האם הגינות תופסת מקום נכבד בשיקולים של בחירה חברתית

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
הגדרה-הגינות וקינאה מהן?
מסך הבורות Veil Of Ignorance -
משחקים בהם קינאה משמשת תפקיד
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
כלכלנים תמיד שיערו שקינאה משחקת תפקיד חשוב בהחלטות כלכליות, אולם מפתיע שראיות
אמפיריות מעטות בלבד הוצעו כתמיכה בהשערות מעין אלה. פרטו, בספרו:" עלייתם ונפילתם
של האליטות" כותב: "החלק הגדול ביותר של הפעילות האנושית, מקורו לא בחשיבה הגיונית,
אלא ברגשות. דבר זה נכון במיוחד בפעולות שאינן מונעות כלכלית....האדם, למרות שנאלץ
לפעול על ידי מניעים שאינם הגיוניים, נוהג לקשור את פעילותו באופן הגיוני לעקרונות ודאיים
ואז הוא ממציא שיקולים אלו כמוקדמים בכדי להצדיק את פעילותו". (פרטו, עלייתם ונפילתם
של האליטות, 1968 עמ' 27).
יעילות פרטו תפסה זה זמן רב מקום נכבד בכלכלת רווחה. סיבה אחת היא כי הרעיון מספק לא
רק קריטריון אינטואטיבי מושך, אלא נחשב גם כנטול תלות ברגשות. תחת יעילות פרטו, אם
תזוזה מהקצאה קיימת מספקת יותר תועלת לאחד וכמה שפחות לאחר, אזי הקצאה זו עדיפה-
פרטו. קריטריון זה אמור היה לקבל תמיכה אוניברסלית, אולם מפתיע שרבים הכלכלנים
החולקים על קריטריון זה. הסיבה העומדת מאחורי אותן תגובות אינה נבחנה בצורה מקיפה
למרות שחוקרים רבים, כולל פרטו עצמו, שיערו מזמן שרגשות אישיים, במיוחד קינאה,
משחקים תפקיד קבוע, אם לא דומיננטי, בהחלטות כלכליות המשלבות יותר מאדם אחד.
קולם (1995 ,Kolm) אומר למשל: " רגשות חברתיים כגון קינאה, חמדנות, חמלה...הנם רחבים
מאד ומשחקים תפקיד מרכזי בחברה ובחיים הכלכליים בפרט."1
ניתן למצוא אמרות דומות רבות, אבל למרות זאת, מעטים המחקרים בספרות הכלכלית אשר
מדדו את השפעת הקנאה בהקשר של בחירה חברתית. סיבה מובנת וברורה למחסור של
מחקרים אמפיריים היא שרגשות קנאה אינם נוטים להיות מדידים. החשיבות של הערכת
החלטות כלכליות, הנטולות רגשות לא הגיוניים, בכל מקרה, לא שכחה.
ספרות תיאורטית רבה בענף הבחירה החברתית עוסקת בנושא זה. תרומה מוקדמת של
הראסאני (J.C Harasanyi 1953; 1955) מציעה שהחלטות כלכליות, נטולות רגשות, יכולות
להיות מושגות על ידי הצבת מקבלי ההחלטות במיקום של בורות ( .(Position of ignorance
מחקרים ניסויים רבים בנושא הקנאה התבססו על הצעה זו של הראסאני וזו תפסה מקום נכבד
ככלי למדידת קנאה בנושא של בחירה חברתית.
בנוסף לגישתו המוצעת של הראסאני, כאמור, פיתחו כלכלנים כלים של משחקי גומלין
בוריאציות שונות, בהם קנאה משמשת תפקיד. משחקים כגון משחק הדיקטטור, משחק
האולטימטום וכן משחקי חידוש ( innovation games) קיבלו ביטוי במחקרים ניסויים רבים
אשר ניסו להסביר את מקור החלוקה השווה ( the equal split) וכן לנסות ולאפיין את
האורינטציה החברתית של המציעים הנותנים הצעות הוגנות או פחות הוגנות באותם משחקים.
בעבודה זו אסקור את אותם כלים אשר הוצעו על ידי כלכלנים לצורך מדידת הקנאה ואפיונה,
יחד עם הצגת כמה מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ועל ידי כך אנסה לברר באם כלים אלו
מראים כי קנאה היא אכן דומיננטית ומשחקת תפקיד חשוב בשיקולים של בחירה חברתית.
----------------------------------------------------------------------------------------------
.1. Steven R. Beckman (2000) Envy, malice and Pareto efficiency: An experimental examination
Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 350

מקורות:

Steven R. Beckman (2000) Envy, Malice and Pareto Efficiency: An Experimental Examination. Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 349-367
J.p Carpenter (2002),Is Fairness used Instrumentally? Evidence from sequential bargaining,Journal of psychology 24 (2003) p:467-489
T.n Cason, V.l. Mui,(2001),Fairness and Sharing in Innovation Games: a laboratory inveatigation, Journal of Economic behaviour Organization 48 (2002) p:243-264
J.p.Chavas;J Coggins (2002),On welfare and fairness analysis under uncertainty, Social Choice and Welfare 20 (2003) p:203-228
E. Karni (2001), Intensity of the sense of fairness; Measurement and Behavioral Characterization, Journal of Economic Theory 105 (2002) p:318-337
Steven R. Beckman (2000) Envy, malice and Pareto efficiency: An experimental examination. Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 350
Steven R. Beckman (2000) Envy, malice and Pareto efficiency: An experimental examination. Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 353
Steven R. Beckman (2000) Envy, malice and Pareto efficiency: An experimental examination. Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 349-367
J.p Carpenter (2002),Is fair ness used instrumentally?Evidence from sequential bargaining,Journal of psychology 24 (2003) p:467-489
T.n Cason, V.l. Mui,(2001),Fairness and sharing in innovation games: a laboratory investigation, Journal of Economic behavior Organization 48 (2002) p:244
T.n Cason, V.l. Mui,(2001),Fairness and sharing in innovation games: a laboratory investigation, Journal of Economic behavior Organization 48 (2002) p:243-264
T.n Cason, V.l. Mui,(2001),Fairness and sharing in innovation games: a laboratory investigation, Journal of Economic behavior Organization 48 (2002) p:246
Steven R. Beckman (2000) Envy, Malice and Pareto Efficiency: An Experimental Examination. Social Choice and Welfare 19 (2002) p: 349-367
J.p Carpenter (2002),Is fair ness used instrumentally?Evidence from sequential bargaining,Journal of psychology 24 (2003) p:467-489
T.n Cason,V.l. Mui,(2001),Fairness and sharing in innovation games: a laboratory inveatigation,Journal of Economic behaviour Organization 48 (2002) p:243-264

תגים:

ssenriaf · בחירה · הגינות · חברתית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם הגינות תופסת מקום נכבד בשיקולים של בחירה חברתית", סמינריון אודות "האם הגינות תופסת מקום נכבד בשיקולים של בחירה חברתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.