תרבות פנאי חרדית באינטרנט

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
מתידולוגיה
שאלת המחקר
השערות המחקר
שיטת המחקר
סקירת ספרות
תרבות תקשורת ופנאי
תרבות הפנאי בישראל
סקירה על מבנה החברה החרדית
מאפייני הסגירות של החברה החרדית
תרבות הפנאי בתפיסת היהדות
טכנולוגיה מודרנית ואורח חיים יהודי
האינטרנט - רקע
עמדת החברה החרדית כלפי אמצעי התקשורת בכלל והאינטרנט בפרט
השימוש ע"י החברה החרדית במדיום המחשב והאינטרנט
סיכום העבודה
ממצאי המחקר
סיכום הממצאים
ביבליוגרפיה

מבוא
במחקר זה אבחן את הקשר בין עולמם של החרדים למחשב בכלל ולאינטרנט בפרט ואתמקד
בצרכים ובסיבות לשימוש באינטרנט במגזר זה. כמו כן אבדוק אילו תכנים נפוצים באתרי
האינטרנט החרדיים ועל אילו צרכים עונים {אינסטרומנטליים או ערכיים - (טרמינליים /
אבסולוטיים)}.

"רבים ביננו סבורים, כי הטכנולוגיה היא התכונה המאפיינת ביותר את התקופה בה אנו חיים,
ומכנים אותה "עידן הטכנולוגיה". שליטתה בחברה הולכת וגוברת בתחומים רבים ומגוונים
כולל מידע, תקשורת, גנטיקה וביו כימיה" ( גרסטנפלד מ. ווילר א. 2002).
ההתפתחות ברמת הקדמה הטכנולוגית המאפיינת את העולם כולו, מאפיינת גם את ישראל
ומביאה עמה שינויים כלכליים, חברתיים ותרבותיים המדגישים את הצורך בשינוי והתפתחות
החברה כולה באותו הכוון. כחלק מחברה חילונית מודרנית אנו "חיים ונושמים" טכנולוגיה בכל
עיסוקינו, וקשה לתאר את חיינו ללא הטכנולוגיה. לפיכך חשוב ומעניין לחקור את החברה
החרדית, אשר מסתמנת כחברה מיוחדת באופיה, בסגירותה ובערכים הקולקטיביים בה דוגלת
וללמוד כיצד חיה בתוך אותה המדינה, עם זכרון היסטורי קולקטיבי, מטען תרבותי זהה
וערכים בסיסיים משותפים; ואת יחסה למודרניזציה ולטכנולוגיות החדשות; האם מסתגלת
לשינויים ולטכנולוגיות החדשות ומשתמשת בהן לצרכיה, או דוחה אותן.

השערות המחקר:
1. חל שינוי בדפוסי החברה החרדית וביחסה לאמצעי התקשורת והטכנולוגיות החדשות
בכלל, ולמחשב ולאינטרנט בפרט. אני מאמינה כי חל שינוי לטובה בקבלת והטמעת
טכנולוגיות אלה, והם עושים שימוש לצרכיהם בדרך המשתלבת עם דרך חייהם
ואמונותיהם.
2. החרדים משתמשים במחשב ובאינטרנט לצרכים אינסטרומנטליים, ככלי להשגת ערכים
נעלים ואבסולוטיים אחרים.
3. השימוש העיקרי במדיום זה הוא לשם קבלת מידע, והעברת מורשת ומסורת היהדות;
העברת תכנים יהודיים לשאר חלקי האוכלוסייה. כמו כן יש שימוש באינטרנט לצרכי
עבודה ומסחר ותקשורת בין אישית במרחקים.

אם אגלה כי אכן יש צמצום בפערים בשימוש בטכנולוגיות החדישות, אוכיח בזאת כי אנו בדרך
ליצירת חברה עתידית רווחית, משכילה ומתפתחת יותר.

תיאור מהלך הדיון:
פרק סקירת הספרות לעבודה זו, יתבסס על מאמרים שונים ויכלול רקע תיאורטי וסקירה על
נושא הפנאי, התרבות והתקשורת בישראל, תוך התמקדות בטכנולוגיית המחשב בכלל
והאינטרנט כפרט, כנשא תרבות להעברת ערכי החברה ותכנים דתיים - יהודיים; זאת תוך
בחינת המגמות והשינויים העיקריים שחלו בחברה החרדית ושיקוף שלהם בתכנים הנצרכים
באינטרנט.
שיטת המחקר:
המחקר מתבסס על הגישה האיכותית, אשר בו נאספות עובדות העשויות להרחיב את הידע
הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור ו\או ההסבר שלה.
תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של כ 40 - אתרים חרדיים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות
לנושא המחקר ויבחן כל אתר עפ"י פרמטרים להשוואה. מערך המחקר יהיה גמיש ויתפתח
בהתאם לגילויים המתרחשים במהלכו. הממצאים שיתקבלו יוצגו בטבלת השוואה עפ"י אותם
פרמטרים.
בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.

מקורות:

אבידן ב. 1995. כבר לא מיעוט או קוריוז, ספר השנה של העיתונאים 1944.
אינציקלופדיה חינוכית ע"מ 769.
אלמוג תמי, "זהירות, מחשוב לפניך! סכנות שכדאי לשים לב אליהן", מחשבים בחינוך, גיליון 44, חורף תשנ"ח.
בר לב מ. 1977בוגרי הישיבות התיכוניות בארץ ישראל בין מסורת וחידוש. חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה. אונ' בר אילן.
בר לב מ. 1996 החינוך התיכון בקיבוץ הדתי- בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל, 6: 402-425.
גאנס ה. 1985 תרבות אמריקנית פופולרית ותרבות גבוהה במבנה מעמדות משתנה בתוך תרבות, תקשורת ופנאי בישראל מקראה, עורכים אליהו כ"ץ ןיצחק ינוביסקי, האונ' הפתוחה 1999.
גודמן י. 2002 החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות ה 2000 אוניברסיטת ת"א.
גולדרינד ע. 1998 הלכי מחשבה על מחשב. מגל: חידושי תורה ומאמרים, 12: 149-190.
גל-עזר מ., והנדלר ד., "מחקר גישוש של זהות וסגנון חיים", דעת.
מור גל, "מחקר: החרדים ברשת - ובגדול", Ynet, 9/10/2003.
גרסטנפלד מ. ויילר א. 2002 טכנולוגיה מודרנית ואורח חיים יהודי. כיוונים חדשים, 6: 141-133.
דון יחיא א. תשמ"ד תפיסות של הציונות בהגות היהודית האורתודוכסית הציונות (ט'): 55-93.
דיכובסקי ש. 2001/2 האינטרנט וההלכה. תחומין, 22: 325-333.
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי2002-2000 חוברת סיכום מס' 2 על עבודת הועדה במושבים ב'-ה'.
הורביץ נ. 2000 החרדים והאינטרנט. כיוונים חדשים, 3: 7-30.
וסרמן י. 1997/8 ביצוע קניין באינטרנט תחומין, 18: 251-248
טל צ. 1998 אבטחת מידע ומצב שוק האינטרנט בישראל, תל אביב: הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.
כהן י. 2001/2 יהדות ותקשורת: מפגש והתנגשות. מים מדליו 267-277.
לוי א. 1988 החרדים. כתר, ירושלים.
ליוש ב. 1999 דפוסי שעות הפנאי של נערות בזרם החסידי בישראל, עבודת MA המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
סיוון ע. 1991 תרבות מובלעת, אלפיים מספר 4, ע"מ 45-99.
ע. ברק וש. לביא 1999 קבוצת תמיכה מקוונת: שיטה חדשה להתערבות ייעוצית הייעוץ החינוכי אוניברסיטת חיפה כרך 8, ע"מ 54-68. http://construct.haifa.ac.il/~azy/suppgr.doc
פיינשטיין ב. 1999 הן מפחדות ממחשבים! מחשבים וכיף ירחון המחשבים המוביל לנוער ולמשפחה,90.
פרידמן מ. 1991 החברה החרדית- מקורות, מגמות ותהליכים. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 104-112.
פרנקל איסר 1972 חדש מן התורה.
פרס י. ויער א 1998 דתיות ועמדות פוליטיות בין הסכמה למחלוקת,336-322.
פרקול שרית, "הרבי אמר, מותר להתחבר", מעריב, יוני 2001.
צ'גלה ג. 1999 קניה ומכירה של פרסומות באינטרנט, אינטרנט עכשיו, אפריל, 30-31.
צ'נדלר דניאל, "מדוע אנו צופים בטלוויזיה?",
צרפתי א. ודותן ב. 2002 בין מובלעות תרבותית למובלעות וירטואלית החברה החרדית והמדיה הדיגיטלית, קשר, מס' 32.
קפלן ק. 2000 יש ריקבון רציני בחברה שלנו וצריכים להכיר את האמת, וולקוב שי עורך, מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה, מכון זלמן שזר, ירושלים.
רוזן י. 1989 אמונה וטכנולוגיה? באור התורה ג': ל"ה-ל"ט.
רוזנגראן ק. 1986 פנאי תרבות ותקשורת המונים, בתוך א. כ"ץ ואחרים (עורכים) תרבות, פנאי ותקשורת בישראל, תל אביב, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה.
ריימון א. 1993 ציוני דרך בהגות הסוציולוגית,האוניברסיטה הפתוחה, א'. עמ' 143-168.
שדסון מ. 1999 פנאי תרבות ותקשורת המונים, בתוך א. כ"ץ ואחרים (עורכים) תרבות, פנאי ותקשורת בישראל, תל אביב, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, ע"מ 11-35.
שחר א. 2001 חרדים בע"מ. כתר, ירושלים.
שלג י. 2000 הדתיים החדשים. כתר, ירושלים.
שלהב י. 1997 מנהל וממשל בעיר החרדית. מכון פלורסהיימר למחקר מדיניות, ירושלים.
שקלאר מ., 1990 הערות אחדות ליחסו של הציבור הדתי למדיה, דעת.
Durkheim, T. 1966. Suicide New York: Free Press
Friedman, m 1986. Haredim Confront the Modern City in studies in contemporary jewry (2) (editor) Medding P. Bloomington,Indiana University Press. 74-97.
Goshen- Gottestein, Esther R. (1984)/ Growing Up In Geula: Socializion And Family Living In Ultra- Ortodox Jewish Subculture' Israeli Journal Of Psychiatry And Related Sciences, 21: Pp 37-56.
Handelman, D Katz, E.1990. State Ceremonies in Israel: Remembrance Day and Indepemdence Day, in Handelman, D (ed), Models and Mirrors:Towards an Anthropology of Public Events.Cambridge University Press, Cambridge,191-201.
Harry C.Triandis. 1995 Individualism and Collectivism p.206-217
Inglehart R.1977 Modernization and Postmodernizatation: Cultural,Economic, and Political Change in 43 Societies. Princeton University Press, Princeton.
Inglehart, R. and Baker, W. E. 2000 Modernization, Cultural Change, and The Persistence of Traditional Values. American Sociological Review, Vol. 65: 19-51.
Schwartz, S.H Bilsky, W 1987 Towards Universal Psychological Structure of Values. Journal of Personality and Social Psychology,53, 550-562.
Ya'ar-Ychtman, E. 2003 (under review) Value Priorities in Israeli Society: An Examination of Inglehart's Theory of Modernization and Cultural Variation. Unpublished Manuscript, Tel Aviv University.

תגים:

אינטרנט · אינסטרומנטליים · אתרי · הלכה · חרדי · חרדיים · טכנולוגיה · טרמינליים · ישראל · ליטאי · ספרדי · ערכים · פנאי · צרכים · תקשורת · תרבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תרבות פנאי חרדית באינטרנט", סמינריון אודות "תרבות פנאי חרדית באינטרנט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.