חופש הדת והפולחן, חופש ההתאגדות, חופש העיסוק, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להחזיק בקניין וכו'.
אחד מביטויי החופש החשובים ביותר, אשר בלעדיו לא ניתן להגדיר מדינה דמוקרטית, מתגלם בעיקרון היסודי- חופש הביטוי, אשר נשען במחשבה המדינית על חופש המחשבה האנושית.
מובן אפוא כי חופש זה הינו ערך חשוב ומרכזי לפרט ולחברה שכן בני האדם שונים זה מזה בהשקפתם, אמונתם, דעותיהם וטעמם ולכל אדם באשר הוא אדם יש צורך לבטא את עצמו ולהביע את דעותיו ורגשותיו. דרכי הביטוי האנושיות רבות ומגוונות. אדם יכול להביע את עצמו בשיחה , במכתב, בצורת לבוש מיוחדת, ביצירה אמנותית, במדבקה על השמשה, בהפגנה ועוד.
מקובל אפוא להצביע על ארבע "הצדקות קלאסיות" לחופש הביטוי: מימוש עצמי, בירור האמת, יישום ההליך הדמוקרטי ויציבות חברתית. בעבודתי אפרט בהרחבה אודות "הצדקות" אלו.
הכרה בחופש ביטוי רחב אין פירושה כי חופש הביטוי נטול כל הגבלות. יש להתחשב גם בעקרונות יסוד אחרים הידועים כעדיפים מאלה המובטחים על ידי מימוש עיקרון חופש הביטוי: כגון בטחון המדינה ושלום הציבור, כבוד האדם, זכות הקניין, טוהר השיפוט ועוד. אם כך חופש הביטוי הינו יחסי.

אחת ההגבלות על חופש הביטוי מתבצעת על ידי מוסד הצנזורה הצבאית ,כאשר מידע שיתפרסם עלול לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף יש הגבלות שונות אשר נוצרו על ידי חוקים.
בעבודתי אתמקד בהתנגשות בין חופש הביטוי לבין ערכים חברתיים חיונים ביותר כגון: ביטחון המדינה, הסדר הציבורי והמאבק בגזענות .אדגים זאת על פי שלושה בג"צים,דרכם אנסה לבדוק את האיזון בין הערכים.
בג"צ קול העם- אדגים את מבחן הודאות הקרובה שהוא האמצעי המקובל להכרעה בהתנגשויות שבין ערך חופש הביטוי לבין ערכים חברתיים חיונים. לפי מבחן זה יהיה ניתן להגביל את חופש הביטוי רק במקרים בהם קיימת סבירות גבוהה שהביטוי אכן יפגע בביטחון המדינה או בסדר הציבורי.
בג"צ שניצר- בפסק דין בעתירה זו אראה את אימות מבחן הוודאות הקרובה שלפיו יכול הצנזור הצבאי לאסור פרסום רק במקום שקיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה.
בג"צ כהנא- בפסק דין בעתירה זו אשים דגש על ההתנגשות בין חופש הביטוי למאבק בגזענות ובמרכזו דברי השופט אהרון ברק בדבר ביסוס האמת בחברה הדמוקרטית וחשיבות חופש הביטוי הכולל גם את החירות לבטא דעות מסוכנות, גזעניות, סוטות ומרגיזות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
חלק א'
2. עיקרון החירות
א. ישעיהו ברלין.
ב. ג'ון סטיוארט מיל.
חלק ב'
3. עיקרון חופש הביטוי, צידוקיו,הדרכים להגבלתו והערכים המתנגשים
א. עיקרון חופש הביטוי והצידוקים לו.
ב. מגבלות חופש הביטוי.
ג. אינטרסים המתנגשים עם חופש הביטוי.
חלק ג'
4. יישום עיקרון חופש הביטוי מול ביטחון המדינה
א. בג"צ 73/53- חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים.
ב. בג"צ 680/88- שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי.
ג. בג"צ 399/85- כהנא ואח' נ' הועד המנהל של רשות השידור.
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אמאנו, שחר,(2002),"דיבור צפוף",ספירלה, 12.06.2002, ע' 8-9.
ברלין, ישעיהו,(1971), שני מושגים של חירות, רשפים, תל אביב.
גביזון, רות,(1994),זכויות אדם בישראל, משרד הביטחון, תל אביב.
גורן, דינה,(1976),סודיות,ביטחון וחופש העיתונות, י. למאגנס,ירושלים.
הופנונג, מנחם,(1991), בטחון המדינה מול שלטון החוק, נבו, ירושלים.
כהן אלמגור רפאל,(1999), סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ספריית הפועלים, תל אביב.
כהן אלמגור רפאל,(1994),גבולות הסובלנות והחירות: תיאוריה ליברלית והמאבק בכהנאות, נבו,ירושלים.
מיל סטיוארט ג'ון,(1996), על החירות, תרגם לעברית אריה סימון, מאגנס, ירושלים.
נגבי, משה,(1999), חופש העיתונות בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
סגל,זאב,(1996), חופש העיתונות בין מיתוס למציאות, הוצאת פפירוס-אוניברסיטת תל אביב,תל אביב.
סגל ,זאב,(2001),"גבולות הצנזורה בעת מלחמה",הארץ, 17.04.2001.
רובינשטיין, אמנון,(1991),המשטר הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, תל אביב.

תגים:

יסודות המשטר · ישעיהו ברלין · סטיוארט מיל · קול העם שניצר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גבולות חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית מול ביטחון המדינה", סמינריון אודות "גבולות חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית מול ביטחון המדינה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.