מעמד היהודים בגרמניה בימי הביניים

תקציר העבודה:

ראשי פרקים
הקדמה
1. הענקת הפריבילגיות
2. יחסי הכוח בין הכנסייה לשלטון החילוני בסוגיית היהודים
3. התפתחות המושג "עבדי האוצר" והשפעתו על מעמד היהודים
סיכום
ביבליוגרפיה

בחברה הגרמנית לא היה מקום קבוע ומוחלט ליהודים, ומעמדם נקבע לפי קריטריונים מיוחדים. הבסיס של המעמד החדש נשען באופן מוחלט על היהודי כאינדיבידואל, או על הקהילה המקומית, לפי רצון השליט. כלומר תלות מוחלטת של היהודי או הקהילה ברצון השליט. בכל מקום הם היו צריכים תקנות מיוחדות על מנת להסדיר את המעמד שלהם ואת הזכות שלהם לשבת באותו מקום. התקנות האלו השפיעו על ההתארגנות הקהילתית שלהם וקבעו באופן ניכר את היחסים שלהם עם הקהילה הלא יהודית בקרבתה חיו.
אחד המקורות החשובים העומד לרשותנו לחקר המעמד המשפטי של היהודים באותה תקופה הן הפריבילגיות והצ'רטרים שניתנו ליהודים על-ידי הקיסר, נסיכים מקומיים או ראשי כנסייה.
הצ'רטר או הפריבילגיה הם כתב הגנה או חסות שנותן השליט המקומי או העליון ליהודי ובכך מבטיח את הגנתו בתמורה למס שהיה משלם לו היהודי. לפיכך, המעמד החוקי של היהודים בימי הביניים היה ייחודי לאוכלוסייה היהודית. מעמדם המשפטי הושפע מגורמים רבים.
גורמים פנימיים כגון הדבקות שלהם במסורת היהודית וההשתלבות שלהם במדינה הימי ביניימית, וגורמים חיצוניים כדוגמת המאבקים בין הכנסייה לשליטים החילוניים.
עיקר החיבור יתמקד במאבקים שבין הכנסייה לשליטים החילוניים במאות ה-11 ועד ה- 13 והשפעת מאבקים אלו על המעמד של היהודים בימי הביניים באירופה המערבית ובגרמניה בפרט. ההתנגשות בין שני מוסדות אלו, הגיעה לשיאה במאה ה-11 והתחזקה עם הזמן. הסכסוך בין הקיסר פרידריך השני לבין האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13 הביא למפנה מובהק של שייכות היהודים לאוצר המלכות.
החיבור ינסה לבחון האם התפיסה האומרת כי המעמד המשפטי של היהודים היה גרוע ביותר והאם נכונה ההשקפה כי היהודים היו באותו מעמד כמו זה של המעמדות הלא חופשיים, או שיש לבחון את המונחים הטרמינולוגיים בהם הוגדר מעמדם של היהודים בהקשר אחר מזה הנהוג היום. כפי שבארון מראה במאמרו המושג "שיעבוד היהודים" הוא מושג שהחלו משתמשים בו במאה ה-13, אבל הוא מציין מצב שהיה קיים גם קודם לכן. לדעתו, המושג בא
על רקע היריבות שבין האפיפיורות לקיסרות. מצד אחד הכנסייה תבעה את הסמכות לשלוט ביהודים, ישנם מסמכים כנסייתיים שדורשים משליטים נוצרים שלא לחרוג ביחסם ליהודים מהמעמד שקבעה להם הכנסייה. ההשקפה של הכנסייה הקתולית הייתה שהיהודים נידונו לשעבוד משום חטאם הקדמון - כפירה בישו והשתתפות בצליבתו. חיי השעבוד והגלות של היהודים היו לדעתם הוכחה לנכונות הנצרות. ומצד שני השליטים החילוניים רצו את הסמכות
על היהודים בעיקר על מנת להפיק רווחים כספיים על ידי הטלת מסים מיוחדים על אוכלוסייה זו.
התואר "עבדי האוצר" מופיע לראשונה בחוקי הקיסר פרידריך השני בנוגע ליהודי סיציליה בשנות ה-30 של המאה ה13 - ובנוגע ליהודי גרמניה בשנים 1237-1238. אולם ניתן למצוא ביטוי להשתייכותם של יהודי גרמניה ושאר המדינות לשליט גם בתעודות מהמאה ה-12 ואף לפניה.
החיבור ינסה לבחון האם הכוונה במושגים "שעבוד" ו"עבדי אוצר" היא שהיהודים אכן היו במעמד של עבדים, כפי שנהוג לפרש מונחים אלו בימינו, או שמא אם נבחן את המונחים בהקשר התקופתי שלהם נמצא תמונה אחרת של פני הדברים?

מקורות:

Chazan, Robert. Church State and Jew in the Middle Ages, New York: Behrman house, 1980.
Kish, Guido. The Jews in Medieval Germany: A Study of Their Legal and Social Status, Chicago: The University of Chicago Press, 1949.
Marcus, Jacob R. The Jews in the Medieval World, New York: Meridian Books, 1960.
Parkes, James. The Jew in the Medieval Community: A Study of His Political and Economic Situation, Second Edition. New York: Hermon Press, 1979.
בארון, שלום. "הלאומיות בימי הביניים והשעבוד היהודי," בתוך: רוברט ליברלס ויום טוב עסיס (עורכים), ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, ירושלים:מרכז זלמן שזר, 1996.
בארון, שלום. "מלוא הריבונות האפוסטולית ו'שיעבוד היהודים' בימי הביניים," בתוך: רוברט ליברלס ויום טוב עסיס (עורכים), ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1996.
.

תגים:

גרמניה · הביניים · היהודים · ימי · מעמד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמד היהודים בגרמניה בימי הביניים", סמינריון אודות "מעמד היהודים בגרמניה בימי הביניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.