מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו בעירנו\ עגנון

תקציר העבודה:

העלילה בקצרה
הסיפור מספר על מערכת יחסים בין שני תלמידי חכמים הדרים בעיר אחת. בין שתי הדמויות נוצר מאבק חסר פשרות. שתי הדמויות שונות באופיין אחת מן השנייה, בדרך לימוד תורה, ברמת החיים, במראה החיצוני ועוד.
שתי הדמויות הן רבי משה פנחס ורבי שלמה הלוי איש הורוויץ.

רבי משה פנחס הוא למדן, ממשפחה ענייה, רווק וחסר רכוש אשר עושה את דרכו אל לימוד התורה בכוחותיו שלו, בעשר אצבעותיו וללא זכות היסטורית. לעומתו, רבי שלמה הוא בן לשושלת רבנים הנשוי לבת משפחה של גביר עתיר נכסים. שני החכמים מעוצבים כצמד של ניגודים. רבי שלמה הוא הבן הרצוי ורבי משה פנחס הינו הבן הדחוי. בין שתי הדמויות קיים הבדל מעמדי, כלכלי וחברתי.

סיפור זה, המתאר מחלוקת בין שני חכמים, מייצג למעשה דילמה חברתית עקרונית בנושא המעמדות השונים, נושא אשר תופס מקום חשוב בהתנגשותם של שני החכמים. המתח המעמדי הינו חלק מקונפליקט חברתי - דתי, שעמדותיו מיוצגות ע"י שני החכמים. את המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך מייצג רבי משה פנחס והמעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מיוצג ע"י רבי שלמה הלוי.
רבי משה פנחס הינו בן כפר עני, אין לו קרוב ולא מכר. הוא מגיע לקלויז ריק משום שכולם מקבלים את פניו של רבי שלמה, הופעתו נתפסת כפלישה ואנשי הקהילה אף מבקשים אותו שיפנה את מקומם..., בתגובה משיב להם רבי משה כי 'התורה אינה ירושה'. לעומתו ובניגוד אליו, מגיע באותו הזמן לאותה העיר רבי שלמה, חתן גביר, חתנה של העיר כולה, אשר כולם מקדמים בברכה את פניו, הוא בן גדולים ומקומו הרם במקום מובטח.
שתי הדמויות (שני החכמים) היו קרובים וידידים אולם, עד מהרה הפכו לאויבים מרים וזאת לאחר שרבי שלמה הלבין את פני חברו רבי משה במהלך ויכוח בפני רבים. הלבנת פניו של רבי משה הייתה באמצעות פתגם שמקובל לקנטר בו בחורים הנדחקים לעמוד במקומם של גדולים.
האיבה והשנאה גרמו לכך שרבי משה פנחס הודיע כי לא ימחל לרבי שלמה ואף הפריע במודע לרבי שלמה במטרה לפגוע ברמת ידענותו בפני הציבור. בהמשך, רבי משה פנחס מבין כי פגע ברבי שלמה מאחר והאמת ההלכתית קיימת עם פסיקתו של רבי שלמה.
לאורך כל העלילה מנסה רבי שלמה לפייס את רבי פנחס, אך ללא הצלחה. רבי פנחס נוטר טינה ואף מכריז כי לעולם לא ימחל לרבי שלמה "לא בעולם הזה ואף לא בעולם הבא".

אכן, הסיום המר הינו סיום מוות לשתי הדמויות ללא מחילה. רבי שלמה, כחלק מהפיוס, מבקש להיקבר סמוך לרבי משה פנחס אולם מאחר ושלג כבד ירד ביום הקבורה, התרחשה טעות. יד הגורל כיוונה לתוצאה בה רצונו של רבי שלמה לא יתממש, בשל השלג הקברנים טעו ורבי שלמה לא ניקבר כבקשתו ליד רבי משה פנחס הימבוקש'. רבי שלמה ניקבר ליד רבי פנחס אחר, שהיה מאבות אבותיו. בכך הכרזתו של רבי משה פנחס כי אין ולא יהיה שלום בינו לבין רבי שלמה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא מתקיימת במלואה.
את סיפורנו זה מלוות, למעשה, שתי נבואות אשר מנבאות את העתיד להתרחש. הנבואה הראשונה נרמזת כבר בכותרת הסיפור, שכן שני תלמידים אשר חיים בעיר אחת, אחד גולה והשני מת, והנבואה השנייה מורכבת מהבטחתו - דרישתו של רבי פנחס בעל המופת אשר בשעת פטירתו הבטיח כי אחד מבניו יקבר לצידו, ואכן רבי שלמה ניקבר לצידו.

תוכן עניינים
פרק ראשון -תקציר הסיפור.
פרק שני - שם הסיפור ומשמעותו.
פרק שלישי - קריאה צמודה. הצגת המקורות בהם השתמש עגנון ומשמעותם
בסיפור.
פרק רביעי - אפיון הדמויות הראשיות רבי משה פנחס ורבי שלמה הלוי
רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

אורבך,א,א , 1959, "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" , מתוך הקובץ "לעגנון ש"י", ירושלים ע"מ 9-25.
ארבל, מיכל, 2000, "דילמות חברתיות ואסטרטגיות של סיום: שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו", לש"י עגנון,מתוך ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 137-157.
ביאלובלוצקי, ש, תשי"ח, 'בעלי תשובה בסיפורי עגנון', בתוך ב קורצוויל , יובל שי, מאמרים לכבוד עגנון בהגיעו לשיבה טובה , אוניברסיטת בר אילן, ע"מ 119-129.
גולדברג, לאה, תשי"ט , "הסופר וגיבורו", קובץ האומץ לחולין, ע"מ 110-121.
וייס ,הילל , תשל"ד, "פרשנות לחמישה מסיפורי עגנון", תל אביב , ע"מ 23-46.
לאור, דן , 1985, "כתבי ש"י עגנון : המרכז והשוליים". הארץ 18.1.1985, ע"מ 16-17.
לאור דן, 1998, "חיי עגנון" ביוגרפיה, שוקן, י"ם.
מלצר, יורם, 1998, "שיגיונות הזמן - מחבקוק הנביא, דרך מסכת סוטה ועד לעגנון", רוח אחרת (תשנ"ח) ע"מ 75-84,.
מירון, דן , 1992, "ביותו של הז'אנר הזר: לבעיית אומנות הרומאן של ש"י עגנון", שוקן, אוניברסיטה הפתוחה, ע"מ 397-420.
ספיר, גדעון, 2001 ,"שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו", עיוני משפט כ"ה 1 189-220.
צמרמן, דויד, 1982, "על שני תלמידים חכמים שהיו בעירנו". לש"י עגנון , עלי שיח ע"מ 12-14.
רבי, יעקוב, 1980, "שנאה שאינה בטלה לעולם : על שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו לש"י עגנון", על המשמר 29.2.1980, 6.
קורצוייל, ב, תש"ל, "תנודות סגנוניות כהיענות וכתגובה על אתגר המציאות בסיפורי עגנון", הארץ י"ב אדר ב' 22-23,.

תגים:

יהודי · יהדות · חכמים · עגנון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו בעירנו\ עגנון", סמינריון אודות "מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו בעירנו\ עגנון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.