הגורם הראליסטי והמוסרי כמשפיע על הליכתה של ישראל להכרה באש"פ ולמשא ומתן על הסכמי אוסלו

תקציר העבודה:

המחקר הינו בנושא מדיניות החוץ של ישראל והוא בא לבחון מה היו המניעים של ממשלת ישראל, בראשותו של יצחק רבין, אשר דחפו את ישראל להכיר באש"פ וללכת למהלך בו נחתמו הסכמי אוסלו. האם פעלה ממשלת רבין ממניעים של מוסר או ממניעים של פוליטיקה ריאלית?

שאלת המחקר: באה לבחון את תהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל ואת השינויים בתפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל. כיצד קיבלה ממשלת רבין את ההחלטה להכיר באש"פ כנציג הפלשתינים, ולפתוח במשא ומתן על הסכמים לישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
השערת המחקר היא כי מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים הושפעה יותר מהגורם הריאליסטי ופחות מהגורם המוסרי. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין, הבינה כי המצב בו ישראל שולטת על שטחים המאוכלסים בצפיפות בערבים העוינים את ישראל לא יכול להמשך לאורך זמן.
מספר אירועים ותהליכים האיצו את השינויים בתפיסה האסטרטגית הישראלית: ראשית, נפילת ברית המועצות והגוש המזרחי, אשר תמכו באופן קבוע בערבים וליבו את הסכסוך במזרח התיכון. שנית, פריצת האינתיפאדה הראשונה בה התקוממו הפלשתינים בשטחים נגד צה"ל.
האינתיפאדה יצרה ויכוח בציבור הישראלי על המשך השליטה בשטחים. שלישית, מלחמת המפרץ הראשונה וכינוס ועידת מדריד בעקבותיה. הועידה יצרה לחץ על ישראל להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. קריאת המפה הפוליטית העולמית, הערכה נכונה של מצב יחסי החוץ של ישראל, והמצב החברתי בתוך ישראל, הניעו את ממשלת רבין ללכת לכוון של הסכם עם הפלשתינים.
גישת המחקר היא גישת המחקר הריאליסטית אשר מעמידה במרכזה את האינטרס הלאומי של המדינה. מדינאים פועלים על פי אינטרס לאומי, שאיפותיה האידאולוגיות של מדינה אינן זהות בהכרח לחוקי המוסר המקובלים במערכת הבינלאומית. בין חוקרים ומלומדים ניטש ויכוח - חוקרים בעלי הגישה האוטופיסטית-אידאליסטית סברו כי היחסים הבינלאומיים צריכים להיות מושתתים על בסיס של שלום עולמי, ופתרון של סכסוכים אך ורק בדרך של משא ומתן. לעומתם היו חוקרים בעלי גישה ריאליסטית ובראשם הנס מורגנתאו, אשר סברו כי בפוליטיקה המניעים של מנהיג חייבים להיות אינטרסים לאומיים.
שיטת המחקר: השיטה אותה בחרתי הינה תאוריית המשחקים. מתוך גישת מחקר זו בחרתי בשיטת "משחק סכום מעורב" גישה זו אומרת כי שני הצדדים יכולים להפסיד או להרוויח - ולאו דווקא את אותו הסכום.
שיטת מחקר נוספת בה עושה העבודה שימוש הינה חקר אירועים. בשיטה זו נעשה שימוש בחקירת אירועים פוליטיים וציבוריים כגון איומים, מחאות, הפגנות, ואירועים שגרתיים לא פוליטיים כגון מסחר, תיירות וקשרים בין מדינות. השיטה מגדירה באופן מדוייק את התופעה ומציעה דרך למיון האירועים על פי עוצמתם. לדוגמא, פריצת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987, ההפגנות בישראל ליציאה מהשטחים ותופעת הסרבנות לשרת בהם, ועידת מדריד וכד' (שם, עמ' 50-64).
העבודה מסתמכת על מאמרים ומחקרים אשר נעשו בנושא יחסי ישראל והפלשתינים. כל המחקרים אשר מצאתי בנושא, החוקרים את המקור והסיבות אשר הוליכו את ישראל להחלטה להכיר באש"פ, מסכימים כי זהו אינטרס ישראלי להגיע לפתרון הסכסוך ארוך השנים בין ישראל לפלשתינים.

תוכן העניינים:
פרק 1 - מבוא
פרק 2 - רקע הסטורי: התפתחות הסכסוך הישראלי-פלשתיני
פרק 3 - רקע תאורטי: פתרון סיכסוכים וישובם
פרק 4 - הסכמי אוסלו ותכנית האוטונומיה
פרק 5 - כישלון המשא ומתן ופריצת האינתיפאדה
פרק 6 - הנסיונות להתנעת תהליך השלום
פרק 7 - הגורם הראליסטי והמוסרי ביחסי ישראל והפלשתינים
פרק 8 - סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבו-לוהוד, איברהים, "הנאקבה (האסון) זה מה שקרה", אלפיים, חוברת מס' 16 (1988).
אבינרי, שלמה, "ישראל זקוקה לגבול", ידיעות אחרונות, (המוסף לשבת, 13 ליוני 2003).
איתן, מיכאל, "סולנה פתח שיחות קרונברג לשלום והמשתתפים התבשרו על פיגוע הטרור בחדרה" , אתר הבית בכנסת, www.miki.org.il , (17 לינואר 2002).
אליצור, יהודית, "דימויים במצבי קונפליקט-ארבעה מושגי יסוד", בתוך, ד. זקס (עורך), ישראל ושכניה הערבים, (מכון ואן ליר ירושלים, 1986).
אשכול, יוסף, בתוך,שלמה שביט, אילנה שמיר, (עורכים), קורות עם ישראל, (הוצאת מסדה, גבעתיים, 1985).
בוהדנה, אלי, ישראל אדי, "נאום חייו", מעריב, , (26 אוקטובר 2004).
בוש, ג'ורג', "מפת הדרכים : המסמך המלא", ידיעות אחרונות, ( 30 לאפריל 2003 ), אתר, www.ynet.co.il .
ביילין, יוסי, לגעת בשלום, (ידיעות אחרונות, ספרי חמד,תל אביב, 1997).
ביילין, יוסי, "לקסיקון פוליטי", אוסלו, אתר תנועת שחר, www.shahar-movement.co.il/lexicon,
בן חורין, יצחק, וושינגטון, "קלינטון על מגעיו עם ערפאת וברק: "זה קשה: זה מתסכל", מעריב, (29 לאוקטובר 2000), אתר, www.nrg.co.il .
ברדר, כריסטופר, "אוסלו והאיחוד האירופי: לכידת ישראל במשחק סכום אפס", נתיב,חוברת 1, (ינואר 1999).
גלבוע, איתן, שנהב מרדכי, הרמן תמר, אנקור יוסף, הגות קלאסית ומחקר מודרני ,יח' 1 קורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1980).
גנץ,מנחם, רומא, "נציג האיחוד האירופי הגיע לישראל כדי "להרגיע את הרוחות", מעריב, (3 אוקטובר 2000), אתר, www.nrg.co.il .
דרור, יחזקאל, "הסכם אוסלו בראיה אסטרטגית-רבתי", נתיב, חוברת 2, (מרץ 1995).
הירשפלד, יאיר, אוסלו: נוסחה לשלום, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, (עם עובד, תל אביב, 2000.
הראבן, אלוף, "ישראל נוכח סכסוך ממושך", מערכות, כרך 54, חוברת 200, (1969).
הרכבי, יהושפט, "מלחמה ואסטרטגיה", (צה"ל - הוצאת מערכות / משרד הביטחון, מהדורה תשיעית 2001).
יניב, אבנר, רבינוביץ אריה, שנהב מרדכי, הרמן תמר, אנקור יוסף, סיכסוך ומשבר ,יח' 7-8 קורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1980).
כהנא, שמאי, התביעה ל"זכות השיבה" לפלסטינים ומשמעותה לגבי ישראל, מכון לאונרד דיוויס ליחסים בין לאומיים, (האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1993).
כסה, י. צבי, "אמת אחרת מישראל", ידיעות אחרונות, (מוסף שבעה ימים, מרץ 2002).
לקסיקון מונחים, "אוסלו, תהליך", אתר הכנסת, http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/cindex.htm.
מרכז רבין לחקר השלום,"החברה הישראלית, התמיכה בתהליך השלום",אתר, www.rabincenter.org.il .
נויברגר, בנימין, "מהי אומה?", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), דיפלומטיה בצל עימות, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1984).
סופר, (אברהם ד.) אייב, "ארה"ב וישראל: הדרך שלפנינו", קיוונים, (30 למאי 2003), אתר, www.kivunim.org.il .
סנדלר, שמואל, מדינת הלאום , (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1999).
צבאג, שמואל, עוצמה ביחסים הבין- לאומיים, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב,1997).
קימרלינג, ברוך, "סוף עידן הקולוניאליזם הישראלי", הארץ, (22 לנובמבר 2000).
רבין, יצחק, "די לדמעות ולדם", (וושינגטון 13 בספטמבר 1993).
שמיר, שמעון, "גורמים ושלבים בסכסוך הערבי-ישראלי" בתוך, בנימין נויברגר (עורך), דיפלומטיה בצל עימות, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1984).
שפר, גבריאל, "היחסים המיוחדים" בין ארצות-הברית לישראל", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), דיפלומטיה בצל עימות, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1984).
Inbar, Efraim, "Contours of Israel's New Strategic Thinking", Political Science Qarterly, Vol. 111, No. 1, (Academy of Political Science, Spring, 1996).
Olsom, K. Robert, "Partners in the Peace Process: The United States and Europe", Journal of Palestine Studies, Vol.26, No.4, (University of California, Summer, 1997).
Pundak, Ron, "From Oslo to Taba: What Went Wrong ?", survival, vol. 43, no. 3, (Autumn, 2001).

תגים:

אוסלו · הישראלי · הסכמי · הסכסוך · ישראל · פלשתיני · פלשתינים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורם הראליסטי והמוסרי כמשפיע על הליכתה של ישראל להכרה באש"פ ולמשא ומתן על הסכמי אוסלו", סמינריון אודות "הגורם הראליסטי והמוסרי כמשפיע על הליכתה של ישראל להכרה באש"פ ולמשא ומתן על הסכמי אוסלו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.