דמות הצבר בתיאטרון הסאטירי הישראלי

תקציר העבודה:

"דומה שהצבר, שמילא תפקיד של ממסד הדת הציונית, הוא גם שזרע - באופן פרדוקסלי - את הזרעים לחילונה, בעיקר באמצעות תרבות ההיתול שיצר... ההומור והצחוק הם המסוכנים שבאויבי הדת, שכן הם מערערים את כובד-הראש של המאמין האדוק וחושפים את התמימות העומדת ביסוד האמונה. וחשוב מזה, ההומור מבוסס על התבוננות במציאות מעמדה של ריחוק, הריחוק הוא הצעד הראשון לערעור הדוגמה." [הדגשה שלי. י"ג] (אלמוג, 1997: 387).
התיאטרון הסאטירי, שהחל להתפתח בארץ מסוף שנות העשרים, ביקר ועקץ את החברה שאת ערכיה הוא שיקף במערכוניו ובפזמוניו. על כן, לא הייתה בחירה טבעית יותר, בעיניי, בכדי לבחון את התפתחותה, גלגוליה וכן את דעיכתה של דמות ה"צבר" והמיתוס שהתפתח לגבי ה"צבר" בתרבות הארץ-ישראלית. סייעה בידי התיזה של עוז אלמוג באשר להתפתחותו של מיתוס ה"צבר" בשנות ה-30' וה-40', שכן שנים אלה היוו את תור הזהב של התיאטרון הסאטירי בארץ.
חיבור זה ינסה לבדוק האם מיתוס ה"צבר" התפתח בשנות ה-30' והגיע לשיאו בשנות ה-50' (עפ"י טענותיו של אלמוג), או שמא התפתחותו ושיאו של המיתוס קדמו לתקופה זו. יתרה מזאת, תיבדק השאלה האם שקיעתו של המיתוס החלה בשנות ה-60' (שוב - עפ"י אלמוג) או האם זו החלה בתקופה מוקדמת יותר. השערותיי הן, כי התפתחותו, שיאו ודעיכתו של המיתוס קדמו לשנים אותן מזכיר אלמוג במחקרו, ואת זאת אנסה להוכיח באמצעות חקר שני התיאטראות הסאטיריים המרכזיים בשנות ה-20' וה-30': ה"קומקום" וה"מטאטא".
בחיבור זה ייעשה שימוש במספר מקורות: מקורות ראשוניים הלקוחים מן הארכיון לתיאטרון באוניברסיטה העברית וכן מן הארכיון לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, ספרות מחקרית העוסקת בתולדות התיאטרון והתפתחותו בישראל, וכן בספרו של עוז אלמוג "הצבר-דיוקן" - שמהווה את המחקר המרכזי להתייחסות בחיבור זה. בארכיונים לתיאטרון עיינתי בכל החומרים הנוגעים לשני התיאטראות הסאטיריים שהוזכרו לעיל, והוצאתי מתוכם את מרבית החומרים הרלבנטיים (הן בעקיפין והן במישרין) לנושא מיתוס ודמות ה"צבר", עפ"י המאפיינים שמציג אלמוג במחקרו המקיף.
עבודה זו תחולק לשלושה פרקים. הפרק הראשון יציג את גלגוליו, התפתחותו ודעיכתו של מיתוס ה"צבר" עפ"י ספרו של אלמוג. הפרק השני בחיבור זה יסקור בקצרה את היצירות התיאטרליות הבולטות ביותר של דור תש"ח, שהוצגו על במות התיאטרון הממוסד. הפרק האחרון בחיבור, שיהווה את החלק המרכזי בו, ינתח את מיתוס ה"צבר" ודמותו בתיאטרון הסאטירי הארץ-ישראלי, וזאת בהתאם לממצאים הארכיוניים השונים.
בכדי להבין במה דברים אמורים, בראש ובראשונה עלינו להבין את יסודותיו ומהותו של מיתוס ה"צבר". אם כן, הבה נפתח בהצגת תהליכי התפתחותו של מיתוס זה.

תוכן העניינים:
מבוא
ה"צבר" - כרונולוגיה של מיתוס, גלגוליו ושקיעתו
עיצוב חוויית הזיכרון הקולקטיבי של דור תש"ח: דמות ה"צבר" על במות התיאטרון הממוסד
דמות ה"צבר" בתיאטרון הסאטירי הישראלי בשנות ה30 -' וה'40 -
(א) השפה ה"צברית"
(ב) יחסים בין-דוריים: ה"צבר" אל מול ה"אב המייסד"
(ג) חינוכם והשכלתם של ה"צברים" (בעיניהם ובעיני דור האבות המייסדים) ופולחן הנוער
(ד) דמות החייל ה"צבר"
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

אלמוג, עוז. 1997. הצבר - דיוקן , תל-אביב: עם עובד.
פיינגולד, בן-עמי. 2001. תש"ח בתיאטרון , תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
קוחנסקי, מנדל. 1974. התיאטרון העברי , ירושלים: ויידנפלד וניקולסון ירושלים.
Rokem, Freddie. 1996. "Hebrew Theater from 1889 to 1948," In Linda Ben-Zvi (ed.), Theater in Israel, pp. 51-84. Michigan: University of Michigan Press.
Shoham, Chaim. 1996. "The Drama and Theater of Nissim Aloni," In Linda Ben-Zvi (ed.), Theater in Israel, pp. 119-131. Michigan: University of Michigan Press.

תגים:

ישראליות · חברה · צבר · שנות · תיאטרון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמות הצבר בתיאטרון הסאטירי הישראלי", סמינריון אודות "דמות הצבר בתיאטרון הסאטירי הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.