השפעת אינתיפאדת אל-אקצא על השסעים בחברה הישראלית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
השפעת אירועי השנתיים האחרונות על השסע העדתי
השפעת אירועי השנתיים האחרונות על השסע הכלכלי
השפעת אירועי השנתיים האחרונות על השסע הדתי-חילוני
השפעת אירועי השנתיים האחרונות על השסע היהודי-ערבי
השפעת אירועי השנתיים האחרונות על השסע הפוליטי
ביבליוגרפיה

אחד המאפיינים העיקריים של השסע העדתי, הוא רגישותו המאוחדת לתהליכים חיצוניים,
דוגמת מאורעות השנתיים האחרונות. כלומר: התהליכים השונים במדינה אינם משפיעים על צד
מסוים בשסע, אלא על כלל המשתתפים בו, כאשר השונה הוא עוצמת השפעת האירועים על
המשתתפים השונים בשסע.

כמו השסע העדתי, גם משתתפי השסע הכלכלי הושפעו כולם ממאורעות השנתיים האחרונות.
כבר ב1999-, עת התפוצצה בועת ההיי-טק הנוצצת, החל המשבר הכלכלי החמור אותו אנו חווים
גם היום. אם בכל העולם נאבקו מקבלי ההחלטות, משקיעים ואזרחים במשבר הכלכלי עצמו,
מדינת ישראל התרכזה במשבר נוסף - במשבר הביטחוני. המשק נכנס למיתון עמוק, פיחות ניכר
חל בשער השקל, והציבור הישראלי החל לאבד את אמונו במערכת הכלכלית המקומית.

השסע הדתי-חילוני (להלן "השסע הדתי") הוא השסע העמוק ביותר בחברה הישראלית. בניגוד
לשסעים אחרים, בהם ניתן להגיע להסכמה על ערכים משותפים מסוימים, בשסע זה הצדדים
יתקשו להגיע להסכמה כלשהי, בעיקר עקב אמונת הדתיים באמת אחת, באמת התורה.

השסע היהודי-ערבי הוא השסע הוותיק ביותר בתולדות מדינת ישראל, והוא התפתח במקביל
לתהליכים ההיסטוריים שהביאו להקמתה של מדינת ישראל. כדי לעסוק בשסע זה, יש להגדיר
תחילה מי השחקנים הנוטלים בו תפקיד. היהודים הנוטלים חלק בשסע הם אותם יהודים
תושבי מדינת ישראל באורח קבוע. אין עיסוק ביהודי התפוצות, או ישראלים שירדו מהארץ.
הערבים המהווים חלק מהשסע הם אותם ערביי ישראל, בעלי תעודת זהות ישראלית, הרואים
בעצמם אזרחי המדינה. לא מדובר בערביי מזרח-ירושלים וערביי רמת הגולן, ובוודאי שלא
בערביי השטחים. לאלה האחרונים יש השפעה מסוימת על השסע, אך הם אינם משתתפים בו.

השסע הפוליטי בישראל הוא אולי אחד הדברים שחוו את השינוי המשמעותי ביותר אחרי
הסלמת הסכסוך הישראלי פלסטיני. אין ספק שחלו שינויים בעמדותיהם של כלל אזרחי ישראל,
בין אם הם תומכי ימין ובין אם שמאל. ראשית יש להסביר מהם המונחים ימין ושמאל. הימין
מזדהה בד"כ עם מי שמבקש לשמור על הסדר החברתי הקיים, ואילו השמאל זוהה עם מי
ששואף לשנותו בכיוון יותר שוויוני (ונטורה ושמיר, 1992). אם זאת, יש הטוענים כי המפה
הפוליטית מהווה גורם תלת-ממדי, ולכן המונחים "ימין" ו-"שמאל" אינם ממצים דיים את
התמונה האמיתית. ראייה לכך, "שינוי" המהווה בתחומים מסוימים (כגון היחס לדת) גורם
שמאלי מובהק, בעוד שבנושאי ביטחון ניתן למקמה בימין המפה הפוליטית.

מקורות:

סמוחה, ס. 1993. "שסעים מעמדיים עדתיים ולאומיים בישראל", בתוך רם, א. (עורך) החברה הישראלית- היבטים ביקורתיים, ת"א: הוצאת ברירות. עמ' 172-202.
צפתי, י. 1999. "השד העדתי בישראל: בתוך בקבוק - על אש קטנה", בתוך מגמות, כרך מ(1), עמ' 5-30.
Gamson, W. A.(1992). Talking politics. Cambridge. Cambridge University Press.
עופרן, מ. עופרן, י. עופרן, ש. עופרן, י. עופרן, ח. כצמן, א. (עורכים) 1999. "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ'... - מכתבים אל ישעיהו ליבוביץ וממנו" ירושלים: כתר הוצאה לאור.
רביצקי, א. 1997. "דתיים וחילונים בישראל: מלחמת תרבות פוסט-ציונית?" בתוך אלפיים, גיליון 14 עמ' 80-97.
שטרוך, נ. ושוורץ ש. 1989 "תפיסת קונפליקט עם חרדים, תפיסת ערכיהם הבסיסיים ואנטגוניזם של לא חרדים כלפי חרדים". מגמות ל"ב (1). עמ' 26-5.
מגד, א. "העגלה שהתרוקנה" Ynet, 2/10/2000
Smooha, S. 1989. "The Arab minority in Israel: Radicalization or Politicization?" Pp. 59-88 in Peter Y. Medding, ed,. Israel State and Society, 1948-1988. New-york: Oxford.
סמיונוב, מ. ולוין-אפשטיין, נ. 1989. "ריבוד עיסוקי ומוביליות של קבוצות אתניות בישראל", בתוך סטמפלר (עורך) אנשים ומדינה החברה הישראלית, הוצאת משרד הביטחון: תל-אביב.
בשארה, א. (1994) "על שאלת המיעוט הפלשתיני", בתוך רם, א. (עורך) החברה הישראלית-היבטים ביקורתיים, ת"א: הוצ' ברירות. עמ' 203-221.
ונטורה, ר. ושמיר מ.,1992. "'שמאל' ו-'ימין' בפוליטיקה הישראלית". בתוך מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים. עמ' 21-35.

תגים:

אינתיפאדה · אקצא · דתי · חברה · ישראלית · כלכלי · עדתי · ערבי · פוליטי · שסעים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת אינתיפאדת אל-אקצא על השסעים בחברה הישראלית", סמינריון אודות "השפעת אינתיפאדת אל-אקצא על השסעים בחברה הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.