רציונליות ישראלית והסיכוי להגיע למאזן הרתעה מול איראן

תקציר העבודה:

לאחר שנים ארוכות של מאמצים הצליחה איראן לפתח נשק גרעיני הודות לטכנולוגיה רוסית ועזרה מפקיסטאן. איראן לא מודה בקיומו של הנשק במחסניה מחשש לסנקציות בינלאומיות ומתוך הרצון ליצור אפקט של עמימות בהרתעה כלפי ישראל ועיראק, אך לישראל ידיעות מודיעיניות מוצקות באשר ליכולת גרעין איראנית. ישראל שאיבדה את הבלעדיות על הנשק הגרעיני במזה"ת חוששת, אפילו מאוד, זאת בעיקר משום שישראל מייחסת לאיראן דימוי של מדינה לא רציונלית. האם אבחנה זו של ישראל משקפת מציאות אובייקטיבית או שאולי היא מונעת מאלמנטים רגשיים ודמוניזציית היריב? כיצד תושפע דרך קבלת ההחלטות הישראלית ממטענים רגשיים וערכיים, והאם ישראל תהיה רציונלית דיה בכדי להגיע למאזן הרתעה מול איראן?
לאור המצב הנוכחי צריך לבחון מחדש את האסטרטגיה הישראלית באשר לאיומים חיצוניים עליה ובמיוחד באשר לאיום הגרעיני האיראני. שלוש הנחות יסוד השתנו: האחת, הכנסת הנשק הגרעיני למדינת אויב. השניה, לאיראן גבול משותף עם ישראל ולכן גם לא סכסוך טריטוריאלי. והשלישית, שנכון לעכשיו אין כל יכולת הכרעה לשום צד בסכסוך, זאת למרות שלא נכון יהיה לומר כי גם במצב הקודם היה לישראל את יכולת ההכרעה מול כל מדינות ערב.
ביסודה של תורת ההרתעה עומדת ההנחה כי השחקנים המעורבים- רציונליים (הרכבי, 1997).
בעבודה זו, אנסה לנתח האם מקבלי ההחלטות בישראל יהיו רציונליים בניסיון להגיע למאזן הרתעה אסטרטגי עם איראן. זאת כמובן לאור ההשלכות של "דמוקרטיה מתגוננת" כישראל (ברזילי, 1995) ולזיכרון ההיסטורי היהודי "ממצדה ועד הגיטו" (אוחנה וויסטריך, 1996) של עם נרדף. אראה כיצד בעשור האחרון יורדת השפעתם של מטענים רגשיים אלה בעקבות תהליך השלום עם הערבים והתרופפותו של האתוס הביטחוני, ואטען כי בעקבות כך סביר שישראל אכן תגיע למאזן הרתעה מול איראן- מתוך שיקול רציונלי. לבסוף, כנורית אדומה לעתיד, אציג
תהליכים המתרחשים בחברה הישראלית ומסכנים את החשיבה הרציונלית- תהליכים של פונדמנטליזם, בערות ופערים חברתיים גוברים.
לפני הדיון העיקרי בשאלת הרציונלית ישראלית, אבחן בקצרה גורמים אחרים המעורבים, ואף הכרחיים, כדי להגיע למאזן הרתעה הדדי. בראש ובראשונה אראה כי איראן, בניגוד לחשיבה הישראלית, מונעת משיקולים פרגמטיים במדיניותה (מנשרי, 1993). לאיראנים אין שאיפות לחיסול ישראל בנשק גרעיני. גם אם משאלות הלב הן כאלה, ואני מטיל ספק רב גם לגבי משאלות לב מסוג זה, עדיין אין אפשרות הכרעה כאשר לשני הצדדים יש נשק גרעיני (הרכבי, 1997). תנאי זה, של רציונליות איראנית הינו הכרחי כדיון מקדים. כמו כן, אציג את הגורמים האחרים העומדים במרכזה של תורת ההרתעה כמו מאזני הכוח, האינטרסים והנחישות בין שתי המדינות. מאזנים אלה אכן מתקיימים, ולכן, גם מהבחינה הזו, הקרקע פורייה ליצירת מאזן ההרתעה (פלדמן, 1984). לאחר שאראה כי כל התנאים הללו ברי קיימא ליצירת מאזן ההרתעה ההדדי בין ישראל לאיראן, אוכל לדון בסוגייה המרכזית של רציונליות ישראלית.
באשר לרציונליות ישראלית אעיר כי הכרעה חד משמעית לכאן או לכאן לא תהיה נכונה ואמינה. זאת משום שישראל ככל מדינה אחרת, ואולי אף יותר, אינה מדינה הומוגנית מבחינת אזרחיה ומקבלי ההחלטות שלה. אלה יכולים להיות מונעים מהשפעות שונות או מאידיאולוגיות שונות שיטו את הכרעותיהם לכיוונים לא רציונלים או כאלה שכן יכריעו באופן רציונלי עד כמה שניתן. ובכלל, מהי הכרעה רציונלית? ייתכן שתקיפת איראן בנשק גרעיני תראה כרציונלית למקבל החלטות אחד ולשני לא. זו שאלה של השקפה. לכן, כפי שגם אסביר בהמשך לא ניתן לבחון את ההחלטה עצמה אלא את דרך קבלת ההחלטות. עבודה זו לא תעסוק בדרך קבלת ההחלטות מהבחינה המוסדית אלא רק מהבחינה של ההשפעות הקוגניטיביות על מקבלי ההחלטות. הסוגיה המוסדית נדונה בהרחבה אצל יהודה בן- מאיר בספרו "קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי" .1
אמנה מספר מגבלות העומדות בפני. הספרות לא עוסקת רבות בהרתעה גרעינית ישראלית מול מדינה בעלת נשק גרעיני משום שמצב כזה לא התקיים עד כה. לכן, כל ניסיון לראות ולנתח את הניסיון להגיע להרתעה הדדית בין ישראל לאיראן יתבסס רק על הערכות מקדימות למצב היפותטי זה. כמו כן, אין כל אינפורמציה ודאית, כל שכן רשמית, באשר למדיניות גרעין ישראלית או אירנית.
----------------------------------------------------------------
1. בן- מאיר יהודה, קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי, הקיבוץ המאוחד, ת"א.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: איראן הפונדמנטליסטית
פרק ב: מאזן ההרתעה בין ישראל לאיראן
ב-1) הרתעה- הנחות תיאורטיות
ב-2) מאזן הרתעה אסטרטגי ישראל- איראן
פרק ג: רציונליות ישראלית במבחן
ג-1) הנחות תיאורטיות: דרך קבלת החלטות רציונלית מול השפעות קוגניטיביות
ג-2) שורשיהם של המיתוסים בהווי היהודי- מראש מצדה ועד גיטו ורשה
ג-3) בן- גוריון כמעצב מיתוס
ג-4) ישראל כ-"דמוקטיה מתגוננת"
פרק ד: התרופפותם של המיתוסים
ד-1) הסכנות העתידיות לישראל הרציונלית
סיכום, מסקנות והצעות
רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

עברון יאיר, הדילמה הגרעינית של ישראל, (הוצאת עם עובד, ת"א, 1987)
לויטה אריאל, הדוקטרינה הצבאית, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1988)
אוחנה דוד ורוברט ס' ויסטריך, מיתוס וזיכרון, (מכון ואן ליר, ירושלים, 1996)
בן אליעזר אורי, דרך הכוונת, "היווצרותו של המילטריזם הישראלי", (הוצאת דביר, 1995)
אבנר יניב, פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל, (ספריית פועלים, 1994)
ישראל טל, בטחון לאומי, "מעטים מול רבים", (הוצאת ולדביר, ת"א, 1996)
יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, (משרד הביטחון, ת"א, 1997)
דוד מנשרי, עורך, איראן האסלאמית: "בין תורה מהפכנית ואינטרסים לאומיים", ( ת"א, 1993)
שי פלדמן, הרתעה גרעינית לישראל, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1984)
Samuel P. Huntington, "The clash of civilization", Foreign Affairs (1993)
שלינג תומאס, חימוש והשפעה, מערכות, 1981
Martin Riesbrodt, The Emergence of modern Fundamentalism in the u.s. Iran, 1996
ברזילי גד, מחברה לוחמת לחברה אזרחית, ת"א, 1994
בן- מאיר יהודה, קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1988
נאור אריה, כתובת על הקיר: לאן מוליך הליכוד, עידנים, ת"א, 1988
סטיב ויסמן והרברט קרוסני, הפצצה האסלאמית, אדם, ירושלים, 1982
אירווינג ג'ניס וליאון מאן, תהליך קבלת החלטות, משהב"ט, ת"א, 1980
גדעון דורון, להחליט ולבצע, רחובות, כיוונים, 1986
Freidrich, Brzezinski, Totalitarian Dictatorship and Autocracy, 1965

תגים:

הסלמה גרעינית · מדיניות הגרעין · הישראלית · מרוץ חימוש · סוגיית הגרעין · האיראני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רציונליות ישראלית והסיכוי להגיע למאזן הרתעה מול איראן", סמינריון אודות "רציונליות ישראלית והסיכוי להגיע למאזן הרתעה מול איראן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.