פעילות השדולה הפרו-ישראלית (איפא"ק)

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: איפא"ק - השדולה, מהותה ותחומי פעילותה
1.1 איפא"ק - מהות, מטרות והצהרת כוונות
1.2 מבנה ארגוני ומעמד לגאלי
1.3 לסיכום הפרק
פרק ב: הישגים, חריגות וקונפליקטים
2.1 הישגי השדולה
2.2 קונפליקטים בסביבה האמריקאית
פרק ג: פעילותה של השדולה - יתרונות וחסרונות
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא
עם תום מלחמת העולם השניה, בשנת 1945, החלה הקהילה היהודית בארצות הברית לפעול למען קהילות יהודיות ברחבי העולם ולארגן את הקודים החברתיים של החיים היהודיים בארצות הברית, תוך התמקדות בשאלות הנוגעות לאופי הארגונים הנדרשים עבור הקהילה היהודית, אופי ההנהגה של הקהילה היהודית בארצות הברית, תפקידן של הנשים בארגונים היהודיים באמריקה ושאלות נוספות הנוגעות להווי היהודי ולקיום היהודי באמריקה ובעולם.
השנים שמאז 1945 נתפסות כ"תור הזהב" של ההנהגה האמריקאית בזירה הבינלאומית, כאשר הדבר עודד פעילויות וולנטריות שונות מבית1. במקביל ניתן לראות את התקופה גם כ"תור הזהב" של הקהילה היהודית באמריקה, אשר מאז 1945 ועד מלחמת ששת הימים ב- 1967, סייעה ליהודים בעולם כולו והשפיעה על גורלן. מאז ראשית ההתיישבות היהודית בארצות הברית במאה ה-17 ועד שלהי המאה ה-20 היה הגורם העיקרי בחיים היהודיים בארצות הברית מושפע גם מהאתיקה האמריקאית של ההתנדבות, אשר באה לידי ביטוי בסיוע ליהודים
באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, תוך הקמת ארגונים יהודיים שפעלו הן למען יהודי ארצות הברית והן למען הפזורה היהודית בעולם. אחד האפיונים העיקריים של הפעילות היהודית בארצות הברית הינה השדולה היהודית הקולקטיבית בארצות הברית, אשר פועלת למען האינטרסים של היהדות והחיים היהודיים בארצות הברית ובעולם כולו, תוך שימת דגש על יהודים בארצות מצוקה כמו בברית המועצות ובמדינות ערב .2
השדולה היהודית בארצות הברית אינה תולדה של התפתחות ארגונית ישירה, שכן העוצמה מצויה בידיהם של הפקידים המקצועיים. יש להבדיל בין השדולה ובין הארגונים היהודיים. הארגונים מנוהלים על ידי המקצוענים, היינו סגני היו"ר והמנהלים בפועל של ארגונים יהודיים - ארציים ובינלאומיים - באמריקה, ממלאים תפקיד שונה מאד משל מקביליהם בארצות אחרות. במרבית המוסדות המקצוען אינו רק מכלכל את ענייני היום-יום של ארגונו אלא ממלא תפקיד מכריע גם בעיצובה של מדיניות הארגון. ראשי המקצוענים של יהדות ארצות הברית, בדומה לפקידי ממשל בכירים בבריטניה, הממשיכים בתפקידם גם לאחר שמתחלף שלטון. הם מתווים כיווני פעולה חדשים, מעבדים תוכניות חדשות ומגייסים מנהיגים חדשים. בעוד שהמנהיגים טרודים בעסקיהם, רק המקצוענים יכולים לעסוק במכלול העינינים האדמיניסטרטיביים, כהונתם אינה מוגבלת לקדנציה מסוימת וכישוריהם המקצועיים מסייעים
להתמודד עם המורכבות הגוברת והולכת של ארגוני המתנדבים3. מכיוון שהארגונים השונים המנוהלים באופן מקצועני יותר מאשר עסקני, שכן על פי חוק, כארגונים הפטורים ממס, הם אינם רשאים להתנגד או לסייע, במישרין או בעקיפין לשום מועמד לכהונה פדרלית, מדינתית או מקומית וכן רק חלק זניח של פעולותיהם יכול להיות חקיקתי, הרי שפעולות אלו מתבצעות על ידי השדולה היהודית, המסרבת לקבל על עצמה סייגים אלה ומעולם לא ניסתה להשיג מעמד המזכה אותה בפטור ממס. יוצא שועידת הנשיאים של הארגונים היהודים באמריקה מוכרת
כדוברת ליהודי אמריקה בעינינים הנוגעים לישראל, אך את ההתערבות בפועל נוטלת על עצמה השדולה היהודית .4
בראשית שנות ה-50, החלה להתפתח ולגבור המודעות של יהודי ארצות הברית למדינת ישראל הצעירה והדבר הוביל להקמתו של הוועד האמריקני-ציוני לעניינים ציבוריים (AZCPA)שהיווה התפתחות של ועד החירום האמריקאי לעניינים ציוניים שהוקם ב1939-, עם פרוץ מלחמת העולם השניה. בשנת 1959 החליף הארגון את שמו ל"וועד האמריקאי-ישראלי לעניינים ציבוריים" ([American Israel Public Affairs Committee [AIPAC), להלן: איפא"ק. מטרתו המוצהרת של הארגון היתה תיאום והכוונה של פעולות ציבוריות המתבצעות על ידי התנועה הציונית-אמריקנית, תוך יצירת קשרים עם דרגים ממשלתיים ומקבלי החלטות, לצורך יצירת יחסי ידידות ורצון טוב בין ארצות הברית וישראל .5

השאלה שתעמוד במרכז עבודתי זו תהיה: האם איפא"ק כשדולה מבצעת את תפקידה במסגרות המקובלות, או שמא חורגת מהמנדט המוענק לה כתוצאה מהמטרות שלשמן הוקמה והדבר עלול לעתים גם להזיק לאינטרס היהודי והציוני, שבשמן היא פועלת?
על מנת לבחון את הדברים ולענות על שאלתי זו, אציג בפרק הראשון את הגדרת המושג שדולה, את מהותו של הארגון והמטרות שלשמן הוא פועל וכן את המבנה הארגוני והתחומים שיש לו מנדט לעסוק בהם. בפרק זה אתמקד רק בהצגה הפורמלית של הדברים ולא בסטיות או התערבויות חריגות בהחלטותיו של השלטון. בפרק השני אעסוק בהאשמות כלפי איפא"ק אל מול הישגיו של הארגון, ובכללן בהצהרות של אנשי איפא"ק ופעולות חריגות, בהתערבות בעד ונגד מועמדים ובכל פעולה המעמידה בסימן שאלה את פעילותה של איפא"ק בהתאם למנדט שלשמו הוקמה ושעל פיו היא פועלת במסדרונות השלטון. בפרק השלישי אעמוד על השאלה, האם, כיום, כאשר יחסי ישראל-ארצות הברית ממוסדים ומעוגנים, קיים עוד צורך באיפא"ק כארגון העלול גם לגרום נזק בצד התועלת שבו ואם כן, במה אמורה להתרכז פעילותו של הארגון. את מסקנותי אביא בסיכום.
-----------------------------------------------------------------------------------
1. J. Wertheimer, "Jewish Organizational Life in the United States Since 1945", American Jewish Year Book, 1995, p. 4
תור הזהב שהחל בשנת 1945 התחזק עוד יותר עם התפרקותה של ברית המועצות בראשית שנות ה-90 של המאה ה20-, כאשר בשלב זה ארצות הברית עדיין נתפסת כמעצמה המשמעותית ביותר בעולם, מבחינת עתידו של כדור הארץ.
.2. Ibid, pp. 4-5
3. ו. מאסלו, "המיבנה והתיפקוד של הקהילה היהודית באמריקה",תפוצות ישראל יג(ב), 1975, עמ' .37-38 4. שם, עמ' .13-14
.5. D.H. Goldberg, Foreign Policy and Thnic Interest Groups, Greenwood Press, New York, 1990, p. 16

מקורות:

אבן-שושן, א., מילון חדש, (כרך שלישי), קריית ספר, ירושלים, 1960, עמ' 1678.
אלדר, ע., "עקיצה לפאואל (ועוד אחת לקלינטון)", הארץ, 27.6.2002, עמ' ב3.
אלדר, ע., "הרפורמה ברמאללה והבחירות באלבמה", הארץ, 27.6.2002, עמ' ב3.
בוקביינדר, ה., "ה'לובי' היהודי בוושינגטון - כוח-מגן על זכויות היהודים בעולם", תפוצות
ישראל יג(ד), 1975, עמ' 71-84.
בלוך, ד., "אי-איפוק באיפא"ק", דבר השבוע, 15.3.1991, עמ' 11.
דאיין, ת.,"משהו חדש- ובלתי רצוי מתחולל כאן", הארץ, 16.3.1990, עמ' ב3.
זהר, ע., פילגש במזרח התיכון, דביר תל אביב, 1994.
ישי, י., קבוצות אינטרס בישראל, עם עובד, תל אביב, 1987.
מאסלו, ו., "המיבנה והתיפקוד של הקהילה היהודית באמריקה",תפוצות ישראל יג(ב), 1975, עמ' 5-44.
פלדמן, ש., יחסי ממשל רייגן - ישראל: הקדנציה השנייה, המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, (מזכר מס' 14).
קוקבורן, א.ל., יחסים מסוכנים, (תרגום:י.אשכול), ספרית מעריב, תל אביב, 1992.
קרני, י., "תזכורת מאייפא"ק", הארץ, 22.3.1991, עמ' ב1.
קרני, י., "אייפא"ק על הכוונת", הארץ, 30.10.1998, עמ' 13.
Eisenberg, D., "AIPAC Attack?", Columbia Journalism Review, Jan/Feb 1993, p. 18-19.
Fleischmann, E., "Image and Issues and the AIPAC Conference, 21-23 May 1989", Journal of Palestine Studies 4(72), 1989, pp. 84-90.
Goldberg, D.H., Foreign Policy and Thnic Interest Groups, Greenwood Press, New York, 1990.
Green, S., Living by the Sword, Faber and Faber, London, 1988.
Grose, P., Israel in the Mind of America, Schocken Books, New York, 1983.
Kurtzman, D., "AIPAC 2nd Most Potent Interest Group, Fortune Says", Jewish Bulletin of Northern California, 28 November, 1997.
Wertheimer, J., "Jewish Organizational Life in the United States Since 1945", American Jewish Year Book, 1995, pp. 3-98.
J. Wertheimer, "Jewish Organizational Life in the United States Since 1945", American Jewish Year Book, 1995, p. 4.

תגים:

אייפאק · אייפק · אינטרס · אמריקה · חוץ · יהדות · יהודי · יהודים · יהודית · לובי · פרלמנטרי · קבוצות · קהילנ · שדולה · שדולות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פעילות השדולה הפרו-ישראלית (איפא"ק)", סמינריון אודות "פעילות השדולה הפרו-ישראלית (איפא"ק)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.