מלחמת וייטנאם בקולנוע האמריקאי

תקציר העבודה:

מלחמה הייתה מאז ומתמיד אקט מלכד. במצב המלחמה, מתאחדים אזרחי המדינה מאחורי השלטון ומטרותיו, הבדלים ומתחים פנימיים נשכחים והבנים יוצאים בגאווה אל החזית על מנת להגן על הערכים, המסורת והטריטוריה הפיזית והמטה-פיזית\אידיאולוגית של מדינתם.
בזמן מלחמה גויסו בדרך כלל צורות הביטוי האמנותיות השונות לטובת הממסד - ספרות, עיתונות, תיאטרון וקולנוע עמלו ויצרו מוצרים אשר היללו את האידיאולוגיה של מדינתם, את ערכיהם ואת אופיים המוסרי הנאצל של לוחמי המדינה.
מלחמות העולם יצרו כל אחת בשעתה גלי זעזוע ותחושות אנטי מלחמתיות קשות בקרב החברה העולמית. עם זאת, בארה"ב, שאוכלוסייתה האזרחית נפגעה ממלחמת העולם השנייה באופן שולי יחסית לבנות בריתה האירופאיות, ואשר תוצאות המלחמה הותירו אותה בבדידות מזהרת כמעצמה היחידה במערב, היו האידיאולוגיה והאמונה בצדקת הדרך האמריקאית עדיין בשיאם בקרב מרבית האזרחים האמריקאים. המלחמה הקרה ומרוץ החימוש אשר שלטו בעולם בשנות ה-50 וה-60 והגל המקארתיסטי שנגזר ממנו חיזקו את הדמוניזציה של האויב ואת הדיכוטומיה - בני אור מול בני חושך, כאשר ארה"ב לעולם מוצגת כמגנה על החופש, החירות והדמוקרטיה אל
מול מפלצות השטן הקומוניסטיות.
בשלהי שנות ה-60 החל המפץ הגדול בדמותה של אמריקה, זה שעתיד יהיה לשבור את הדימוי המיופייף ועמוס הסיסמאות שיצרה מכונת התעמולה האמריקאית ולהוליד בסופו של דבר מדינה אשר בה הערכים לא ייסובו עוד סביב סיסמאות נוסח קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, אלא מה תוכל אתה לעשות למען המדינה", אלא סביב זכויותיו של האזרח, רגשותיו, רצונותיו ומטרותיו. תקופה זו הולידה את המפלצת הדו-ראשית - מלחמת וייטנאם מחד ועליית התנועות האזרחיות\חברתיות\אנטי מלחמתיות (אשר כונסו תחת הסלוגן "ילדי הפרחים") מאידך. החברה האמריקאית שוסעה בויכוחים פנימיים ולראשונה ניצב הצבא האמריקאי בארץ זרה כאשר חלקים רבים מן הציבור האמריקאי מתנגדים לעצם השהייה הזו ולמטרות העומדות מאחוריה. כישלונו החרוץ של הצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם, יצר שבר בחברה האמריקאית וסימן את הדרך ליצירות אמנות רבות שבחנו את המלחמה בעין ביקורתית מאד - תמו הימים בהם ההזדהות עם מטרות המלחמה הייתה מוחלטת ומול האויב הדמוני ניצב חייל אמריקאי אציל, מוסרי ועשויי ללא חת. הקולנוע האמריקאי של שנות ה-60 ו-70 בחן את המלחמה ואת מוסריותה המפוקפקת כמו גם את האופן בו תפקד בפועל החייל האמריקאי הפשוט. את מקומם של הדימויים הנוצצים תפסו אימאז'ים חדשים - חייל מבולבל, נתק מוחלט בין המטרות המוצהרות של המלחמה לנעשה בפועל, אקטים לא מוסריים, אלימים ובלתי נחוצים כנגד אוכלוסייה אזרחית, מערכת וממסד צבאי כושל, חסר רגישות לחייליו, שסעים בתוך הצבא האמריקאי של רקע גזעי, עדתי וכלכלי אשר תפסו את מקומה של אחוות הגברים הקלאסית, שהייתה מעמודי היסוד של חווית המלחמה הקולנועית עד לאותה תקופה. השבר הברור ביותר ניכר בדמות הגיבור בסרטי המלחמה- את מקומם של הגברים הקשוחים, המוסריים העשויים ללא חת בנוסח גיבוריי המערבונים (דוגמת ג'ון ווין האגדי שכיכב בסרט הראשון שעסק במלחמת וייטנאם הכומתות הירוקות, וזהו גם הסרט האחרון שפעל עדיין לפי הקוד האתי של הקולנוע הלאומי המגויס), תפסו גיבורים בעל כורחם, כאלה שפעלו והגיעו למלחמה בניגוד לרצונם, או שהתנדבו למלחמה תחת השפעת דימויים מסולפים וקלישאות, והאשליה ההרואית טפחה על פניהם. הגיבורים החדשים לא אמיצים, פועלים לעיתים בדרכים לא אתיות, שהמלחמה משחיתה את נפשם ומנפצת להם את האשליות שקיננו בהם אודות אופיו החיובי של האדם. הגיבור החדש מנוכר למלחמה, שואף לחזור לחייו האזרחיים, הוא משתמש בסמים, שומע מוזיקת רוק'נרול, לעיתים קרובות נתפס כפחדן, לא גברי וכאאוטסיידר בתוך הממסד הצבאי. מטרות המלחמה אשר למענן הגיבור לוחם אינן קיימות, או שהקשר בינן ובין החוויות אותן עובר הגיבור הוא אבסורדי, סותר, או לא קיים כלל. המלחמה- בעבר אקט מזוויע אשר מוציא מהלוחמים את כל הטוב, האמיץ והנאצל שבהם ומסיעת בסופו של תהליך, להשלטת ערכים צודקים יותר ויצירת עולם טוב יותר, איבדה את משמעותה, כל מה שנותר ממנה היא הזוועה והמיתוס המנופץ.

במסגרת עבודה זו אנסה לבחון כיצד התפוררותם של אותם ערכים, והדימוי הקורס של ארה"ב מיוצגים בסרטי מלחמת וייטנאם של שנות ה70-. אנסה להציג את השינוי שעבר דמות הגיבור בסרטים אלה, וכיצד מאופיין הנוף בשטח האויב כאנלוגיה לאותם רעיונות של כאוס ודיסהרמוניה.
היות ומדובר בקורפוס נרחב מאד של סרטים בחרתי להתמקד במספר דוגמאות מייצגות. מטאל ג'אקט, פלאטון, ואפוקליפסה עכשיו, הם שלושתם מוצרים אשר מחד אכן מייצגים פן והשקפה המחוברים בד"כ לחוגי השמאל אך במקביל הם עטורי פרסים והכנסות כך שניתן להגדירם כמוצרים קאנונים לכל דבר שנתקבלו על ידי הממסד השמרני, ולפיכך כמייצגים הלך רוח מסוים בחברה האמריקאית.

תוכן העניינים:
מבוא
מלחמת וייטנאם בקולנוע האמריקאי
פלאטון
מטאל ג'אקט
אפוקליפסה עכשיו
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

Klein Michael, "Historical memory, film and the Vietnam era"; From Hanoi to Hollywood: pp19-40, Rutgers University Press, 1990
Doherty Thomas, "Full metal Genre: Stanly Kubrick's Vietnam Combat movie"; Perspective on Stanley Kubbrick: pp 307-316, G.K. Hall co.
Gilbert Adair, Hollywood's Vietnam; Proteus publishing, New York, 1981
Neve Brian, "The Sixties"; Film Politics in America - A Social Tredition: pp 211-236, Routledge, 1992
Mackey- Kallis Susan, "Descent into Hell: The Vietnam Nightmare"; Oliver Stone's USA: pp 59-73, Westview Press, 2000
Muse Eben J. "Veterans Betrayed"; The land of Nam: pp 143-156, The Scarecrow Press. Inc.
Suid Lawrence H, "Hollywood Vietnam: a Beginning"; Guts Glory: pp 309-321, Addison Publishing company.
Williams Tony "Missing in Action: The Vietnam Construction of the Movie Star"; From Hanoi to Hollywood: pp 129- 141
אלמוג עוז, הצבר- דיוקן, הוצאת ספרים עם עובד, תל אביב, 1997
בורשטיין יגאל, פנים כשדה קרב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990

תגים:

ויאטנם · ויאטנאם · אמריקאי · מלחמה · סרטי · קולנוע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת וייטנאם בקולנוע האמריקאי", סמינריון אודות "מלחמת וייטנאם בקולנוע האמריקאי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.