בחינת פעילות האו"ם במלחמת יום הכיפורים

תקציר העבודה:

ב 26.6.1945 -, לאחר שתי מלחמות עולם אשר גבו עשרות מיליונים של קורבנות מלחמה וסכסוך, הוקם באופן רשמי ארגון "האומות המאוחדות" (להלן: "או"ם") והוגדרו תפקידיו ומוסדותיו במסמך עליו חתמו 50 מדינות. בבסיסו של הרעיון אשר עמד מאחורי הקמת ארגון בינלאומי זה, אשר הוקם למעשה לאחר קריסת חבר הלאומים על ידי המדינות הדמוקרטיות באירופה, הייתה התפיסה כי ארגון גג עולמי המאגד בתוכו נציגים מכל מדינה, יעזור בקיום שלום אמת. מטרות הארגון, כפי שניתן ללמוד אותן מתוך הצהרתו הנן פיתוח יחסי ידידות בין העמים, קיום ביטחון ושלום בעולם בדרך של ישוב סכסוכים ועצירת התוקפנות, שיתוף פעולה בין האומות כדי לפתור בעיות משותפות כמו עוני, רעב, חינוך, פליטים, מתן דגש על רעיונות החופש וזכויות האדם בכל אומה ואומה, שוויון מוחלט של כל המדינות והימנעות מכל איום או שימוש בכוח כלפי מדינה אחרת.1
מאז הקמתו ועד לימינו אנו, עלו וצצו טענות רבות אשר הטילו ספק ביכולתו של האו"ם כארגון לקיים את מטרותיו אלו. טענות אלו, אשר נשענו על התפיסה כי לא תמיד האינטרסים הבינלאומיים, אלו אשר לכאורה אמורים להיות הנדבך הבלעדי עליו מושתתות החלטות ופעולות הארגון, הם אלו המנחות את פעילותו של ארגון זה. על פי תפיסה זו, האינטרסים הלאומיים, המקומיים, גוברים בכל עת ובכל מקום על אלו הבינלאומיים ובכך מונעים כל סיכוי של הארגון למלא את יעדיו. לצד תפיסה זו, עומדות העובדה כי עד עתה לא הצליח האו"ם לפתור שום סכסוך בינלאומי וכי הוא עוסק יותר ויותר בסכסוכים בתוך מדינות (כגון יגוסלביה, צפון אירלנד, סומליה וישראל) ולא ביניהן.2 מטרתו של חיבור זה לבחון את יכולתו של האו"ם למלא את יעדיו כ"מסגרת על" או כמשקף של הדינאמיקה במערכת לאור התנגשות האינטרסים הלאומיים באלו הבינלאומיים. היינו: על פי הצהרותיו של האו"ם, אמור הארגון לשמר בראש
ובראשונה את האינטרס הבינלאומי ה"טהור".3 ב"שטח", כפי שאנסה אף להראות זאת בהמשך, המציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הצהרות אלו. לפיכך נשאלת השאלה, האם ישנה אפשרות כי האינטרסים הבינלאומיים, ה"עליונים", אשר על פיהם מחויב הארגון לפעול, יצליחו לגבור על שיקולים ואינטרסים לאומיים של מדינה חזקה בעלת השפעה במקום ובזמן נתון?
וממנה נגזרות השאלות האם יש מקום לאינטרסים לאומים בארגון על בינלאומי זה ומהי מידת ההשפעה של אינטרסים מקומיים אלו על המערכת הגלובלית? בשל מסגרת הדיון המצומצמת, בחרתי להתמקד בפעילותו של האו"ם בסכסוך האלים של אוקטובר 1973 בין ישראל למצרים וסוריה ("מלחמת יום הכיפורים"\ "מלחמת הרמצ'אן"). דרך ניתוח מקרה מרתק זה, אנסה לבחון כיצד פעל האו"ם והאם נכונות במקרה זה טענותיהם של אלו הטוענים לחוסר יכולתו למלא את יעדיו. השערת המחקר, כפי שאנסה לבססה במהלך השורות הבאות, היא כי אכן קשה מאוד יהיה לארגון האומות המאוחדות, נכון למציאות הפוליטית והמדינית הכלל עולמית הנתונה כיום, להצליח למלא את יעדיו, תוך התגברות והכנעה של אינטרסים לאומיים מקומיים.
כפי שאנסה להראות בשורות הבאות, האינטרסים הלאומיים מוצגים על ידי שגרירי המדינות החברות בארגון, לכל מדינה אינטרסים של משאבי כוח ועוצמה ומכך נוצרים יחסיים פוליטיים בין המדינות במטרה לשימור האינטרסים. אין זה מן הנמנע שתפקוד האום יפגע מכורח ההוויה הפוליטית אך ישנה סבירות רבה שהאו"ם ישקף את אינטרס הקואליציה \ המדינה החזקה ביותר המכתיבה את סדר היום העולמי. כפי שאנסה להראות זאת בהמשך, גם במלחמת יום הכיפורים גברו האינטרסים המקומיים על אלו הבינלאומיים בפעולותיו של האו"ם.
-----------------------------------------------------------------------
1. מתוך אתר האינטרנט הרשמי של האו"ם (זמין ברשת נכון לספטמבר 2004)
2. מתוך ההרצאה, .28.07.04
3. "...לנהוג בסובלנות ולחיות בשלום זה עם זה כשכנים טובים וכן לאחד כוחותינו לשם קיום שלום וביטחון
בינלאומיים וכן להבטיח באמצעות קבלת עקרונות וקביעת שיטות ,שלא יהיה שימוש בכוחות חמושים אלא למען
תועלת משותפת וכן להשתמש במנגנון בינלאומי למען קידמה כלכלית וחברתית של כל העמים...". ראה: "מגילת
האומות המאוחדות" ,הוצאה מוגבלת ומיוחדת שלא למטרות רווח, 2003.

מקורות:

ברודי, ב., "מלחמה ופוליטיקה" תל אביב: מערכות, 1980.
דיין, מ., "אבני דרך - אוטוביוגרפיה", ירושלים: עידנים, 1976.
דיניץ, ש., "הדיאלוג הישראלי - אמריקני במהלך המלחמה", בתוך: "מלחמת יום הכיפורים - מבט מחודש", בעריכת חיים אופז ויעקב בר סימן טוב, ירושלים: המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיווס, האוניברסיטה העברית בי-ם.
הרצוג, ח., מלחמת יום-הדין מהדורה חמישית; ירושלים: עידנים,1975.
מילר, ב., "מלחמת יום הכיפורים: הדיאלוג האמריקני - סובייטי". בתוך: "מלחמת יום הכיפורים - מבט מחודש", בעריכת חיים אופז ויעקב בר סימן טוב (ירושלים: המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיווס, האוניברסיטה העברית בי-ם.
סאדאת, א., סיפור חיי. ירושלים; עידנים, 1978.
עברון, י., "המעורבות הצבאית של מעצמות העל בסכסוך המזרח תיכוני". בתוך: "מעצמות העל ומלחמת יום הכיפורים" בעריכת גבריאל שפר, ירושלים: מוסד ון ליר.
שיף, ז. והבר, א., "לקסיקון לביטחון ישראל", ירושלים: כתר, 1976.
שמיר, ש., "מצרים בהנהגת סאדאת: הביקוש אחר אורינטציה חדשה" תל-אביב: דביר, 1978.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת פעילות האו"ם במלחמת יום הכיפורים", סמינריון אודות "בחינת פעילות האו"ם במלחמת יום הכיפורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.